אורה איל
 |
אורה אַיָּל (16 במרץ 1946 – 26 בפברואר 2011), סופרת ומאיירת ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בזכות איוריה לספרי ילדים מוכרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אורה איל נולדה בירושלים ב-16 במרץ 1946. לאחר סיום לימודיה בגימנסיה העברית רחביה למדה בבית הספר לאמנות "בצלאל", אולם לא סיימה שם את לימודיה. למדה לתואר ראשון במתמטיקה ועסקה בפיתוח ספרי לימוד למתמטיקה במט"ח.
הספר הראשון שאיירה הוא "מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות, שיצא לאור בשנת 1974. לאחר מכן איירה יותר מ-70 ספרי ילדים, בהם הספרים "הבית של יעל" ו"תירס חם" מאת מרים רות, "מר זוטא ועץ התפוחים" מאת אורית רז וסדרת "סיפורי איתמר" מאת דוד גרוסמן. על איוריה בספרו של גרוסמן "השפה המיוחדת של אורי" זכתה בשנת 1990 בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.[1]
איל פירסמה גם ספרים שאותם כתבה ואיירה, בהם "לילה חשוך אחד", "בוקר בהיר אחד", ו"אוגבו". על תהליך יצירת ספריהּ סיפרה: "בדרך כלל הסיפור ישנו לי בראש. אני מכינה את הציורים ורק אז כותבת את כל הטקסט באופן סופי."[2] בשנים האחרונות לחייה עסקה בעריכה ובתרגום ספרים, בהם "הגבינה והתולעים" ו"אבא לא רוצה לישון", ומבחר מספרי סופר הילדים האיטלקי ג'אני רודרי כ"איש הגשם", "ליסה בארץ האגדות", ו"סיפורי טלפון"[3].
בשנת 1994 זכתה בפרס בן-יצחק על איור הספר "חמש מכשפות הלכו לטייל" מאת רונית חכם.
אורה איל נפטרה בגיל 64. היא השאירה בן אחד מנישואיה הראשונים, ובן זוג שאיתו חייתה בביתם שבירושלים בעשרים השנים האחרונות, ושני נכדים.
[עריכה] ספרים שכתבה ואיירה
- בוקר בא, הוצאת קרן אור, 1975
- אוגבו, ספרית פועלים, 1977
- בוקר בהיר אחד, ספרית פועלים, 1985
- המלחמה האדירה, ספרית פועלים, 1986
- ילדה לבדה, הוצאת כתר, 1992
- לילה חשוך אחד, ספרית פועלים, 1988
- סבתא של חנה בננה בשלה דיסה, הוצאת איילות, 1996
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורה איל ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של אורה איל בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאיירת ספרי הילדים אורה איל הלכה לעולמה, באתר ynet, 27 בפברואר 2011
- המאיירת וסופרת הילדים אורה איל הלכה לעולמה, באתר וואלה!, 27 בפברואר 2011
- מעשה במאיירת: פרידה מהמאיירת אורה איל, באתר וואלה!, 28 בפברואר 2011
- המאיירת אורה איל הלכה לעולמה, באתר nrg מעריב, 27 בפברואר 2011
- דוד רפ, בספר "חמש מכשפות הלכו לטייל", המאיירת אורה איל הרשתה לעצמה להיות פחות מאופקת, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
- שהם סמיט, "כלם יצאו לטיל" מאת רבקה דוידית - עושים דרך, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2011
- אורה איל, באתר "דףדף"
- רשימות המתויגות עם אורה איל, אתר הפנקס
[עריכה] הערות שוליים
- ^ IBBY, Honour List (1990), 1990, pp.39-40.
- ^ נורית שילה-כהן (עורכת), ספר המאיירים הגדול, מוזיאון ישראל, אגף הנוער על שם רות, 2005.
- ^ בר חיון, סלט גרביים - "סיפורי טלפון", באתר הארץ, 1 ביולי 2009
