אמנון ליפקין-שחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמנון ליפקין-שחק
Amnon Lipkin Shahak.jpg
אמנון ליפקין שחק כרמטכ"ל
נולד 18 במרץ 1944, תל אביב, ארץ ישראל
נפטר 19 בדצמבר 2012
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1962 - 1998
דרגה רב אלוף  רב אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
פעולת כראמה
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע אביב נעורים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז (2)
לגיון ההצטיינות (מפקד) לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)

תפקידים אזרחיים

חבר כנסת
שר התחבורה, שר התיירות
יו"ר חברת תה"ל

אמנון ליפקין-שחק (18 במרץ 194419 בדצמבר 2012), היה הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, ולאחר מכן שר התיירות ושר התחבורה מטעם מפלגת המרכז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון ליפקין נולד בתל אביב ב-18 במרץ 1944. הוא נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים‏[1].

את שנות התיכון עשה בפנימיה הצבאית[2] שליד בית הספר הריאלי בחיפה[3]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[4]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890‏[5]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת, איתה גם השתתף בפעולת כראמה[6]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בציון לשבח על ידי הרמטכ"ל‏[7] שהומר בהמשך לעיטור העוז[8]. בהמשך שימש כקצין האג"ם של חטיבת הצנחנים ולחם במלחמת ההתשה, בין היתר במבצע תרנגול 53[9]. לאחר מכן כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[10].

באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות, כמפקד כוח הצנחנים שתקף את מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ששכנה ברובע פקהאני בלב העיר. בכוח היו לוחמים מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין‏[11], אשר הגיעו ליעד במכוניות נהוגות בידי אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, אבידע שור וחגי מעין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין[12], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח שלא היה עליהם מודיעין. מאש מקלע נהרג שור, ומעין נפצע פצעי מוות‏[13]. הגילוי של הכוח הפך את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין[14], הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין‏[15]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח‏[16]. על האופן בו פיקד על חייליו הוענק לו עיטור העוז, בפעם השנייה‏[17].

במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית[18] ובקרבות בגזרת איסמעיליה. בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד עוצבת שועלי מרום. בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני[19]. באותה תקופה פיקד ליפקין גם על מבצע שלכת[20], פשיטה של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון. במהלך המבצע נהרגו שני מפקדי פלוגות ונקברו תחת קיר בטון של אחד הבתים. חילוצם של השניים דרש זמן רב ובשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות‏[21]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע מנורה‎‏[22].

לאחר השלב הראשון במלחמת לבנון מונה למפקד עוצבת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[23]. בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי‏[24]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן. במסגרת תפקידו זה היה מעורב בתכנון מבצע הצגת תכלית[25], וכן שימש בתפקידו במלחמת המפרץ[26]. בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מעורב בהכנות ל"מבצע שיח אטד" ונכח במקום בעת שהתרחש אסון צאלים ב'. ליפקין-שחק מתח ביקורת על התנהלות הרמטכ"ל ברק בפרשה, בעת ההכנות למבצע ולאחר שהתרחשה תאונת האימונים‏[27]. כסגן הרמטכ"ל פיקד על מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה[28], וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.

שירותו כרמטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפקין-שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל ב-1 בינואר 1995 בגיל 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. בין האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, פרשיית יהודה גיל שהביאה למתיחות עם סוריה‏[29], מבצע ענבי זעם[30], אסון השייטת שהתרחש בשנת 1997[31], מבצע מרכבות האלים[32], אסון השריפה בוואדי סלוקי[33] וכן אסון המסוקים שאירעו אף הם באותה השנה.

כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון, מפעילות ביטחון שוטף למלחמה‏[34] וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם‏[35]. בשל כך הורה להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון‏[36]. בין המבצעים הבולטים שביצעה אגוז בתקופת כהונתו ניתן למנות את מבצע נוף פראי, במהלכו נהרג בנו של חסן נסראללה. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות‏[37].

נוסף לעיטור העוז[38] אותו קיבל פעמיים‏[39], עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד‏[40]. ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומי וקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון ליפקין-שחק
Lipkin-Shahak.jpg
ליפקין-שחק 2004
ממשלות 28
כנסות 15
סיעה מפלגת המרכז, הדרך החדשה
תפקידים בולטים

מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו[41], והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה. יחד עם דן מרידור ורוני מילוא, הוא הקים את "מפלגת המרכז", אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל. בשנת 1999 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז, שזכתה לששה מנדטים. שחק מונה לשר התיירות, ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל. ב-2003 השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה, וחתם על ההסכם. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[42].


בעת מלחמת לבנון השנייה שימש ליפקין-שחק כיועץ לראש הממשלה אהוד אולמרט[43]. באוגוסט 2006, בעקבות המלחמה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק‏[44]. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות". זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד.

מחלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד.

ב-19 בדצמבר 2012 נפטר ממחלת הסרטן[45]. נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין קריית שאול.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לדליה אבני, ולהם בן ושתי בנות. בשנות ה-80 נישא בשנית, לעיתונאית טלי זלינגר, הכתבת הצבאית של עיתון "דבר", ולזוג נולדו שני בנים.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70[46], לקראת יציאה ללימודים בחו"ל, נדרש לעברת את שם משפחתו, כנהוג באותה עת. ליפקין בחר בשם "שחק" וזה שימש אותו במהלך הלימודים בצרפת. עם חזרתו, שב להשתמש בשם משפחתו המקורי וזנח את העברות. בהמשך, בהיותו אלוף פיקוד המרכז, נודע לו כי השם המעוברת שבחר עודנו מופיע במחשבי צה"ל, ובאותה תקופה הוא הופיע בעיתונות לסירוגין כ"אמנון ליפקין"‏[47][24][48], "אמנון שחק"‏[49], "אמנון שחק (ליפקין)"‏[50] או כ"אמנון (ליפקין) שחק"‏[51]. בהמשך, בחר להשתמש בשילוב שני השמות, "ליפקין-שחק"‏[52].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נרי ליבנה ושרה ליבוביץ דר, ציוני כללי, הארץ, ‏ 25.12.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  2. ^ תמונת מחזור ח' (1962)‏.
  3. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 180
  4. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות במוסף "7 ימים", ‏7 באוקטובר 2011: "התגייסתי לגדוד יחד עם אמנון ליפקין-שחק', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ- 890'."
  5. ^ יהונתן גפן, צומת בית ליד, באתר nrg
  6. ^ פנחס וולף, מיד כשהתחלנו לנסוע, חטפנו אש די מאסיבית מהטנקים הירדניים, במחנה, 23 במרץ 2007 - אמנון ליפקין-שחק מספר על פעולת כראמה, באתר הגבורה
  7. ^ חמישה צל"שים הוענקו על גבורה ואומץ לב בקרב, מעריב, 19 ביוני 1968
    הענקת עיטור העוז לאמנון ליפקין שחק, לגד מנלה ולד"ר פרלמן בעקבות מבצע כראמה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון סרטונים
  8. ^ בשנת 1970 נחקק חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, בו נקבעו עיטור העוז ועיטורים נוספים. בעקבות החוק נבחנו מחדש המקרים של מי שקיבלו את צל"ש הרמטכ"ל על ידי ועדה וחלק מהצל"שים הומרו בעיטורים. במקרה זה הומר הצל"ש בעיטור העוז
  9. ^ אלעד שפינדל ואביתר אורן, "מילים אחרונות", במחנה, ‏ 27.12.2012, עמוד 32.
  10. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 349
  11. ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, מקום שני: סיירת צנחנים, באתר ynet‏, 29 בינואר 2008
  12. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 366
    על כך אמר ליפקין-שחק כי: "הם היו החוד. הם יצאו נגד שומרים מזוינים, בעמדה. אף אחד אחר, מבין הלוחמים, לא התמודד עם הצורך להתקרב לאנשים מוכנים לירי, להסתכל להם בעיניים ולירות בהם. זה הקטע הכי קשה. כשנפתחת אש - הכל יותר קל. הם ביצעו את המשימה בצורה מושלמת."
  13. ^ טל זגרבה, שמענו פיצוץ אדיר, הבניין נחצה לשניים, במחנה, 12 במרץ 2008 - רפי איל על עיטור המופת שקיבל במבצע אביב נעורים, באתר "שבוז חיילים"
  14. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 367.
    על כך אמר ליפקין-שחק כי: "פעולת הלחימה לא הייתה פשוטה. בעיקר הצורך להילחם מטווח קצר באנשים רבים. חוץ מזה התחלנו את הלחימה ברגל שמאל, עם שלושה נפגעים. זה מצב פתיחה מאוד לא נוח."
  15. ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, ‏ 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
    על כך אמר ליפקין-שחק כי: "התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה."
  16. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365
  17. ^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 365, "מפקד הפעולה, תא"ל מנו שקד, שיבח עוד יותר. הוא אמר: 'מכל המפקדים הצטיין אמנון שחק. הוא נקלע למצב קשה מאוד, אבל ביצע את כל המשימות וחילץ את פקודיו. בהמלצתי הוא קיבל את עיטור העוז."
  18. ^ ד"ר עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 224: "בסביבות השעה 11:00 החל חילוצם של הצנחנים מהתעלות באמצעות נגמ"שי 'במבה' ונגמ"שי גדוד 100. אחרונים התפנו המח"ט עוזי יאירי, סגנו, אמנון ליפקין-שחק והמג"ד יצחק מרדכי".
  19. ^ אמיר בוחבוט, מיכל רשף, טלי ליפקין-שחק לבעלה: "נשארת שלך, עד פגישתנו הבאה", באתר וואלה!, 20 בדצמבר 2012.
  20. ^ מבצע שלכת - מהלך המבצע, באתר "סיירת צנחנים".
  21. ^ עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמוד 217.
  22. ^ מבצע מנורה, באתר "סיירת צנחנים"
  23. ^ ערנות מבוקרת ביחידות צה"ל, מעריב, 12 במאי 1983
  24. ^ 24.0 24.1 יוסף ולטר, אפורים בחאקי, מעריב, 20 בספטמבר 1985
  25. ^ אילנה דיין, גלעד טוקטלי ואמיר תיבון, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו-ג'יהאד, באתר ‏mako‏‏, ‏27 במאי 2013‏‬.
  26. ^ ‫אמנון ברזילי, חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002‬.
  27. ^ עמרי אסנהיים, סגן הרמטכ"ל ליפקין שחק התריע לפני אסון צאלים - ובכה אחריו, באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2012.
  28. ^ ynet, "היית מפקד, מורה וחבר". גנץ נפרד מליפקין שחק, באתר ynet‏, 20 בדצמבר 2012.
  29. ^ זאב שיףאתגר חדש ל"מר מודיעין", באתר הארץ, 20 ביולי 2001.
  30. ^ אמיר אורן, מסקנות ראשונות ממלחמת לבנון השנייה, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2006
  31. ^ עופר שלחהלוחם היחיד שלא נפגע באסון השייטת מדבר, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2008
  32. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013.
  33. ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש
  34. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 116: "ההחלטה המרכזית שקיבל הרמטכ"ל וששינתה הלכה למעשה את הנחת העבודה של הצבא כולו הייתה שההתמודדות בלבנון היא מלחמה ולא פעילות ביטחון שוטף".
  35. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש: פרק ראשון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 22.
  36. ^ חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2005
  37. ^ עמוס הראלהמפקדים בצה"ל כבר לא חוששים לצאת לפעולות בלי עורך דין, באתר הארץ, 11.10.2003
  38. ^ פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, ‏ 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש, אמנון ליפקין-שחק: "עיטורים מוענקים בדרך כלל במקומות שהדברים לא הלכו לפי התוכנית. אם בכראמה הכל היה זורם לפי התוכנית, כנראה שלא היה צריך להעניק לי עיטור. אותו דבר בביירות. אם לא היינו מסתבכים והייתי צריך לקבל כמה החלטות, שלדעתי היו חצי אינטואיטיביות, לא הייתי מקבל עיטור."
  39. ^ החייל היחיד פרט לעובד לדיז'נסקי
  40. ^ Full Honors Ceremony for Chief of the General Staff, Israel June 05, 1997, U.S. Department of Defense, Office of the Assistant Secretary of Defense (Public Affairs)
  41. ^ אודי לבל, כשצה"ל יעבור לימין, באתר הארץ, 11 ביולי 2011
  42. ^ יובל מעוז, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק מונה ליו"ר אל על, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
  43. ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמוד 346.
  44. ^ עמוס הראל וגדעון אלון, ליפקין-שחק יעמוד בראש הוועדה לבדיקת המלחמה; חלוץ: הרחבת המבצע לא אושרה בהנחה שיש יומיים, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2006.
  45. ^ הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק נפטר בגיל 68, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2012
  46. ^ 527 עיטורים בשלושה טקסים - עיטור העוז, דבר, 14 במרץ 1973
  47. ^ אריה בנדרחייל פצוע הסיר מסכת חמצן כדי לשוחח עם רבין, מעריב, 11 בדצמבר 1985
  48. ^ יוסף ולטר, דן שומרון: צבא קטן, ראש גדול, מעריב, 6 בפברואר 1987
  49. ^ רפאל מןארנס הוקיע מתיישבים הלוקחים את החוק בידיהם, מעריב, 4 בינואר 1984
    אבינועם בר יוסף ויוסף ולטר, חיסול החוליה הוא הישג עצום, מעריב, 8 באוקטובר 1985
  50. ^ יוסף ולטר, האלוף הצעיר - בעמדת זינוק לכס הרמטכ"ל, מעריב, 19 בינואר 1986
    עפרה ישועה ליית, אלוף שחק ייפגש עם ראש המודיעין של צי ארה"ב, מעריב, 27 במרץ 1987
  51. ^ אמנון אברמוביץ'ללכת על המים, מעריב, 24 בינואר 1986
  52. ^ אמנון ליפקין-שחק - תיק אישי, באתר ynet
  53. ^ מפקדת עוצבת "האש" נחנכה רשמית כמחנה ליפקין, באתר צה"ל, 29 במאי 2013‬.
  54. ^ עוזי ברוך, ‏מדליה לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2014


שרי התחבורה בממשלות ישראל

דוד רמז | דב יוסף | דוד צבי פנקס | דוד בן-גוריון | יוסף סרלין | יוסף ספיר | זלמן ארן | משה כרמל | יצחק בן-אהרן | ישראל בר-יהודה | משה כרמל | עזר ויצמן | שמעון פרס | אהרן יריב | גד יעקבי | מנחם בגין | מאיר עמית | חיים לנדאו | חיים קורפו | משה קצב | ישראל קיסר | יצחק לוי | שאול יהלום | יצחק מרדכי | אמנון ליפקין-שחק | אפרים סנה | אריאל שרון | צחי הנגבי | אביגדור ליברמן | מאיר שטרית | שאול מופז | ישראל כ"ץ

שרי התיירות בממשלות ישראל

עקיבא גוברין | משה קול | גדעון פת | אברהם שריר | גדעון פת | עוזי ברעם | משה קצב | אהוד ברק | אמנון ליפקין-שחק | רחבעם זאבי | בנימין אלון | יצחק לוי | בנימין אלון | גדעון עזרא | אברהם הירשזון | יצחק הרצוג | יצחק אהרונוביץ' | רוחמה אברהם | סטס מיסז'ניקוב | עוזי לנדאו

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי · יגאל ידין · מרדכי מקלף · משה דיין · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · דוד אלעזר · מרדכי גור · רפאל איתן · משה לוי · דן שומרון · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · שאול מופז · משה יעלון · דני חלוץ · גבי אשכנזי · בני גנץ דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל

צבי איילון · מרדכי מקלף · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · ישראל טל · יקותיאל אדם · משה לוי · דוד עברי · דן שומרון · אמיר דרורי · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · מתן וילנאי · שאול מופז · עוזי דיין · משה יעלון · גבי אשכנזי · דני חלוץ · משה קפלינסקי · דן הראל · בני גנץ · יאיר נוה · גדי איזנקוט

ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) Aman.png

איסר בארי · חיים הרצוג · בנימין גיבלי · יהושפט הרכבי · חיים הרצוג · מאיר עמית · אהרן יריב · אלי זעירא · שלמה גזית · יהושע שגיא · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · אורי שגיא · משה יעלון · עמוס מלכא · אהרן זאבי-פרקש · עמוס ידלין · אביב כוכבי

מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) Logo pakmaz.png

·צבי איילון · יוסף אבידר · צבי איילון · צבי צור · מאיר עמית · יוסף גבע · עוזי נרקיס · רחבעם זאבי · יונה אפרת · משה לוי · אורי אור · אמנון ליפקין-שחק · אהוד ברק · עמרם מצנע · יצחק מרדכי · דני יתום · נחמיה תמרי · אילן בירן · עוזי דיין · משה יעלון · יצחק איתן · משה קפלינסקי · יאיר נוה · גדי שמני · אבי מזרחי · ניצן אלון

מפקדי חטיבת הצנחנים Tag shfifonN-1.png

אריאל שרון · מנחם אבירם · אלי זעירא · יצחק חופי · רפאל איתן · דני מט · חיים נדל · לוי חופש · עוזי יאירי · אריה צידון · מתן וילנאי · עמוס ירון · אמנון ליפקין-שחק · דורון רובין · יורם יאיר · שמואל ארד · מנחם זטורסקי · נחמיה תמרי · שאול מופז · דורון אלמוג · משה יעלון · מתי הררי · ישראל זיו · בני גנץ · יצחק גרשון · גדי שמני · אביב כוכבי · יוסי בכר · חגי מרדכי · הרצי הלוי · אהרון חליוה · אמיר ברעם · אליעזר טולדנו