משאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משאיות

משאית היא כלי תחבורה כבד המשמש להובלת סחורות וציוד. למשאיות גדלים וצורות שונים, אך לרוב יהיו גדולות מרוב כלי הרכב הנמצאים על הכביש. המשאיות הכבדות הנוסעות בכביש המהיר גדולות יותר מאוטובוס ובעלות מנוע בעל הספק של לפחות 350 כוחות סוס.

המשאית מורכבת מחלקים אחדים:

  • מרכב - הכולל את תא הנהג ("הקבינה"), המנוע, מכלי הדלק, השלדה והגלגלים.
  • הקבינה - תא הנהג.
  • הגרור/נגרר/מכולה/כן משא - ההתקן של המשאית שעליו או בתוכו מעמיסים את המטען.

סיווגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאית אחודה המשמשת להובלת מוצרים במכולה סגורה
סמי-טריילר עם מכולה סגורה
משאית עפר
מכלית
טנדר - משאית הובלות קטנה עם מכולה חצי-פתוחה

סוגי משאיות לפי מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. משאית אחודה: משאית שבה המכולה מותקנת על אותו המרכב של הגרר ולמעשה מהווה חלק בלתי נפרד מהמשאית.
  2. משאית סמי-טריילר: משאית המורכבת משני חלקים נתיקים: גורר וגרור. הגורר הוא למעשה המשאית עצמה ומכיל את כל מערכותיה, כולל נקודת חיבור לגרור. הגרור הוא או כן נשיאה ניתק או מכולה נתיקה, שאפשר לחברה לגורר בנקודת חיבור מיוחדת שמהווה גם ציר מסתובב (על מנת שהמשאית תוכל לבצע פניות). משאיות סמי - טריילר כבדות יותר ממשאיות רגילות.
  3. פול טריילר: משאית הכוללת גרור אחד המחובר בוו גרירה למשאית עצמה.
  4. משאית מכרות: משאית גדולה במיוחד בעלת גלגלי טרקטור גדולים המיועדת לעבודה בתנאי שטח של מיזמי חציבה וכרייה גדולים.

סיווג לפי ייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. משאית הובלה: לרוב משאית אחודה בעלת מכולה סגורה המיועדת לנשיאת מטלטלים קטנים כגון מוצרי מזון, רהיטים, מוצרי צריכה ועוד.
  2. משאית בניין: משאית בעלת מכולה פתוחה (כן משא) שנועדה לנשיאת חפצים כבדים כגון מכונות קטנות, חומרי בניין, צינורות, קורות מתכת ועוד.
  3. "מוביל טנקים": זוהי משאית סמי-טריילר עם כן נשיאה לרכב כבד (ראו להלן). משאית זו נועדה להובלת כלי רכב כבדים כגון טנקים וכלי צמ"ה ואפילו מסוקים ולשנעם ממקום למקום.
  4. "מוביל מכוניות": משאית כפולה בעלת גרור כפול ורב-קומתי המיועד לתובלה של מכוניות פרטיות מהנמלים לאולמות התצוגה וחנויות הרכב.
  5. משאית עפר: משאית בעלת מכולה פתוחה מלמעלה שנועדה להעמסת עפר באתרי בנייה. את המכולה ניתן להרים לזווית באמצעות בוכנה הידראולית וכך לשפכה בקלות.
  6. משאית אשפה: משאית כבדה המיועדת לפינוי פסולת.
  7. משאית בטון: משאית כבדה המיועדת לנשיאת בטון במערבל בטון.
  8. משאית ניקיון: משאית בעלת מתקני ניקוי ליד המנוע והגלגלים שמנקה את הכבישים.
  9. מוביל קירות: משאית כבדה שבאמצע של המשאית יש שני עמודים מחוברים בצורת מלבן שמניחים עליהן קירות משני הצדדים וקושרים אותם.
  10. רכבת כבישים: זוהי משאית סמי-טריילר שנחשבת למשאית הארוכה והכבדה ביותר. היא יכול להכיל 4 מכליות אחת אחרי השנייה שהיא מובילה בה בדרך כלל מים, דלק, נפט או חיות משק.
  11. מוביל חלקי תחנות כוח: זוהי משאית סמי-טריילר עם כן נשיאה לרכב כבד. משאית זו נועדה להובלת חלקים של תחנות כוח ולשנעם ממקום למקום.
  12. מוביל בולים: זוהי משאית סמי-טריילר עם שני נגררים, שבנגררים ארבעה עמודים שניים מכל צד, שמחזיקים בתוכם עשרות בולי עץ. בדרך כלל המשאית נראית בכפר.

סוגי מכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מכולה סגורה - זהו ארגז גדול המותקן על הגרור של המשאית ובעל דלת הניתנת לסגירה ופתיחה שממנה אפשר לפרוק את המטען. במכולה הסגורה ניתן לאחסן חומרים בתנאי בידוד והיא שומרת יותר טוב על התכולה של המשאית.
  2. מכולת קירור - מכולה סגורה הכוללת מזגן ומשמשת להובלת מזון, שיש לשמרו קר וטרי.
  3. מכלית - משמשת להובלת נוזלים כגון מים, דלק או נפט.
  4. מכולה פתוחה (כן נשיאה) - זוהי בעצם מכולה פתוחה הכוללת פשוט משטח גדול וישר עליו אפשר להניח מטען. לעתים משאיות כאלה כוללות גם מנוף אינטגרלי על מנת לסייע בהטענת מטען על המשטח.
  5. כן נשיאה לרכב כבד - מדובר בכן נשיאה בגובה נמוך הכולל שתי רמפות מתקפלות שעליהן יכול הרכב לנסוע ולטפס על כן הנשיאה.

סוגי משאיות לפי גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תת-משאיות או משאיות קלות: אלה כלי רכב נושאי מטען שמשקלם קטן מ-6,300 ק"ג (לפי התקן האמריקני).
    1. טנדר - מכונית הכוללת מאחוריה כן פתוח וקטן לנשיאת מטען קל.
    2. ואןעברית: "מסחרית") - מכונית גדולה (בגודל מיניבוס) הכוללת גוף מוארך וגבוה שבו אפשר לשאת סחורה נוספת או אנשים.
  • משאיות בינוניות: משאיות שמשקלן נע בין 6,300 ק"ג ל-15,000 ק"ג (15 טון).
    1. משאיות קירור (המספקות כל בוקר מוצרי מזון למכולת)
    2. משאיות הובלה
    3. "אוטו זבל" (משאית לפינוי אשפה)
  • משאיות כבדות: משאיות הכבדות יותר מ-15 טון ושמותר להן לנסוע על כבישים בינעירוניים.
    1. סמי-טריילר
    2. משאית כפולה
    3. פול-טריילר
  • משאיות שטח
    1. משאית עפר
    2. משאית מכרות

מבנה המשאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל המשאיות מורכבות ממספר חלקים:

  • מרכב - שלדת המשאית שמחזיקה את תא הנהג ("הקבינה"), המנוע, מכלי הדלק, השלדה, הצירים, התמסורת והגלגלים.
  • הקבינה - תא הנהג.
  • המכולה - ההתקן של המשאית שעליו או בתוכו מעמיסים את המטען.

מרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכב של המשאית מורכב משתי קורות מקבילות בצורה U שמחוברות ביחד באמצעות קורות צולבות. המרכב עשוי בדרך כלל מפלדה אך לעתים הוא עשוי מאלומיניום או מתכות קלות יותר. על המרכב מותקנים שאר חלקי המשאית.

בגלל משקלה הרב, הגלגלים של המשאית עבים וגדולים יותר מגלגלים של רכב רגיל. בנוסף, היא כוללת הרבה יותר גלגלים, שבדרך כלל באים בזוגות (כלומר: שני גלגלים זה ליד זה). למשאית כבדה יש בממוצע בין 4 ל-8 רביעיות גלגלים (כאשר רביעייה מורכבת מצמד גלגלים בצד שמאל וצמד גלגלים מקביל בצד ימין) על הגרור וכ-6 זוגות או רביעיות גלגלים על הגרר. למשאיות בינוניות או אחודות יש בדרך כלל זוג קדמי ו 1-2 רביעיות אחוריות.

לריבוי הגלגלים יש מספר סיבות:

  • פיזור משקל המשאית על שטח גדול יותר וכך מוקטן הלחץ שכל גלגל מפעיל על הכביש והלחץ שכל גלגל צריך לשאת.
  • הפחתת העומס על כל גלגל ובכך מוגדל אורך החיים של כל צמיג.
  • אמינות: ככל שיש יותר גלגלים כך המשאית עמידה יותר בפני תקר ויכולה להמשיך לנסוע גם עם 1-3 תקרים (כי שאר הגלגלים מגבים את הגלגל התקול).

הקבינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משאית טלוויזיה" עם קבינה "אף שטוח"

הקבינה היא תא סגור שבו יושב הנהג ומתפעל את המשאית. בחלק מקבינות יש תא אחורי הכולל ספסל שלם עם כרית המשמש את הנהג או הנהגים למנוחה ושינה (בזמן שהם לא נוהגים) כאשר עליהם לנסוע דרכים ארוכות. גודלן של הקבינות נע מקבינות פשוטות באורך 0.6 מטר למיני-דירה על גלגלים באורך 3 מטר. קבינות מודרניות כוללות מיזוג אוויר, מושבים ארגונומיים, מראות בולטות, רדיו טוב ואמצעי בטיחות שונים.

ישנם מספר קונפיגורציות של קבינות:

  • "אף שטוח" - קבינה שמותקנת מעל המנוע (COE או Cab over engine) ולכן אין לה אף הבולט מעבר לשמשה הקדמית. היתרון בסידור זה הוא הקטנת אורך המשאית והגדלת שדה הראייה של הנהג. החיסרון הוא שכדי לתחזק את המנוע יש להרים את כל הקבינה ולהטות אותה קדימה, דבר שקשה עד כדי בלתי אפשרי לעשות בתנאי שטח. קבינות כאלה נפוצות באירופה בגלל התקנים המחמירים על אורך הקבינה. בישראל תצורה זו מכונה "משאית טלוויזיה" בשל דמיון השמשה הקדמית השטוחה והגדולה למסך טלוויזיה.
  • "קבינה רגילה" - קבינה שבה המנוע נמצא בחרטום מוארך לפני הנהג. קבינה זו נפוצה בארצות הברית בגלל תקנים פחות מחמירים ושמירה על מסורת.
  • קבינה נדירה שבה המנוע נמצא בצד.

כיום קבינות רבות - הן רגילות והן חסרות-אף - מתוכננות להיות בעלות צורה אווירודינמית על מנת להקטין את כוחות הגרר והתנגדות האוויר ולצמצם את צריכת הדלק. לקבינות רבות ניתן להוסיף גג מעוגל המותקן בין גג הקבינה לגג המכולה ומקטין את התנגדות האוויר.

מנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאיות משתמשות במנועים שונים בגדלים והספקים שונים. רוב המשאיות הקלות (ליתר דיוק התת-משאיות) בארצות הברית משתמשות במנוע בנזין אך כמעט כל המשאיות הבינוניות והכבדות משתמשות במנוע דיזל (מנוע המונע באמצעות סולר ולא בנזין). רוב המשאיות הכבדות משתמשות במנוע טורבו דיזל בעל ארבע פעימות עם מצנן ביניים. משאיות שטח ענקיות משתמשות במנועי קטרים כגון מנוע דיזל V12 בן שתי פעימות של דטרויט דיזל.

במשאיות רבות בארצות הברית, המנוע שמותקן במשאית מיוצר על ידי חברות אחרות, המתמחות במנועים, כגון קטרפילר או קאמינס. יוצאות מן הכלל הן המשאיות של וולוו מאק דאף ואיווקו, וכן משאיות מרצדס עם מנוע דיזל של מרצדס-בנץ המיוצר על ידי החברה האם.

מנועי משאיות פועלים בסל"ד נמוך בדרך כלל, לא יותר מ-2,000 סיבובים לדקה, ומכוונים להשגת מומנט מרבי על חשבון פיתוח מהירות סופית.

תמסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאיות קטנות משתמשות בתיבות הילוכים דומות לאלו של מכוניות פרטיות, אוטומטיות או ידניות. משאיות כבדות יותר משתמשות בתיבות ידניות, בדרך כלל, ואלו מחוזקות על מנת לעמוד במומנט הגדול של מנועיהן.

תיבות הילוכים אמריקאיות אופייניות הן בנות 10, 13 או 18 הילוכים. כיום הולך ומתגבר השימוש בתיבות אוטומטיות גם במשאיות כבדות, הודות להתקדמות בטכנולוגיית המנועים ותיבות ההילוכים.

המספר הרב של ההילוכים נדרש על מנת לאפשר מגוון של יחסי העברה, המאפשרים ניצול מלא של כוחו הרב של מנוע המשאית. לעתים יש אף מספר הילוכים אחוריים ו"חצאי הילוכים".

ההבדלים בין משאיות אמריקאיות לאירופאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הבדלים רבים בין משאיות המיוצרות ומשווקות לארצות הברית לבין משאיות המשווקות לאירופה עקב הסטנדרטים וההרגלים השונים הנהוגים בשתי היבשות.

  1. במבנה הקבינה - בגלל מגבלות האורך באירופה (15.5 מטר לסמי טריילר ו-18.75 לפול טריילר אך בשבדיה ופינלנד 25.25 מטר) רוב המשאיות האירופיות הם שטוחות ("טלוויזיה") כדי שיהיה יותר מקום למטען אך החיסרון הוא שהקבינה מעל המנוע ולכן לרוב יש את מנהרת המנוע (בליטה בין מושב הנהג למושב הנוסע) ולכן גם תא השינה יותר קטן ופחות טוב לנסיעות ארוכות. לעומת זאת, מגבלות האורך בארצות הברית פחות מחמירות (בממוצע לכל מדינה 70 רגל=21 מטר) אך יש אפשרות לקבל רישיון למשאית שתהיה יותר ארוכה אחרי שמהנדס בודק אותה. לכן (וגם בגלל המסורת) רוב המשאיות בארצות הברית הם קבינה רגילה (עם "אף" שהמנוע מלפני הקבינה).
  2. בייצור - רוב יצרני המשאיות המשווקות בארצות הברית (פרט למאק ו-וולוו) לא מיצרים את החלקים כמו המנוע, השלדה, הסרנים ועוד. היתרון בשיטה זו הוא שהלקוח יכול להתאים את המשאית בדיוק לצרכיו. לעומת זאת, רוב חברות המשאיות האירופאיות מייצרות לעצמן כמעט את כל החלקים של משאיותיהן.
  3. בכוחות סוס - בגלל ששיטת המדידה וההגדרה של כוח סוס שונה בין ארצות הברית לאירופה יש הבדלים בהספקי המנועים לעומת הרשום. ההבדל בין מנוע אמריקאי לאירופאי לא משמעותי, אבל מנוע אמריקאי הוא עם יותר מומנט מה שנותן לו קצת יותר כוח מאירופאי.
  4. תאי השינה - בגלל שבארצות הברית הנסיעות יותר ארוכות מאירופה תאי השינה שלהם הרבה יותר מרווחים מאשר במשאיות האירופאיות. בנוסף, בארצות הברית גם יש חברות שמייצרות תאי שינה (Custom Sleeper) - תאי שינה המיוצרים לפי הזמנה ובחירה אישית, ויכולים לכלול בתוכם מטבח, שירותים, ארונות וכו'. תאי שינה אלה הם גדולים הרבה יותר מתאי השינה התקניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי תחבורה