סטפן ראזין

סְטֵפָן רָאזִין (ברוסית: Степан Тимофеевич Разин; ‏1630 – 16 ביוני 1671) היה קוזאק, מנהיג המרד הגדול ברוסיה הצארית במאה ה-17.

דיוקנו של ראזין

ראזין נולד בכפר זימובייסקיה במחוז וולגוגרד של ימינו (שם נולד מאוחר יותר ימליאן פוגצ'וב – מנהיג המרד הגדול הבא). בשנת 1661 הוא ניהל משא ומתן עם הקלמיקים, ומכאן ניתן להסיק שהוא היה כבר בעל מעמד ומוניטין בין הקוזקים של דון. גם לאחיו, איוואן ופרול, היה מוניטין צבאי. בשנים 1662–1663 פיקד ראזין על יחידה קוזאקית בפשיטות לשטחים של חאנות קרים והאימפריה העות'מאנית. באותה תקופה, הוויוודה האציל יורי דולגורוקוב החליט להוציא להורג את אחיו הבכור של ראזין, איוואן ראזין. ככל הנראה, אירוע זה תרם במידה רבה להתנהגותו בהמשך של סטפן ראזין.

בשנת 1667 הוביל ראזין פשיטה מוצלחת של קוזאקים על הערים בוולגה התחתונה, בנהר אורל ובפרס.

המרד

באביב 1670 הוא התחיל במרד גלוי נגד השלטון. הוא שלח כרזות בהן הציע לכל האיכרים והצמיתים להצטרף לכוחותיו תוך הבטחת חופש והנהגת השיטה הנהוגה ביישובים קוזאקים בשטחים שיכבוש. לא הייתה לו כוונה לסלק את הצאר אלכסיי הראשון מהשלטון, אך בהתאם לכרזות כל הסובבים את הצאר מושחתים ויש להחליפם. הוא גם פיזר שמועות שבמחנה שלו נמצא הבן של הצאר (שכבר לא היה בחיים) וראש הכנסייה לשעבר ניקון (שהיה בגלות ונשללו ממנו כל התוארים). בכל הערים שהוא הצליח לכבוש הוא הנהיג ממשל קוזאקי, תוך הריגת נציגי השלטונות וביזה של מעמד הביניים. בכל השטחים סביב הוולגה החלו מרידות של איכרים ושל עמי הוולגה: מארי, צ'ובשים, מורדבה. לאחר כיבוש אסטרחן, צריצין, סרטוב וסמרה הוא התקדם עד לסימבירסק אך לא הצליח לכבוש אותה. ב-4 באוקטובר 1670 בקרב ליד העיר הוא נפצע ונמלט לאזור דון.

במקביל כוחות גדולים של השלטון החלו להתקדם לכיוון דון. באפריל 1671 האצולה הקוזאקית כבשה את המבצר בו הוא הסתתר ומסרה אותו ואת אחיו הצעיר לשליחי הצאר. ב-6 ביוני 1671 הוא הוצא להורג במוסקבה.