הר הזיתים

בית הקברות היהודי בהר הזיתים; מעליו מלון שבע הקשתות, ומשמאלו כנסיית העלייה הרוסית

מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים

הר הזיתים, בסביבות 1899

בית הקברות הר הזיתים, ברקע הר הבית

בית הקברות הר הזיתים

הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו.

גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.

גאולוגיה וגאוגרפיה

הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. בינו לבין העיר העתיקה של ירושלים חוצץ נחל קדרון או בשמו האחר, עמק יהושפט. הר הזיתים שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת הר הזיתים עצמו – בגובה 815 מטר והר המשחית, שהוא הפסגה הדרומית שלו המתנשאת לגובה 747 מטר.

רכסי הר הצופים והר הזיתים בנויים מסלעי משקע ימיים. החבורה המרכיבה אותו נקראת חבורת הר הצופים מתקופת הסנון והיא כוללת בתוכה את תצורת מנוחה (קירטון לבן ורך) ואת תצורת משאש (שכבות צור כהה וקשה). הקירטון הרך נוח מאוד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבניית הבתים. זו אחת הסיבות שרכס הר הזיתים לא נבנה בתקופות הקדומות אולם נבחר כאתר מועדף לחציבת מערות קבורה.

הר הזיתים בהיסטוריה

תקופת בית ראשון

הר הזיתים אינו מוזכר בתורה ובשמו המפורש מוזכר רק בספר זכריה. בשמואל ב' פרק ט"ו פסוקים ל'-לב' מתואר כיצד ברח דוד המלך מאבשלום דרך הר הזיתים "במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי...ויהיה דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלוהים". הר משחית: במות בספר מלכים נזכרות פעמיים במות שבנה שלמה המלך בהר אשר על פני ירושלים וזיהוי מדויק יותר של הבמות בתיאור הרפורמות של יאשיהו "ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידונים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך", מלכים ב', פרק כג', פסוק יג'. הר המשחית הוא נראה שיבוש של שם נוסף המוענק להר הזיתים כולו: הר המשחה על שם שמן הזיתים שעליו עשו את שמן המשחה שמשחו בו את המלכים והכהנים הגדולים.

תקופת בית שני

בהר הזיתים היו כנראה חנויות שמהן היו מספקים לציבור מצרכי קרבן שונים הזקוקים להם לעבודות בית המקדש: "שני ארזים היו בהר המשחה תחת אחד מהם היו מוכרין ארבע חנויות טהורות, והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש חודש" (ירושלמי, תענית פ"ד ה"ה).

כבש הפרה האדומה, מקום שרפת הפרה והטמנת אפרה

האתר החשוב ביותר בהר הזיתים ליהודי בן ימי הבית השני היה המקום שבו נערך טקס שרפת הפרה האדומה המטהר בני אדם מטומאת מת. על פי הפסוקים בתורה יש להוציא את הפרה האדומה אל מחוץ למחנה, לשחוט אותה ולהזות את דמה אל נוכח פני אוהל מועד. הכהן המזה את הדם שורף את הפרה ומשליך לתוך הבעירה עץ אזר ואזוב ושני תולעת. אחרי סיום טקס השריפה אוסף איש טהור את אפר הפרה ומניח מחוץ למחנה במקום טהור. ב-1975 הציע אשר קאופמן לאתר את המקום המדויק שבו שרפו את הפרה אדומה בהר הזיתים בחצר כנסיית דומינוס פלויט.

חורבן הבית ולאחר מכן

במרד הגדול: טיטוס הציב במחנה שהקים במרומי הר הזיתים את הלגיון העשירי פרטנסיס שהגיע מיריחו, בנוסף למחנה והמפקדה שהקים בהר הצופים. אחרי התקפה של הנצורים שהגיחו מהעיר על לוחמי הלגיון שהיו עסוקים בבניית המחנה בהר הזיתים ציווה טיטוס להקים מצודה על ראש הר הזיתים.

גם לאחר חורבן בית-המקדש מילא הר הזיתים תפקיד חשוב בחיים הדתיים, הציבוריים והלאומיים של עם ישראל, בארץ ישראל ובתפוצות. בהיות מרומי הר הזיתים ממוקמים נוכח בית המקדש וקודש הקודשים, נחשב ההר מעין "תחליף זמני" להר המוריה בשעה שנאסר על היהודים להיכנס לעיר. יהודים רבים היו עולים אל ההר, בעיקר בחודש תשרי, ומקיימים בו הקפות בהושענא רבה. ההר נתפס כמקום שבו עמדה השכינה אל מול היכל ה' ולכן הוא המקום הראוי להתפלל בו בימות החגים. על פי המדרש, השכינה גלתה מהר הבית אל הר הזיתים.

בתי הקברות על ההר ולידו

ערך מורחב – בית הקברות בהר הזיתים

העובדה כי הר הזיתים קרוב לעיר העתיקה של ירושלים והיותו בנוי מסלעים נוחים לחציבה גרמו ליהודים לבחור בהר הזיתים כאתר קבורה כבר בימי בית ראשון (על פי ההלכה היהודית הקבורה בתוך העיר הייתה אסורה). התקדשות ההר והמסורות שהתפתחו אודותיו גרמו לרצף של קבורה על הר הזיתים הנמשך עד היום.

היהודים נהגו תחילה לקבור את מתיהם במדרון שמתחת להר הבית אך בלחץ השלטונות הממלוכיים נאלצו כנראה כבר במאה ה-14 להעתיק את מקום הקבורה למורדות הר הזיתים שממול. את מקומו של בית הקברות היהודי על מדרון הר המוריה תפס בית קברות מוסלמי. במאה ה-19 החל בית הקברות היהודי לקבל צביון עדתי, עם הקמת חלקות קבורה וחברות קדישא נפרדות לבני העדות השונות. עד שנת 1868 בערך היו בתי-הקברות משותפים לכל העדות – ספרדים ואשכנזים. אחר כך נפרדו האשכנזים וקנו חלקת אדמה במעלה ההר לבית קברות מיוחד לאשכנזים. אחרי כמה שנים נפרדו הכוללים השונים וקנו חלקות מיוחדות לבני הכוללים שלהם.

בית העלמין העתיק בהר הזיתים מהווה פנתאון לאומי-יהודי; לא רק רבנים נטמנו בו כי אם גם אנשי רוח (סופרים וכדומה) ואישי ציבור. עם הדמויות המוכרות שנקברו בהר הזיתים נמנים הרמב"ן, רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה החסיד, רבי חיים בן עטר, מי שעמד בראש הקהילה התימנית בירושלים והקים בית עלמין לתימנים בהר הזיתים מארי אברהם אלנדאף, רבי מנחם מנדל משקלוב מייסד הקהילה הפרושית בירושלים, הרב יעקב שאול אלישר, הרב גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט, הרב חזקיהו דה-סילווה, הרש"ש גדול המקובלים במאה ה-18, הרב יהודה חי אלקלעי, הבתולה מלודמיר, רבי יהוסף שווארץ, יואל משה סלומון, חוקר ארץ ישראל א"מ לונץ, אליעזר בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י, בוריס שץ, הרב שמואל סלנט, דוד ילין ומשפחתו בהם אביו יהושע ובנו אליעזר ילין, הנרייטה סאלד, המשוררת אלזה לסקר שילר, הסופר חיים הזז, פנחס רוטנברג, ליאו מוצקין, יוסף ויץ , ובנו לוחם הפלמ"ח יחיעם ויץ שעל שמו קרוי קיבוץ יחיעם, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, הרב אברהם יצחק הכהן קוק לצד אביו ובנו הרב צבי יהודה קוק, הרב שלמה גורן, ובסמוך אליו חותנו הרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר", הרב אברהם שפירא, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר ואחיו רבי שמחה בונים אלתר, ראובן ברקת, החזן יוסל'ה רוזנבלט, השרים חיים משה שפירא, זלמן ארן , זבולון המר ו-מיכאל חזני , ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג ולידו ישראל אלדד, חיים הזז, המשוררת זלדה, אהרן צייטלין, דוד שחר , אליעזר ליבנה , מנחם בגין, האדמו"ר הראשון מתולדות אהרן אברהם יצחק קאהן ועוד.

בית הקברות חולל במהלך השלטון הירדני (1948 - 1967). רבות ממצבותיו נלקחו והשתמשו בהן כחומרי בניין. נוסף על כך, בית המלון "אינטרקונטיננטל" (כיום מלון שבע הקשתות) נבנה בפסגת ההר, בחלקו על-גבי קברים, וכביש "דרך יריחו", שנסלל בשטח בית-הקברות, הרס קברים רבים שהיו בתוואי הכביש. לאחר מלחמת ששת הימים שיפץ משרד הדתות את בית הקברות והקבורה במקום חודשה. גם היום שטחים נרחבים בבית העלמין הרוסים והפגיעה במצבות וקברים עדיין נמשכת. הקמתה של שכונת מעלה הזיתים בקרבת בית הקברות הגבירה את תחושת הביטחון באזור וצמצמה את הוונדליזם. במהלך השנים שבהם היה הר הזיתים מחוץ לתחומי ישראל, הוקם הר המנוחות כבית קברות חליפי לירושלמים וכיום קשה לקנות חלקת קבר בהר הזיתים, בשל חוסר במקום.

אגדות ומסורות יהודיות על הר הזיתים

על פי המדרש היונה של נח הביאה לו את עלה הזית מהר הזיתים.

אחרית הימים: הנבואה האחרונה בספר זכריה עוסקת ביום הדין שבאחרית הימים. על פי תיאור זה, ה' יאסוף את כל הגויים למלחמה על ירושלים. הגויים ילכדו את העיר יהרסו את בתיה ויגלו את חציה לגולה. בשעת שפל זו יצא ה' ויילחם בגויים. רגלי אלוהים יעמדו על הר הזיתים שיבקע, ההר יתבקע צפון-דרום ובין שני חלקיו יוצר גיא ענק : "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה: ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה ובא ה' אלהי כל קדושים עימך" זכריה פרק יד', פסוקים ד'-ה'. הר הזיתים מוזכר כאתר אחרית הימים בהשפעת חזון זכריה גם ב"צוואת נפתלי" בימי הבית השני: "ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו".

תחיית המתים: עד לספר "מעשה דניאל" מהמאה ה-10 לא נזכר הר הזיתים כמקום שבו יתקע אליהו בשופר ויחיה מתים. רעיון תחיית המתים בהר הזיתים נמצא רק במדרש מהמאה ה-11 "פסיקתא רבתי": "ואלו שבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטן. והם מחלדים בהם עד שהם מגיעים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקדוש ברוך הוא עומד עליו והוא נבקע להם והם עולים מתוכו. כמו שזכריה אומר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם". רעיון גלגול המחילות ותחיית המתים בירושלים, אמנם מופיע בתלמוד אך לא בהקשר של הר הזיתים.

הר הזיתים במסורת הנוצרית

הכנסיות גת שמנים ומריה מגדלנה (מאחור) בהר הזיתים

הר הזיתים ואתרים שנקשרו להר הזיתים במסורת הנוצרית מוזכרים בברית החדשה. לבית עניה, כפר יהודי ששכן במקום בתקופת בית שני (אלעזריה של ימינו) במורד המזרחי של הר הזיתים), מקושרות מספר מסורות. בבית עניה הקים ישו לתחייה את לזרוס (אלעזר) (הבשורה על פי יוחנן, פרק י"א). בית עניה נזכרת כמקום שבו לן ישו לפני מאסרו. בבשורה על פי לוקאס, בית עניה היא מקום עלייתו של ישו לשמיים לאחר שקם לתחייה ובילה בקרב תלמידיו 40 יום. על פי מסורת נוצרית מאוחרת יותר, לשם גם ישוב ישו בשנית באחרית הימים.

בית פגי נזכרת במקום שלידו קילל ישו את התאנה חסרת הפרי. ישו ביקש מתלמידיו להביא לו את העיר מבית פגי והכפר נזכר כמקום שממנו החלה תהלוכת הניצחון של ישו לירושלים (הבשורה על פי מתי פרק כ"א). על הר הזיתים עמד, ביתו של שמעון המצורע, המוזכר אף הוא בברית החדשה.

הר הזיתים מתואר במסורת הנוצרית כמקום שבו עמד ישו ובכה על חורבן ירושלים, המקום שבו ניבא את חורבן בית המקדש ואת קץ העולם. גת שמנים, המזוהה לרגלי הר הזיתים, מוזכרת כמקום שבו העביר ישו את הלילה האחרון לפני מעצרו והמקום שבו נאסר לאחר שבגד בו אחד מתלמידיו, יהודה איש קריות.

על פי תאורו של קירילוס הופיע ב-351 צלב זוהר בשמי ירושלים: "הופיע בשמי ירושלים אור גדול שהשתרע בין גבעת הגולגולתא להר הזיתים ונראה לכל תושבי העיר". אור זה נמשך כמה שעות ועורר התרגשות גדולה בירושלים. מסורת נוצרית מאוחרת מיקמה לרגלי הר הזיתים את מקום קבורתה של מריה, אמו של ישו. מסורת נוספת הקשורה למריה מתייחסת לאזור שעליו בנוי כיום מלון שבע הקשתות. האזור מכונה "האצטבה" או "אל קעדה": מקום הישיבה. האתר קשור למסורת כי כאן ישבה מרים לנוח כשעשתה את דרכה אל הר הזיתים ובית עניה.

כנסיות על הר הזיתים

כנסיית מריה מגדלנה

במאות ה-19 וה-20 ידע ההר בנייה אינטנסיבית של כנסיות ומנזרים. לתהליך זה תרמו קדושתו הרבה של ההר במסורת הנוצרית והנוף הנשקף ממנו.

הכנסיות החשובות על הר הזיתים:

• כנסיית אבינו שבשמים (פאטר נוסטר) המצויה בידי הכרמליתים ובתוכה כנסיית האלאונה הביזנטית
• כנסיית העלייה הרוסית
• כנסיית העלייה, כנסייה המשמרת את זיכרון עלייתו של ישו לשמים. כיום בידי המוסלמים.
• כנסיית דומינוס פלויט - "בכי האדון", כנסייה פרנציסקנית המשמרת את זיכרון קינתו של ישו על ירושלים ובית המקדש
• כנסיית מריה מגדלנה הכנסייה הרוסית שהוקמה במאה ה-19
• כנסיית גת שמנים המצויה בידי הפרנציסקנים והמשמרת את זיכרון סבלו ומאסרו של ישו
• כנסיית קבר מרים לרגלי הר הזיתים בתוך הוואדי, המצויה כיום בידי היוונים אורתודוקסים
• המנזר והכנסייה בבית פגי.
• כנסיית לזרוס וקברו בבית עניה.
• מנזר אברהם הקדוש על הר המשחית.

הר הזיתים במסורת המוסלמית

על פי המסורת האסלאמית יעמדו באחרית הימים מאזני הצדק לשקילת המעשים הטובים והרעים של בני אדם בהר הזיתים. הגשר מעל לגיהנום יותקן בין הר הזיתים להר הבית והכל יעברו על הגשר שחודו כחוד המספרים. הרשעים יפלו ממנו לגיהנום והצדיקים יעברו אותו בשלום. הגשר יתחיל בעמק א-סאהירה (תקומת נצח) המצוי בין כנסיית וירי-גלילאי לכנסיית העלייה, פה יאספו הקמים לתחייה ביום הדין. (בימי הביניים נדדה המסורת לאזור שמצפון לשער הפרחים, מעל למערת ירמיהו, מקום שבו נמצא כיום בית קברות מוסלמי הנקרא א-סאהירה ומכאן באב אל זהירה). שבע הקשתות של בית המלון הירדני, לשעבר אינטרקונטיננטל, רומזות למסורת זו כיוון שהגשר ביום הדין אמור להישען על שבע קשתות.

אתרים בהר הזיתים ולמרגלותיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• מלון שבע הקשתות - בית מלון הממוקם בפינה הדרומית של פסגת הר הזיתים, מעל בית הקברות היהודי, ובחלקו על בית הקברות היהודי עצמו.

מלון שבע הקשתות

• תצפית רחבעם - רחבת תצפית במרומי ההר. התצפית נחנכה בשנת 2006 ונקראה על שם שר התיירות רחבעם זאבי שפעל לפיתוח ההר והתצפית, ונרצח במלון הייאט הנשקף מהתצפית.
• מרגלות הר הזתים (מרכז, עמק נחל קדרון)
  • מערת הנביאים
  • יד אבשלום
  • קבר זכריה
  • קבר בני חזיר
  • קברו של מוג'יר א-דין
• צפון הר הזיתים (על גבול הר הצופים)
  • בית אורות - ישיבת הסדר ושכונה יהודית
  • מתחם אוגוסטה ויקטוריה
  • האוניברסיטה המורמונית

לקריאה נוספת

• אייל בן אליהו, הר הזיתים בין יהודים לנוצרים בתקופה הרומית ביזאנטית, עבודת גמר באוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס.
• הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל, משרד הדתות.
• אלי שילר, הר הזיתים, 1978.
• ביאנקה קוחנל, כנסית העלייה לשמים של ישו בהר הזיתים, עבודת גמר בחוג לתולדות האומנות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1975.
• רמי יזרעאל, מדריך כרטא להר הזיתים, ירושלים, הוצאת כרטא, תשנ"ט, 1999.
• אורה לימור, מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית, עבודת גמר בחוג להיסטוריה של ימי הביניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978.
• Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi , 2000

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הזיתים

• הר הזיתים - עיר דוד האתר הרשמי של הר הזיתים ושל עמותת "עיר דוד"
• ספי בן יוסף, גאוגרפיה של הר הזיתים
• הר הזיתים, באנציקלופדיה ynet
• סיור וירטואלי בהר הזיתים עם נוף לחומות העיר
• אהרון יפה, הר הזיתים, עת-מול 104, 1992
• הר הזיתים במסורת הנוצרית על פי האנציקלופדיה הקתולית
• רון פלד: נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים באתר ynet.
• רון פלד: בית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים באתר ynet.
• רון פלד: כנסיות בהר הזיתים בירושלים באתר ynet.
• הר הזיתים - תצפיות וכנסיות, באתר "טיולי"
• רוני סופר, 20 אלף מצבות ישופצו בהר הזיתים עד 2013, באתר ynet‏, 26 באוקטובר 2010
• הר הזיתים - לא מה שחשבתם • עלייה להר המשחה, באתר בחדרי חרדים

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°47′0″N 35°15′3″E}