משתמש:מוכני/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
פירושיו לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים שלושה פירושים של האבן עזרא לתורה: הפירוש הקצר (על כל התורה), הפירוש הארוך (על בראשית ושמות, מכונה לעיתים 'השיטה האחרת') והפירוש בעל פה (לפרשות וישלח וויחי).
הפירוש הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפירוש הקצר כתב האבן עזרא בלוקה שבאיטליה[1] באזור שנת 1143[2]. זהו הפירוש הראשון לתורה שכתב האבן עזרא והוא מקיף את כל חמשת חומשי התורה. כפי שמשתמע משמו, רוב דיבורי המתחיל בפירוש הינם קצרים, אולם כאשר הוא מדבר על נושאים עקרוניים הוא יכול להרחיב גם מספר עמודים לאותו דיבור[3].
הפירוש הארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפירוש הארוך (שנקרא כך על שום שדיבורי המתחיל בו ארוכים יחסית לפירוש הראשון לתורה) התחיל לכתוב האבן עזרא בשנת 1153 ככל הנראה בעיר רואן שבצרפת. הרקע לכתיבת הפירוש הוא נדר שנדר האבן עזרא בשעת מחלתו, שאם ה' ירפא אותו הוא יכתוב פירוש חדש לתורה. הפירוש הארוך קיים על שני חומשים בלבד, בראשית ושמות, בין הפירושים לשני החומשים קיימים הבדלים, אולם הם שייכים לאותו פירוש.
הפירוש לבראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, את הפירוש לבראשית כתב האבן עזרא בשנת 1153. בתחילת הפירוש הוא כותב הקדמה בה הוא מסביר את עקרונות הפירוש[4] מבנה הפירוש לבראשית הוא שבתחילת כל פרשה האבן עזרא מפרש את המילים הקשות בפרשה ולאחר מכן מפרש את תוכן הפרשה. מתוך הפירוש הגיע לידינו רק הפירוש עד לפרק י"ב פסוק י"א[5].
הפירוש לשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפירוש לשמות כתב האבן עזרא ככל הנראה בשנת 1155 או 1156. ההפסקה בין כתיבת הפירוש לבראשית לפירוש לשמות הביאה לכמה שינויים בין שני הפירושים: 1. בפירוש לשמות האבן עזרא משלב את הפירוש הלשוני בתוך הפירוש התוכני. 2. בפירוש לשמות הוא מפרש את כל הפסוקים על הסדר[6]. 3. בפירוש לשמות הוא מתחיל כל פרשה בפיוט העוסק בפרשה[7].
הפירוש בעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפירוש שבעל פה כתב תלמידו של האבן עזרא, יוסף בן יעקב ממורוויל, ע"פ שיעורים ששמע ממנו בהיותו של האבן עזרא בלונדון. כיום נמצאים רק הפירושים לפרשת וישלח ו-ויחי, אולם ככל הנראה הפירוש היה על כל חומש בראשית[8].
- ^ ע"פ עדותו בבראשית פרק ל"ג פסוק י'
- ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון בנושא, אמנם ההוכחה שם מתייחסת בעיקר לכך שהוא נכתב לפני שנת 1145 אולם נראה שהוא מבין שהפירוש נכתב כשנתיים - שלוש לפני כן.
- ^ כמו בפירושו לפרק כ בספר שמות.
- ^ כפי שניתן לראות בפרק 'עקרונות הפירוש.
- ^ אוריאל סימון משער שהדבר מצביע על כך שכתב היד ממנו העתיקו כל כתבי היד המאוחרים התפרק בנקודה זו והחלקים שאחריה אבד.
- ^ בניגוד לפירוש לבראשית בו הוא מפרש רק דברים הטעונים פירוש לדעתו.
- ^ כך לדוגמה בפרשת וארא הוא פותח את הפירוש בפיוט הבא:
שם א-ל ש-די סוד התורה - גם כן השם הוא הנורא
עתה פורש בתחילת זאת - הפרשה היא וארא. - ^ ע"פ מאמרו של אוריאל סימון.