מור ארדיאי (צלם)
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1866 נובה זמקי, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1934 (בגיל 67) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| שם לידה |
Grünwald Mór |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
מור ארדיאי, (במקור גרינוואלד,[1] בהונגרית: Erdélyi Mór; שוראני, 3 בדצמבר 1866[2] – בודפשט, 11 במרץ 1934)[3] היה צלם, צלם עיתונות יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מור גרינוולד נולד במשפחה יהודית כבנם של יאקאב גרינוולד (1835–1920)[4] סוחר אמיד ושל מריה קורצווייל. את לימודיו החל בגימנסיה בארשקאויוואר, אך בשל התרוששות המשפחה נסע לבודפשט ללמוד צילום. בין השנים 1884 לבין 1891 בילה את שנות החניכות אצל אדה אלינגר, צלם יהודי-הונגרי בעל שם וחבר מייסד באיגוד הצלמים ההונגרים. ארדיאי פתח את הסטודיו העצמאי הראשון שלו בשנת 1891 בכיכר ארז'בט 18. דיוקנאותיו זכו להצלחה כבר מההתחלה, ולכן בשנת 1894 הוענק לו תואר "צלם חצר", ובמשך שנה צילם את בני משפחת המלוכה בעיר גדלה. במהלך חגיגות האלף שנה להונגריה (התיישבות המדיארים במרכז אירופה) בשנת 1896 הוא נכח בכל האירועים הפוליטיים והחברתיים הגדולים, וצילומיו הופיעו בעיתונים. בזכות הצלחתו, פתח את הסטודיו השני שלו בשנת 1896 בבית דירות בן חמש קומות פינת רחוב לאיוש קושוט ורחוב אויווילאג (Újvilág, כיום רחוב זמלווייס-Semmelweis). כתב העת "סלון הונגרי" פרסם מאמר על סטודיו זה כ"מכון הצילום המודרני ביותר בעיר". אשתו הייתה אנה לורד, עמה התחתן בבודפשט ב-25 ביוני 1903.[5]
נסיעותיו ברחבי הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו עד אותה עת הוכרה בהענקת מדליית זהב בתערוכה העולמית של פריז (1900). ארדיאי צילם יותר ויותר מבנים, כאלה שניבנו לאחרונה וגם אנדרטאות. יחד עם אנשי הצילם שלו הוא טייל בכל רחבי הארץ וצילם טירות, ציוני דרך אתנוגרפיים ואדריכליים. באמצעות תמונות אלה פרסם בשנת 1909 אלבום בשם "הונגריה", שהוזמן על ידי המדינה, הכיל 680 תמונות ותורגם למספר שפות. בנוסף לכל הפעילות הזו, הוא צילם בחריצות את חלקי בבודפשט שנועדו להריסה וגם את הבניינים החדשים שלה. ארדיאי זכה בהזמנות ממשלתיות רבות עבור משימות צילום. כך, במהלך פעולת "בית העובדים החקלאיים", הוא צילם שורות רחובות ופנים במחוז בקש וכמה יישובים של המישור ההונגרי הגדול.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מתחילת המאה ה-20, ארדיאי חיפשה אפשרויות חדשות ליישום צילומיו והציעה שאלה ישמשו כציוני דרך היסטוריים ואמנותיים בספרי הלימוד של המדינה וישמשו במערכת החינוך.[6] לשם כך ייסד בשנת 1908 את "מפעל ציוד ההוראה אוראניה", שהתמחה בייצור ומכירה סיטונאית של שקופיות, תמונות המחשה ועזרי הוראה, וכן בייצור צילומים מרגשים אתנוגרפיים והיסטוריים. העסק הולאם בשנת 1919, אך לאחר מכן הוא התחיל מחדש.
תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארדיאי מילא גם תפקיד מוביל בחיים הציבוריים של הצילום. בשנת 1911 הוא הפך לנשיא "האיגוד הלאומי של הצלמים ההונגרים", ואחר כך משנת 1926 היה נשיא הכבוד שלו. משנת 1921 - יחד עם אדן אוהר ואלדאר סקיי (מקודם: אהרון בלייר) - הוא היה יו"ר הכבוד של התאחדות התעשייה של צלמי בודפשט. בשנת 1926 נשלח לפרנקפורט לקונגרס הצלמים הבינלאומי.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארדיאי פרסם לעיתים קרובות בכתבי עת מסחריים. הוא ראה במשימה העיקרית של הצילום תקשורת של ידע, ולדעתו התפתחות התיירות נבעה, בין היתר, משימוש נרחב בצילום. הוא עבד גם במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק.
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית תצלומיו שנותרו הם אלה שהוא הכין בהזמנה, מכר או תרם למוסדות ואוספים ציבוריים שונים. התמונות והרשומות שלו (כמעט 150,000 תשלילים) שנצברו וקוטלגו בסטודיו שלו נהרסו או אבדו במידה רבה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטודיו לצילום מור ארדיאי - סלון הונגרי, 1900.
- יהודית בארוטי: חייו ויצירתו של מור ארדיאי - צילום, 1997. 5-6
- גאבור סילאדי: תולדות הצילום ההונגרי, 1996.
- מאגר הלקסיקון הביוגרפי לאיוש גיורי: מיהו מי בצילום הונגרי - המוזיאון הלאומי ההונגרי, גלריית תמונות היסטורית.
- כתב העת בודפשט, 2008. מס' 11–14.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 74905/1891. Névváltoztatási kimutatások 1891. év 2. oldal 19. sor
- ^ Születési bejegyzése a nagysurányi izraelita hitközség születési akv. 1044/1866. folyószáma alatt
- ^ Halálesete bejegyezve a Budapest VI. ker. állami halotti akv. 479/1934. folyószáma alatt.
- ^ "Grünwald Jakab halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1054/1920. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 261/1903. folyószáma alatt".
- ^ Ennek diapozitív-albumát a Magyar Mezőgazdasági Múzeum, egyes felvétel-sorozatait az Országos Pedagógiai Múzeum őrzi.