מרסל לנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרסל לאנג (13 ביוני 1956 - 27 ביוני 2009) היה חזן.

סיפור חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרסל לאנג נולד וגדל בבזל למשפחה, שמסורת החזנות המזרח אירופאית טופחה בה. לאחר שהוא רכש את מקצועו הראשון כאיש מכירות, הוא למד שירה אצל קורט וידמר והאנס רידקר באקדמיה למוזיקה בעיר בזל ובבית הספר לאופרה, שבשלוחתה.

לאחר הוצאת תעודת ההוראה בשירה, המשיך ללמוד לימודים נוספים במוסד לפסיכולוגיה שימושית בציריך, כפסיכולוג שימש מרסל לאנג כיועץ לחברות וללקוחות שונים. הוא היה היועץ הפסיכולוגי של האקדמיה למוזיקה בבזל ולימד שם גם פסיכולוגיה חינוכית בקונסרבטוריון.

בשנות ה–70 המאוחרות היה מרסל לאנג החזן בקהילה היהודית בצירך וגם במספר בתי כנסת קטנים. מ– 1982 עד 1991 הוא היה החזן הראשי של הקהילה היהודית בבזל. לאחר מכן הוא עבד בקביעות בקהילה היהודית בדיסלדורף עד לחזרתו לקהילה היהודית בציריך ב – 2004. בנוסף לכך הוא התמסר להופעות בקונצרטים ולעיסוק בהוראה. בהופעותיו כסולן הוא שר שירי תפילה ששרים בבית כנסת ,שירים ביידיש וגם שירים למוזיקה קלאסית, אופרה ואורטוריה.

דרך הקונצרטים שלו הוא הגיע לכל חלקי אירופה וגם לצפון אמריקה, אוסטרליה וישראל. הוא הפיק תקליטורים שונים עם הקלטות של שירים ביידיש ומוזיקת בתי כנסת בליווי של מקהלה, פסנתר, נגינת מוזיקה קאמרית ותזמורות כלייזמר.

במשך יותר מ – 30 שנה הוא הכין נערים לטקס בר המצווה שלהם.

כבקי בשירה היהודית, בחזנות ובסדרי התפילה (ליטורגיקה) הוא לימד, ייעץ וליווה קבוצות ובודדים. בין היתר הוא עבד כמרצה לחזנות בבית הספר הגבוה ללימודי יהדות בהיידלברג ומ – 1999 הוא לימד את חברי האגודה היהודית פלורליסטית בבזל את הליטורגיקה של סדרי התפילה.

בנסיעותיו הרבות כמרצה העביר את ידיעותיו הנרחבות בתחום תרבות השירה האשכנזית והשירה האידית. עם הידע שלו ואהבתו ליהדות האורתודוקסית וגם ליהדות הליברלית הרגיש מרסל לאנג שייכות לשני הזרמים האלה ביהדות שהם שונים כל כך, את זאת הוא הראה בעבודתו כחזן בשתי הקהילות היהודיות בבזל ובציריך, שהן מתעמתות זה עם זה במגוון ההטרוגני של החברים שבהן, או בקהילה היהודית בדיסלדורף שאליה הגיעו יהודים מברית המועצות לשעבר, שלא קיבלו חינוך יהודי.

מרסל לאנג היה מעורב גם בדו-שיח הבין דתי, בזכותו בני נוער רבים במסגרת ההכנות שלהם לכניסה בברית הדת הנוצרית (קונפרמציה), נעשתה להם הכרה עם היהדות וגם דרך סיוריו לקהל הלא יהודי בבית הכנסת בבזל והרצאותיו לשווייצרים דוברי גרמנית, שבהם הוא הציג את היהדות במובנה המעשי.

הפקות תקליטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כי וירבו ימיך – שירת בית הכנסת
  • קול דממה דקה (דואטים למוזיקת בתי כנסת ושירים חסידיים)
  • מאיין שטעטעלע בלז (שירי שבת ושירים חסידיים)
  • שירים אוונגרדים משנות ה - 20
  • לחיים (יחד עם תזמורת הכלייזמר בית יפה)
  • שירו! געדענסק (יחד עם תזמורת הכלייזמר בית יפה)
  • שמע קולנו (שירי תפילה ששרים בבית כנסת עם מקהלת בית הכנסת של ציריך)
  • זמירות מיכל (זמירות שבת)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]