משתמש:DaphneBerco/אגנישקה וידרשל (בודנה)
אגנישקה וידרשל בודנה (בפולנית: agnieszka Budna Widerscha נולדה ב- 1909- 11 באוגוסט 2004) הייתה פולניה, שהוכרה כחסידת אומות העולם, על הצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגנישקה נולדה בשנת 1909 בעיירה שהיתה בה קהילה יהודית גדולה. היא התייתמה מאמה בגיל 7 ולאחר מכן מאביה בגיל 11 וגדלה עם דודה ודודתה בגדיניה שבפולין. עם פלישת הגרמנים לפולין, גורשו תושבי המקום ואגנישקה נדדה לשלדיץ והתגוררה שם עם ידידה יהודייה וילדיה. לאחר מכן עברה לגור בחדר שכור אצל משפחה. [1][2]
אגנישקה הכירה את היהודי מוטל גליצקי והתחתנה איתו בסתר. היא עבדה כמנקה במשרד הקריפו (המשטרה הגרמנית הפלילית) שם התחברה עם קבוצת יהודים שעבדו במקום. [3] [4]
כאשר התחילו לשלוח יהודים למחנות השמדה, אגניאשקה צירפה לדירתה, לעליית הגג, את יצחק חבר לעבודה ואת אחיו אברהם. כדי שיהיה לה יותר מקום בשבילם בביתה, היא ביקשה מהמעסיק שלה שיתן לה דירה יותר גדולה עם עליית גג וקיר כפול שם החביאה את היהודים. כדי להעביר את היהודים למחבוא החדש העמידה פני שיכורה ונתנה להם לסחוב אותה עד לבית החדש. [5]
בהמשך, צירפה למחבוא גם את מלך הלבר, אחיהם של אברהם ויצחק, את דוד גרינברג שהיה חברם של האחים הלבר, ואת ליפה גליצקי אחיו של מוטל בעלה.[6]
פעם אחת, שכנתה של אגנישקה ראתה את מוטל מסתובב ליד ביתה של אגנישקה. השכנה סיפרה בשוק המקומי שאגנישקה מחביאה יהודים בביתה ואיימה לספר זאת גם לגרמנים. בתגובה, אגנישקה הגיעה לשוק וסיפרה שמי שהשכנה ראתה היה מאהב. בנוסף לכך, היא הזמינה את כולם כולל הגרמנים לבדוק אם הוא יהודי. השכנה חזרה בה מיד. [4]
אגנישקה עשתה הכל כדי למנוע מהגרמנים למצוא את היהודים שהחביאה. היא קנתה ארנבים כדי להסוות את הרעש שעשו האנשים בעליית הגג, היא קנתה אוכל ממקומות שונים כדי שלא יחשדו בכמות האוכל ואמרה למוטל, שהיה חשמלאי, להתקין לחצן כדי שאפשר יהיה להתריע שזרים מגיעים לבית ולאפשר זמן להסתתר.
לקראת סוף המלחמה, כשהחזית הרוסית התקרבה וההפצצות התגברו, אגנישקה והיהודים שהסתירה חפרו בור בחצר הבית והסתתרו שם עד סוף המלחמה. כאשר הרוסים הגיעו לביתה, גילתה להם שהסתירה יהודים. [5] [3]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום המלחמה כאשר הצבא האדום הגיע לאזור, יצאו הגברים ממחבואם אחרי שלוש שנים בהן התחבאו בביתה של אגנישקה.
לאגנישקה ולמוטל נולדה בת, ובשנת 1946 כאשר בתם הייתה בת 3 חודשים מוטל נפטר. משפחתו של מוטל לקחה אותה אליהם לגרמניה, אך כעבור זמן היא חזרה לפולין והתגוררה בלגניצה. אגנישקה הכירה את בעלה השני, ישראל וידרשל, כאשר התחילה לעבוד בתאגיד יהודי.
כאשר בתה הייתה בת 8, ילדה אחרת דחפה אותה אל מתחת לגלגלי רכבת דוהרת, כדי לנקום בה על כך שאגנישקה הצילה יהודים. ב-1958 אגנישקה וישראל עלו לישראל יחד.
אגנישקה נפטרה בשנת 2004. [1][3]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתו של יצחק הלבר, ניצול שהוסתר בביתה, הגישה בקשה ליד ושם להכרה באגנישקה כחסידת אומות העולם. בקשתה אושרה וב-4 בינואר 1987 הוכרה אגנישקה כחסידת אומות העולם וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים. [1]
סיפורה של אגנישקה נחקר במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) ואותר גם קברה של אגנישקה בבית הקברות בקרית שאול.
הערות שולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 https://righteous.yadvashem.org/?searchType=righteous_only&language=en&itemId=4018211&ind=0
- ^ https://collections.ushmm.org/search/catalog/irn506492
- ^ 1 2 3 ארכיון יד ושם, תיק 3556
- ^ 1 2 "שישה יהודים בכסות של מאהב". הארץ. נבדק ב-2023-04-20.
- ^ 1 2 הצהרת אגנישקה וידרשל על הסתרת והצלת 6 יהודים, ארכיון יד ושם, תיק 3556
- ^ מכתב מאת יצחק הלבר, 10 במרץ 1986, ארכיון יד ושם, תיק 3556