משתמש:לי צה/יוחנן צבי שלאנק
יוחנן צבי שלאנק (שלנק)[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוחנן צבי הירש מרקוס שלאנק (1815-1884) היה מתלמידיו של החת"ם סופר, ראש כולל הו"ד וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה התשע עשרה. הוא ייצג את האשכנזים וכלל יהודי ירושלים מול הקונסוליות הזרות, והיה מעורב בפרוייקטים רבים של בניית העיר. רבים מצאצאיו, ביניהם הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ז"ל, אורה איל ז"ל, עזריקם מילצ'ן ז"ל, ארנון מילצ'ן ואחרים הפכו למנהיגים בתחומם, מעורים בעשייה במדינת ישראל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוחנן צבי הירש מרקוס שלאנק נולד בשיינלנקה (שלאנק בפי היהודים) שבפוזן, פרוסיה בשנת 1815 לאביו מרדכי ואמו בריינדל, נכד לשלמה, אב"ד (אב בית דין) הקהילה. היו לו מספר אחיות, אך כנראה רק אח אחד, גמליאל, שנולד לאביו מאשתו השניה[1] כשיוחנן צבי היה כבן שלושים. לאחר הולדתו עברה המשפחה למרקיש-פרידלנד, שם למד אביו בישיבת רבי עקיבא אייגר. לאחר פטירת אמו בשנת 1818, עבר עם אביו לפרסבורג שבהונגריה, שם למד בישיבת הרב משה סופר. אביו, מרדכי, שימש כיד ימינו וכסגנו של ר' סופר, ולכן הוא ואביו התגוררו בבית הרב שש עשרה שנה. בשנת 1838 הרב שלמה הירשל, רבה הראשי של אנגליה, ביקש מהרב סופר להציע חתן ראוי לנכדתו אסתר מיכלה, בת בנו בכורו דוד טעבלי. החת"ם סופר הציע את תלמידו המובהק, הבחור העילוי יוחנן צבי שלאנק. "תנאי" הנישואין כללו את התחייבות הזוג לעלות לארץ ישראל ולהעמיד את חופתם בעיר הקודש ירושלים.[2] בשנת 1839 עלה יוחנן צבי עם משפחת ארוסתו לארץ ישראל, לא לפני שהוסמך לרבנות ע"י רבו החת"ם סופר. בירושלים רכש דירה ב"חוש רבי צדוק" שבעיר העתיקה. לו ולאשתו נולדו שני בנים (מרדכי אברהם ויהושוע משה), אך בשנת 1864 אשתו נפטרה. כתשעה חודשים לאחר מכן שודך לאסתר פייגל צ'חנובסקי, אלמנה מגרודנו, רוסיה. למרות שעם עלייתו נדר לא לעזוב את הארץ, התירו לו רבני ירושלים לנסוע לגרודנו כדי להינשא, בלי שייחשב לו הדבר כהפרת נדר. יוחנן צבי נסע לרוסיה, ובתום שבוע חגיגות הנישואין חזר לירושלים עם אשתו וילדיה מנישואיה הראשונים. בירושלים נולדו לזוג בת ובן (גלה, שלימים נישאה לחיים לפקין, ויעקב). באמצע שנות השבעים של המאה התשע עשרה, בנה את בנין שתי הקומות הראשון בירושלים[3] בשכונת "נחלת שבעה" שמחוץ לחומות, והיה מן הראשונים שעברו להתגורר בה. יוחנן צבי נפטר בירושלים בי"ב בתמוז תרמ"ח (3 ביולי 1884). הוא נטמן בהר הזיתים בחלקת כולל הו"ד לצד אביו מרדכי שעלה לארץ אחריו.[4]
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבע השנים הראשונות לאחר עלייתו לארץ היה יוחנן צבי פרוש. בשנים אלה הקדיש את עצמו ללימוד התורה בבית המדרש שבבנין בית הכנסת "אהבת ציון" של כולל הו"ד, שהיה ממוקם בחוש בו התגורר.[5] הוא הצטרף לכולל, שהוקם רק כשנה קודם לכן, כחבר התשיעי.[6] כולל הו"ד היה העשיר בכוללי ירושלים, ו"חלוקת" חבריו היתה גבוהה יחסית. יוחנן צבי, שהיה בעל אמצעים, ויתר על חלקו ב"חלוקה," והיה אחד היהודים הבודדים בעיר שלא התפרנס ממנה. משנסתיים נדר פרישותו, פנה יוחנן צבי לעסוק בעניני ציבור. במהרה הפך לאחד העסקנים המרכזיים בכולל הו"ד. בשנת 1849 נבחר להיות גזבר הכולל, ומשנת 1852 ועד מותו, במשך כשלושים ושתיים שנה, עמד בראשו. הוא חתום על עשרות תעודות מטעם הכולל, ושימש כנציג יוצאי גרמניה בענייני כלל האשכנזים וכלל יהודי ירושלים. יוחנן צבי היה מעורב בהקמת "בתי מחסה," המפעל הפרודוקטיבי הראשון של יהודי ירושלים, בבניית בית החולים "ביקור חולים", ובהקמת תלמוד התורה וישיבת "עץ חיים". בכולם היה מדמויות המפתח, ומילא תפקידים מרכזיים במשך שנים רבות. אחרי נישואיו לבת גרודנו, נתקרב יוחנן צבי ליוצאי עיר זו בירושלים. מכיוון שהיה מפורסם ביושרו הרב, נבחר על ידי בני "כולל הורודנא בעה"ק ירושלם" (הכולל של יוצאי גרודנו) להיות אחד משני ממוני הכולל (כלומר, האחראים על קבלת כספי ה"חלוקה" המגיעים לכולל וחלוקתם לזכאים). מתוקף מעמדו זה היה מעורב, אם כי באופן שולי בלבד, בפעילותה של "חברת ישוב ארץ ישראל" בגרודנו, שהתארגנה בשנת 1880 לצורך מימון עלייתה של משפחה גרודנאית לארץ בכל שנה, קניית אדמות עבור עולים אלה, ותמיכה בהם בשלבים הראשונים של התבססותם. כך נעשה מעורב ברכישת אדמות להתיישבות יהודים על אדמתם.
- ^ לאחר מות אשתו הראשונה בריינדל, נישא מרדכי שלאנק אביו של יוחנן צבי לאוה גודימה והוליד עמה חמישה ילדים (תרגום של תעודת הפטירה שלה נמצא בארכיון של יעקב לפקין, נינו-רבה של מרדכי). משנפטרה, נישא בשלישית לאחותה פייגה סופיה.
- ^ החת"ם סופר נחשב לאבי תנועת "חיבת ציון." הוא טיפח את רעיון יישוב ארץ ישראל, ועשה רבות למענו. רבים מתמידיו עלו לירושלים החל משנות ה 30 של המאה התשע עשרה, במה שנודע כ"עלית תלמידי החת"ם סופר." יוחנן צבי היה התלמיד החמישי שעלה לארץ הקודש.
- ^ דוד תדהר, אינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 4, עמ' 1693.
- ^ על מצבתו נכתב: פ"נ איש תם וישר ירא ה' מרבים בנש"ק חוטר מגזע הגה"ק החכם צבי זצ"ל מ"ר יוחנן בהרבי יהושע משה שלאנק ז"ל נשלבע ה' כסלו תש"ה ת'נ'צ'ב'ה
- ^ בשנים אלה יוחנן צבי למד תורה עם ר' יעקב א' בר' מנחם מנדל מלוצין ור' דוד טביא, אביו של יהושע ילין וסבו של דוד ילין.
- ^ הכולל הוקם רק כשנה לפני בואו, עם פרישתה של קבוצת יוצאי גרמניה והולנד מהכולל היחיד של אשכנזים שהיה קיים עד אז בירושלים. הוא הצטרף לחברי הכולל הבאים: עזריאל הויזדורף, משה זקס ויהוסף שוורץ מגרמניה; בלוטץ, גולדשמיד, עמריך ונחמן נתן קורונל מהולנד ועוד חבר לא ידוע.