שקמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשקמה
PikiWiki Israel 33962 Sycamore trees in Tel Aviv.JPG
שקמים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: תותיים
סוג: פיקוס
מין: פיקוס שקמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ficus sycomorus
מפת התפוצה של השקמה

שקמה (שם מדעי: Ficus sycomorus) הוא מין עץ ממשפחת התותיים הנמנה עם הסוג פיקוס, שבו כלולים כ-1,000 מינים. עצי השקמה (שקמים) נפוצים בעיקר באזורים החמים של כדור הארץ. השקמה היא עץ בר במזרח אפריקה, אך הופצה בידי האדם לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, עצם שימש לנגרות ופריים נאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים. ידועה במיוחד השקמה של אום חאלד, כיום בתחום העיר נתניה, וכן שקמים אחדות בתל אביב וסביבתה. כיום נשמרים העצים העתיקים, ועצים חדשים ניטעים למטרת נוי. פיקוס השקמה הוא צמח מוגן בישראל.‏[1]

השקמה פורחת כמעט כל השנה. פרחיה הם חד מיניים. התפרחת, בצורת פגה האופיינית למיני פיקוס נוספים כגון תאנה, זכתה גם לכינוי ג'ומס. היא טובה למאכל אדם, אך נחותה בטעמה מתאנה וכיום היא חסרת ערך מסחרי. עם זאת, היא מושכת אליה עטלפי פירות, אשר ניזונים ממנה והפכו לחלק מהנוף הטבעי בעיר הגדולה, למשל, בלב תל אביב. בארץ ישראל, בניגוד למקומות אחרים, מבשילות פגות השקמה לפרי, אך אינן יכולות לייצר זרעים מכיוון שלא מצוי כאן מין צרעת הפיקוס המסוים שמאביק אותן. לכן מרבים את השקמה באופן חלופי בעזרת ייחורים - ענפים המפתחים שורשים ואפשר לנטוע אותם.

על פי פרופסור אבינעם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי חקלאים שהביאו אותן למקומות החוליים.

עץ השקמה מופיע בסמלה של העיר חולון.

השקמה בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מופיע עץ השקמה מספר פעמים. לדוגמה: "יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל" (תהלים עח מז).

השקמה מוזכרת כעץ הגדל בשפלה: "ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב" (מלכים א י כז), "ועל-הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל-אצרות השמן יועש" (דברי הימים א כז כח).

מקצועו של הנביא עמוס היה בליסת שקמים: "ויען עמוס ויאמר אל-אמציה לא-נביא אנכי ולא בן-נביא אנכי כי-בוקר אנכי ובולס שקמים" (עמוס ז יד). בולס היא מילה יחידאית בתנ"ך והדיעות בקשר למשמעותה חלוקות. הפירושים המקובלים כוללים: פוצע את הפרי על מנת שיבשיל (על פי תרגום השבעים), קוטף את הפרי או מערבב את הפרי עם חומרים אחרים להאכלת בקר.

השקמה במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדר זרעים, במסכת שביעית, משורטטים גבולות הארץ לעניין דיני השמיטה. הגליל התחתון מוגדר האזור מדרום לכפר חנניה, בו גדלה השקמה. הגליל העליון הוא האזור מצפון לכפר חנניה, בו לא גדלה השקמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]