זהות מגדרית
 ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית |
|||
|
|||
| פורטל להט"ב | |||
זהות מגדרית הוא מונח המתאר את תחושת ההשתייכות של הפרט לאחת מקטגוריות המגדר, כגון גבר או אישה. הוא יכול להתייחס גם לזהות שאותה מייחסים אחרים לפרט, על בסיס ציפיותיהם מתפקידי מגדר שמפגין הפרט.
תוכן עניינים |
אטיולוגיה - מבט תאורטי [עריכה]
בעבר שלטו שתי גישות עיקריות הבאות להסביר כיצד מתהווה זהותו המגדרית של אדם. כיום מקובלת גישה שלישית שהיא שילוב של השניים. הגישות מכילות מודלים שונים, אך רוב המודלים משני הגישות הראשונות, ננטשו לטובת השלישית, זה מתוקף הממצאים המדעיים שהניב שיתוף הפעולה בין דיסציפלינות שונות, להבנת האטיולוגיה של זהות המגדר באדם.
קונסטרוקציוניסטית [עריכה]
הגישה מבוססת בלבד על רעיון קונסטרוקציוניסטי פונדמנטאלי לפיו זהות המגדר מתעצבת אך ורק על ידי סוציאליזציה, קרי, הינה תוצר של הבניה חברתית טהורה, כביכול. גישה זו הופרכה מראיות סותרות כגון קיום תופעת הטרנסקסואליות אשר מתחילה, ברוב המקרים, בגיל הינקות, וכוללת התנגדות אקטיבית מצד הילד, לתכתיבים המגדריים של הוריו (Childhood gender nonconformity), וזו בדרך-כלל הולכת ומתחזקת, בסתר או בגלוי, במהלך השנים. ראיה נוספת שסופקה היא תוצאותיה החברתיות של תסמונת אי רגישות לאנדרוגן והמכניזם ההתפתחותי העומד מאחוריה. כמו כן, מחקרים נוירוביולוגים מוקדמים, דוגמת אלו של רוג'ר גורסקי ודיק שוואב על השפעתו הקדם לידית של ההורמון טסטוסטרון בפרט, ואנדרוגנים בכלל, על הההתמיינות המוחית. גישה זו הייתה ועודנה לחם חוקן של קבוצות פמיניסטיות פוסט-סטרוקטורליסטיות רדיקאליות אשר לשיטתן מגדר, ואספקטים פסיכו-סוציאליים רבים נוספים, הן תוצאה של הבניה גרידא. עם גישה זו מזוהה הפילוסופית ג'ודית באטלר.
רדוקציוניסטית [עריכה]
הינה דטרמניסטית, בבסיסה הרעיון שעיקר ההשפעה על יניקת המגדר של היילוד היא הורמונאלית (חשיפה להם בשלבים מסוימים בהריון) ולגורמים פסיכוסוציאליים בתר-הריוניים יש השפעה מזערית עם בכלל. ביקורת מרכזית לתאוריה היא העובדה שזהות המגדר עצמה היא אכן רכיב חברתי מובנה, שכן אינה הומוגנית בכל התרבויות (ואף אינה בינארית במספר חברות אחדות, כפי שנראה להלן), חוסר ההומוגניות יתבטא למשל בעובדה שבחברה אחת בה מקובלת בינאריות מגדרית, דברים מסוימים יכולים להתפס כ"נשיים", בעוד שבחברה אחרת, גם היא בינארית מגדרית, אותם דברים שנתפסו בחברה הקודמת כ"נשיים", לא יתפסו בנוכחית ככאלה. אין הוכחה חד-משמעית לתאוריה הזאת, שכן הקשר בין הורמונים לזהות מגדר אינו קיים, כי זהות מגדר היא רעיון מובנה, ולא מושפעת תדיר מהורמונים, דהיינו, להורמונים בהחלט יש השפעה על כיוון המוח ל"יניקתה" של זהות מגדר מסוימת, אך זהות המגדר עצמה, לרבדיה, אינה מיוצגת על ידי הורמון מסוים אלא על ידי זיכרון.
אינטגרטיבית [עריכה]
כפי שגם יורחב להלן, בקרב הקהילה המדעית, מקובלת כיום הגישה הזו, שהיא שילוב של שתי הגישות. עם חלוצי גישה זו נמנים הפסיכולוגים ג'ון מוני, אנקה ארהרדט, ריצ'רד גרין, דריל בם, וקנת' צוקר.
היווצרות הזהות המגדרית באדם [עריכה]
זהות המגדר מתעצבת במהלך הלידה עד להטבעתה הסופית. החל מהשפעות הורמונאליות או טרטוגניות בשלב הפרי-נטאלי (כלומר, הקדם-לידתי), וכלה בשלב השני שלאחריה, תהליך ההשלמה הפסיכוסוציאלית הנמשך עד גיל 22 חודשים לערך. רוב התינוקות מזדהים עם הקטגוריות המגדריות שכביכול הולמים את גופם הזכרי או הנקבי, וזה כפוף לזהויות המגדר המקובלות בתרבותם. בתרבות המערבית למשל, זהויות המגדר המקובלות הן הגברית (Masculine) והנשית (feminine), אך בתרבויות אחרות, כגון התאילנדית, שבט הנבאחו, או אצל ילידי האי סמואה, המערכת המגדרית מאורגנת בצורה מעט שונה. בשלב ההשלמה הפסיכוסוציאלי, שהוא ההקשר המגדרי של סוציאליזציה נלמדים תפקיד המגדר המתאימים הבסיסיים ביותר, ונרכש הבסיס ההתנהגותי להם. מרגע שההטבעה הושלמה, נראה כי לא ניתן לגרום לשנות זהותו המגדרית של הפרט, והגמישות המוחית בהקשר האלמנטארי שלה, לפחות ככלל, פסקה, מלבד שינויים כרונולוגיים, הווה אומר: אדם (ילד) בן 3 המתנהג כראוי לבנים בגילו להתנהג, וודאי לא ימשיך להתנהג כך בחלוף השנים, אלא ישתדרג לפי הראוי לבני מגדרו להתנהג בגילאים השונים, בקירוב. במילים אחרות: גמישות מוחית בהקשר מגדרי קשורה אך ורק בנגזרותיה של הזהות, ולא במהותה - מרגע שנתקבלה. מכורח זאת, ניתן להמשיל זהות המגדר ונגזרותיה לשפת אם, ומבטא למשל, שפת האם, ככלל, אינה משתנה, אך מבטאו של הפרט, הפרגמטיקה שלו, ושאר נגזרות של אספקט זה, כן משתדרגים עם השנים. ברור אפוא שזהות מגדר אישית היא אספקט בסיסי, עמוק ואינטגראלי, של האישיות, וכך סוברים ג'ון מוני ואנקה ארהרדט.[1]
המחקר מצביע שזהות מגדרית "ננעלת", לפחות בדרך כלל, בתקופה מוקדמת מאד, בין גיל 18 ל-22 חודשים. זהות המגדר מתקבלת מהטבעה (Imprinting), וטיב ההטבעה מושפע כאמור, מאינטראקציות ביוכימיות שהעובר חווה במהלך ההריון. ככל שהעובר נחשף לאנדרוגנים, ולטסטוסטרון בעיקר, כך גודל הסיכוי שהטבעתו המגדרית תהיה "גברית" או בנוגע לזהות מגדר מן המחנה הזה. החוקרים תמימי דעים כי הורמונים תורמים תרומה בלתי מבוטלת (אך בפירוש לא מוחלטת) לטיבה המסוים של הטבעה מגדרית, הראיה העיקרית לכך היא נשים הלוקות בתסמונת אי רגישות לאנדרוגן (Androgen insensitivity syndrome), בתסמונת זו, עוברים שהם זכרים מבחינה כרומוזומאלית, אינם רגישים (באופן מלא או חלקי) לטסטוסטרון, ולכן הורמון זה לא יכול להשפיע עליהם כלל, דאז נוצר מצב שבני אדם אלה הן נקבות למראה, ומלבד מספר גנים זכריים היושבים על כרומוזומי ה Y שלהן, אינן זכריות בשום צורה או דרך, והן נוטות להתמיין מגדרית עם המגדר הנשי בדרך כלל, קרי, הן מזדהות כבנות מגדר זה.
עם כל האמור לעיל, נכון לשנת 2012, לא ידוע בבירור באיזו מידה האטיולוגיה של זהות מגדר מושפעת מגורמים ביולוגיים וגופניים, וסוגיה זו היא נושא למחקרים רבים ופולמוסים אקדמיים ביניהם הסקנדל של ג'ון מוני.
הלימה בין זוויג לזהות מגדרית מיוחסת [עריכה]
אצל מרבית האנשים ישנה הלימה בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית, וההערכה היא כי 3% מהאוכלוסייה חשים תחושת של חוסר התאמה (בעוצמות שונות) בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית. [2] טרנסג'נדר הוא מונח הכולל קשת רחבה של זהויות אשר קשורות לחוסר ההלימה ולהתנהגויות שאינן תואמות בין היות האדם זכר או נקבה, לבין התחושות המגדריות שלו או שלה.
לימודי מגדר [עריכה]
זהות מגדרית הייתה מאז ומתמיד נושא לדיון פילוסופי, ואף שימשה מושא מחקר מרכזי של הפסיכולוגיה מראשיתה. אך בעשורים האחרונים התפתח תחום מחקר חדש, "לימודי מגדר", המתמקד בהיבטים החברתיים והתרבותיים של הזהות המגדרית. לימודי המגדר הם רב-תחומיים במהותם, משום שהם מבקשים לבחון את השפעתם של חלוקת התפקידים המגדרית, של זהויות מגדריות ושל ייצוגיהן על תחומי פעולה וידע שונים בחברות האנושיות. כיום פועלות במוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם מחלקות ללימודי מגדר, אשר משלבות הוראה ופעילות מחקרית בתחומים שונים, בהם היסטוריה (והיסטוריה של מגדר), סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפטים, תולדות האמנות פסיכולוגיה, מדעי המדינה, מנקודת ראות מגדרית.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Money, J & Anke . Erhardt, "Man & Woman, Boy & Girl", Johns hokins university press, 1972
- ^ The Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association's, Standards Of Care For Gender Identity Disorders, Sixth Version. February, 2001
