מיני די.וי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיני די.וי
Mini DV
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הסרט התיעודי הקצר "מיני די וי" (2019) מאת שאולי מלמד
בימוי שאולי מלמד
הופק בידי גיל סימה
תסריט שאולי מלמד
תחקיר שאולי מלמד
עריכה שאולי מלמד
מוזיקה זואי פולנסקי, רותם דרור
צילום דניאל בינסטד, יפים גרבוי
מדינה ישראלישראל ישראל
חברת הפקה סימה סרטים
חברה מפיצה לב סרטים ובתי קולנוע
כאן 11
הקרנת בכורה 8 ביוני 2022 (קולנוע)
11 ביוני 2022 (כאן 11)
משך הקרנה 75 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה תיעודי
מיני די.וי - אתר "כאן 11"
דף הסרט ב־IMDb

מיני די.וי הוא סרט קולנוע תיעודי-להט"בי ישראלי משנת 2022.

הסרט הוקרן בבכורה בתחרות הישראלית בפסטיבל דוקאביב 2022. בנוסף הוא יצא בהפצה מצומצמת ברשת בתי הקולנוע לב, והוקרן בבכורה ב-8 ביוני 2022 בתל אביב, וכן שודר בכאן 11 ב-11 ביוני 2022, כחלק מרצועת כאן דוקו.[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט, הקרוי על שם פורמט הווידאו שהיה נפוץ בסוף שנות ה-90 (DV), צולל אל סיפורי ההתבגרות המינית של ארבעה להט"בים כפי שמשתקפים בצפייה בקלטות וידאו שצילמו בילדותם:

שאולי מלמד, במאי בן 29 מתל אביב, ממיר את קלטות הווידאו שצילם בילדותו ובהן סרטים שביים עם חבריו לכיתה, ויוצא לחפש מבוגרים להט"בים אחרים שתיעדו את עצמם בילדות. הסרט מתעד את סיפוריהם של טום אוריה גרשון, טרנסג'נדר שגדל בעיר החרדית צפת, ותיעד את מסעו בעקבות גילוי זהותו המגדרית; של בתי עזרי שנולדה לעולים חדשים מאיראן ותיעדה את קשריה האינטימיים עם חברותיה; של רומיה בן ארי שמצאה את מקומה בדראג במקביל ליציאתה מהארון של אמה; ושל הבמאי עצמו, שחקר דרך המצלמה את מיניותו בצל מותו של אביו. הארבעה צופים מחדש בקלטות האישיות שלהם ונאלצים להתמודד עם החוויות והאנשים שעיצבו את חייהם.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק בתמיכת כאן - תאגיד השידור הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מפעל הפיס ומשרד התרבות והספורט - המועצה הישראלית לקולנוע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל: פורטל להט"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]