רגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רגור
Vela constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של רגור בקבוצת מפרש
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים מפרש
שמות נוספים γ במפרש, סוהייל אל מוחליף,
אבן החן של שמי הדרום
בהירות 1.75
עלייה ישרה 08h 09m 32.0s
נטייה "12 '20 47°-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.30-
מרחק 840 שנות אור
257.5 פרסק
עוצמת הארה פי 11,500 מהשמש
מערכת
כוכבים נלווים רגור E / D / C / B / A
רגור A (כפול ספקטרוסקופי)
נתוני תצפית
סוג על-ענק כחול / וולף-ראייה
בהירות 1.78 (כוללת)
סיווג ספקטרלי WC8 / O7.5 I
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.25- (כוללת)
רדיוס 13 / 3 רדיוסי שמש
מסה 30 / 10 מסות שמש
עוצמת הארה פי 10,500 מהשמש
טמפרטורה 32,500 / 60,000 K
רגור B
נתוני תצפית
סוג תת-ענק כחול
בהירות 4.27
סיווג ספקטרלי B? IV
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.73-
עוצמת הארה פי 1,000 מהשמש

רֶגוֹר (בכתיב לועזי: Regor) או γ במפרש, נקרא גם סוהייל אל מוחליף (ערבית سهيل المحلف - "הנפלא של האמונה", אך שם זה ניתן גם לכוכב λ במפרש ולכן השימוש בו פחות מקובל) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מפרש ואחד מהכוכבים הבהירים בשמים.

מקור השם רגור הוא היפוך של השם רוג'ר (Roger) ונקרא על שם האסטרונאוט רוג'ר צ'אפי, שנהרג בתאונת אימונים לקראת שיגור אפולו 1.

רגור הוא למעשה מערכת מורכבת הכוללת לפחות שישה כוכבים במרחק של כ-840 שנות אור. אחד מכוכבי המערכת הוא כוכב וולף-ראייה הקרוב ביותר לכדור הארץ. בשל הספקטרום המיוחד של הכוכב הכפול רגור A, הכולל חוץ משילוב ספקטרות של שני כוכבים את קווי הפליטה המאפיינים כוכבי וולף ראייה, הכוכב מכונה גם "אבן החן של שמי הדרום".

רגור A[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגור A (נקרא גם 2γ במפרש) הוא בעצמו כוכב כפול ספקטרוסקופי, המורכב מעל-ענק כחול עם מסה של כ-30 מסות שמש ורדיוס של כ-13 רדיוסי שמש, ומכוכב וולף-ראייה שבעבר היה בעל מסה של לפחות 40 מסות שמש, אך בדומה לכוכבים מסוגו איבד את רובה על ידי השלכה של שכבותיו החיצוניות ועקב כך הוא נשאר עם כ-10 מסות שמש ורדיוס של כ-3 רדיוסי שמש. העל-ענק הוא בהיר יותר ומאיר בעוצמה של פי 180,000 מהשמש, אך רוב הקרינה שלו נפלטת בתחום העל-סגול כתוצאה מטמפרטורת פני השטח הגבוהה שלו, כ-32,500 קלווין. הטמפרטורה של הכוכב מסוג וולף-ראייה גבוהה עוד יותר, כ-60,000 קלווין, אך בשל רדיוסו הקטן בהרבה , עוצמת ההארה שלו היא פי 100,000 מהשמש, כמעט כולה בתחום העל-סגול. שני הכוכבים ממשיכים להעיף החוצה ענני גז מסיביים: כוכב וולף-ראייה בקצב של פי 100 מיליון מרוח השמש (כשלוש מיליוניות מסת שמש בשנה) והעל-ענק בקצב של פי 4 מיליון מרוח השמש והתנגשות ענני הגז הנפלטים משני הכוכבים יוצרת קרינת X.

כוכבי וולף-ראייה מתפתחים במהירות גבוהה במיוחד ונראה שכוכב וולף-ראייה זה נמצא לקראת סיום חייו והוא צפוי להפוך לסופרנובה. גם בן הזוג, שהתפתחותו איטית יותר, צפוי לגורל דומה.

שני הכוכבים מקיפים זה את זה במחזור בן 78.5 ימים ובמרחק של מעט יותר מיחידה אסטרונומית.

רגור D ,C ,B ו-E[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק של כ-15,000 יחידות אסטרונומיות מרגור A, נמצא רגור B (נקרא גם 1γ במפרש). זהו תת-ענק כחול עם בהירות מדרגה 4.27 שניתן להפרדה מרגור A באמצעות משקפת טובה או טלסקופ חובבים עם הפרדה זוויתית של יותר מ-40 שניות קשת. חוץ ממנו ניתן להבחין באמצעות טלסקופ בעוד שני כוכבים לבנים (רגור C ו-D) עם בהירויות מדרגה 8.2 ו-9.1 בהפרדה זוויתית של כ-60 וכ-90 שניות קשת. טלסקופ מקצועי מאפשר להבחין בכוכב נוסף, שנמצא במרחק זוויתי של פחות מ-2 שניות קשת מרגור D. זהו רגור E, שבהירותו היא מדרגה 12.5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]