צדקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלוקת צדקה לעניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710
מבחר קופות צדקה ניידות

צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים. היא מוּנעת מרגשות החמלה הבסיסיים של האדם כלפי הזולת המצוי במחסור, או משורשים דתיים.

מתן הצדקה יכול להיות בין אדם לאדם, על ידי ארגונים וגופים ממוסדים הפועלים למען הנזקקים בקהילתם או בקהילות אחרות, וכן על ידי מדינות וגופים בינלאומיים הפועלים למען הנזקקים בכל פינה בעולם.

צדקה כערך דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה משמשת מקור עיקרי להנחלת ערך הצדקה בשלוש הדתות המונותאיסטיות. יש לה תפקיד מרכזי במרקם החיים החברתי, אם כי מעמדה הבסיסי שונה: בנצרות הצדקה היא מצווה שבין אדם לחברו, באסלאם היא מצווה שבין המאמין לאלוהיו, וביהדות היא נחשבת בדרך כלל למצווה שבין אדם לחברו אך יש פוסקים אחדים הסבורים כי היא מצווה שבין אדם לאלוהים. הבודהיזם מייחד לצדקה את אחד המרכיבים בדרך להגיע אל הנירוואנה, וכך גם מרבית הדתות והכתות והאמונות ברחבי העולם.

צדקה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צדקה (יהדות)
קופת צדקה יהודית מעוצבת בחזית בית הכנסת של חסידי צאנז בצפת

צדקה היא מצווה בתורה, לפיה יש לתת לעני די מחסורו, ”כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ”[1] וכל זאת אם לנותן יש די כדי לתת. כמו כן קיימות מצוות המחייבות נתינת חלקים מסוימים מהיבול לעניים. הדאגה לעניים במתן צדקה והקמת מוסדות צדקה ציבוריים, תפסה מקום מרכזי במסורת היהודית ובחיי הקהילה היהודית, ופסוקים ואימרות שונות מדברים בשבח הצדקה ובגמול הדתי והחברתי שנובע ממנה.

צדקה בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופת צדקה נוצרית, בכנסייה בשוודיה

הצדקה היא מוטיב חוזר בהטפות שמשמיע ישו ומופיעה בכל כתבי הקודש הנוצריים, השואבים את מקורותיהם גם מהתנ"ך. מעשה הצדקה כלפי עניים ונזקקים הוא ערך עליון אשר בו מצווה כל נוצרי. לנצרות מערכת ענפה של ארגוני צדקה פעילים למען נזקקים במקומות שונים, כמו "צבא הישע", והמנזרים הפזורים ברחבי העולם מסייעים לנזקקים בקהילות המקומיות השכנות להם.

צדקה באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלזכאה

א-זכאה או א-זכאת (בתעתיק מדויק: אלזכאה בערבית: الزكاة) היא אחת מחמשת עמודי האסלאם ("ארכאן אל-אסלאם" أركان الإسلام) - המצוות העיקריות באסלאם. המצווה מחייבת את המוסלמי לתרום מכספו/תבואתו/רכושו לצדקה. הצדקה מיועדים לנזקקים.

צדקה מאורגנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארגוני חסד בישראל
קופות צדקה בישראל של חסדי נעמי וקופת העיר בני ברק

בארץ ובעולם פועלים ארגונים רבים המגייסים אישים מפורסמים כדי לעורר את תשומת לב הציבור לאנשים נזקקים. כמה מהם זכו לתהודה בינלאומית כמו: האם תרזה שזכתה בפרס נובל לשלום על פעילותה המתמשכת למען ילדים רעבים בהודו, והזמר בוב גלדוף שגייס בשנות ה-80 שורה של אמנים מפורסמים למכירת סינגל שהכנסותיה הוקדשו לילדים רעבים באפריקה.

גם בישראל פועלים ארגונים התנדבותיים רבים הפועלים למען מטרות צדקה מגוונות: מתן אוכל לרעבים, איסוף צעצועים לילדים עניים, חלוקה של בגדים לנזקקים ועוד.

צדק מול צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו ויכוח אידאולוגי לגבי ההשפעה החיובית של צדקה ותרומה בפרט. המתנגדים לצדקה אומרים שהיא מגלמת בסך הכול "כיבוי שריפות" - נתינה חומרית לנזקק לה, לעתיד הקרוב - לעומת ניסיונות למיגור מצב בו יש נזקקים מלכתחילה. היחס השלילי לצדקה יכול גם לנבוע מתופעות התרמה רחבות ממדים, אשר מולידות לעיתים גם תופעות שליליות כגון התרמה בלתי ממוסדת לצדקה ותרבות ה"שנור".[דרוש מקור]

ישנם בעלי השקפות סוציאליסטיות או אנרכיסטיות הרואים בדרכים שונות של מתן צדקה סוג של צדקנות וצביעות חברתית. על פי השקפתם – יש בה קיבוע מעמד העוני על ידי מתן צדקה מדודה ויציאת ידי חובת החלוקה האמיתית של עושר בין כל בני האדם. באופן דומה, יש כאלה הרואים באירועי צדקה מתוקשרים – מעשה שלילי המונע מטעמים של יחסי ציבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]