צדקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת צדקה לעניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710

צדקה היא עזרה וולונטארית - חומרית לנזקקים. הצדקה היא ערך חברתי הקיים בכל דת ובכל צורת התאגדות חברתית.[דרוש מקור] היא מונעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים.

מתן הצדקה יכול להיות בין אדם לאדם, על ידי ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים בקהילתם או בקהילות אחרות, וכן על ידי מדינות וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל פינה בעולם.

בימינו, ישנם בעלי השקפות סוציאליסטיות או אנרכיסטיות הרואים בדרכים שונות של מתן צדקה סוג של צדקנות וצביעות חברתית. על פי השקפתם – יש בה קיבוע מעמד העוני על ידי מתן צדקה מדודה ויציאת ידי חובת החלוקה האמיתית של העושר בין כל בני האדם. באופן דומה, יש כאלה הרואים באירועי צדקה מתוקשרים – מעשה שלילי המונע מטעמים של יחסי ציבור.

צדקה כערך דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה משמשת מקור עיקרי להנחלת ערך הצדקה בשלוש הדתות המונותאיסטיות. יש לה תפקיד מרכזי במרקם החיים החברתי, אם כי מעמדה הבסיסי שונה: בנצרות הצדקה היא מצווה שבין אדם לחברו, באסלאם היא מצווה שבין המאמין לאלוהיו, וביהדות היא נחשבת בדרך כלל למצווה שבין אדם לחברו אך יש פוסקים אחדים הסבורים כי היא מצווה שבין אדם לאלוהים. הבודהיזם מייחד לצדקה את אחד המרכיבים בדרך להגיע אל הנירוואנה, וכך גם מרבית הדתות והכתות והאמונות ברחבי העולם.

צדקה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צדקה (יהדות)
קופת צדקה יהודית מעוצבת בחזית בית הכנסת של חסידי צאנז בצפת

צדקה היא מצווה בתורה, לפיה יש לתת לעני די מחסורו, במידה ולנותן יש די כדי לתת. כמו כן קיימות מצוות המחייבות נתינת חלקים מסוימים מהיבול לעניים. הדאגה לעניים במתן צדקה והקמת מוסדות צדקה ציבוריים, תפסה מקום מרכזי במסורת היהודית ובחיי הקהילה היהודית, ופסוקים ואימרות שונות מדברים בשבח הצדקה ובגמול הדתי והחברתי שנובע ממנה.

צדקה בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצדקה היא מוטיב חוזר בהטפות שמשמיע ישו ומופיעה בכל כתבי הקודש הנוצריים, השואבים את מקורותיהם גם מהתנ"ך. מעשה הצדקה כלפי עניים ונזקקים הוא ערך עליון אשר בו מצווה כל נוצרי. לנצרות מערכת עניפה של ארגוני צדקה פעילים למען נזקקים במקומות שונים, כמו "צבא הישע", והמנזרים הפזורים ברחבי העולם מסייעים לנזקקים בקהילות המקומיות השכנות להם.

צדקה באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלזכאה

א-זכאה או א-זכאת (בתעתיק מדויק: אלזכאה בערבית: الزكاة) היא אחת מחמשת עמודי האסלאם ("ארכאן אל-אסלאם" أركان الإسلام) - המצוות העיקריות באסלאם. המצווה מחייבת את המוסלמי לתרום מכספו לצדקה. כספי הצדקה מיועדים לנזקקים.

צדקה מאורגנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארגוני חסד בישראל

בארץ ובעולם פועלים ארגונים רבים המגייסים אישים מפורסמים כדי לעורר את תשומת לב הציבור לאנשים נזקקים. כמה מהם זכו לתהודה בינלאומית כמו: האם תרזה שזכתה בפרס נובל לשלום על פעילותה המתמשכת למען ילדים רעבים בהודו, והזמר בוב גילדוף שגייס בשנות ה-80 שורה של אמנים מפורסמים למכירת סינגל שהכנסותיה הוקדשו לילדים רעבים באפריקה.

גם בישראל פועלים ארגונים התנדבותיים רבים הפועלים למען מטרות צדקה מגוונות: מתן אוכל לרעבים, איסוף צעצועים לילדים עניים, חלוקה של בגדים לנזקקים ועוד.

צדק מול צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו ויכוח אידאולוגי לגבי ההשפעה החיובית של צדקה ותרומה בפרט. המתנגדים לצדקה אומרים שהיא מגלמת בסך הכול "כיבוי שריפות" - נתינה חומרית לנזקק לה, לעתיד הקרוב - לעומת נסיונות למיגור מצב בו יש נזקקים מלכתחילה. היחס השלילי לצדקה יכול גם לנבוע מתופעות התרמה רחבות ממדים, אשר מולידות לעתים גם תופעות שליליות כגון התרמה בלתי ממוסדת לצדקה ותרבות ה"שנור".[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]