משתמש:Dpundak/סמיאטיץ

סימיאטיץ' היא עיירה (Siemiatycze) במזרח פולין עם 15,209 תושבים (2004). היא ממוקמת במחוז פודלסקי (מאז 1999); בעבר זה היה מחוז באליסטוק (1975–98). זוהי בירת מחוז סימיאטיץ'. ההיסטוריה של סימיאטיץ' מתוארכת לאמצע המאה ה -16, אז היה הכפר חלק מ Voivodeship Podlasie של הדוכסות הגדולה של ליטא. בשנת 1542 העניק המלך זיגיסמונד השני אוגוסטוס אמנת ערים לסמיאטיץ', ועם איחוד לובלין בשנת 1569, היא הפכה לחלק מהקהיליות הפולנית-ליטאית.

במשך מאות שנים נותרה סימיאטיץ' רכוש של כמה משפחות גדולות פולניות-ליטאיות. העיירה, הממוקמת לאורך נהר הבוג המערבי, ובסמוך למרכזים מנהליים מקומיים בדרוהיצ'ין ומיילניק, הפכה למקום שוק פופולרי, שם מכרו החקלאים את תוצרתם. פלישה שוודית הרת אסון לפולין (1655-60) לא הביאה הרס נרחב לסמיאטיץ'. העיירה המשיכה לשגשג, על חשבון עיריות אחרות באזור פודלאכיה, שכולם נשרפו עד היסוד על ידי הפולשים השוודים, הטרנסילווניים והרוסים.

במאה ה-18 הייתה סימיאטיץ' בין הכפרים המפותחים ביותר באזור. באותה תקופה היא הייתה שייכת למשפחת סאפאחה, שהקימה את בית העירייה, בית החולים, בית הכנסת, המנזר הנוצרי, הארמון עם מוזיאון ומבנים אחרים. בשנת 1807 סופחה סימיאטיץ' על ידי האימפריה הרוסית, ובמהלך חודש ינואר התרחש כאן הקרב על סימיאטיץ', שאחריו נהרס רובו של הכפר יחד עם ארמון יבלונובסקי שמעולם לא נבנה מחדש.

סימיאטיץ' נהרס במידה רבה במהלך מלחמת העולם השנייה, והקהילה היהודית המשמעותית שלה הושמדה כמעט לחלוטין על ידי הגרמנים בשואה. לאחר המלחמה הצטמצמה אוכלוסיית העיירה ל -4,000.

מאחוזה פולנית לעירה

רק סמוך למאה העשרים שונה מעמדה של סמיאטיץ' לעיירה פולנית. עד מלחמת העולם השנייה היו מרבית תושבי סמיאטיץ' יהודים. מצב הכלכלי של יהודי סמיאטיץ' היה דחוק מאד. חוץ ממספר מצומצם של אנשים אמידים שעסקו בסחר יערות וחכירת אחוזות, היה רובה של האוכלוסייה היהודית שרוי בדלות. במרכז העיר ובמספר רחובות סמוך לו, היו חנויות של קמעונאים, שהיו מביאים מהכפרים חיטה, דגן תפוחי אדמה, ביצים ועופות. אחרים החזיקו דברי סדקי ומחייתם על מכירת סחורותיהם לאיכרי הסביבה, הבאים לימי-השוק השבועיים ולירידים.

משבר קשה פקד את העיר בשנת הבחירות לדומה הרביעית (1907), כשהפולנים הכריזו חרם על יהודי פולין, בשל תמיכתם בבחירתו של המועמד הסוציאל-דמוקראטי יאנאלו בוורשה. בסמיאטיץ' הסיט הכומר הפולני את התושבים הפולנים שלא יקנו אצל יהודים. הפולנים התאגדו והקימו חנות קואופרטיבית משלהם. היה זה דווקא יהודי שהשכיר בביתו במרכז העיר מקום לחנות המתחרה.

משנות התשעים של המאה ה-19 תופסת התנועה הציונית מקום ניכר בחיי החברה היהודית בסמיאטיץ'. מבחינה ארגונית השתייכה סמיאטיץ' לוועד הגליל בגרודנו. בראש התנועה הציונית עמדו שלום פאכטר ומשה פונדיק. באותה עת נוסדה גם אגודת פועלי ציון ובשנת 1905 התאחדה עם הקבוצה של יצחק טבנקין.

המצב הכלכלי ערב מלחמת העולם הראשונה

המצב הכלכלי המעורער והרדיפות הפוליטיות בשנים 1905-1914 עוררו תנועת הגירה לאמריקה ועליית בודדים לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הגרמני נפתח פרק מיוחד בתולדות יהודי סמיאטיץ'. חרף התנאים הקשים ששררו בעיירה גילתה האוכלוסייה היהודית כושר הסתגלות וחיי הציבור אורגנו מחדש. השלטונות פתחו בית ספר גרמני לילדי ישראל שהלימוד בו חובה. תקופת הכיבוש הגרמני הייתה תקופת התרחבות הפעולה הציונית.

פריחה ציונית לאחר מלחמת העולם הראשונה

לאחר מלחמת העולם הראשונה ידעה העיירה פריחה של פעילות ציונית מחד והתנכלויות אנטישמיות מאידך. בשנת 1922 התבסס בית הספר העברי "קדימה" ונתקבלו מורים חדשים. קמה תנועת השומר הצעיר, שמילאה תפקיד חשוב בהכשרת הנוער וחינוכו לציונות. בשנת 1931 נתקיימו בסמיאטיץ' בחירות לוועד הקהילה. ההנהלה נבחרה מקרב רשימות שונות של מפלגות: ציונים כלליים, פועלי ציון, הבונד, וכן סוחרים ובעלי מלאכה. בשנת 1938 נשלם בניין בית הספר העברי "קדימה" בעבודת התנדבות של הנוער היהודי על כל זרמיו. מול פעילות ציונית ענפה התחזקה הפעילות האנטישמית בעיירה. אנשי המפלגה האנטישמית קראו להגברת החרם הכלכלי על הרוב היהודי בעיר.

חיסול יהדות סמיאטיץ'

במרץ 1942 בזמן מלחמת העולם השנייה, הועברו כל יהודי סמיאטיץ' להשמדה בתאי הגזים של מחנה טרבלינקה. על פי העדות הם הלכו בדרכם האחרונה לכבשנים, על נשיהם וטפם, זקנים עם נערים, מאוחדים ברוחם ובנשמתם, לקראת גורל אכזרי, אשם סתם את הגולל על פרשת חייה של קהילת יהודי סמיאטיץ'.