מריה אמבר

מריה אמבר
Ember Mária

אין תמונה חופשית
לידה	19 באפריל 1931 אבאדסלוק, הונגריה
פטירה	30 בדצמבר 2001 (בגיל 70) בודפשט, הונגריה
מדינה	הונגריה
צאצאים	István Hegedűs

מריה אמבר (במקור עד 1950 אלזנר, בהונגרית: Ember Mária; אבאדסלוק, 19 באפריל 1931 – בודפשט, 30 בדצמבר 2001) הייתה סופרת, עיתונאית, מבקרת אמנות, מתרגמת, היסטוריונית וחוקרת הונגרייה-יהודייה. אחותה הצעירה יהודית אמבר הייתה במאית קולנוע.

ביוגרפיה

לוח זיכרון על בית מגוריה בבודפשט

אמבר סיימה את הפקולטה למדעי הרוח בבודפשט עם תואר בהונגרית ובגרמנית. משנת 1950 הייתה לקטורית בהוצאת אתנאום ואחר כך חניכה לעיתונות ב"עיתון הספרותי". היא הצטרפה כעמיתה לעיתון הספרותי בשנת 1951.

לאחר אירועי 1956 (המרד ההונגרי) נאסר עליה לעסוק במקצועה במשך זמן רב בגלל סירובה להתכחש לשותפה אנדראש ב. הגדוש. באותן שנים עבדה כמורה בבית הספר יסודי. במשך חצי עשור ממיגור מהפכת 1956,. היא התקיימה מהוראת ספרות גרמנית והונגרית (1957-1961), הייתה עובדת של ה"נויה צייטונג (Neue Zeitung)" (1961) וחברת מערכת בעיתון ה"תכנייה של פשט". אחותה הצעירה יודית אמבר, הייתה במאית קולנוע.

עבודתה

מריה אמבר לא הייתה סופרת במשרה מלאה, היא הייתה צריכה להתפרנס תמיד גם מעיתונאות ומעריכה, שמה נקשר גם לביקורות אמנות מעולות ולספרי הדרכה. הרומן הראשון שלה, "אני מספרת לעצמי" בשנת 1968, הרומן הקצר הראשון שלה "באקראי", ראו אור בשנת 1971. הרומן "עיקול סיכת הראש" פורסם בשנת 1974, בו היא למעשה יצרה ז'אנר חדש באמצעות ארגון בדיוני עם מסמכים היסטוריים.

הרומן הראשון שלה (אני מספרת לעצמי; 1968) עוסק בתחילתה של דרך מוטעית טרגית, רומן נערות, סיפור מחנה קיץ עם קצת אהבות. מחנה האימונים עבור מנהיגות תנועת הנוער של התיכוניסטים לביצוע צייתני של צעדים חסרי נשמה. מעטות העבודות שסיפרו בראיה כה צלולה את הסכנות של העידן הקומוניסטי החדש, של הקהילה והשכבה החדשה המתהווה. הקונפליקט הבסיסי בין יצירותיה של מריה אמבר הוא הדואליות של הפרט והקהילה, של הקבלה ושל ההדרה.

היא הייתה המבשרת הראשונה של הופעת ספרות השואה בהונגריה בשנת 1974, בעקבות ספרה עיקול סיכת הראש, שגרמה להד בלתי רגיל באופן יוצא דופן - בתחילה הזכירו אותה כסופרת של ספר יחיד או כאמנית לנושא אחד. היא תיארה את סיפור הגירוש, הדחיה והבריחה של המשפחות היהודיות בדברצן בשואה.

המוטו הבולט של מריה אמבר היה שהיא לא קיבלה על עצמה לספר על "ה"גורל היהודי, אלא לספר את ההיסטוריה ההונגרית.

עד 1991 עבדה כעורכת הקריאה של העיתון "מאדיאר נמזט" (Magyar Nemzet) "האומה ההונגרית". מגזין החיים התרבותי והציבורי "ידידות", שנועד להכיר הדדית את עמי הונגריה, נוסד כיוזמה אזרחית בשנת 1994 על ידי מריה אמבר ואווה מאייר.

בסוף שנות השמונים החלה במחקר בעקבות משפט הראווה לראול ולנברג משנת 1953. אחד מקורבנות התביעה, פאל סאלאי, שינה את שמו לפאול סטרלינג (Paul Sterling) בארצות הברית, ביקר בבודפשט מארצות הברית, חיפש ופגש את מריה אמבר. בעקבות השיחה שהתפרסמה במדיאר נמזט, ביצעה מריה אמבר מחקר בארכיוני בודפשט ומוסקבה. ספרה משנת 1992 ("הם רצו להפליל אותנו" בהוצאת Héttorony Könyvkiadó) מתעד את משפט הראווה משנת 1953.

ספריה

בשפת המקור:

• München, útikönyv, 1971
• Hajtűkanyar (1974), ISBN 9637467173 Katalizator Iroda 1994,
• Aktavers és egyéb történetek (1979), Magvető, Budapest
• Nevetséges Kozmosz Kiadó (1979 - Kaján Tibor illusztrációival.)
• Bajorországi utazások, Budapest, (1980), Panoráma
• Kutyát küldött a tenger, Budapest, (1982), Móra Ferenc Ifjúsági Könyvkiadó
• Nyugat-Berlin, útikönyv, 1985;
• Viccgyűjtemény, 1985, 2. bőv. kiad. (1988)
• Berlin, az NDK fővárosa, útikönyv (1969), átdolg. kiadás, 1977, 3. jav., bőv. kiad. 1988;
• Jár-kel, mint zsidóban a fájdalom (1988)
• A halálvonat artistái és más történelmi interjúk, 1989;
• Politikai viccgyűjtemény, 1989
• Ránk akarták kenni, Héttorony Könyvkiadó, 1992
• Wallenberg Budapesten. Városháza, Budapest, 2000
• Mindent késve (1956-os napló, Budapest, 2006)
• Bárszék az éjszakában (Magvető, Budapest, 1983)
• 2000-ben fogunk még élni? (Múlt és Jövő, Budapest, 2001)
• El a faluból (Múlt és Jövő, Budapest, 2002)

בתרגום לעברית:

• מינכן, מדריך טיולים, 1971
• עיקול סיכת הראש (1974), ISBN 9637467173 Office ISBN 9637467173 Converter 1994,
• סיפורי שירים ואחרים (1979), מגבט, בודפשט
• הוצאת קוסמוס המגוחכת (1979 - עם איורים מאת טיבור קווין)
• מסעות בבוואריה, בודפשט, (1980), פנורמה
• הים שלח כלב, בודפשט, (1982), הוצאת הנוער פרנץ מורא
• מערב ברלין, מדריך טיולים, 1985;
• אוסף הבדיחות, 1985, סיומת ב '. ed. (1988)
• ברלין, GDR Capital, מדריך טיולים (1969), מהדורה מעודכנת, 1977, מהדורה שלישית, 1988;
• הולך ושב כמו הכאב של היהודי (1988)
• אמני רכבת המוות וראיונות היסטוריים אחרים, 1989;
• אוסף הבדיחות הפוליטיות, 1989
• הם רצו להפליל אותנו, Héttorony Könyvkiadó, 1992
• ולנברג בבודפשט. העירייה, בודפשט, 2000
• הכול באיחור (יומן 1956, בודפשט, 2006)
• כיסא של בר בלילה (Magvető, בודפשט, 1983)
• האם עדיין נחיה בשנת 2000? (עבר ועתיד, בודפשט, 2001)
• הרחק מהכפר (עבר ועתיד, בודפשט, 2002)

הנצחה

• אזרחות כבוד של עיר הולדתה, אבאדסלוק.
• פסלה נחנך באבאדסלוק בשנת 2004, בספרייה המקומית. בטקס ספד אותה ארפאד גנץ, סופר ולוחם נשיא הונגריה בשנים 1990–2000.
• במאי 2006 הוצב לוח זיכרון לזכרה באויבודה (רובע 11). לרגל חגיגות 75 שנה להולדתו, ארגנו עמיתיה, חברים ומעריצים אחר צהריים לשירה ספרותית ב"סלון קארינתי" ב־25 באפריל 2006.
• "עולם ילדותי הרחוקה" פגישה מאוחרת עם מריה אמבר/ מיקלוש קובאץ'. [עורכת עיריית אבאדסלוק], 2003
• בשנת 2017 הקימה עמותת ראול וולנברג את פרס מריה אמבר עבור "מי שהציגו בצורה יוצאת מן הכלל את ההיסטוריה של דו-קיום הונגרי-יהודי בעבודתם, הציגו את האירועים הטרגיים כחלק מההיסטוריה והתרבות ההונגרית ותרמו תרומות משמעותיות למאבק בגזענות ובזכויות אדם."

מאמרים קשורים

• קארוי סאבו
• ראול ולנברג

לקריאה נוספת

• תולדות הספרות ההונגרית. מריה אמבר A magyar irodalom története 1945–1975 / Ember Mária (1931)
• מריה אמבר הלכה לעולמה Meghalt Ember Mária, Népszabadság, Murányi Gábor, 2002. január 2.
• מריה אמבר, ההיסטריונית של השואה. Ember Mária, a magyar holokauszt történésze

• החטיפה של ראול ולנברג (בהונגרית) Ember Mária: Wallenberg elrablása Budapesti Negyed 8. 1995/2
• כתב העת ,ידידות" נוסדה על ידי מריה אמבר ואווה מאייר ב 1994 A Barátság című kulturális és közéleti folyóiratot 1994-ben alapította Ember Mária és Mayer Éva
• ספריית מריה אמבר ופסלה באבאדסלוק Ember Mária könyvtár és Ember Mária szobor Abádszalókon

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מריה אמבר בוויקישיתוף