מכתש פגיעה
מכתש פגיעה הוא שקע הנוצר מפגיעה של עצם גדול בפניו של עצם אחר. על פי רוב משתמשים במונח זה לתיאור הגומה המעגלית הנוצרת בפני הקרקע של גרם שמימי כלשהו כגון ירח או כוכב בעקבות פגיעה במהירות גבוהה של עצם קטן יותר, מטאוריט לדוגמה. מכתש פגיעה עומד בניגוד למכתש פיצוץ הנוצר מקריסה תת-קרקעית טבעית או מעשה אדם.
מכתשי פגיעה יוצרים את תווי הקרקע הדומיננטים ברבים מגרמי מערכת השמש, כגון הירח, כוכב חמה, קליסטו, גנימד ומרבית הירחים הקטנים והאסטרואידים. על פני הכוכבים והירחים החווים פעילות גאולוגית אינטנסיבית יותר כגון כדור הארץ, נוגה, מאדים, אירופה, איו וטיטאן מכתשי הפגיעה פחות נפוצים בשל תהליכי סחיפה ושינוי הנגרמים בשל טקטוניקת הלוחות.
בתקופות המוקדמות של מערכת השמש, קצב יצירת מכתשי הפגיעה היה גבוה משמעותית מהקצב כיום. מכתשי הפגיעה בקטרים של מאות קילומטרים ויותר כפי שניתן לצפות על כוכב חמה והירח מתעדים את התקופה המאוחרת של "ההפגזה הכבדה" ("Late Heavy Bombardment") של מערכת השמש הפנימית שמוערכת בתקופה שלפני 3.8 ו- 4.1 מיליארדי שנים. מאז אמנם קצב יצירת המכתשים פחת משמעותית, אך הוא עדיין אינו זניח: מעריכים כי כדור הארץ חווה בין אחת לשלוש פגיעות משמעותיות מספיק כדי ליצור מכתש בקוטר של 20 קילומטרים מדי מיליון שנים בממוצע. נתון זה מעיד על כך שמספר המכתשים הצעירים שאותרו עד כה נמוך משמעותית מזה הצפוי.
עד כה אותרו על פני כדור הארץ כ-170 מכתשי פגיעה, זאת על אף הפעילות הטקטונית השוחקת ומעלימה את המכתשים בזמן קצר יחסית במונחים גאולוגים. קוטרם של המכתשים שנמצאו נע בין מספר עשרות מטרים ועד ל-300 קילומטרים, ושיערוך תקופת הפגיעה נע בין זמננו הנוכחי (המכתש בסיחוטה-אלין נוצר בעקבות פגיעת מטאוריט ב-12 בפברואר 1947) לתקופה שלפני למעלה משני מיליארד שנים. יחד עם זאת מרבית המכתשים מתוארכים לתקופה שעד לפני 200 מיליון שנים. בין היתר אותרו גם מספר מכתשי פגיעה תת-ימיים.
אין לבלבל בין מכתשי פגיעה לצורות קרקע דומות דוגמת קלדרה, מכתש פיצוץ ומכתש סחיפה.
