מו במפרש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
μ במפרש
מיקומו של μ במפרש בקבוצה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים מפרש
שמות נוספים HD 93497
סוג כוכב כפול
בהירות נראית 2.69[1]
עלייה ישרה 10ʰ 46ᵐ 46.18ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏12.92″ ‏25′ ‏49°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.09-
מרחק 117 שנות אור
35.87 פארסק[1]
רדיוס 13 רדיוס שמש
מסה 3.30 מסת שמש
עוצמת הארה פי 100 מהשמש
גיל 360[2] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 6.2±0.2 קילומטר לשנייה
היסט 27.9476±0.6617 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש B / A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
μ במפרש A
נתוני תצפית
סוג ענק צהוב
בהירות נראית 2.7[3]
סיווג ספקטרלי G6 III[2]
עלייה ישרה 67.38±0.902 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה −49.856±0.848 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.08-
מרחק 35.7812±0.8471 פארסק שנות אור
10.97±0.26 פארסק
רדיוס 13[2] רדיוסי שמש
מסה 3.0[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 100 מהשמש
טמפרטורה 4,900[4] K
מהירות סיבוב 6.4[4] ק"מ/שנייה
מהירות רדיאלית 6.2±0.2 קילומטר לשנייה
היסט 27.9476±0.6617 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
μ במפרש B
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב
בהירות נראית 6.3[3]
סיווג ספקטרלי F4-5 V[2]
עלייה ישרה 67.38±0.902 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה −49.856±0.848 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.5
מרחק 35.7812±0.8471 פארסק שנות אור
10.97±0.26 פארסק
רדיוס 1.25~[5] רדיוסי שמש
מסה 1.5[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 3 מהשמש
טמפרטורה 6,700-6,800[6] K
מהירות רדיאלית 6.2±0.2 קילומטר לשנייה
היסט 27.9476±0.6617 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים μ במפרש A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

μ (מוּ) במפרש הוא אחד הכוכבים הבולטים בקבוצת הכוכבים מפרש עם בהירות נראית מדרגה 2.69, שנמצא במרחק של כ-117 שנות אור ממערכת השמש. בדומה לכוכבים עם בהירות דומה בשמי הדרום, גם הוא לא קיבל שם משלו בתרבויות המערב, שכן בשל מיקומו הדרומי הוא לא היה מוכר לתרבויות אלו.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

μ במפרש הוא כוכב כפול המורכב מענק צהוב וכוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב המקיפים זה את זה בזמן הקפה של כ-138 שנים.[3] בזמן זיהויו של μ במפרש ככוכב כפול, בשנת 1880, המרחק הזוויתי בין שני בני הזוג עמד על כ-2.8 שניות קשת השקול למרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות, אך בשנת 1943 הוא הצטמצם לכ-0.65 שניות קשת בלבד השקולות לכ-20 יחידות אסטרונומיות, ומאז המרחק שוב גדל עד לכ-2.4 שניות קשת בשנת 2000.[3]

μ במפרש A[עריכת קוד מקור | עריכה]

μ במפרש A הוא הכוכב הבהיר והמסיבי מבין השניים ולמעשה כמעט כל האור המגיע מהזוג קורן ממנו. זהו ענק צהוב מסוג ספקטרלי G6 III, מסתו כ-3 מסות שמש, רדיוסו כ-13 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו מעט פחות מ-5,000 קלווין והוא קורן בעוצמה של בערך פי 100 מעוצמת ההארה של השמש (קצת יותר בהכללת האור בתחום התת-אדום). גילה של המערכת מוערך בכ-300 מיליון שנים והכוכב נמצא בשלב של היתוך הליום בליבתו ליסודות כבדים יותר כמו פחמן, חמצן וחנקן, לאחר שהמימן שבליבתו אזל. בעתיד הכוכב צפוי להמשיך להתקרר ולהתנפח בדרך להפוך לענק אדום. למרות שמהירות הסיבוב של הכוכב על צירו היא נמוכה יחסית, כ-6.4 קילומטרים בשנייה בלבד, לכוכב יש פעילות מגנטית חזקה שגורמת להתפרצויות שמש חזקות שאינן נפוצות בכוכבים מסוג זה, ושבמהלכן נרשמת עלייה ניכרת בקרינה העל-סגולה הנפלטת מפני הכוכב.[2] כמו כן, הכוכב פולט קרינת X חזקה יחסית והוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בקרני X בסביבת מערכת השמש.[7]

μ במפרש B[עריכת קוד מקור | עריכה]

μ במפרש B הוא כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב מסוג ספקטרלי F4 V או F5 V (בעבר הוא סווג כ- G2 V וכך הוא מופיע בקטלוגים ישנים), מסתו גדולה בכ-50% ממסת השמש ורדיוסו גדול בכ-25% מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו היא בין 6,700 ל-6,800 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 3 מעוצמת ההארה של השמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 SIMBAD :μ Velorum
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 T. R. Ayres, R. A. Osten & A. Brown: The Rise and Fall of μ Velorum: A Remarkable Flare on a Yellow Giant Star Observed with the Extreme Ultraviolet Explorer, The Astrophysical Journal, Vol. 526, Iss. 1, p. 445 (1999)
  3. ^ 1 2 3 4 W. D. Heintz: Orbits of 20 visual binaries, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 64, no. 1, p. 1 (1986)
  4. ^ 1 2 D. García-Alvarez, J. J. Drake, B. Ball, L. W. Lin & V. L. Kashyap: Evidence of the FIP Effect in the Coronae of Late-Type Giants, The Astrophysical Journal, Vol. 638, Iss. 2, pp. 1029 (2006)
  5. ^ מהיחס
  6. ^ על פי הסוג הספקטרלי
  7. ^ V. V. Makarov : The 100 Brightest X-Ray Stars within 50 Parsecs of the Sun, The Astronomical Journal, Vol. 126, Iss. 4, p. 1999 (2003)