תאנה
 תאנה |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: ללא חשש (LC)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | תותיים |
| סוג: | פיקוס |
| מין: | פיקוס תאנה |
| שם מדעי | |
 Ficus carica(ליניאוס) |
|
| פרי תאנה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||
| מים | 79 ג' | ||||||||||
| קלוריות | 78 קק"ל | ||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
תְּאֵנָה, או בשמה המדעי, פיקוס התאנה (Ficus carica), היא עץ ממשפחת התותיים. העץ נשיר, ומגיע לגובה 3-10 מטרים. אחד משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל. העץ גדל בר ליד מעיינות, לאורך בקעת הירדן ובקעת ים המלח.
על פי פרופ' א. דנין, מהמחלקה לבוטניקה מהאוניברסיטה העברית, ישנן עדויות ארכאולוגיות בארץ ישראל, באתרים פרהיסטוריים מלפני יותר מ-5,000 שנים, ומאובני עלים בסלעי הגיר של מעיינות עין גדי בתקופה שקדומה אף להם, שמעידים שכבר אז היו קיימים התאנה ופירותיה, כפי שאנו מכירים אותם כיום. לכן, עץ זה לא תורבת, אלא הינו מעצי הבר של ארץ ישראל. העץ גודל מאז ימי קדם בשל פירותיו המתוקים שנאכלים טריים וגם מיובשים.
תאנת הבר נקראת גם "גמז". קטיף תאנים נקרא "אֲרִיָּה". כמו כן הוא נקרא "קיץ" ומכאן שם העונה, שבשלהיה התאנים מבשילות. תאנה מיובשת, אותה נהוג לאכול בט"ו בשבט כחלק מהפירות היבשים, נקראת גם "גרוגרת". גוש של תאנים מיובשות נקרא גם "דְּבֵלָה" ("דְּבֵלוֹת"[1] או "דְּבֵלִים" ברבים).
צמח התאנה מכיל רעלן בשם פסוראלן הפוגע בדנ"א וברקמות ועלול לגרום לבני אדם האוכלים אותו רגישות קיצונית לאור השמש.
תוכן עניינים |
הפצת זרעים [עריכה]
הפצת הזרעים של התאנה נעשית באמצעות בעלי חיים אוכלי פירות ואילו ההאבקה נעשית על ידי צרעה ששמה בלסטופגה. התאנה פורחת בצורת פַּגָּה - משטח עליו פורחים בצפיפות עשרות פרחים קטנים. המשטח מקומר כלפי פנים, ויוצר כדור חלול כמעט סגור, שכל דפנו הפנימי פורח בצפיפות. צורת פריחה זו אופיינית לכלל מיני הפיקוס. סוגים אחרים במשפחת התותיים עשויים להציג פגות גם כן (למשל ה-Dorstenia, שפרחיה דומים, אך המשטח עליהם הם פורחים אינו מקומר). התאנים מתחלקות לפגות זכריות ונקביות: הפגות הנקביות מכילות פרחים ארוכים בעלי שחלות, ואילו הפגות הזכריות מכילות פרחים קצרים בעלי אבקנים ופרחים נקביים קצרים.
הכניסה לפגת התאנה מצומצמת, ורק צרעות מסוימות נכנסות פנימה על מנת להאביק את התאנה. צרעות אלו נמשכות לתאנים על מנת להטיל בתוך השטח המוגן את ביציהן. במקומות בהם הצרעה אינה נמצאת (עקב הכחדה או תנאי מחיה), לא תתבצע הפריה של הפגות ובתאנים לא יתפתחו זרעים.
ניתן לאכול פגות לא מופרות של תאנים, וטעמן מתוק. קל להבחין בין פרח התאנה לבין פרי התאנה: תוך הפרי סגול בגוונו, מכיל זרעים ברורים וטעמו חמצמץ יותר.
ביהדות [עריכה]
התאנה היא מין העץ הראשון המופיע בתנ"ך. היא מופיעה בסיפור אדם וחווה, שתפרו לעצמם חגורות מעלי העץ. נוסף על כך, ישנם מקורות יהודיים רבים המזכירים שם זה:
 |
וישובו כל יהודים מכל המקומות אשר נדחו שם, ויבואו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה, ויאספו יין וקיץ הרבה מאד |
 |
| – ירמיהו פרק מ "קיץ", במקרה זה, הוא דבלה, על-פי פירוש רש"י של הפסוק |
||
|
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו |
|
| – ירמיהו פרק ח "היא עת שטיחת התאנים ליבשם" - פירוש מצודת ציון על הפסוק |
||
|
המעביר תאנים בחצרו לקצות - בניו ובני ביתו אוכלים, ופטורין הפועלים |
|
| – המשנה; מסכת מעשרות פרק ג משנה א | ||
|
השוכר את הפועל לקצות בתאנים |
|
| – תלמוד ירושלמי; מסכת מעשרות פרק ב דף מט | ||
|
כנס את תבואתו מסק את זיתיו כנס את קייצו (משנה מסכת בבא בתרא פרק ג משנה א) - כנס את תבואתו - יין של גפנים; מסק את זיתיו; וכנס את קיצו - ליקט תאנים ויבשן והכניסן לביתו |
|
| – רבי עובדיה מברטנורא על המקור | ||
|
קיץ (הוא) זמן לקיטת פירות תאנים וקרי ליה [קוראים לו] קיץ לפי שקוצצין אותן ביד |
|
| – ר"ן מסכת נדרים דף סא עמוד ב | ||
כשרות [עריכה]
פירות וירקות כשלעצמם הנם כשרים לאכילה, בכפוף להלכות השייכות להם. אמנם בחלק מהפירות והירקות קיימת שכיחות גבוהה להמצאות חרקים, האסורים באכילה לפי ההלכה, ועל כן יש לבודקם או לנקותם היטב בטרם האכילה. גם בתאנה, כביתר פירות הפיקוס, קיימת שכיחות רבה להמצאות חרקים שונים: בפירות המבשילים על העצים הנקביים שכיחוֹת צרעות בוגרות, ובפירות שעל העצים הזכריים ניתן למצוא את כל גלגולי הצרעה.
עם זאת, היות ובדיקת התאנים מחרקים כרוכה בטרחה ניכרת ודורשת תשומת לב ומיומנות רבה, יש הנמנעים לחלוטין מאכילת תאנים.
עם המצדדים בהיתר אכילת התאנים נמנה גם הרב יהודה עמיחי, ראש מכון התורה והארץ, שכתב[2]:
|
... עם זאת, ברור שאין לפקפק על ההיתר לאכול תאנים וזאת מכמה טעמים: |
|
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תאנה באתר "צמח השדה"
- תאנה, באנציקלופדיה ynet
- יעל דרור, הקינוח המתוק של הקיץ, באתר שירותי בריאות כללית - על הפן הרפואי של התאנים
- ד"ר אביחיל גרינברגר, צרעת התאנה, באתר "דעת - לימודי יהדות ורוח"
- הרב יוסף אלנקווה, שו"ת על צרעת התאנה וכשרות, באתר מעלה הרשת
- פרופ' א. דנין, השקמה איננה עץ בר, באתר סנונית
- תאנה, באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים [עריכה]
- ^ תויו"ט דמאי ה, ה
- ^ יהודה הלוי עמיחי, אכילת תאנים מופרות, באתר מכון התורה והארץ, מכללת הרצוג
| שבעת המינים | ||
|---|---|---|
|
