בראשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בריאת אדם הראשון על פי יצירתו של מיכלאנג'לו
עקדת יצחק, ציור משנת 1650

ספר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמשה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

במסורת היהודית מיוחס הספר למשה רבנו, אשר כתב אותו מפי האלהים. מספר פרשני מקרא באשכנז של ימי הביניים כבר הצביעו על עריכות בספר המאוחרות לימי משה. בחקר המקרא מקובל לייחס את הספר לעריכה של מספר מקורות שהסתיימה בתקופת בית ראשון. הספר מכיל חמישים פרקים, והוא מתאר את אירועי בריאת העולם וראשית האנושות עד לרדת שנים עשר שבטי ישראל למצרים, כפי שהתרחשו על פי המקרא.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של ספר בראשית לקוח מהמילה הפותחת אותו – בראשית – וכן מסיפורו את ראשית האנושות והאומה הישראלית. בתרגומים היווניים נקרא הספר גנסיס (Γενεσισ – יצירה, התהוות), על שם האירוע הגדול ביותר המסופר בו – בריאת העולם על ידי האל.

אצל חז"ל נקרא ספר בראשית גם ספר הישר, על פי הפסוקים: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר"[1], וכן "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר"[2]. רבי יוחנן מסביר‏[3] שהספר נקרא ספר הישר על שם אבות האומה שנקראו ישרים, כפי שאמר בלעם: "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים"[4], אולם החוקרים סבורים כי "ספר הישר" הוא חיבור עתיק שלא שרד ובו היו כתובים חלק מקורות עם ישראל.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית פותח בבריאת העולם ובקורותיו של אדם וראשית האנושות, לרבות קורות נח הצדיק והמבול וסיפור מגדל בבל. לאחר מכן מביא הספר את תולדות אבות האומה הישראלית: אברהם, יצחק ויעקב, וכן 12 בני יעקב. כך, בצורה תמציתית, חולף הסיפור על פני מאות שנים בספרו את היווצרות שורשי העם היהודי על פי המסורת המקראית (יש המכנים תופעה ספרותית זו בשם 'טלסקופיה'). הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר הדמויות הסובבות.

חלוקת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית מחולק ל-50 פרקים וסך פסוקיו הוא 1533. בקריאת התורה החומש מחולק ל-12 פרשות:

הפרשה הפרקים מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה
לבריאת העולם
התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה
בראשית א' עד ו',ח' קמ"ו-"אמציה" 1,536 בריאת העולם, בריאת האדם, השבת, גן עדן, קין והבל, עשרת הדורות מאדם ועד נח ספר ישעיה, פרק מ"ב
נח ו',ט'- י"א קנ"ג-"בצלאל" 1,536 467 המבול - ההכנות, 40 יום והיציאה, הברית, מעשה חם, תולדות בני נח, מגדל בבל, עשרת הדורות עד אברם ספר ישעיה, פרק נ"ד
לך לך י"ב-י"ז קכ"ו-"נמלו" 2,003 44 אברם בארץ, הירידה למצרים, הפרידה מלוט, הבטחת הארץ, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר וישמעאל, אברהם אבינו, שרה אימנו, ברית מילה ספר ישעיה, פרק מ' - פרק מ"א
וירא י"ח-כ"ב קמ"ז-"אמנון" 2,047 37 בשורת המלאכים, מהפכת סדום ועמורה, אברהם בגרר, הולדת יצחק אבינו, שליחת הגר וישמעאל, ברית אבימלך, עקידת יצחק והברכה לאברהם ספר מלכים ב', פרק ד'
חיי שרה כ"ג-כ"ה,י"ח ק"ה-"יהוידע" 2,084 24 קניית מערת המכפלה וקבורת שרה, שליחות העבד ובחירת רבקה, נישואי יצחק ורבקה, נישואי אברהם וקטורה, מות אברהם אבינו, תולדות ישמעאל ספר מלכים א', פרק א'
תולדות כ"ה,יי"ט-כ"ח,ט' ק"ו-"עלו" 2,108 77 בני יצחק ורבקה: יעקב ועשו - ההריון, האופי, הבכורה וכל אחד פונה לדרכו ובאמצע הירידה לגרר ספר מלאכי, פרק א'
ויצא כ"ח,י'-ל"ב,ג' קמ"ה-"מחניים" 2,185 20 יעקב יוצא לחרן, סולם יעקב, המפגש עם רחל, הנישואין ללאה, הולדת בני יעקב, החזרה לכנען והברית עם לבן הארמי ספר הושע, פרק י"ב
וישלח ל"ב,ד'-ל"ו קנ"ד,"קליטה" 2,205 11 המפגש עם לבן, גיד הנשה, התיישבות בשכם, מעשה דינה והעלייה לבית אל ספר עובדיה, פרק א'
וישב ל"ז-מ' קי"ב-"יבק" 2,216 14 חיי יוסף - השליחות לשכם, מכירתו, הירידה למצרים ופתרון חלום שרי פרעה ובאמצע פרשת יהודה ותמר ספר עמוס, פרק ב'
מקץ מ"א-מ"ד,י"ז קמ"ו-"יחזקיהו" 2,228 5 חלומות פרעה, פתרונם, יוסף הצדיק- משנה למלך, הרעב בכל הארצות, האחים באים ושבים עם מזון, יוסף מתכנן את הלקח שילמד אותם ספר מלכים א', פרק ג'-פרק ד'
ויגש מ"ד,י"ח-מ"ז,כ"ז ק"ו,"יהללאל" 2,233 5 התנצחות יהודה עם יוסף, התוועדות יוסף, הזמנת יעקב ובניו למצרים, ירידת בני ישראל למצרים (מתקיימת ברית בין הבתרים), ההתיישבות בארץ גושן, מדיניות כלכלית חדשה במצרים ספר יחזקאל, פרק ל"ז
ויחי מ"ז,כ"ח-נ' פ"ה-"פה" 2,238 71 השבעת יוסף, הברכה לאפרים ומנשה, הברכות לבני יעקב, מסע לוויה מלכותי ספר מלכים א', פרק ב'

סיפורי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מופיעים שני אמצעים ספרותיים חוזרים: סצנת דפוס ואילנות יוחסין. סצנות הדפוס המופיעות בספר בראשית מופיעות בעיקר בסיפורים על אבות האומה. שני סוגי סצנות דפוס בולטים הם סצנת הפגישה ליד הבאר וסצנת לידת הבן עבור אישה עקרה. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופשים מקום נכבד בתיאור קורות ראשית האנושות. אילנות יוחסין אלה באים לתאר את מקורותיהם של עמים נוספים במזרח התיכון ואף מעבר לו. יוצאים מכלל זה הם אילנות היוחסין שלפני המבול, שכן אוכלוסיית העולם, פרט לנח ובניו, נמחתה מן העולם.

לחלק מהסיפורים המופיעים בספר בראשית מקבילות בסיפורים עממיים אחרים במזרח הקדום. דוגמה לכך היא סיפורו של אותנפישתים, המופיע בעלילות גילגמש, אשר לו קווים מקבילים לסיפור נח והמבול (פרקים ו'-ט'). כמו כן, ישנם סיפורים או קטעי סיפורים בספר הבאים להסביר תופעות טבע שונות. לדוגמה, בסוף סיפור המבול (פרק ט') מופיע ההסבר להופעת הקשת בענן, לפיו הקשת בענן היא האות לבריתו של אלוהים עם נח והאנושות שלעולם לא ימחה אלוהים נפש חיה במבול נוסף.

הבריאה וראשית האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים א'-ב' בספר בראשית מספרים כיצד ברא האל את העולם והאדם. חלקו הראשון של הסיפור מתאר את בריאת העולם במאמר האל במשך שישה ימים וכיצד קידש את היום השביעי בו "שבת מכל מלאכתו". חלקו השני של הסיפור מרחיב את היריעה בעניין בריאת האדם והאשה.

פרק ג' מספר על חטאם של האדם והאישה הראשונים, סיפור חטא עץ הדעת, שבו אכלו האדם והאישה מפרי עץ הדעת האסור ועקב כך נענש המין האנושי כולו. פרק ד' מספר את סיפור קין והבל, שבו רצח קין, האח הבכור, את הבל, אחיו הצעיר, בשל קנאתו בו ואת תולדות בניו של קין. פרק ה' מתאר את אילן היוחסין מאדם הראשון ועד נח. שאר הצאצאים של אדם הרבו לחטוא, והמוסר האנושי הלך והידרדר עד שלבסוף החליט האל לכלות את העולם על ידי הורדת מבול הרסני.

פרשת נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור המבול וסיומו מובא בפרקים ו'-ט'. המבול נגזר לבוא על בני האדם משום ש"מלאה הארץ חמס" ו"רבה רעת האדם". האל קרא לנח, הצדיק היחיד באותו הדור, להכין תיבה המחולקת לקנים (תאים) ובעלת שלוש קומות. נח מעלה לתיבה את משפחתו וכן שבעה זוגות מהחיות הטהורות ומעופות השמיים ושני זוגות מהחיות הלא טהורות. לאחר 40 יום ולילה, ולאחר שנח שולח את העורב שיבדוק האם התגלתה הארץ, הוא שולח שלוש פעמים את היונה. בפעם השלישית היונה לא חוזרת ולכן נח מסיק שמפלס המים ירד והוא מתחיל ליישב מחדש את הארץ. אולם מיד החלו האנשים שוב לחטוא – החל מחם, בנו של נח, הפוגע בכבודו של אביו כשהוא רואה את ערוותו בשנתו (על-פי פרשנויות שונות, חטאו של חם נתפס כביצוע גילוי עריות באביו או בסירוסו), ולאחר מכן, בבניית מגדל בבל, המפורשת כהעזת פנים כנגד האלוהים.

לאחר סיפור המבול מתואר אילן היוחסין של בני נח, שבו מפורט ייחוסם של העמים שחיו באזור המזרח התיכון והקרוב. ביתר פירוט מתואר ענף הצאצאים שממנו נולד אברהם, או אברם כפי שנקרא בתחילה, אבי האומה היהודית וצדיק בדורו.

אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפורים על אברהם מתפרסים על פני פרקים י"ב-כ"ה. האל מתגלה לאברהם ומצווה עליו לצאת ממקום מולדתו, חרן, וללכת לארץ כנען. הוא מבטיח לאברהם שייתן לו את ארץ כנען ויברך אותו בזרע רב, כלומר צאצאים רבים. האל חוזר על הבטחות אלו לאורך שלל הסיפורים שאברהם במרכזם, כגון בברית בין הבתרים (פרק ט"ו) ובפרשת עקדת יצחק (פרק כ"ב). הבטחת הארץ קורמת עור וגידים כבר בחיי אברהם, המצטווה ללכת לאורכה ולרוחבה של ארץ כנען. אברהם מקדש את הארץ על ידי בניית מזבחות לאל, מתיישב במקומות שונים, חופר בארות ולבסוף קונה לו ולשרה, אשתו, אחוזת קבר במערת המכפלה בחברון. ירידתו הקצרה של אברהם למצרים בשל הרעב שהיה בכנען מסמלת את ירידת בניו לגלות שם.

גם ברכת הזרע מתגשמת בחייו, כאשר נולד לו בן משִפְחתו, הגר, הוא ישמעאל; לאחר מכן נולד לו בנו יצחק מאשתו שרה כשהוא בן 100 שנה, ואז הוא מצטווה על ידי האל להרחיק את בנו ישמעאל - בכך מסומן יצחק כממשיך השושלת. ולבסוף, זוכה אברהם לחתן את יצחק בנו, וגם בסוף ימיו מבדיל אברהם לטובה את יצחק משאר בני הפילגשים.

סיפורים נוספים המסופרים במסגרת החטיבה על אברהם הם סיפור מהפכת סדום ועמורה וסיפור הגר וישמעאל במדבר.

יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים כ"א-ל"ה מספרים על יצחק (קיימת חפיפה עם הפרקים אודות אברהם מחד ואודות יעקב מאידך), אף על פי שאין המקרא מרבה לספר עליו. מאפיינים רבים בסיפורי אברהם חוזרים ונשנים בקורות יצחק: הרעב תוקף את ארץ כנען, ויצחק מתכוון לרדת מצרימה, אך האל מצווה עליו להישאר בכנען. יצחק, כאביו, מסתכסך עם הפלשתים ועם מלכם אבימלך. מלבד פרשת לקיחת רבקה אשתו על ידי אבימלך (מכשולים בדרך לקיום ברכת הזרע), הוא רב עם הפלשתים על בארות המים (מכשולים בדרך לקיום ברכת הארץ), אך תמיד האל לצדו והוא נוחל הצלחות. בערוב ימיו מבכר יצחק את בנו הבכור עשו על בנו הצעיר יעקב, אך עקב תרמית אשתו, מוסר את ברכתו דווקא לבן הצעיר.

יצחק מתואר לרוב כאדם סביל, החל מעקדתו, דרך מציאת האישה עבורו, וכלה במסירת ברכתו ליעקב. זאת, בנוסף לאמור לעיל, לפיו אין המקרא מרבה לספר עליו.

יעקב ובניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור הסיפורים על יעקב ובניו הוא הארוך ביותר בספר בראשית (פרקים כ"ה-נ'). גם יעקב, כמו אביו, נאלץ להתמודד מול אחיו על זכות הבכורה, שמשמעותה ירושת הארץ ובחירת אב האומה, ובשל כך הוא בורח מכנען לחרן, אך קודם לכן הוא מקבל את ברכת אביו, יצחק (פרק כ"ח), שמושגת בהונאה – יעקב מציג עצמו לפני אביו כעשו, הבן האהוב.

יעקב נאלץ להתמודד מול דודו, לבן הארמי, בחרן. הוא נושא בחרן שתי נשים (לאה ורחל) ושתי פילגשים (בלהה וזלפה), שיחד יולדות לו 12 ילדים, וחוזר לארץ כנען (לאחר שברכת הזרע התקיימה בו הוא הולך לממש את ברכת הארץ). אולם בארץ כנען מתחילות לבוא עליו צרות הגדולות: בתו דינה נאנסת, בנו האהוב יוסף נעדר, אחרי שאחיו שקינאו בו מכרוהו לעבדות, בניו נאשמים בריגול במצרים ואחד מהם אף נאסר שם. כך יורדים יעקב ובניו למצרים ורק אז מתחילות ההתרחשויות להאיר פנים. הבן הנעדר יוסף מתברר כמשנה למלך מצרים ומיטיב עם משפחתו.

בעת חזרתו לכנען נאבק יעקב לבדו במלאך אלוהים ומנצח אותו (פרק ל"ב). בשל כך הוא נקרא גם בשם ישראל.

סיפורי יעקב משולבים בסיפורי בניו, וגם סיפורי בניו משולבים אלו בתוך אלו. הציר המרכזי הוא יוסף, אך גם ראובן ויהודה הם גיבורי עלילות משנה. בסוף ספר בראשית יעקב אוסף את בניו כדי לומר להם את אשר יקרה להם באחרית הימים (פרק מ"ט). במקצת הדברים נמצאים רמזים להורשת נחלות בארץ ישראל בימי יהושע. יעקב מת במצרים ונקבר בכנען ובכך הוא סוגר מעגל חיים מפותל. גם יוסף שמת במצרים יובל ביציאת בני ישראל ממצרים (המתוארת בספר שמות) לקבורה בארץ ישראל.

רשימות היחס בספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת היחס בספר בראשית
  1. אדם - חוה ->
    1. קין -> חנוך -> עירד -> מחויאל -> מתושאל -> למך (נשותיו: עדה וצלה) -> יבל, יובל, תובל-קין, נעמה
    2. הבל
    3. שת -> אנוש -> קינן -> מהללאל -> ירד -> חנוך -> מתושלח -> למך -> נח (אשתו-נעמה) -> שם, חם, יפת
      1. חם ->
        1. כוש -> סבא, חוילה, סבתה, סבתכא, רעמה -> שבא, דדן, נמרוד
        2. מצרים->לודים, ענמים, להבים, נפתוחים, פתרוסים, כסלוחים, פלשתים, כפתורים
        3. פוט
        4. כנען -> צידון, חת, יבוסי, אמורי, גרגשי, חיווי, ערקי, סיני, ארודי, צמרי, חמתי
      2. יפת ->
        1. גמר -> אשכנז, ריפת, תוגרמה
        2. מגוג
        3. מדי
        4. יון -> אלישה, תרשיש, כתים, דודנים
        5. תובל
        6. משך
        7. תירס
      3. שם -> עילם, אשור, לוד, ארם -> עוץ, חול, גתר, מש
        1. ארכפשד -> שלח -> עבר ->
          1. פלג -> רעו -> שרוג -> נחור -> תרח -> אברם - שרי, נחור - מילכה, הרן -> לוט-> מואב, בן-עמי
          2. יקטן -> אלמודד, שלף, חצרמות, ירח, הדורם, אוזל, דקלה, עובל, אבימאל, שבא, אופיר, חוילה, יובב
            1. נחור - מילכה -> עוץ, בוז, קמואל ("אבי ארם"), כשד, חזו, פלדש, ידלף, בתואל -> רבקה
            2. נחור - ראומה (פילגש) -> טבח, גחם, תחש, מעכה
            3. אברם - הגר -> ישמעאל -> נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש, קדמה
            4. אברהם - קטורה -> זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק, שוח
              1. יקשן -> שבא, דדן -> אשורים, לטושים, לאומים
              2. מדין -> עיפה, עפר, חנוך, אבידע, אלדעה
            5. אברהם - שרה ->
              1. יצחק - רבקה->
                1. עשו ->
                  1. אליפז -> תימן, אומר, צפו, געתם, קנז, עמלק
                  2. רעואל -> נחת, זרח, שמה, מיזה
                  3. יעוש
                  4. יעלם
                  5. קורח
                2. יעקב -רחל, לאה, בלהה, זלפה
                  1. ראובן -> חנוך, פלוא, חצרון, כרמי
                  2. שמעון -> ימואל, ימין, אוהד, יכין, צוחר, שאול
                  3. לוי -> גרשון, קהת, מררי
                  4. יהודה -> ער, אונן, שלה, פרץ -> חצרון, חמול, זרח
                  5. דן -> חושים
                  6. נפתלי -> יחצאל, גוני, יצר, שילם
                  7. גד -> צפיון, חגי, שוני, אצבון, ערי, ארודי, אראלי
                  8. אשר -> ימנה, ישוה, ישוי, בריעה -> חבר, מלכיאל, שרח
                  9. יששכר -> תולע, פווה, יוב, שמרון
                  10. זבולון -> סרד, אלון, יחלאל
                  11. יוסף -> אפרים, מנשה
                  12. בנימין -> בלע, בכר, אשבל, גרא, נעמן, אחי, ראש, מופים, חופים, ארד
                  13. דינה

תקופות בספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים:

אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". זאת, לפי המקובל במסורת היהודית. וכך מובא במסכת עבודה זרה[5]:

Cquote2.svg

תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח...

Cquote3.svg

ומבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכות עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם.

פירוש נוסף, משמעות המילה תוהו היא תהייה. אין זה אי סדר ללא סיבה, אלא תקופה של תהייה ושאלה. כמו "לתהות על קנקנו" שפירושו לשאול שאלה ולנסות להבין. בדומה, המילה "בוהו" באה מהמילה "בהִייה" שפירושה הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות.

בתקופה זו קמו האימפריות הגדולות: השומרית והאכדית מצפון לארץ ישראל, והמצרית מדרום לארץ ישראל, בעמק הנילוס. לממלכות אלו היו הישגים טכנולוגיים והתפתחה בהן תרבות עירונית כפי שניתן למצוא בממצאים הארכאולוגיים המיוחסים לתקופה זו.

אברהם אבינו הופיע בסוף שנות התוהו, הוא חי בתוך התרבות של ה"תוהו ובוהו". היוזמה שלו לצאת ממנה באה לידי ביטוי במדרש המתאר את שבירת הפסלים ואת לעגו למציאותם. הוא שולל את התרבות הקיימת מעיקרה. בהרס האלילים מבטא אברהם את התנגדותו הגדולה להגשמה ולאלילות.

אברהם, בהוראת האלוהים, עוזב את מקומו, ביתו ומשפחתו והולך אל ארץ חדשה. מכאן החלה תקופה חדשה – אלפיים שנות תורה, תקופה שהמשיכה על פני אלפיים שנה והסתיימה בתחילת תקופת האמוראים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאה מזור, סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות, בית מקרא, מוסד ביאליק, תש"ע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Skinner, Genesis (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1910. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה