מוסקט (רובה)
מוסקט (Musket) הוא רובה נטען־לוע בעל מצת פתיל ומאוחר יותר מצת חלמיש. היה בשימוש נרחב מהמאה ה-17 עד המאה ה-19. הרובה היה נפוץ ביחידות חיל רגלים. נוצרו גם גרסאות מקוצרות לשימוש פרשים (בעיקר דרגונים וקרבינרים).
מקור השם[עריכה]
לפי סברה אחת, מקור השם הוא במילה הצרפתית mousquette, סוג של נץ קטן. לפי סברה אחרת, מקור השם הוא במילה האיטלקית moschetto שמשמעותה זבוב קטן.
היסטוריה[עריכה]
המוסקט הופיע לראשונה בסין במאה ה-14. עדות ראשונה להתפשטותו מערבה היא בערך משנת 1440 אצל היניצ'רים בצבא האימפריה העות'מאנית. בשנת 1500 בערך עבר הרובה לספרד ומשם התפשט למערב אירופה.
מן המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-19, המוסקט היה נפוץ מאוד באירופה, המזרח התיכון ואמריקה, כנשק עיקרי שיל חיל הרגלים.
רובה המוסקט התחיל כרובה בעל מצת פתיל, מסורבל ולא מדויק.
בתחילת המאה ה-17 הוא היה כל-כך כבד שהיו צריכים להשתמש במעמד, מעין כמה מוטות עץ או ברזל, שעליהן השעינו אותו.
בסוף המאה ה-17 הומצא בריח הצור, והיה מתקדם הרבה יותר מבריח הפתיל שהיה בשימוש לפניו. מהר מאוד התפתח רובה המוסקט בעל מצת חלמיש - הוא היה יותר מדויק מקודמו המסורבל. עם הזמן הפך המוסקט לנשק עיקרי של חיל הרגלים בשדה הקרב. במאה ה-18 החל השימוש בכידון מוצמד לקנה. הרובים נעשו קלים יותר, וקוטר הקנה שלהם ירד.
