משתמשת:Shir Leibovitch/תזונה וסרטן
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה אקדמית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 |
 | |
| |
| שיחה | |
תזונה וסרטן (באנגלית: Diet and Cancer) גורמים תזונתיים נמצאו כבעלי השפעה על הסיכוי לחלות בסרטן על סוגיו השונים, כאשר אופן התזונה יכול לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן או להגדילם. בעוד שנראה כי היעדר פעילות ספורטיבית (אנ') הינה בעלת קשר ל7% ממקרי הסרטן השונים, תזונה לקויה והשמנת יתר מסתמנים כאחראיים לעד כ35% ממקרי המוות השונים מסרטן[1]. בעוד שמשטרי תזונה מגוונים מתיימרים לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן, מעט מאוד מתוכם הינם בעלי ראיות מדעיות. עם זאת, השמנת יתר וצריכת אלכוהול (אנ') מאושרים שניהם כגורמים לסרטן. צמצום צריכת מוצרי מזון ממותקים מומלצת להתמודדות עם השמנת יתר. נמצא קשר שאינו חד משמעי בין תזונה עשירה בבשר אדום והמכילה מעט פירות וירקות ובין תחלואה בסרטן.
סוגי דיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאטות הדוגלות בהגבלות תזונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר דיאטות ומשטרי תזונה נחשבים למועילים כמונעי סרטן. סוגים פופולאריים של דיאטות אלו כוללים את דיאטת ברוס (באנגלית: Breuss diet), שיטת גרסון (באנגלית: Gerson therapy), פרוטוקול ברודוויג (באנגלית: Budwig protocol) ודיאטת מקרוביוטיקה. אף אחת מהדיאטות הנ"ל נמצאה כמועילה, ואף חלקן נמצאו כמזיקות.
דפוסי תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפידמיולוגיים תזונתיים עושים שימוש בנתונים סטטיסטיים רב משתנים, כמו ניתוח מרכיבים עיקריים וניתוח גורמים, על מנת למדוד כיצד דפוסים של התנהגות תזונתית משפיעים על הסיכון לפתח סרטן. בהתבסס על ציון התנהגותם התזונתית, אפידמיולוגיים חילקו את הנבדקים לחמישונים. על מנת להעריך את השפעת ההתנהגות התזונתית על הסכנה לחלות בסרטן, הם בחנו את הקשר בין דירוג החמישונים לבין פיזור הימצאות הסרטן והיארעותו. האפידמיולוגים בד"כ מכלילים משתנים נוספים במודל הסטטיסטי שלוקחים בחשבון הבדלים בין הנבדקים שנמצאו חולים לבין אלה הבריאים. דוגמה לתוכנית תזונה ניתן לראות בתכנית תזונה עשירה בפירות ובירקות, חוזרת על עצמה בקרב נשים על מנת להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן השד[2]. לעומת זאת, תזונה העשירה במאכלים כבושים קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.
דפוסי תזונה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים ממחקרים בישראל מראים על קשר בין חוסר קל ברמת הוויטמינים בדם, בכל הגילאים, לבין הפרעות במערכת החיסונית ובתפקוד הנוירולוגי (גם ללא שינוי בתוצאות ספירת הדם). למשל: ירידה ברמת ויטמין B12 נחשבת לגורם סיכון בקרב צמחוניים ואנשים הסובלים מהפרעות אכילה (ראה: השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם בהמשך).
רכיבים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכוהול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכוהול מקושר לעלייה בסיכון לחלות במספר סוגים של סרטן. 3.6% ממקרי תחלואה בסרטן ו-3.5% ממקרי המוות כתוצאה ממחלת הסרטן בעולם, מקושרים לצריכת אלכוהול[3]. לדוגמא, הימצאות סרטן השד בקרב נשים מקושרת לצריכת אלכוהול. אלכוהול מגביר את הסיכוי גם לסרטן הפה, הלוע, הגרון, המעי הגס, הכבד, הבטן והשחלות. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי סיווגה את האלכוהול בקבוצה הראשונה של גורמי הסיכון למחלת הסרטן.
בשר אדום ובשר מעובד[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2015, הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן דיווחה כי אכילת בשר מעובד או בשר אדום מהווה גורם מקשר לחלק מסוגי הסרטן[4][5].
סיבים תזונתיים, פירות וירקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהראיות על השפעתם החיובית של סיבים תזונתיים מצביעות על יתרונות בצריכת סיבים תזונתיים וחלקן לא. בעוד ששילוב פירות וירקות בתזונה היומית הינו בעל השפעות חיוביות, תפקיד זה אינו משמעותי כפי שנחשב בעבר.
פטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המכון הבריטי לחקר הסרטן (אנ'), לא נמצאה שום ראיה הקושרת פטריות, או תמצית פטריות, למניעה או ריפוי סרטן.
רכיבי תזונה ביו-אקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי איגוד הסרטן האמריקאי, למרות שמחקרי מעבדה הצביעו על האפשרות שקיים קשר בין פולי סויה לבין מניעת סרטן, טרם ישנן ראיות חד משמעויות בנוגע להשפעה האנטי-סרטנית של פולי סויה על בני אדם. מחקרי מעבדה מצאו כי יתכן ולכורכום השפעות אנטי-סרטניות[6]. עם זאת, נדרשת כמות רבה על מנת ליצור אפקט זה. למרות שתה ירוק קודם כבעל אפקט אנטי סרטני, במחקרים נמצאו תוצאות מעורבות; לא ידוע האם תה ירוק מסייע במניעה או בטיפול בסרטן.
השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבוליזם של מתיונין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים רבים מהעשורים האחרונים מצביעים על פגמים במנגנוני מטבוליזם של מתיונין (באנגלית: methionine) כגורמים של מחלת הסרטן. למשל תזונה חסרה במקורות למתיל (באנגלית: methyl), מתיונין וכולין (באנגלית: choline) גורמת לסרטן הכבד במכרסמים[7]. מתיונין הנה חומצת אמינו חיונית אשר יש לקבל דרך חלבונים או קבוצות תורמות מתיל כמו כולין או בטאין (אנ') (באנגלית: betaine), אותם ניתן לקבל מביצים או ירקות שונים. מתיונין מומר ל-S-אדנוזיל-מתיונין (אנ') (באנגלית: S-adenosyl methionine), שמהווה מטבוליט (באנגלית: metabolite) עיקרי בסינתזת פוליאמין (באנגלית: polyamine). תוצרי הפירוק של המתיונין ממוחזרים בחזרה למתיונין ע"י רה-מתילציה של הומוציסטאין (באנגלית: homocysteine) והמרה של מתילאדנוזין (באנגלית: methylthioadenosine). ויטמין B6, ויטמין B12, חומצה פולית וכולין הינם קופרטורים (באנגלית: cofactor), גורמים משלימים, עבור תגובות אלו.
מסלולי תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלולי תקשורת רבים, הקשורים בהיווצרות גידולים סרטניים, קשורים בתהליכי חדירה ושליחת גרורות (באנגלית: Metastasis) של תאים סרטניים. מסלולי התקשורת ונט (אנ') (באנלית: Wnt) והדג'הוג (אנ') (באנגלית: Hedghog) קשורים בהתפתחות הראשונית בביולוגיית תאי גזע סרטניים וברכישת אפיתל (באנגלית: epithel) המעבר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tsugane, S., & Sasazuki, S. (2007). Diet and the risk of gastric cancer: review of epidemiological evidence. Gastric cancer, 10(2), 75-83.
- Steinmetz, K. A., & Potter, J. D. (1996). Vegetables, fruit, and cancer prevention: a review. Journal of the american dietetic association, 96(10), 1027-1039.
- Hill, M. J. (1995). Diet and cancer: a review of scientific evidence. European journal of cancer prevention, 4, 3.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דפוסי תזונה בישראל
- תזונה וסרטן: אתר המרכז מאמרים ומחקרים המקשרים בין תזונה ומחלת הסרטן
- מחקר של ה-EPIC בנושא תזונה וסרטן (באנגלית: World Health Organization)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Preetha Anand, Ajaikumar B. Kunnumakkara, Ajaikumar B. Kunnumakara, Chitra Sundaram, Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes, Pharmaceutical Research 25, 2008-9, עמ' 2097–2116 doi: 10.1007/s11095-008-9661-9
- ^ Sarah F Brennan, Marie M Cantwell, Chris R Cardwell, Louiza S Velentzis, Jayne V Woodside, Dietary patterns and breast cancer risk: a systematic review and meta-analysis, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 91, Issue 5, 1 May 2010, Pages 1294–1302
- ^ Boffetta, P., Hashibe, M., La Vecchia, C., Zatonski, W., & Rehm, J. (2006), The burden of cancer attributable to alcohol drinkin, international Journal of Cancer, 119(4), 884-887
- ^ International Agency for Research on Cancer. (2015), IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat, press release, (240)
- ^ Amit D. Joshi, Román Corral, Chelsea Catsburg, Juan Pablo Lewinger, Red meat and poultry, cooking practices, genetic susceptibility and risk of prostate cancer: results from a multiethnic case-control study, Carcinogenesis 33, 2012-11, עמ' 2108–2118 doi: 10.1093/carcin/bgs242
- ^ Fazlul H. Sarkar, Yiwei Li, Zhiwei Wang, Dejuan Kong, The role of nutraceuticals in the regulation of Wnt and Hedgehog signaling in cancer, Cancer Metastasis Reviews 29, 2010-9, עמ' 383–394 doi: 10.1007/s10555-010-9233-4
- ^ Newmark, H. L., Yang, K., Lipkin, M., Kopelovich, L., Liu, Y., Fan, K., & Shinozaki, H. (2001), A Western-style diet induces benign and malignant neoplasms in the colon of normal C57Bl/6 mice, Carcinogenesis, 22(11), 1871-1875