משתמש:DimaLevin/עץ כדור השלג האדום
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
| מוזיקה | פאבל צ'קאלוב |
|---|---|
| חברת הפקה | מוספילם |
| תקציב | 289,000 רובל[1] |
מורן אדום (ברוסית: Калина красная) הוא סרט דרמה סובייטי משנת 1974 שכתב וביים וסילי שוקשין. זה היה הסרט המצליח ביותר של אותה שנה.[2] בסך הכל, הסרט נמכרו יותר מ-140 מיליון כרטיסים בקופות בתי הקולנוע בברית המועצות, מה שהופך אותו לסרט הסובייטי הרווחי ביותר בכל הזמנים.[3]
במאי הקולנוע והתסריטאי הגרמני ריינר ורנר פאסבינדר כלל את הסרט בעשירייה הראשונה של הסרטים האהובים עליו.[4]
שם הסרט מתייחס לעץ כדור השלג, הידוע גם בשם גלדר-ורד, סוג של מורן.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יגור פרוקודין (ואסילי שוקשין), גנב המכונה גוריה (צער), משלים את עונש המאסר ועובר לכפר כדי לפגוש את חברת העט שלו ליובה (לידיה פדוסייבה-שוקשינה) המתגוררת שם. היא זרה שכתבה לו בזמן שהותו בכלא.
בתחילה, יגור מתכנן להתיישב קצת לפני שיחזור לפשע. נראה כי ליובה באמת אוהבת אותו, למרות עברו הפלילי והספקנות מצד חבריה והעוינות מצד ההורים.
יגור הולך לעיר, שם הוא מוציא הרבה כסף על שתייה וריקודים עם זרים, ומעביר קצת כסף למקורבו לשעבר. בזמן שהוא בחוץ, חבריה של ליובה מנסים לשכנע אותה לחזור לבעלה לשעבר, מתוך מחשבה שיגור עלול להתחיל לגנוב שוב.
יגור חוזר ומתמקם בכפר עם ליובה, ומחליט לשבור את העבר הפלילי. תושבי הכפר מתגברים על חוסר האמון הראשוני שלהם באסיר לשעבר, ומקבלים אותו לקהילה שלהם.
הוא נוסע עם ליובה לכפר אחר ומבקש ממנה להתחזות לעובדת סוציאלית שתדבר עם קשישה המתגוררת בו. היא מדברת על חייה הקשים ואומרת שלא ראתה את בנה כבר 18 שנה, בעוד יגור יושב בחדר אחר עם משקפי שמש. לאחר הביקור, יגור מודה בדמעות שזו הייתה אמו.
בעלה לשעבר של ליובה וחברו מבקרים את יגור ומתחילים לריב, אך הם נסוגים לאחר שראו את יגור ואין להם חשש מהם. יגור מתחיל עבודה חדשה כנהג טרקטור בשטח ונהנה להיות קרוב לטבע.
מקורבו לשעבר של יגור מגיע לכפר, מבקש ממנו לחזור לעיר ונותן לו קצת כסף עבור הוצאות נסיעה. יגור זורק את הכסף בפניו. זמן קצר לאחר מכן מגיעים לכפר חמישה פושעים, יורים ביגור ונמלטים.
יגור מת בידיה של ליובה, בעוד אחיה פיוטר (אלכסיי ונין) רודף אחריהם עם משאית המזבלה שלו, מועך אותם ודוחף את המכונית שלהם לנהר.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וסילי שוקשין – יגור פרוקודין, פורץ לשעבר
- לידיה פדוסייבה שוקשינה – ליובה בייקלובה, כלתו של יגור
- איוואן ריז'וב – פיודור בייקאלוב, אביה של ליובה
- מריה סקבורצובה – אמה של ליובה
- אלכסיי ונין – פיוטר בייקלוב, אחיו של ליובה
- מריה וינוגרדובה – זויה, אשתו של פיוטר
- יופמיה ביסטרובה – אמו של יגור
- ז'אנה פרוחורנקו – חוקרת
- לב דורוב – סרגיי מיכאילוביץ', מלצר
- אלכסנדר גורבנקו – קוליה, בעלה של ליובה לשעבר
- ניקולאי גראבה – ראש מושבת תיקון
- ניקולאי פוגודין – מנהל סובחוז
- גאורגי בורקוב – גובושליופ, מנהיג ארגון פלילי
- טטיאנה גברילובה – לוסיאן, פושעת
- ארתור מקארוב – בוזיה, פושע
- אולג קורצ'יקוב – שורקה, פושע
- נטליה גבוזדיקובה – מפעילת טלגרף
- איה ארפינה – אחותו של יגור
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי טיפח זה מכבר תוכניות לצלם סרט על סטפן ראזין, אבל הוועדה הממלכתית לקולנוע הציבה תנאי לשוקשין – לפני שיתחיל לעבוד על דרמה היסטורית עליו לביים תחילה סרט על ההווה. לאחר מכן החליט שוקשין לעבד את הסיפור אותו פרסם בכתב העת "נאש סוברמניק".[5]
הצילומים התקיימו בבלוזרסק, מחוז וולוגדה, כמו גם בכפרים הסמוכים – סדובאיה, דסיאטובסקיה וקרוחינו.[5] תושבי הכפרים המקומיים לקחו חלק בתפקידים שונים.[6]
בנובמבר 1973, כאשר הושלמו הצילומים ואסילי שוקשין היה עסוק בעריכה, הוא לקה בהתקף חמור של מחלת כיב ואושפז אך לאחר שהות בבית החולים מספר ימים, הוא נמלט משם והמשיך לעבוד על הסרט.[7][8]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס מבקרי הקולנוע הפולני צפירת ורשה לסרט הזר הטוב ביותר ב-1973[9]
- הפרס הראשי של פסטיבל הסרטים הכל-סובייטי בבאקו (1974) בקטגוריית "כישרון מקורי ומבריק של התסריטאי, הבמאי והשחקן"[10][5]
- קוראי המגזין "המסך הסובייטי" בחרו בו כסרט הטוב ביותר של השנה, ושוקשין כשחקן הטוב ביותר.
- שוקשין קיבל לאחר מותו את פרס לנין בשנת 1976.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Interview with Boris Pavlenok, deputy director of the USSR GosKino
- ^ Анна ВЕЛИГЖАНИНА. "Лидия Федосеева-Шукшина: "Название "Калина красная" придумала я"". Komsomolskaya Pravda.
- ^ «За калиной красной» — Журнал «Огонёк», מס' 10 (5088), 20.07.2009
- ^ Jim’s Reviews — The Films of Rainer Werner Fassbinder
- ^ 1 2 3 "Калина красная". VokrugTV.
- ^ ""Калина красная" – народное кино Василия Шукшина". vesti.ru.
- ^ "Василий Шукшин о премьере "Калины красной": И люди плачут, и сам я наревелся..." Rossiyskaya Gazeta.
- ^ Анна ВЕЛИГЖАНИНА. "Лидия Федосеева-Шукшина: "Название "Калина красная" придумала я"". Komsomolskaya Pravda.
- ^ "Калина красная. Х/ф". Russia-K.
- ^ "ВКФ (Всесоюзный кинофестиваль)" (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2011-01-07.
קטגוריה:סרטים סובייטיים קטגוריה:סרטי דרמה רוסיים קטגוריה:סרטי 1974 קטגוריה:סרטים ברוסית קטגוריה:סרטי דרמה רומנטית קטגוריה:ברית המועצות בתרבות קטגוריה:בתי סוהר בתרבות