משתמש:פרפורמנס חינוך ופיתוח אמנות חיה/פרפורמנס

פרפורמנס (באנגלית: Performance) היא מילה מייצגת לתפיסת עולם אשר נמצאת בשימוש רב בתרבות הישראלית, המילה "פרפורמנס" מייצגת על פי רוב אירועי אמנות בעלי אופני בינתחומי הקרובים במהותם לתאטרון בהם מודגמת תפישת העולם הפרפורמטיבית. בנוסף, אפשר למצוא אותה בשימוש גם בקרב עוסקים בעולמות המחשבים, הכלכלה, העסקים, הספורט (גם כאן) והמוזיקה.

מה הוא פרפורמנס?

תפישת עולם המשלבת שפה וכלי עבודה המותאמים לאורח החיים במאה ה21. לדידה של זו, כל דבר בעולם הוא "פרפורמנס", קביעה זו מבוססת בחלקה על תיאורית ה Performance Studies , שכתב ופיתח Richard Schechner ביחד עם האנתרופולוג ויקטור טרנר, אשר ראשיתה בתחילת שנות השבעים, עם המעבר של תנועות תרבות המחאה לקראת הגדרה אקדמית יותר של מאורעות מאי 1968 בצרפת, והמשכה בדיונים עכשוויים הנוגעים בהגדרתה של האמנות ובשדות הפילוסופיה. מספר מקורות מקבילים העלו את הנושא על פני השטח, מהתאטרון התיאטרון החי, תיאטרון לחם ובובות, האמנות הפלסטית, אמנות מושגית, הפנינג ואנתרופולוגיה. אחת מהדוגמאות המובהקות להתהוות זו, היא nine evenings: theater and engineering ששילב דרך לעירוב אמנויות ויצירת שפה חדשה. מרבית ההתרחשות בתחום התהוותה בארצות הברית, ונדדה רק בשנים מאורחות יותר לאירופה.

לפי תפישת העולם הפרפורמטיבית, אנו מונחים להתבונן על העולם, כאילו הוא מופיע לפנינו: עץ צומח, שיחה בבית קפה, תנועת האוטובוסים בתוך העיר, כולם פרפורמנס. אל אלו, מתלווים כל תחומי השימוש והאימון של אמנויות הבמה, האמנויות הפלסטיות, ובנוסף, גם תחומים כגון טכנולוגיה ומדעים, ספורט ואוכל. .

שפת המדיום נמצאת תחת פיתוח ושינוי מתמיד, כחלק מהגדרתה, ומקודמת בעיקר על ידי אמנים, הנקראים אמני פרפורמנס.

הבלבול בין פרפורמנס למיצג

ישנה אבחנה סוגתית ברורה בין פרפורמנס, כפי שמופיע למעלה, ובין Performance art, ובעברית מיצג. אולם, לא תמיד הנושא ברור, במיוחד בשפה העברית שבה יש למילה מיצג שימושים רבים ומשונים. הבלבול נובע עקב הדומות בין המילים באנגלית. (Performance ו Performance art).

ישנה נטייה, בעיקר על ידי מוסדות אמנותיים מקצועיים (וגם כאן), לעשות שימוש דווקא במילה הראשונה, אך, אין כאן החלטה רשמית ממסדית, במיוחד כאשר אחד מהגופים הגדולים בתחום נקרא "במת מיצג" ולכן, קיים עדיין בלבול בתרבות בישראל בין שני מונחים אלו.

מקור השם העברי הוא על פי חוקר התרבות הישראלי גדעון עפרת, שהלחים את השם "מיצג" בשנת 1976. אמנים רבים העוסקים בתחום אינם קוראים לעצמם אמני מיצג, בעקבות מחלוקת זו, ובניהם, עדינה בר-און והדס עפרת (אחיו של גדעון עפרת) המעדיפים את השם אמני מופע, בעוד שהמושג פרפורמנס, חלחל באטיות למרחב התרבותי הישראלי, בעיקר, החל מאמצע העשור הראשון בשנות האלפיים.

אפשר לומר על המיצג שהוא תחום בתוך תחום הפרפורמנס, אך אינו התחום היחיד. כמו כן, מקור הבלבול יכול להיות מהסיבה הפשוטה שאמני מיצג מרבים להשתמש בשפת הפרפורמנס בפרקטיקת האמנות שלהם.

שפת הפרפורמנס

המקור המוסמך ביותר לתיאוריות לעיל, הוא ספרו של ריצ'רד שכנר, Performance Theory שפורסם בשנת 1977 [2]. הספר מתאר בפרוטרוט את תפישת העולם הפרפורמטיבית על פי שכנר, שמורכבת ממספר עמודי תווך עיקריים: אמנויות הבמה, חיי היום יום, משחק, פולחן, אנתרופולוגיה, שמאניזם ופסיכותרפיה, בתרביות מערביות ולא מערביות.

אפשר להבין את שפת הפרפורמנס כאחת אשר נולדת מתוך התבוננות על העולם דרך פרמטרים כגון במה, צופים, גוף, טקסט וזמן. על ידי התבוננות זו, מעמידים את היחסים בין אדם לעצמו, לזולת ולעולם במרכז ההוויה, ומכוננים אותו כישות שמבקשת להיות מעורבת בצורה אקטיבית במציאות המתרחשת סביבו. מכיוון שיש כאן בחינה מבארת ומפורטת של המציאות, מתבקשת גם ההחלטה מה עושים בעקבות הידע הנ"ל ועל כן הנחת המוצא האקטיביסטית בנוגע אליה.

ניתן לראות גם חשיבה בנושא בצורתה העכשווית, דרך ספרים כגון relational aesthetics של nicolas bouriaud ו living as form או באוצרותה של Claire Bishop.

הפרפורמנס בחינוך

הפרפורמנס, יכול היות כלי חינוכי ממעלה ראשונה, המשמש לקרוא, להבין, לנתח ולפעול בעולם שלנו, כפי שהוא קיים כיום, במאה ה21. מיומנויות הלמידה המובילות שלפי דעת מומחים, מתבקשים תלמידים להפגין ולהפנים בתקופה זו, הן: יזמות, כישורי ומיומנויות חיים, מיומנויות מידע וטכנולוגיה, היכולת לשתף פעולה ומיומנות העבודה בצורה רשתית ולא לפי פרדיגמת הפירמידה.

מיומנויות אלו, באות לידי ביטוי בצורה מובהקת בהרכב הגנטי של התחום אשר בליבתו חינוך אזרחים להיכרות עם המרחב שמסביבם, והכשרתם לפעול בו, סוגת אמנות זו היא הקרובה ביותר לחיים עצמם ולכן מתייחסת ושואבת מהם נושאים רבים, אמנים רבים בשדה זה, עושים ניצול של טכנולוגיות מתקדמות, והם גם חוקרים ומפתחים פלטפורמות טכנולוגיות בהקשר אמנותי.

הפרפורמנס כתחום, בנוי מהבסיס כרשת, כמרחב בו היררכיות הן מקבילות ולא מסולמות. החשיבה שלו חותרת כל העת תחת עצמו, ומחפשת להגדיר גבולות, לבדוק אותם ולשנות את החומר ממנו הם עשויים.

לקריאה נוספת

• Richard Schenchner, Performance Theory , Routlegde, 1977

קישורים חיצוניים

• בית הספר לתיאטרון חזותי
• במת מיצג 209
• פרפורמנס - חינוך ופיתוח אמנות חיה
• אוניברסיטת ניו יורק
• הסוכנות לקידום ולפיתוח אמנות חיה בלונדון, אנגליה
• National Review of live art
• בלוג על לימודי פרפורמנס בישראל
• מיומנויות הלמידה במאה ה- 21