מקלורה זהובה
 מקלורה זהובה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | תותיים |
| סוג: | מקלורה |
| מין: | מקלורה זהובה |
| שם מדעי | |
 Maclura pomifera.(Raf.) C.K.Schneid | |
| תחום תפוצה | |
| |
מקלורה זהובה ( שם מדעי: .Maclura pomifera (Raf.) C.K.Schneid) היא עץ נוי זר, נשיר, דו-ביתי, יחיד בסוגו בישראל ממשפחת התותיים[2]. סימניו העיקריים הם: פרי קיבוצי הדומים לתפוז מגובשש שגודלו 8 עד 12 ס"מ; פרחים חד-מיניים, עלים תמימים, פרחים זכריים ערוכים באשכולות בעץ אחד, והנקביים בקרקפות כדוריות צפופות בעץ שני (דו-ביתיים).
פְּרי קִבּוּצי (compound fruit) הוא קבוצה של פירות הנוצרים בתפרחת צפופה ומראיה כפרי אחד אשר מהווה יחידת תפוצה אחת, כגון תות עץ, תאנה, שקמה אשר כולם שייכים למשפחת התותיים.
מוצאה של מקלורה זהובה בדרום מערב ארצות הברית: באוקלהומה, בטקסס ובארקנסו[3]. בישראל היא נטועה פה ושם בגינות ותיקות. עצים ידועים נמצא בשׂרונה בת"א ובגן העצמאות בירושלים[4]. ופחות ידועים הם העצים בבריכה עירונית הנטושה בקריית שמונה ובאילנות.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ נשיר בעל שרף חלבי המגיע בגובהו מ-11 עד 18 מ'. צמרתו עגולה או חרוטית בהיותו צעיר.
מערכת השורשים שטחית ומכסה שטח נרחב יחסית.
הגזע חום-כתום כהה, מתולם בצורה רדודה, בעל רכסים שטוחים ולעיתים קרובות הקליפה מתקלת לרצועות ארוכות ודקות. העצה של מין זה עמידה נגד רקבון, חזקה וגמישה, ומעובדת בקלות.
הענפים קירחים וקוצניים. הענפים הצעירים צהובים ירקרקים, הופכים לחומים כתומים.
הקוצים יחידים בבסיס העלה, חזקים, ישרים, אורכם עד 1.5 ס"מ.
הלוואים קטנים דמוי אזמל אורכם 1.5 עד 2 מ"מ ומכוסים בפלומה.
העלים פשוטים ותמימים ומסורגים, לעיתים העלים מקובצים בקצות ענפים צעירים. העלים דמויי אזמל מוארך, אורכם 4 עד 12.5 ס"מ ורוחבם 2 עד 6 ס"מ. הפטוטרת דקה וקצרה (1 עד 2.5 ס"מ. הטרף תמים, קירח ומעוגל בבסיסו ובעל חוד מאורך בקודקודו.
הפרחים זעירים ונכונים, בעלי עטיף פשוט, עלי הגביע ברורים, עלי כותרת חסרים[5].
הפרחים הזכריים זעירים ערוכים באשכולות קצרים והם בעל עטיף פשוט, עלי הגביע ברורים צהובים-ירוקים, אורכם מ"מ אחד, קודקודם חד, פלומתיים ו-4 אבקנים, הזירים פרחי גבול: עלי גביע ברורים, צהובים-ירוקים, כ. 1 מ"מ, קודקוד חריף, פלומתיים; הזרים כ-2 מ"מ, שטוחים. המאבקים גדולים וצהובים.
הפרחים הנקביים ערוכים בקרקפות כדוריות צפופות בקוטר 2 עד 2.5 ס"מ. לכל פרח 4 עלי עטיף ירוקים, שאורכם 3 מ"מ. השחלה יושבת. עמוד השחלה דקיק, כ-3 מ"מ דמוי מחט ובולט החוצה, מתפצל ל-4 עד 6 סעיפים. הצלקת צהבהבה ומגובששת.
הפרי הוא פרי קיבוצי מדומה (Syncarps), כדורי וגודלו 8 עד 12 ס"מ, כגודל תפוז וצבעו צהוב או זהוב בהבשלתו. עוקץ הפרי קצר. הפרי מכיל 200 עד 300 זרעים.
הזרעים הקטנים אליפטיים בצבע קרם, עם הגיל וחשיפה לאוויר הם יהפכו לחומים; אורכם 8 עד 12 מ"מ ורוחבם 5 עד 6 מ"מ. הזרעים הבודדים בצורת אליפסה טבועים בגביע הבשרני.
בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקלורה היא צמח אור מלא, עמיד בקרה, בשרב, בגיר ובמליחות. גדל בקרקעות שונים בהר בעמק ובשפלה.
הפריחה מגיעה אחרי הלבלוב באמצע מאי עד יוני. האבקה היא האבקת רוח. עצי נקבה עשויים להתחיל לשאת פרי בערך בגיל 10 שנים[6].
הריבוי באמצעות חלוקה בסתיו ובאביב ובאמצעות זרעים בסתיו ובאביב[5].
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם המדעי של הסוג "מקלורה" ניתן לכבודו של הגאולוג ויליאם מקלור (William Maclure) אשר שימש במשך שנים שנה[דרושה הבהרה] כנשיא האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעי הטבע. השם המדעי של מין pomifera שפירושו "נושא תפוחים". שמו העממי של מקלורה זהובה היא Osage orange על שם האזור במזרח ארצות הברית שבו גדל העץ. האזור נקרא ע"ש השבט האינדיאני שהתגורר בו[6].
שם אמריקאי נוסף למקלורה זהובה הוא "hedge apple" - עץ תפוח המשוכות.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למקלורה זהובה יש היסטוריה ארוכה ומעניינת של שימוש בעצה שלה על ידי אינדיאנים ועל ידי המתיישבים הלבנים באמריקה. העצה שלה שמשה לייצור חישורים וחישוקים לגלגלים של עגלות רתומות לסוסים, קורות לתמיכה במכרות, מוטות תמיכה וחפצים שימושיים אחרים שעמידים לריקבון. מקלורה זהובה תורבתה לראשונה בדרום ארצות הברית בתחילת המאה ה-19. היא הובאה צפונה על ידי פרופסור ג'ונתן טרנר, מורה לביולוגיה במכללת אילינוי, והשימוש בה כגדר חיה קבל את עידודו על ידי ג'ון רייט, עורך "איכר הערבה". עד 1847 היה טרנר משוכנע שמקלורה זהובה היא העץ הטוב ביותר שיש לגדרות. הוא תיאר אותה כ"גבוהה כסוס, חזקה כשור וסבוכה כחזיר". היא תפקדה כמשוכה "גדר חיה" הרבה לפני המצאת התיל, כפי שהצבר ושיטת המשוכות ששימשו כגדר חיה סביב פרדסים במאה הקודמת. עד שנות ה-50 של המאה ה-20, גדרות של מקלורה זהובה אפשרו את הגידור של חוות שלמות. הצרפתים מצאו שהאינדיאנים ייצרו קשתות מהעץ וקראו לו Bois d'Arc (כלומר עץ הקשת). לאחרונה, מקלורה זהובה נחקרה בשל התרכבות המצויות בה שעשויות להיות בעלות חשיבות כלכלית. הפוטנציאל של שמן המופק מהזרעים נבדק על כביודיזל. התרכובות isoflavone pomiferin כחומר נוגד חמצון. ולאחרונה תגלו בפירותיה גם אנזימים פרוטאוליטיים (מפרקי חלבונים)[6].
תמונות להמחשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
קליפה מתקלפת חושפת עצה כתומה -
עוקץ הפרי קצר -
הפרי מכיל זרעים רבים ומוהל חלבי -
עלווה ופרי -
עלווה עם פירות -
תקריב של פרי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקלורה זהובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר ITIS (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר NCBI (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר Tropicos (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר GBIF (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר The Plant List (באנגלית)
- מקלורה זהובה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקלורה זהובה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ .Maclura pomifera (Raf.) C.K.Schneid, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 2023
- ^ .Maclura pomifera (Raf.) C.K.Schneid, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 2023
- ^ צבי אבני, מקלורה זהובה, באתר צמח השדה
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 90-95
- ^ 1 2 3 OSAGE ORANGE, U.S. DEPARTMENT OF AGRICULTURE