משה זלאטין
 | |
| משה זלטין (התמונה צולמה בניו יורק ב-1924) | |
| לידה |
10 בדצמבר 1882 יקטרינוסלב האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1952 (בגיל 69) ניו יורק, ארצות הברית  |
| מוקד פעילות | בולגריה |
| עיסוק |
מלחין מנצח פסנתרן |
| כלי נגינה |
פסנתר  |
  | |
משה (מויסיי)[1] מרקוביץ' זלאטין ( 10 בדצמבר 1882, יקטרינוסלב - 9 באוקטובר 1952, ניו יורק) הוא מנצח ופסנתרן אקדמי רוסי ובולגרי ממוצא יהודי, מנצח ראשי של האופרה הלאומית בסופיה (1922–1924, 1929, 1932–1936).
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ביקטרינוסלב, מחוז יקטרינוסלב של האימפריה הרוסית ב-10 בדצמבר 1882.
סיים את לימודיו בקונסרבטוריון במוסקבה כפסנתרן וכמנצח. לאחר סיום הלימודים, לימד בחוג לאופרה בקונסרבטוריון. מאוחר יותר עבד באופרה "זימין" במוסקבה.
בשנת 1920 הגיע לבולגריה, שם מונה למנצח הראשי של אגודת האופרה (ידידות האופרה) בסופיה, שם הכניס כלי נגינה חדשים – קלרינט בס וקונטרה-בסון. ב-1922 יסד את הפילהרמוניה הלאומית ועבד כמנצח הראשון שלה.
לאחר 1924 עזב את בולגריה ועמד בראש להקות אופרה רוסיות במדינות אירופה ובארצות הברית[2] .
היה מנהל האופרה של סופיה ב-1929 ושוב בשנים 1932–1936[3]. הועלה לראשונה בבולגריה למעלה מ-20 אופרות, ביניהן הנסיך איגור, בוריס גודונוב, ההוגנוטים[2].
משנת 1936 חי באמריקה, ניצח במטרופוליטן אופרה ועסק בהוראה. משה מרקוביץ' זלאטין נפטר בשנת 1952[4]
