יציאה מהארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יציאה מהארון הוא ביטוי שמקורו באנגלית (Coming out of the closet), ומשמעותו היא הצהרה פומבית של אדם על נטיות מיניות מיוחדות שלו, ובפרט הומוסקסואליות או לסביות. במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית-פולחנית. הארון הנו מטאפורה למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה.

בעוד שהביטוי "יציאה מהארון" עוסק בחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"), הרי הביטוי "הוצאה מהארון" (outing) עוסק בחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר.

תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם האינטרנט, המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ולבטיהם ואולי אף להתגבר עליהן, תוך גיבוש תחושת גאווה והשלמה. אם כן, תהליך היציאה מהארון הנו תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית-קולקטיבית.