משתמש:יאיר דב/בראשית 2 (גשושית)
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
| |
| ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד | |
בראשית 2 היא גשושית מסוג נחתת, המהווה פרויקט המשך לגשושית בראשית, שהתרסקה על הירח ב-11 באפריל 2019. בראשית 2 צפויה להשתגר לירח ב-2024.[1].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשושית בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בראשית (גשושית)
המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 נוסדה עמותה ישראלית בשם SpaceIL (ספייס ישראל) במטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. במקור המטרה הייתה להיות המדינה השלישית שתנחת על הירח, עד שנת 2012 ובתקציב של 10 מיליון דולר, אך לאחר הנחיתה הסינית המטרה הייתה לגרום שישראל תהיה המדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח.
העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, במימון הפילנתרופ מוריס קאהן ובליווי טכני והנדסה של התעשייה האווירית לישראל.
השיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 (שעון ישראל), שוגרה הגשושית בהצלחה מקייפ קנוורל שבפלורידה. בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ התנתקה מהמשגר ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.
התמרון האחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל ים הרוגע בירח. תמרון זה נועד להאט את מהירות הגשושית מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות.
הנחיתה הקשה (התרסקות)[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשמונה דקות לאחר תחילת תהליך הנחיתה החלה שרשרת תקלות שהובילה לכיבוי המנוע. בעקבות אתחולים ותקלות במחשב החללית, בשלבים ארוכים של הנחיתה אבדה תקשורת הטלמטריה דרך רשת החלל העמוק של JPL. כאשר התקשורת חזרה לפעולה, התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה בזווית לא אופטימלית לנחיתה. לאחר אתחול מחשב הגשושית, חלק מהמנועים חזרו לפעול, אך מהירות הנחיתה הייתה כ-900 מטר לשנייה והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על 148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.
במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה. תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה לוחית ובה דגל ישראל, הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", וסמלי הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד. בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ומכתש הפגיעה היפאטיה (אנ'). התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.
הקמת פרויקט בראשית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 באפריל 2019 הכריז נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, כי יוקם פרויקט חדש לשם שליחת גשושית נוספת לירח.[2] הצפי היה שבניית הגשושית תושלם תוך שנתיים.[3] עלות הפרויקט נאמדת בין 60 ל-80 מיליון דולר.[3] קאהן הצהיר כי גם הפעם הציבור ישתתף במימון הפרויקט ולא יתבססו על תמיכה ממשלתית, העמותה "לונאר אקס פרייז" של גוגל, שבמסגרתה החל פרויקט בראשית הראשון, הודיעה כי תתרום מיליון דולר, בעקבות הצלחתה היחסית של הגשושית הראשונה, על אף שלא הצליחה לנחות כמתוכנן.[4] משרד המדע והטכנולוגיה הכריז ב-5 במאי 2019, כי יספק תקציב של 20 מיליון שקלים להשתתפות במימון הגשושית בראשית 2.[5] עם זאת, סכום זה היה זניח בתקציב הפרויקט הנדרש, ולא גויסו סכומים נוספים למימון בניית חללית זהה.
ב-25 ביוני 2019 חזר בו מוריס קאהן והודיע כי לא יתמוך בפרויקט הזה "מאחר שמסע חוזר שכזה אינו מאתגר מספיק".[6]
בנובמבר 2019 פורסם כי האפשרויות ליעדים של בראשית 2 כוללים גם את הירח וגם משימה למאדים.
ב-15 בינואר 2020 קרן משפחת בלווטניק העניקה תרומה של מיליון דולר לפרויקט.[7] דבר זה התניע תהליך של בחינת תצורות ומשימות אפשריות לבראשית 2.
ב-9 בדצמבר 2020 הוכרז באירוע בבית הנשיא על השקת הפרויקט בראשית 2, בו מועד השיגור המתוכנן עומד על שנת 2024 וכי פרופיל המשימה יכלול שתי נחתות נפרדות אשר ינחתו באזורים שונים, יחד עם מקפת שתהיה במסלול סביב הירח.[8][9]
ב-11 ביולי 2021 הודיעה SpaceIL כי גויסו 70 מיליון דולר לטובת המשימה, כשהמטרה היא הנחתת הגשושית בצד הרחוק של הירח.[10]
המשימות שהוגדרו לבראשית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
החללית תהיה מורכבת ממערך של 3 חלליות: חללית מקפת (אורביט) שתקיף את הירח מספר שנים ותשמש לביצוע ניסויים מדעיים ועשיה חינוכית מול בני נוער בישראל וברחבי העולם.
שתי חלליות שיבצעו נחיתות בשני אתרים שונים על הירח.
על פי עמותת SpaceIL, "תוכנית בראשית2 נועדה לאתגר טכנולוגית וליצור השראה ברמה הלאומית, הנוגעת בתלמידים של היום והמדענים והמהנדסים של מחר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל חוזרת לירח: פרויקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר סוכנות החלל הישראלית
- בראשית 2, באתר spaceil
- השקת פרויקט בראשית 2, באתר התעשייה האווירית לישראל
- בראשית 2 יוצאת לדרך, באתר אוניברסיטת תל אביבאיתמר אייכנר, דגלי ישראל והאמירויות יונפו על הירח במשימת בראשית 2, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יורי ילון, נוגעים בירח: פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2020
- ^ פרוייקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר חדשון, 14 באפריל 2019
- ^ 1 2 עמרי ברק, המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2", באתר מאקו, 14 באפריל 2019
- ^ נשיא SpaceIL: מתחילים את העבודה על בראשית 2, באתר גיקטיים, 14 באפריל 2019
- ^ דיווח באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 5 במאי 2019
- ^ ערוץ 7, "בראשית 2" לא תטוס לירח, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2019
- ^ אילן גטניו, הפעם תצליח? פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2020
- ^ יורי ילון, אסף גולן, נוגעים בירח: פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2020
- ^ משרד המדע והטכנולוגיה, גאים להיות שותפים לפרק השני של משימת 'בראשית'
- ^ 70 מיליון דולר גויסו ל"בראשית 2": "תנחית חללית גם בצד הרחוק של הירח", באתר ynet, 11 ביולי 2021