מציאות קטן

מציאוֹת קטן הוא ספר שחיבר הראי"ה קוק ובו דברי הגות, מחקר, הלכה, דרשנות ואגדה. כפי הנראה, זהו הקובץ הראשון שכתב הרב קוק. החיבור נדפס לראשונה בשנת ה'תשע"ח (2018) בהוצאת מאבני המקום שעל יד ישיבת בית אל. מהדורה נוספת של החיבור נדפסת במכון הרצי"ה, ובמסגרתה נדפסו עד כה (ה'תשפ"ב, 2022) שלושה כרכים המהווים את שלושת רבעי החיבור.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנקס מציאות קטן הוא כפי הנראה חיבור הביכורים של הראי"ה קוק, בהיותו רבה של זוימל. לצדו ערך את קובצי עיטור סופרים (ה'תרמ"ח–ה'תרמ"ט), ואחריו הוציא לאור את חבש פאר, והחל לכתוב את עין איה ומדבר שור. בזמן כתיבת החיבור נפטרה רעייתו הראשונה של הרב קוק, בת שבע אלטה (בתו של האדר"ת), והשפעת האירוע ניכרת בספר.

שם הספר, "מציאוֹת קטן", מבוסס על לשון חכמים במשנה (בבא מציעא, א, ה) העוסקת בהלכות השבת אבדה: "מציאת בנו ובתו הקטנים... הרי אלו שלו". בגמרא (בבא מציעא יב, א) כונתה מציאה זו בשם "מציאת קטן". כפי הנראה, בכינוי זה – המתפרש: מציאות שהעלה בידו קטן – ביקש הראי"ה להבהיר שהעניינים הנידונים בספר הם כעין מציאות שעלו באקראי בידו, הקטן, בדרך לימודו. במניין מחברות הראי"ה, אשר נערך בידי הרצי"ה קוק, נקרא חיבור זה "פנקס ס"ה".

הוצאה לאור ומהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור לא נדפס בידי הראי"ה ולא בידי בנו ועורך כתביו הרצי"ה קוק. עם זאת, לאחר פטירת הרצי"ה במשך שנים פורסמו פסקאות מתוך הספר בתוך סדרת מאורות הראי"ה, היוצאת לאור בהוצאת מכון הרצי"ה. כן העניק המכון פסקה אחת לפרסום לרב משה צוריאל, והיא פורסמה בספר "פניני הראי"ה", שנדפס בשנת ה'תשס"ח (2008).^[1] כמו כן הדפיס הרב צוריאל ציוני עניינים לתכנים שנדפסו בספר בכרך השביעי בסדרת אוצרות הראי"ה, שנדפס בשנת ה'תשע"ה (2015).^[2]

מהדורת מאבני המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור לראשונה בבית אל בחודש טבת ה'תשע"ח (2018),^[3] והושקה באדר של אותה שנה במשכן הנשיא רובי ריבלין בירושלים.^[4] את הפקת הספר הובילו הוצאות "מאבני המקום" שעל ידי ישיבת בית אל, ומגיד שעל יד הוצאת קורן. העורך הראשי של מהדורה זו, הרב הראל כהן, קיבל שנים רבות קודם לכן את צילום כתב היד של החיבור מאת הרב בועז אופן, ראש המכון להוצאת גנזי הראי"ה (418 עמודים בכתב יד, ללא מחיקות). לכהן הצטרפו צוות עורכים מתלמידי ישיבת בית אל. העבודה על הספר נמשכה שנים מספר.^[5]

בפתח הספר הוצב מבוא היסטורי ותוכני, תחת הכותרת "אלו מציאות". בהיבט ההיסטורי עוסק המבוא במעמדו של החיבור, מתאר את זוימל, יהודיה ותקופת הראי"ה כרבה, פטירת הרבנית בת שבע (בת האדר"ת), ובוחן את היצירה הרוחנית של הראי"ה בשנותיו בעיר. מבוא זה כלל מספר תגליות, דוגמת קבר הרבנית קוק, בתו הפעוטה של הראי"ה שנפטרה, תיאור עיתונאי מקורי של הראי"ה בזוימל, ועוד. בהיבט התוכני עוסק המבוא במאפייני החיבור (לצד מאפייני חיבורים מוקדמים נוספים), פרקיו ששולבו בכתבי הראי"ה הנדפסים, נושאים מעוררי עניין הנזכרים בספר, וכן מתאר את כתב היד. המהדורה כוללת תוכן עניינים, הערות שוליים ומפתחות מפורטים. כרך זה כולל בסך הכל 647 עמודים.

מהדורת מכון הרצי"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר צאת הספר לאור בחורף ה'תשע"ח הוציא לאור מכון הרצי"ה את החלק החמישי בסדרת פנקסי הראי"ה, הכולל בתוכו את החלק הראשון (מתוך ארבעה) של חיבור מציאות קטן (סימנים א-צא). בהקדמת מכון הרצי"ה נדפסה הבהרה מטעם בני משפחת רענן, הרואים עצמם אמונים על הדפסת כתבי הראי"ה, שלפיה מהדורת מאבני המקום "יצאה שלא ברשות והסכמת בעלי כתב היד, יורשיו החוקיים של מרן הראי"ה זצ"ל. כבר נודע שאין רוח חכמים נוחה ממהדורתם. השומע ישמע והחדל יחדל". בתגובה פרסם הרב משה צוריאל קריאה והרשאה להדפסת כתבי הראי"ה אשר קיבל מהרב אליהו שלמה רענן, והעניק אותה להוצאת מאבני המקום.^[6] במהדורה נוספת של הכרך נמחקה ההבהרה.

מלבד רבע החיבור כולל כרך זה 15 "נספחות": מאמרים שונים העוסקים בבריאת העולם, מידת הרחמים ומידת הדין, הדרכים להשגת דעת ד', פרשת המן ודור המדבר, צדקה, שכר המצוות, תפילה כנגד רשעים, התעלות בעלי החיים, אגרת אודות שיטתו של הרב המקובל פנחס הכהן לינטופ, ועוד. כרך זה כולל 293 עמודים.

כשנתיים לאחר מכן, בשנת ה'תש"פ (2020), הוציא לאור המכון את הכרך השישי בסדרת פנקסי הראי"ה, הכולל בתוכו את החלק השני של החיבור (סעיפים צד-רח). כן נדפס מדור נספחות בשם "אלון בכות" (הוקדש לזכר הרבנית פנינה שפירא אשת הרב אברהם אלקנה שפירא): הספדים על הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק ועל הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים מרוגולי, וביאורים לתחילת מגילת איכה משנת ה'תרמ"ו. כרך זה כולל 293 עמודים.

כשנתיים לאחר מכן, בשנת ה'תשפ"ב (2022), יצא לאור הכרך השביעי בסדרת פנקסי הראי"ה, הכולל בתוכו את החלק השלישי של החיבור (סעיפים ריג-רמ), וכן "נספח" – "קובץ מתקופת יפו־שווייץ" (נקרא בידי הרצי"ה: "ציריך ס"ג [=סט גלן]", ובפי אחרים: "פנקס ללא כריכה"). כרך זה כולל 256 עמודים.

במהדורת מכון הרצי"ה מושמטים הפרקים בהם דברי הלכה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאר החיבורים שלא נערכו מכתבי הראי"ה, מתאפיין החיבור בנושאים מגוונים בהלכה, דרוש, אגדה וקבלה. הוא שואב השראה לתכניו מספרי מחקר דוגמת אמונות ודעות, מורה הנבוכים, וכן ספרי המהר"ל ועוד. כמה מרעיונותיו המגובשים והידועים של הראי"ה – דוגמת סגולת ישראל – מקבלים ביטוי ראשוני בספר, לקראת התפתחותם המלאה במשך חייו. בספר נזכרים אביו הרב שלמה זלמן, חותנו האדר"ת, אחיו הרב דב בער הכהן קוק, ועוד. בסך הכל מכיל החיבור 459 סעיפים.

פרקים רבים מתוך הספר שולבו בידי הרצי"ה קוק בספרים נוספים מכתבי הראי"ה: עולת ראיה (62 סימנים), מצוות ראיה (88 סעיפים הלכתיים), טוב ראיה (4 סימנים), חבש פאר (6 דרשות), דעת כהן (17 סימנים) ואורח משפט (6 סימנים).