בית אל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית אל
Beit EL COA.png
בית אל 3.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שי אלון
גובה ממוצע ‎860‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 5,897 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 3,859 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,528 דונם
מיקום בית אל
בית אל
בית אל
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4633
פרופיל בית אל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.bet-el.muni.il
מבט על שכונת האולפנה

בית אל היא יישוב דתי בהרי בנימין הנמצאת מצפון לרמאללה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1997. היישוב קרוי על שם היישוב העתיק בית אל ששכן באזור זה, המוזכר במקרא.

ביישוב מתגוררות נכון לשנת 2012 מעל 1,200 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין של 17 משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר יישובים שהוקמו באותה עת, היישוב הוקם בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליו הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה, אושרה הקמת היישוב מחוץ לשטח הבסיס הצבאי‏[1].

זמן קצר לאחר הקמתה התפלגה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה ישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון‏[2]. פילוג היישוב לשני יישובים שונים אושר גם כן בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. בשנת 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה בשני היישובים וקרבתם, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב". ראש המועצה הראשון היה אורי אריאל, לאחריו נבחר ישראל רוזנברג, וכיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. רבני היישוב הם שלמה אבינר וזלמן ברוך מלמד[2][3].

מעמד הקרקעות ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרקעות עליהם בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו, בסיס שהוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, ויעוד התפיסה הוגדר בו כ־'צרכים ביטחוניים דחופים והכרחיים‬'. בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים ביטחוניים אינם מצדיקים הקמת ישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בית המשפט העליון הישראלי את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של אברהם אורלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת ישוב אזרחי בסביבה עוינת‏[4]. פסק דין זה התפרסם בשם 'בג"ץ בית אל', וצוטט רבות לאחריו. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלת החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה.

על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, רוב מבני היישוב בנויים על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית שנמצאים בתפיסה צבאית מכח הצו מ־1970, מבנים רבים בנויים על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית, בעוד חלקים אחרים על אדמות מדינה שהופקעו מבעליהם בתקופת השלטון הירדני, ואחרים על אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. בנוסף למבנים שנבנו על אדמות בבעלות פרטית, מבנים אחרים נבנו ללא קיום תוכנית בנייה מאושרת, וחלקם נבנו מחוץ לגבולות שטח היישוב‏[1]. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל‏[5].


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שכונת האולפנה

בסמוך ליישוב, מחוץ לתחום השיפוט שלו, נבנתה שכונה בשם "גבעת האולפנה", בה נבנו חמישה בניינים על קרקע פרטית לכאורה של פלסטינים שלא נכללה במסגרת צו התפיסה הצבאי‏[6] מחוץ לשטח השיפוט של בית אל. בשל כך נמצאה השכונה בשנת 2012 במרכזה של סערה פוליטית ומשפטית, לאחר שהמדינה ביקשה לחזור בה מהתחייבותה, שקיבלה מעמד של פסק דין, להרוס חמישה בתים, ולפתוח מחדש את הדיון.‏[7] לפי הוראת בג"ץ יש להרוס את המבנים עד 1 ביולי 2012. במערכת הפוליטית חיפשו פתרון שיאפשר להימנע מההריסה, אך הצעת "חוק ההסדרה", שנועדה למנוע את הפינוי, נדחתה על ידי מליאת הכנסת. ב-28 ביוני 2012 הסתיים פינוי המשפחות שגרו בשכונה לקרוונים זמניים שניתנו להם בבסיס הצבאי שעל יד בית אל. למשפחות הובטח על ידי המדינה שקירות בתיהם יועברו למקום אחר ביישוב, אך הקירות שפורקו בעמל רב נזרקו בהוראת הממשלה למזבלה ליד היישוב פסגות הסמוך. התושבים נשארו נכון לעכשיו (2013) בקרוונים הזמניים שנתנו להם. אתר הבניה שאליו היו אמורים להעביר את הבתים נשאר שומם במרכז היישוב.

בית אל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות, מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספריה, מתנ"ס, מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא ואריאל, מועדון גיל הזהב וחוות חיות.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בבית אל 5,897 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,458 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[8]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גבעת אסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחז גבעת אסף - הוקם בשנת 2001 כ-4 קילומטרים דרומית לבית אל ונחשב שכונה שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דו"ח שפיגל, אתר שלום עכשיו
  2. ^ 2.0 2.1 בית אל, באתר דעת
  3. ^ הרב מלמד הודיע על פרישתו בתחילת שנת תשע"ד, אך עד שימצא לו מחליף הוא ממשיך למלא את התפקיד.
  4. ^ בג"ץ 606/78, 610/78, סולימאן תופיק אויב ואח' נגד שר הביטחון ואח'
  5. ^ עתירת ארגון יש דין לבג"ץ ב־2008
  6. ^ חיים לוינסון, היזם של שכונת האולפנה בבית אל: ידענו שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  7. ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס, באתר ynet‏, 7 במאי 2012
  8. ^ פרופיל בית אל באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 31°56′31.2″N 35°13′19.2″E / 31.942000°N 35.222000°E / 31.942000; 35.222000