יציאה מהארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"יום היציאה מהארון הבינלאומי" נקבע ל-11 באוקטובר[1] והוא מצוין על ידי ארגוני זכויות אדם ולהט"ב במטרה להעלאת המודעות לנושא. הלוגו עוצב על ידי קית' הרינג עבור הארגון "הקמפיין לזכויות אדם".

יציאה מהארון (במקור מאנגלית: Coming out of the closet ובקיצור Coming out) הוא ביטוי המתייחס להומואים, לסביות, ביסקסואלים או טרנסנג'נדרים החושפים את זהותם המינית או המגדרית בפני אנשים אחרים. מכיוון שמדובר בנושא פרטי, יציאה מהארון מתוארת לרוב כתהליך פסיכולוגי[2] או כמסע‏[3] היות שבתהליך משולבים אלמנטים של קבלת החלטות ולקיחת סיכונים, ביטוי אישי, תחושות טקס מעבר, זהות אישית, מעבר מדיכוי לאמנציפציה, ומבושה ותחושות סטיגמה לגאווה אישית. תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית-קולקטיבית.

במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית-פולחנית. הארון הוא מטפורה למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה. בעוד הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה וולונטרית של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); הביטוי "אאוטינג" (מאנגלית: Outing) או "הוצאה מהארון" מתייחס לחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר.

הביטוי "יציאה מהארון" הוליד ביטויים דומים לתיאור תופעות באותו התחום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1869, כמאה שנים לפני מהומות סטונוול, הציע קרל היינריך אולריכס, הוגה דעות ולוחם זכויות אדם גרמני, את רעיון החשיפה העצמית כאמצעי לאמנציפציה. בטוענו כי חוסר הנראות הוא אחד המכשולים הגדולים של הומואים ולסביות בשינוי דעת הקהל, דחק היינריך אולריכס בהומואים ובלסביות לחשוף בפומבי את נטייתם המינית.

איוואן בלוך (Iwan Bloch), רופא יהודי-גרמני נודע קרא בשנת 1906 להומוסקסואלים מבוגרים לחשוף את נטיותיהם המיניות בפני משפחותיהם ומכריהם. את קריאתו פרסם בספר "חיי המין של תקופתנו והקשר לחברה המודרנית" .‏[4]

כמה שנים לאחר מכן חזר מגנוס הירשפלד לעסוק שוב בנושא ההומוסקסואליות, בספרו משנת 1914 "הומוסקסואליות בנשים וגברים". בספרו דן הירשפלד בפוטנציאל החוקי והחברתי שיהיה ליציאה המונית מהארון של אלפי גברים ונשים אשר יחשפו את נטיותיהם המיניות בפני המשטרה מתוך מטרה להשפיע על שינוי החקיקה ודעת הקהל.‏[5]

היציאה מהארון הבולטת ביותר בארצות הברית הייתה זו של המשורר רוברט דאנקן. בשנת 1944 הוא פרסם תחת שמו האמיתי מאמר במגזין האנרכיסטי "Politics", ובו טען כי הומואים ולסביות הם מיעוט חברתי אשר סובל מדיכוי קשה.‏[6]

החשאיות המוחלטת של אגודת מאטאשין, הקבוצה המבוססת הראשונה של הומוסקסואלים בארצות הברית אשר הוקמה בלוס אנג'לס בשנת 1950, התפוגגה בשנת 1953 ופעילותה הפכה פומבית לאחר שהאקטיביסט הול קול‏[7] החל לעמוד בראשה בסן פרנסיסקו - שינוי שעודד רבים לצאת מהארון.

בשנת 1957 פוטר פרנק קמני ממשרתו בוושינגטון די. סי. כאסטרונום בצבא ארצות הברית מכיוון שהיה הומוסקסואל.‏[8] הפיטורים דחפו אותו "להוביל מאבק ענקים נגד המוסדות האמריקאיים, ולעמוד בראש החנית של מאבקים כוחניים של התנועה למען זכויות הומוסקסואלים בתחילת שנות ה-60 בארצות הברית".‏[9] את מאבקיו ברשויות הוביל קמני במקביל לשכנוע הציבורי כי "אנו חייבים להחדיר בקהילת ההומוסקסואלים תחושת שווי-ערך להומו האינדיבידואל. את זה נוכל להשיג רק דרך הפגנות ציבוריות אשר יובילו אותן בפתיחות ההומואים בעצמם".

בשנת 1961 פרסם הפרופסור לסוציולוגיה וקרימינולוגיה והסופר אדוארד סאגרין תחת שם העט דונלד וובסטר קורי (Donald Webster Cory)‏[10] את הספר הנחשב לציון דרך בחקר הנושא: "The Homosexual in America", אשר התיאורים הכנים והאישיים שתוארו בו היוו תמריץ משמעותי בהתפתחות המודעות-העצמית של הקהילה הגאה, ובהמשך להתפתחות תנועת ההומופיל. בספר כתב:

Cquote2.svg

החברה הגישה לי מסכה ללבוש. לאן שלא אלך, ובפני כל חלקיה של החברה, אני מעמיד פנים.

Cquote3.svg

בצבא ארצות הברית, חוק הממשל הפדרלי של ארצות הברית Pub.L. 103-160 ‏(10 U.S.C. § 654), שנודע בכינויו העממי "אל תשאל, אל תספר" (באנגלית: Don’t ask, don’t tell), אסר על יציאה מהארון "על ידי הצהרה שחייל הוא הומוסקסואל או ביסקסואל". על פי החוק, שבוטל בשנת 2010, יציאה מהארון בצבא הייתה שוות ערך ל"כוונה לקיים יחסים הומוסקסואליים" שהיו אסורים בשורות הצבא.


Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – זכויות להט"ב בישראל, זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב באמריקה, זכויות להט"ב באפריקה

מניעים ומשמעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעדויות המחקריות המציינות כי להומואים, לסביות וביסקסואלים שיצאו מהארון יש רווחה נפשית גבוהה יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ובריאות נפשית רבה יותר, ישנם מחקרים המצביעים על כך שיציאה מהארון בפני ההורים ובני המשפחה היא המשימה הקשה ביותר הטומנת בחובה סיכונים וסכנות בריאותיות ורגשיות - בעיקר לבני נוער.‏[2]

ממחקר שערך ד"ר גיא שילה, רכז מחקר בארגון הנוער הגאה ומחבר הספר 'החיים בוורוד', במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, עולה כי גיל היציאה מהארון הממוצע של להט"בים צעירים בישראל נמצא במגמת ירידה: בתוך עשור, מסוף שנות ה-90, ירד הגיל הממוצע מ-22 ל-16 וחצי.‏[11] תרומה נכבדה ליכולת לצאת מהארון תרם האינטרנט, המאפשר לערוך שיחות, בעיקר אנונימיות, במגוון נושאים ועקב כך, לתת לאנשים תחושה שהם "לא לבד". גם העובדה שרבים מ"היוצאים מהארון" (במובן הרחב של הביטוי), הם אנשים מפורסמים ובעלי תדמית של "מצליחנים", כמו גם "הוצאה מהארון" שעושים לדמויות מהעבר, יכולה לעזור לאנשים רבים להתמודד יותר טוב עם בעיותיהם ולבטיהם ואולי אף להתגבר עליהן, תוך גיבוש תחושת גאווה והשלמה.

במדינות בהן הומוסקסואליות נחשבת לעבירה פלילית, להט"בים עלולים לסבול מהשלכות חוקיות בעקבות יציאה מהארון וחשיפת נטייתם המינית בפומבי. על כן, ישנן מדינות בהן יציאה מהארון מהווה למעשה הפללה עצמית.

גיבוש זהות ויציאה מהארון אצל בני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המודל של קאס

גיל ההתבגרות מאופיין בעוררות מינית, פנטזיות ומשיכה לשני המינים אצל חלק מהמתבגרים, ולעתים עד סוף גיל ההתבגרות קשה לדעת בביטחון מהי הנטייה המינית. תקופת ההתבגרות של הומוסקסואלים ולסביות עלולה להיות תקופה המאופיינת בבלבול ובכאב רב. עם ההתנסויות ההומוסקסואליות הראשונות – המחשבות, הרגשות, הפנטזיות, או המגע המיני – חשים מתבגרים רבים, הומוסקסואליים או לסביות, שמשהו "לא נורמלי" קורה להם. רבים פוחדים לחשוף את נטייתם ההומוסקסואלית ומעדיפים להימנע מפעילויות חברתיות, כדי לא לחלוק את רגשותיהם עם חבריהם.‏[12]

בגילאי ההתבגרות חזק מאד הדחף להיות כמו כולם, ולכן צעירים הומוסקסואלים ולסביות רבים ינסו לקשור מערכות יחסים עם בני המין האחר. מעט מן הצעירים הללו מוצאים להם מסגרת התייחסות שעם חבריה הם יכולים לחלוק את חוויותיהם וקשייהם. מחקרים שנעשו בארצות הברית מצאו ששיעור ההתאבדות בקרב בני נוער הומוסקסואלי גבוה בצורה משמעותית מזה של בני נוער שאינם הומוסקסואלים.‏[12]

יציאה מהארון בפני ההורים מעלה בפני בני הנוער דילמות עמוקות: מחד גיסא, קיים הרצון לשתף את ההורים בחלק חשוב זה של חייהם כך שלא יצטרכו לחיות בשקר; מאידך גיסא, קיים הפחד המתמיד שההורים לא יקבלו את נטייתם המינית ויגיבו באופן קשה. ההתלבטות בשאלה זו כרוכה בהערכת המחיר שהצעיר או הצעירה עלולים לשלם בעקבות הגילוי. חשוב להדגיש כי כל מקרה הוא ייחודי. הנער ההומוסקסואל או הנערה הלסבית צריכים לשקול ולהעריך את היתרונות והחסרונות היכולים להתלוות לחשיפה, עוד לפני החשיפה להורים או לכל אדם אחר. ייתכן בהחלט, במקרים מסוימים, שחשיפת הנטייה ההומוסקסואלית תתבע מחיר כבד מדי שעלול להקשות על ההתמודדות, כגון המשפחה המביעה התנגדות ודחייה, הרחקת הצעיר או הצעירה מן הבית או הקהילה וכדומה.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרום, א. (2001). השפעת היציאה מהארון של בן הומוסקסואל על זוגיותם של הוריו : תהליכים, שינויים ומשמעויות במערכת היחסים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • גלי סמבירא, שלושים חודשי אהבה, הוצאת חרגול, 2005. רומן אוטוביוגרפי העוסק ביציאה מהארון
  • חן מייק, "פחד, אהבה." (הוצאת מפגשים), 2009, הומוסקסואלים, לסביות והוריהם מספרים על גילוי הנטייה המינית ותהליך ההתמודדות עמה
  • רביץ, ג. (1981). הקשר בין חשיפה של אוריינטציה מינית הומוסקסואלית לבין קשר אינטימי ומגורים יחד עם בן זוג. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב
  • קמה, ע. (2001). היציאה מהארון כהארה. אצל ו. סקל ונ. דפני (עורכות). וציוונו להדליק נר. ירושלים: היברו יוניון קולג', מכון למדעי היהדות.
  • אפרת, ר. (1999). תהליך היציאה מהארון – Coming Out של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • לוז, ד., ואבני, ש. (2000). אמא, יש לי משהו לספר לך: הורים וילדיהם על היציאה מהארון. תל אביב: שופרא.
  • מרום, א. (2001). השפעת היציאה מהארון של בן הומוסקסואל על זוגיותם של הוריו : תהליכים, שינויים ומשמעויות במערכת היחסים. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • מרציאנו, א. (2009). תפקיד הפורומים הווירטואליים בהתמודדותם של נערים הומואים עם תהליך היציאה מהארון. מסגרות מדיה, 4, 1-28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "History of National Coming Out Day". Human Rights Campaign. Retrieved 2008-10-17.
  2. ^ 2.0 2.1 גיא שילה, "החיים בורוד", הוצאת רסלינג. תל אביב 2007
  3. ^ "Coming Out: A Journey". Utahpridecenter.org. Retrieved 2009-06-24.
  4. ^ Bloch, Ivan. Das Sexualleben unserer Zeit in seinen Beziehungen zur modernen Kultur, 1906. English translation: The Sexual Life of Our Time in Its Relations to Modern Civilization, 1910.
  5. ^ Johansson&Percy, p.24
  6. ^ "Robert Duncan and Romantic Synthesis: A Few Notes". This article also republished as "On Robert Duncan" at Modern American Poetry website
  7. ^ Bullough, Vern L. (2002). Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context. Routledge. ISBN 1560231939.
  8. ^ Chibbaro Jr., Lou (2006-10-04). "Kameny's work finds new home". Washington Blade. Retrieved 2008-03-28.
  9. ^ Johnson, David K. (2002), "Franklin E. Kameny (1925-)", in Bullough, Vern L., Before Stonewall: Activists for Gay and Lesbian Rights in Historical Context, New York: The Haworth Press, pp. 209–218, ISBN 1560231939
  10. ^ "Sagarin bio", Glbtq.com. 1913-09-18. Retrieved 2009-06-24.
  11. ^ עפרי אילני, הגיל הממוצע בישראל ליציאה מהארון: 16 וחצי, הארץ, 12 ביוני 2009.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 חוה ברנע, "על זהות מינית ונטייה מינית", אתר משרד החינוך


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות · מונוסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיזם · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
לקטגוריה · לפורטל