זהות מגדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Transgender Pride flag.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים
בנושא זהות מגדרית
פורטל להט"ב

זהות מגדרית זה מונח מתחום מדעי החברה בכלל, והפסיכולוגיה בפרט, המתאר את תחושת ההשתייכות של הפרט לאחת מקטגוריות המגדר, כגון גבר או אישה. הוא יכול להתייחס גם לזהות שאותה מייחסים אחרים לפרט, על בסיס ציפיותיהם מתפקידי מגדר שמפגין הפרט. המחקר המדעי מראה כי זהות המגדר איננה דבר שנבחר באופן מודע; רוב הזכרים אכן יזדהו לבסוף כגברים ורוב הנקבות כנשים, אך קיימים כמה מצבים בהם זה לא יקרה - תופעות כאלה של התפתחות מגדרית שונה, הולידו מחקר מדעי שלם אודות האטיולוגיה של זהויות מגדר, נושא אשר עד כה ידע מחלוקות חריפות מאד בקהילה המדעית.

אטיולוגיה - מבט תאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטיולוגיה להיווצרות הזהות המגדרית, באדם ובכמה מינים נוספים, איננה מובנת מאליה: קיימים מצבים בהם זכרים צעירים (בשנים הראשונות לחיים) יזדהו כבנות, וההפך. כך למשל, בנים צעירים עלולים לטעון באופן עקבי כי הם למעשה "בת" ויידרשו מהוריהם לקנות להם בובות אשר על פי ניתוח סטטיסטי נפוצות יותר בקרב בנות, ינסו ללבוש ביגוד הנתפס בתרבות כ"נשי", כגון שמלות, בתרבות המערבית (לרוב של האם או אחות\אחיות) ויבקשו לשחק דמות נשית במשחקי סימבוליים או משחקי תפקידים בקרב ילדים, וכן ההפך. שכיחות התנהגות זו, הנקראת נון קונפורמיות מגדרית בילדים (Childhood gender nonconformity) אינה גבוהה, וכתופעה היא נדירה יחסית. תופעה זו נחקרת אקדמית מזה שנים רבות, בעיקר בדיסיפלינות של ביולוגיה, מדעי המוח, פסיכולוגיה, ולעתים גם חינוך. מסיבה זו קיים שיח אקדמי ענף (אם כי צנוע יחסית לתחומים אקדמיים אחרים) העוסק באטיולוגיה של זהויות מגדר באדם (כמעט תמיד מתחקה המחקר אחר האטיולוגיה של נון קונפורמיות מגדרית מאשר זה של קונפורמיות מגדרית). להלן יוסבר על העמדה הנוכחית בקרב הקהילה המדעית בהקשר זה:

בעבר שלטו שתי גישות עיקריות הבאות להסביר כיצד מתהווה זהותו המגדרית של אדם. כיום מקובלת גישה שלישית שהיא שילוב של השתיים. הגישות מכילות מודלים שונים, אך רוב המודלים משתי הגישות הראשונות, ננטשו לטובת השלישית, זה מתוקף הממצאים המדעיים שהניב שיתוף הפעולה בין דיסציפלינות שונות, להבנת האטיולוגיה של זהות המגדר באדם.

קונסטרוקציוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה מבוססת בלבד על רעיון קונסטרוקציוניסטי פונדמנטאלי לפיו זהות המגדר מתעצבת אך ורק על ידי סוציאליזציה, קרי, הינה תוצר של הבניה חברתית טהורה, כביכול. גישה זו הופרכה מראיות סותרות כגון קיום תופעת הטרנסקסואליות אשר מתחילה, ברוב המקרים, בגיל הינקות, וכוללת התנגדות אקטיבית מצד הילד, לתכתיבים המגדריים של הוריו (Childhood gender nonconformity), וזו בדרך-כלל הולכת ומתחזקת, בסתר או בגלוי, במהלך השנים. כמו כן, מחקרים נוירוביולוגים מוקדמים, דוגמת אלו של רוג'ר גורסקי ודיק שוואב על השפעתו הקדם לידית של ההורמון טסטוסטרון בפרט, ואנדרוגנים בכלל, על ההתמיינות המוחית. גישה זו הייתה ועודנה לחם חוקן של קבוצות פמיניסטיות פוסט-סטרוקטורליסטיות רדיקאליות אשר לשיטתן מגדר, ואספקטים פסיכו-סוציאליים רבים נוספים, הן תוצאה של הבניה גרידא. עם גישה זו מזוהה הפילוסופית ג'ודית באטלר.

רדוקציוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הרדוקציוניסטית היא גישה דטרמניסטית, בבסיסה הרעיון שעיקר ההשפעה על יניקת המגדר של היילוד היא הורמונאלית (חשיפה להם בשלבים מסוימים בהריון) וכי לגורמים פסיכוסוציאליים בתר-הריוניים יש השפעה מזערית אם בכלל. ביקורת מרכזית לתאוריה היא העובדה שזהות המגדר עצמה היא אכן רכיב חברתי מובנה, שכן איננה הומוגנית בכל התרבויות (ואף אינה בינארית במספר חברות אחדות, כפי שנראה להלן), חוסר ההומוגניות יתבטא למשל בעובדה שבחברה אחת בה מקובלת בינאריות מגדרית, דברים מסוימים יכולים להתפס כ"נשיים", בעוד שבחברה אחרת, גם היא בינארית מגדרית, אותם דברים שנתפסו בחברה הקודמת כ"נשיים", לא יתפסו בנוכחית ככאלה. אין הוכחה חד-משמעית לתאוריה הזאת, שכן הקשר בין הורמונים לזהות מגדר אינו לינארי, משום שזהות מגדרית היא הבנייה ולא, למשל, קומפלקס כימי, ועל כן לא מושפעת מהורמונים באופן ישיר אלא עקיף - להורמונים בהחלט יש השפעה על כיוון המוח ל"יניקתה" של זהות מגדר מסוימת, אך זהות המגדר עצמה, לרבדיה, אינה מיוצגת על ידי הורמון מסוים כי אם בזכרונות מוקדמים עליהם מתבססים זכרונות מאוחרים יותר, או במובן פסיכולוגי יותר, סכמה מאד בסיסית עליה מונחות סכמות אחרות.

אינטגרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שגם יורחב להלן, בקרב הקהילה המדעית, מקובלת כיום הגישה הזו, שהיא שילוב של שתי הגישות. עם חלוצי גישה זו נמנים הפסיכולוגים ג'ון מוני, אנקה ארהרדט, ריצ'רד גרין, דריל בם, וקנת' צוקר.

היווצרות הזהות המגדרית באדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות המגדר מתעצבת במהלך הלידה עד להטבעתה הסופית-לכאורה. החל מהשפעות ביוכימיות כגון הורמונאליות או טרטוגניות בשלב החיים הפרי-נטאלי (כלומר, הקדם-לידתי), וכלה בשלב החיים האפי-נטאלי (כלומר הבתר-לידתי) שלאחריו, אז מתרחש תהליך ההשלמה הפסיכוסוציאלית[1] הנמשך עד גיל 22 חודשים לערך. רוב התינוקות מזדהים עם הקטגוריות המגדריות שכביכול הולמים את גופם הזכרי או הנקבי, וזה כפוף לזהויות המגדר המקובלות בתרבותם. בתרבות המערבית למשל, זהויות המגדר המקובלות הן הגברית (Masculine) והנשית (feminine), אך בתרבויות אחרות, כגון התאילנדית, שבט הנבאחו, או אצל ילידי האי סמואה, המערכת המגדרית מאורגנת בצורה מעט שונה (בחלק מהתרבויות קיימות שלושה זהויות מגדר ואף יותר). בשלב ההשלמה הפסיכוסוציאלי, שהוא ההקשר המגדרי של הקשרות, סוציאליזציה ולמידה מסוגים שונים, נרקמים קשרים בסיסיים מאד למגדר ההולם את הגוף ונלמדים תפקיד המגדר המתאימים הבסיסיים ביותר, ונרכש הבסיס ההתנהגותי להם. תהליך זה בכללותו מכונה הטבעה מגדרית, או תהליך כמו-הטבעתי (Imprinting-like process)‏[2] בו נרכשת זהות המגדר בצורתה הבסיסית ביותר, ומשם עליה להתפתח בהקשריה המשניים. הכלל המקובל בקרב חוקרים, הוא שמרגע שההטבעה הושלמה, לא אמור להתרחש שינוי או "היפוך" של ממש בזהותו המגדרית של אדם, והגמישות המוחית בהקשר האלמנטארי שלה, לפחות ככלל, תמה (מלבד שינויים משניים בהקשרה; כך למשל אדם בן 3 המתנהג כראוי לבנים בגילו להתנהג, וודאי לא ימשיך להתנהג כך בחלוף השנים, אלא ישתדרג לפי הראוי לבני מגדרו להתנהג בגיל מאוחר יותר.

יצוין כי מצב זה בו זהות המגדר נקבעת ואיננה משתנה בהמשך החיים (אלא רק מקבלת ביטויים משניים שונים בכל גיל וגיל) אינו נתפס כעובדה בקרב כמה חוקרים, כי אם כ"כלל" שייכתנו גם מי שיסטו ממנו במהלך המסלול ההתפתחותי של חייהם; בולט בין חוקרים אלה הוא הפסיכולוג ריי בלנשרד, בלנשרד והדומים לו טוענים שישנם אנשים אשר מתוקף היסטוריה התפתחותית ייחודית, כן ישתנו בהקשר זה בגיל ההתבגרות, או הבגרות, בשל צירוף בן אופי ספציפי לפרפיליה של פטישיזם טרנסווסטי. גם הפסיכואנליטיקן אריק אריקסון דיבר על תופעה דומה של בלבול זהויות (אשר עשויה לכלול בלבול מגדרי) האופיינית לגיל העשרה (עיין ערך משבר זהות), וכן, הזכירו אפשרות זו גם הפסיכולוגים ג'ון מוני ואנקה ארהארדט.‏[3]

מוני וארהרדט מבקשים להמשיל את התפתחות הזהות המגדרית, לפחות כאשר זו נעשית על פי הכלל והסדר המתואר לעיל - להתפתחות שפת האם והמבטא: שפת האם כקטגוריית-על בהקשר הפסיכו-לינגוויסטי הפרטי, היא בדרך כלל יחידה, ואלו המבטא, הפרגמטיקה, התחביר, ונגזרות אחרות של מאפיין אנושי זו, המשתדרגות עם השנים; אך שפת-אם, או "שפה עיקרית", לרוב יש רק אחת, ומסלול התפתחותי זה, דומה, על פי מוני וארהרדט, לזה של זהות המגדר.‏[4]

המחקר מצביע שזהות מגדרית מוטבעת, לפחות בדרך כלל, בתקופה מוקדמת מאד, בין גיל 18 ל-22 חודשים ולעתים אף לפניכן. טיב ההטבעה מושפע בין היתר, מאינטראקציות ביוכימיות שהעובר חווה במהלך ההריון. ככל שהעובר נחשף לאנדרוגנים, ולטסטוסטרון בעיקר, כך גודל הסיכוי שהטבעתו המגדרית תהיה "גברית" או בנוגע לזהות מגדר מן הסוג הזה (כלומר גברית באופיה אם אינה מוגדרת "גברית" כמו בתרבות המערבית). החוקרים תמימי דעים כי הורמונים תורמים תרומה בלתי מבוטלת (אך בפירוש לא מוחלטת) לטיבה המסוים של הטבעה מגדרית, הראיה העיקרית לכך היא נשים הלוקות בתסמונת אי רגישות לאנדרוגן (Androgen insensitivity syndrome), בתסמונת זו, עוברים שהם זכרים מבחינה כרומוזומאלית, אינם רגישים (באופן מלא או חלקי) לטסטוסטרון, ולכן הורמון זה לא יכול להשפיע עליהם כלל, דאז נוצר מצב שבני אדם אלה הן נקבות למראה, ומלבד מספר גנים זכריים היושבים על כרומוזומי ה Y שלהן, אינן זכריות בשום צורה או דרך, והן נוטות להתמיין מגדרית עם המגדר הנשי בדרך כלל, קרי, הן מזדהות כבנות מגדר זה.

עם כל האמור לעיל, נכון לשנת 2012, לא ידוע בבירור באיזו מידה האטיולוגיה של זהות מגדר מושפעת מגורמים ביוכימיים (פרינטאליים, ובפרט אפי-נטאליים), וסוגיה זו היא נושא למחקרים רבים ופולמוסים אקדמיים ביניהם הסקנדל של ג'ון מוני.

הסיבתיות למחקר האטיולוגי אודות התפתחות הזהות המגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אטיולוגי זה, כמו מחקרים אטיולוגיים אחרים בפסיכולוגיה התפתחותית נובע מסקרנותם של פרטים שונים העוסקים בפסיכולוגיה, ביולוגיה, ורפואה, להבין מדוע קיימים מקרים של טרנסג'נדריות בקרב מינים שונים בטבע. סביר להניח כי אלמלא הייתה מתקיימת תופעת הטרנסג'נדריות, מחקר זה היה מצומצם יותר בהיקפו, ונוגע בעיקר לפן הביולוגי של התתפתחות, ופחות לפן המוחי-נפשי שלה. חוקרים בתחום זה הם מעטים יחסית, ולכן התקדמותו מעט איטית. אזורים בהם הוא מתקדם משמעותית הם ארצות הברית, ובמבט מסוים גם קנדה. אחת הביקורות כלפי חוקרים מסוימים העוסקים בנושא זה באופן עקבי הוא שהם עושים זאת כדי להבין מהם הגורמים המדויקים למקרים של טרנסג'נדריות ואף הומוסקסואליות (שלעתים נקשרת בקשר מתאמי מובהק עם נון קונפורמיות מגדרית בילדים), במטרה למנוע מקרים של טרנסג'נדריות בקרב בני אדם בכלל, ומכאן גם למנוע ביטויים אפשריים של הומוסקסואליות בהמשך החיים של אותם נבדקים. מסיבה זו אותם חוקרים מסוימים מואשמים לעתים בהטיה מחקרית, הומופוביה (ולעתים מעטות יותר גם טרנספוביה), בפרט תוך צידוד במקרים של טראומות והתאבדויות של נבדקים אחדים שהשתתפו בניסויים כאלה והתרחשו לכאורה בעקבות השתתפות בהם. חוקרים כאלה עשויים לטעון כנגד ביקורות אלה כי חקירתם נובעת מסקרנות גרידא וכי זמן רב מדיי ישבה האנושות בבורות בהקשר נושאים אלה; עוד הם עשויים לטעון כי ביקורות כאלו נובעות מתסכול שחשים אנשים מסוימים מעצם עבודתם וכי ההשלכה של ההתנגדות הסוציו-פוליטית לעבודתם המחקרית מעכבת את התהליך המדעי בכללותו. הפסיכולוגים ריי בלנשרד וג'יי מייקל ביילי (J. Michael Bailey), זכו לביקורת על שימוש בנומנקלטורה שהגיש בלנשרד, המתארת "3 סוגים" של נשים טרנסקסואליות, הנתפסת כנומנקלטורה בעייתית. הפסיכולוג קנת' צוקר זכה לביקורת על ניסויים קוגניטיבים-ביהייביוריסטים שערך על ילדים נון-קונפורמיים מגדרית במטרה לחקור את האטיולוגיה של ביטויי הטרנסג'נדריות שלהם; האקטיביסטית הטרנסג'נדרית-טרנסקסואלית לין קונווי כינתה באחד ממאמריה את סדרת ניסויים אלה מצד צוקר "התעללות בילדים" (Child abuse); צוקר מצידו האשים אותה בלשון הרע ופגיעה בשמו המקצועי ללא בסיס, ואיים בתביעה משפטית בדרישה להסיר את הדברים.

הלימה בין זוויג לזהות מגדרית מיוחסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל מרבית האנשים ישנה הלימה בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית, וההערכה היא כי 3% מהאוכלוסייה חשים תחושת של חוסר התאמה (בעוצמות שונות) בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית.‏‏‏[5] טרנסג'נדר הוא מונח הכולל קשת רחבה של זהויות אשר קשורות לחוסר ההלימה ולהתנהגויות שאינן תואמות בין היות האדם זכר או נקבה, לבין התחושות המגדריות שלו או שלה.

לימודי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות מגדרית הייתה מאז ומתמיד נושא לדיון פילוסופי, ואף שימשה מושא מחקר מרכזי של הפסיכולוגיה מראשיתה. אך בעשורים האחרונים התפתח תחום מחקר חדש, "לימודי מגדר", המתמקד בהיבטים החברתיים והתרבותיים של הזהות המגדרית. לימודי המגדר הם רב-תחומיים במהותם, משום שהם מבקשים לבחון את השפעתם של חלוקת התפקידים המגדרית, של זהויות מגדריות ושל ייצוגיהן על תחומי פעולה וידע שונים בחברות האנושיות. כיום פועלות במוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם מחלקות ללימודי מגדר, אשר משלבות הוראה ופעילות מחקרית בתחומים שונים, בהם היסטוריההיסטוריה של מגדר), סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפטים, תולדות האמנות פסיכולוגיה, מדע המדינה, מנקודת ראות מגדרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש שיטענו שתהליך זה מובן פחות טוב, באופן כללי, מהתהליכים הביוכימיים הגורמים להתיימנות זכרית של מערכת הרבייה, ומכאן גם למבנה מוחי שונה קמעה, מבחינה מגדרית.
  2. ^ ההבדלים העיקריים בין הטבעה קלאסית כפי שתיאר קונארד לורנץ לבין תהליך כמו הטבעתי הנוגע לזהות המגדר הם: 1. זמן ההרתחשות (אצל קונרד לורנץ התהליך קרה מיד עם הבקיעה מהביצה ואילו כמו-הטבעה מגדרית מתרחשת מעט מאוחר מן הלידה (לא ידוע מדי בדיוק זה קורה או מה פרק הזמן המקסימלי, באופן כללי, בו זה יכול לקרות. 2. הטבעה כפי שקרתה אצל לורנץ, על פי כלל איננה מושפעת מגורמים הורמונאליים משמעותיים בעוד שכמו-הטבעה מגדרית, בפירוש כן נקשרת בהם.
  3. ^ Money, J & Anke . Erhardt, "Man & Woman, Boy & Girl", Johns hokins university press, 1972, ראו הקדמה, מהדורה ראשונה.
  4. ^ מוני וארהרדט, 1972, מהדורה ראשונה, הקדמה.
  5. ^ ‏The Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association's, Standards Of Care For Gender Identity Disorders, Sixth Version. February, 2001 ‏


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות · מונוסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיזם · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
לקטגוריה · לפורטל