השומר הצעיר
ערך זה עוסק בתנועת נוער. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו השומר הצעיר (פירושונים).
| שם מלא | השומר הצעיר |
| כינוי | השוה"צ, השמו"צ, השומר |
| תאריך ייסוד | 1913 |
| השתייכות פוליטית | ציונות סוציאליסטית שמאל |
| מפלגה מקבילה | מפלגת השומר הצעיר מפ"ם מרצ |
| מספר חניכים (על פי משרד החינוך) | כ-6,150 (בישראל) |
| אישים בולטים | יעקב חזן מאיר יערי חייקה גרוסמן אבא קובנר מרדכי אנילביץ' מרדכי שנהבי |
| מרכז | תל אביב |
| תלבושת חולצה שומרית |
|
| http://www.hashomer-hatzair.org | |
השומר הצעיר היא תנועת נוער יהודית הפועלת בישראל ובעולם. התנועה דוגלת בציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. היא מקיימת פעילות חינוכית בלתי-פורמלית בדגש על חיי קבוצה ושיתוף בין קבוצות ובתוך הקבוצה.
תוכן עניינים |
תחילת דרכה של התנועה[עריכה]
הקמת התנועה[עריכה]
תנועת השומר הצעיר קמה לראשונה ב-1913 בלבוב שבגליציה שהייתה בשליטת אוסטרו-הונגריה (כיום אוקראינה), שם הקים הנריק שטרנר את ארגון הצופים הראשון. הייתה זו תנועת הנוער היהודית הראשונה, ושמה שונה ב-1913 ל"השומר" בהשפעת ארגון "השומר" הארץ-ישראלית. בהשפעת התנועה בגליציה החלה פעילות מקבילה בפולין הקונגרסאית (שטח פולין שהיה בשליטת רוסיה), פעילות זו גברה בשנת 1916 לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בעיצומה של המלחמה התאחדה התנועה עם סניף וינה של תנועת צעירי ציון, שהייתה חוגי נוער ללימוד השפה העברית, יהדות וציונות. התנועה המאוחדת נקראה בהתחלה "שומרים-צעירי ציון" ובהמשך קיבלה את שמה הנוכחי:"השומר הצעיר".[1] קן התנועה הראשון היה בווינה ואחריו הוקמו הקינים במזרח אירופה, במקביל לכינון מוסדות התנועה והפקת פרסומיה כמו הספרון פנקסי שחולק לכל חבר וחברה בה.
במשך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה היו הרעיונות העיקריים של התנועה:
- הציונות - רעיון שיבת ציון הבשיל בקרב חברי התנועה בווינה, כחלק מהתעוררות השאיפות הלאומניות באירופה בעקבות התפרקותה של האימפריה האוסטרו הונגרית, ובניסיון להציב חלופה למה שהציונות ראתה כחיים נעדרי חזון של יהדות מזרח אירופה.
- השיתוף והחברותא, ביניהם הסוציאליזם התנועה סיגלה לעצמה רעיונות מרקסיסטים לאחר 1924.
באביב 1920 נערכה ועידת השומר הצעיר בטרנוב. מסר מפורש הועבר מן השומרים בארץ-ישראל אל השומרים בגולה באמצעות מרדכי שנהבי (לימים מראשי גדוד שומריה, הוגה "יד ושם" ומנהלו הראשון) שהגיע מן הארץ במיוחד לוועידה: יש לעלות עלייה מידית תוך התעלמות מן המדיניות של ההנהלה הציונית שקבעה שאין לעודד עלייה של צעירים חסרי אמצעים לפני הכנת תשתית לקליטתם בארץ. הוסיף שנהבי והטיל ספק בערכה של ההכשרה בגולה. לדבריו, "התנאים בארץ שונים לחלוטין מהתנאים בגולה ויש ללמוד את החקלאות בארץ".[דרוש מקור] הכנס בלבוב התקיים לאחר מאורעות תל חי. עמידת הגבורה של מגיני תל חי הותירה את רישומה על אנשי ה"שומר הצעיר". ראש הקן בטורקה אבא שנלר (לימים אבא חושי ראש גדוד שומריה,[2] קרא בהתרגשות את השיר "בגליל בתל חי" שחבר בהשראת עמידת הגבורה של טרומפלדור וחבריו. ואומנם שיקפו ההחלטות שנתקבלו בלבוב את רוח מאורעות תל חי: הוחלט שהשכבה הבוגרת של "השומר הצעיר" תעלה מיד ארצה, ומאמצי התנועה יתמקדו בהגשמת מטרה זו. ועידת טרנוב נתנה זריקת מרץ ובעקבותיה החלו חלק מבוגרי התנועה לעלות לארץ כקבוצות (עד אז היו עולים כיחידים).
בארץ ישראל[עריכה]
בשנת 1920 הוקם גדוד שומריה. חלק מחבריו הקימו את גרעין "קיבוץ א' של השומר הצעיר" אשר עלה להתיישבות בבית אלפא בעמק יזרעאל. כמה חודשים לאחריו הוקם "קיבוץ ב'" (לימים הקימו חבריו את משמר העמק). למרות ועידת טרנוב והקמת שני הקיבוצים הראשונים של התנועה, חלק מראשי התנועה בגולה היו נגד העלייה ההמונית ארצה. קנים של התנועה הוקמו במדינות נוספות.
הקמת הקיבוץ הארצי[עריכה]
בשנת 1927 היו בארץ חמישה קיבוצים של חניכי התנועה (שריד, עין שמר, מעברות, משמר העמק ובית אלפא) למרות השתייכותם לאותה תנועה הקשר בין הקיבוצים היה מזערי וגם הקשר לתנועה בגולה היה לא משמעותי. ולכן הוחלט במועצה הארצית של התנועה ביולי 1927 להקים גוף שיאחד את כל קיבוצי התנועה ויהווה למעשה את תנועת הבוגרים שתהיה ההמשך לתנועת הנוער. בוועידה העולמית השלישית שהתקיימה בשנת 1930 בוורוטקי שבצ'כוסלובקיה (Vrútky; כיום בסלובקיה), הוחלט שהצטרפות לקיבוץ הארצי מהווה דרך ההגשמה היחידה והמחייבת עבור כל חניכי התנועה. חברי קיבוץ בית אלפא החליטו לא להצטרף בהתחלה בגלל חילוקי דעות אידאולוגיים. גם פלג "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (מייסדי קיבוץ אפיקים) בהנהגת אלעזר גלילי, וחלק מסניפי התנועה בארצות הבלטיות ובארצות נוספות לא הסכימו עם החלטות הוועידה, פרשו מהתנועה והקימו את תנועת נצ"ח.
לאחר הקמת הקיבוץ הארצי (או בשמו המלא - הקיבוץ הארצי השומר הצעיר) עברה למעשה הנהגתה של התנועה מהגולה (בעיקר פולין) לארץ וכל חברי התנועה בפולין עלו לארץ פרט לצעירים שחיכו לזמנם ושליחים שנשארו מאחור כדי להדריך אותם.
הקמת הקנים הראשונים[עריכה]
בשנת 1929 קמו שלושה קנים בחיפה, רחובות ובמקווה ישראל. בחודשים הראשונים פעלו כל אחד מהקנים באופן עצמאי ללא כל קשר ביניהם המפגש הראשון נערך בנס ציונה ב-1930 ונכחו בו נערים גם מהערים: תל אביב, ראשון-לציון, עפולה וכמובן, נס ציונה. מפגש זה התחיל את תהליך יצירת התנועה שהיא יותר מאוסף של קנים. במפגש נבחרה הוועידה המרכזית שניהלה את התהליכים המרכזיים בתנועה באותם ימים. הגושפנקה להקמת התנועה היה המחנה הארצי בחופש הקיץ בקיבוץ מרחביה שלקחו בו חלק עירוניים וקיבוצניקים מכל הארץ.
הקמת המוסד החינוכי הראשון[עריכה]
| ערך מורחב – שומריה (מוסד חינוכי) |
בשנת 1931 הוקם בקיבוץ משמר העמק המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר שבו למדו כל הילדים הגרים בקיבוצי התנועה.
התפתחות התנועה בארץ[עריכה]
התנועה בארץ, שהחלה עם שני קנים וארבעים חניכים, גדלה ובוועידה הארצית שהתקיימה ב-20 באפריל 1938, היו בתנועה כ-2,000 חניכים ב-30 קנים. תוך כדי התפתח המבנה הארגוני של התנועה ועם השנים הבוגרים הארצישראליים השתלבו באופן מלא בהנהגת התנועה.
על המשמר[עריכה]
| ערך מורחב – על המשמר |
ב-30 ביולי 1943 העיתון על המשמר ראה אור לראשונה בתחילה כביטאונה של תנועת הנוער ובשם משמר, ובהמשך כיומון המופץ בקיבוצים ובערים.
השומר הצעיר בשואה[עריכה]
בשנות השלושים[עריכה]
עם עליית הנאצים לשלטון והחקיקה האנטישמית בגרמניה הנאצית, החלו התנכלויות ליהודים והם הוצאו מכל המסגרות הלאומיות לנוער. היהודים, שראו עצמם כחלק מהאומה הגרמנית חשו נפגעים מסילוקם מהחברה, התכנסו בתוך הקהילה ותנועות הנוער, שפעילותן אושרה על ידי המשטר הנאצי (אך תחת פיקוח צמוד), גדלו בהתמדה. הנאצים שעד הפלישה לברית המועצות והפתרון הסופי תמכו בנטיות הציוניות של תנועות הנוער היהודיות ואפשרו להם להקים חוות הכשרה בגרמניה ובשטחים בכבושים. בשנת 1938 הצטרפו חברי תנועת הנוער ורקלויטה לשומר הצעיר בעקבות קיבוצם בארץ, הזורע.
1939 - 1941[עריכה]
פלישת גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר 1939 הפתיעה את חברי התנועה בפולין לא מוכנה. כשבוע לאחר הפלישה ערכה הנהגת קן ורשה מפגש של כל חברי הקן ובו הורתה להם להשמיד את כל המסמכים, העבודות, היצירות והדגלים של הקן. בנוסף, פרסמה ההנהגה כרוז המודיע על סגירת הקן. לאחר מכן יצאו רוב חבריו הבוגרים של הקן מזרחה כי שמעו על כיבוש מזרח פולין על ידי ברית המועצות ועל הקמת חזית חדשה של הצבא הפולני במזרח כנגד הצבא הגרמני. בפולין, שנפלה תוך זמן קצר בידי הנאצים והסובייטים, נוצר מצב שבו רוב הנהגת התנועה מרוכזת בווילנה ("הריכוז הווילנאי"), שהייתה תחת שלטון סובייטי, אך חניכי התנועה פרוסים בכל פולין ובעיקר בוורשה, שהייתה תחת כיבוש נאצי. לאחר דיונים וויכוחים רבים החליטו ראשי התנועה שחלק מחברי ההנהגה יחזרו לוורשה כדי לאסוף את החניכים ולהקים מחדש את הקנים.
1941 - 1945[עריכה]
לאחר ההתארגנות המחודשת של התנועה בגטאות, הקנים פעלו במלוא המרץ, התקיימו פעולות, מפגשים, הדרכות, סמינרים ופורסמו עיתונים תנועתיים. בנוסף תפסה התנועה את מקומה של מערכת החינוך שלא הייתה קיימת ומורים לימדו את הילדים את שלל המקצועות. כדי לקשר בין כל קני התנועה בפולין (שהיו מרוכזים בגטאות) פתחה התנועה רשת של קשריות, בנות שהיו עוברות מגטו לגטו באופן בלתי חוקי ומעבירות ידיעות וקשרים בין הקנים וההנהגה ששכנה בגטו ורשה.
עם תחילת מבצע ברברוסה ותחילת ההשמדה של יהדות אירופה חל מפנה בהתנהגות התנועה בפרט והיהודים בגטו בכלל. עד אז התנועה שמרה על חוקי הגטו ושמעה ליודנראט כל עוד הייתה הערכה שיש תקווה להינצל. עם תחילת הידיעות שהגיעו מווילנה על הרציחות בפונאר הוציא אבא קובנר, מראשי התנועה בוילנה, את הכרוז הבא:
|
היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים אנו וחסרי מגן, ואולם, התשובה היחידה לאויב היא התנגדות! |
||
| – כרוז של אבא קובנר | ||
כרוז זה מבטא את עמדת התנועה והיהודים שתקוותם תמה, וכך עלה רעיון ההתנגדות בתנועה. ראשי התנועה לא ראו ברציחות אירועים ספונטניים שקרו בגלל איבה מקומית כמו שחשבו היודנרטים, אלא ראו זאת כחלק מאידיולוגיה ברורה המאמינה בעולם "נקי" מיהודים. עקב כך, יצרו ראשי התנועה קשר עם מחתרות פולניות וליטאיות כדי לקבל מהם אמצעי לחימה, קשר והדרכה.
בורשה לאחר שתי אקציות גדולות הוחלט בסוף שנת 1942 להקים ארגון המאגד את כל תנועות הנוער ותומכיהם בגטו כדי להתחיל בהתנגדות אלימה לנאצים. הארגון שהוקם, הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). בראש הארגון עמד מרדכי אנילביץ' ובשנת 1943 פרץ מרד גטו ורשה.
מפלגת השומר הצעיר[עריכה]
| ערך מורחב – מפלגת פועלים השומר הצעיר |
בפברואר 1946 הוקמה "מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל" על ידי איחוד בין התנועה הפוליטית של השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית. המפלגה ייצגה את דעותיהם של תנועת הנוער והקיבוץ הארצי. עם קום המפלגה נשמעה ביקורת רבה על צעד זה מכיוון שראשי היישוב בארץ חשבו שתנועת נוער אינה צריכה מפלגה פוליטית כי אין לערב נערים בנושאים פוליטיים. בין התוקפים היה נתן אלתרמן, שבעקבות צעד זה, כתב את שירו "אילוף הילדים". עמדת המפלגה הייתה בעד מדינה דו-לאומית בכל שטחי פלשתינה (א"י) ונגד הקמת מדינה יהודית נפרדת (בין אם בחלק מארץ ישראל ובוודאי שלא בכל הארץ).
בינואר 1948 התאחדה מפלגת השומר הצעיר עם התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון ושמה שונה למפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת).
מלחמת העצמאות[עריכה]
עם קום המדינה, התנועה, שעד אז תרומתה העיקרית הייתה ששלחה את חבריה לשרת בפלמ"ח, גייסה את בוגריה לצה"ל המתפתח. זו הייתה מכה קשה לתנועה מכיוון שרוב ההנהגה והמדריכים שלה התגייסו והקנים בארץ נשארו בידי החניכים. בעיה נוספת שצצה בעקבות הגיוס ההמוני הייתה לשמור על קשר עם בוגרי התנועה כדי לאפשר להם להגשים עצמם בקיבוץ לאחר המלחמה, הפתרון שנמצא היה גרעיני הנח"ל שלא היו הפתרון האידאלי אך היה הפתרון הטוב ביותר עבור התנועה. בנח"ל היו יכולים בוגרי התנועה לתרום למדינה על ידי שירות קרבי ולאחר מכן לחזור לתנועה ולהקים היאחזות (שלרוב הפכה לקיבוץ).
סמלי וערכי התנועה[עריכה]
עשרת דברות השומר הצעיר[עריכה]
ערכיו של השומר הצעיר מתבטאים בעשרה דיברות (על משקל עשרת הדיברות). מאז שנוסדה ב-1915 ובמיוחד בעשור הראשון, עברה התנועה תמורה רבה רעיונית וחברתית, ובהתאמה השתנו גם הדברות. תמורות נוספות התחוללו בשנות החמישים ואחר כך במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, כאשר דור המייסדים הלך לעולמו. השינויים ניתנו מתוך רצון לשקף את ערכיה החדשים, ולעתים בתהליך דמוקרטי שנעשה בוועידות התנועה בה לקחו חלק חניכים מקיני התנועה בארץ והעולם.
| התפתחות עשרת הדברות במרוצת השנים | |||
| גירסת 1916 | גירסת 1928 | גרסה נוכחית | |
| השומר הוא איש אמת | השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה | השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה | |
| השומר הוא נאמן לאלֹהי ישראל, לארץ אבותיו ולעמו | השומר הוא חלוץ התחיה של עמו, שפתו ומולדתו | השומר הוא חלוץ השחרור הלאומי של עמו ומולדתו ונאמן לערכי תנועת הפועלים החלוצית והלוחמת | |
| השומר הוא אחיעזר ואחיסמך | השומר הוא מגשים ולוחם לחיי צדק, אחווה וחופש בחברה האנושית | השומר לוחם לשוויון, שלום ואחוות עמים | |
| השומר הוא אח לשומרים | השומר הוא פעיל איש עבודה ויודע לחיות מיגיע כפיו | השומר הוא איש עבודה ומגשים בקיבוץ השומרי | |
| השומר הוא איש חיִל | השומר הוא בעל רצון המשלים את עצמו הגשמה רוחנית וגופנית | השומר מחשל את אופיו וחותר לשלמות רוחנית וגופנית | |
| השומר הוא חובב הטבע | השומר הוא אחיעזר ואחיסמך | השומר הוא אח נאמן לחברה השומרית וסר למשמעת מדריכיה | |
| השומר שומע לפקודת ראשיו | השומר הוא אח נאמן לעדה השומרית וסר למשמעת מנהליה | השומר פעיל בחברה ומקיים יחסי רעות ושיתוף עם חבריו | |
| השומר הוא עליז ורענן | השומר הוא אמיץ, עליז ורענן | השומר אמיץ, עצמאי ומלא חדוות נעורים | |
| השומר דרכו לחסכון | השומר הוא חובב הטבע, מכירו ויודע לחיות בחיקו | השומר חובב טבע, לומד להכירו ומושרש בנוף מולדת | |
| השומר הוא טהור במחשבותיו, בדבריו ובמעשיו | השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו, אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני | השומר הוא ישר וטהור בהליכותיו, יוצר ומגשים סגנון חיים חלוצי | |
סמל השומר הצעיר[עריכה]
הסמל משלב ערכים רבים המבטאים את שילובן של תנועות הנוער "השומר" ו"צעירי ציון".
מאפיינים
- מגן דוד - מסמל את הקשר ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל.
- שלושת הקווים הלבנים במשולשי מגן דוד - מסמלים את שלושת ערכי התנועה המרכזיים - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
- פלר דה ליס - מסמל את הצופיות, שהיא עמוד-תווך ברוח התנועה.
- עלי עץ האלון - מסמלים את הטבע, ואת השורשיות.
- עלי עץ הזית - מסמלים את השלום.
- הצבע האדום - מסמל את השקפת העולם השמאלית, ואת הקשר לסוציאליזם הבינלאומי.
- הקשר - מסמל את איחודם של כל הערכים לכלל השקפת עולם אחת. ואת אחוות העמים.
- חזק ואמץ - סיסמת התנועה.
החולצה השומרית[עריכה]
החולצה השומרית (החולצה הכחולה, או 'השומרית' לקיצור) היא חולצת התנועה והיא נלבשת בתנועה הישראלית מאז הקמתה בשנת 1929 ובתנועה העולמית שלאחר השואה, עד אז החולצה הייתה בגוון אפור כדוגמת החולצה של תנועת הצופים שהרי השומר הצעיר קמה כתנועה צופים יהודית. את החולצה נוהגים חניכי התנועה ללבוש בטיולים, סמינרים וטקסים, מדריכי התנועה לובשים אותה בכל מפגש עם חניכיהם וקומונרים ואנשי הנהגת התנועה לובשים אותה בכל זמן פעילותם.
- החולצה הכחולה היא בראש ובראשונה חולצת עבודה, כסמל למעמד הפועלים. החולצה הכחולה היא סממן משותף של תנועות הנוער הציוניות סוציאליסטיות.
- השרוך מסמל את הצופיות, וצבעו הלבן מסמל טוהר ואחווה. בהפגנת אחד במאי הראשונה, בשנת 1886 בשיקגו, הונפו דגלים לבנים שסימלו את אחוות הפועלים הכללית. הפגנה זו פוזרה בכח על ידי המשטרה, ובין המפגינים והשוטרים נרשמו פצועים והרוגים. בהפגנת אחד במאי הבאה הונפו דגלים אדומים, לזכר דם הפועלים שנהרגו בהפגנה המקורית, ומאז דגל אדום הוא דגל הפועלים הבינלאומי. השרוך הלבן הוא בבחינת החזרת עטרה ליושנה - סמל לראשיתו של המאבק הצודק.
- בשני קצותיו של השרון קושר קשר את כל סיבי השרוך, לסימול קיבוץ גלויות.
- השרוך והחולצה יחדיו יוצרים את שילוב הצבעים של דגל הלאום.
- בישראל מקובל להאריך את צידו השמאלי של השרוך כסמל למיקום התנועה במפה הפוליטית.
- בתנועה העולמית השרוך שרוך בצורת האות H, המרמזת על שמה של התנועה באנגלית (Hashomer Hatzair).
- שלושת זוגות החורים שדרכם משתרג השרוך מסמלים את שלושת ערכי היסוד של התנועה: ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
- הקשר בסוף השרוך מסמל קיבוץ גלויות.
- הצווארון והחפתים מסמלים טקסיות ורשמיות.
- עשרת החורים בחולצה (שישה בשרוך, שניים בכיסים ושניים בשרוולים) מסמלים את עשרת הדברות של התנועה.
- השרוולים ארוכים - להגנה מפני קור, קרינת השמש, קוצים ואיתני טבע נוספים. הם ניתנים לקריעה לשימוש כתחבושת או כחוסם עורקים.
- הכיסים והכפתורים מסמלים יעילות.
- על כיסויי הכיסים נוהגים החניכים לנעוץ את העיטורים שניתנים בתום טיולי התנועה.
- על דש הצווארון נהוג לנעוץ את סיכת ההדרכה שניתנת בתום קורס ההדרכה לפני עליית החניכים לכתה י'. לעומת סיכת ההדרכה את סיכת הבוגרים שניתנת ליוצאים לשנת שירות בתנועה נהוג לענוד במרחק של שתי אצבעות מעל לכיס השמאלי.
אישים בולטים בוגרי התנועה[עריכה]
לרשימת הבוגרים המורחבת: בוגרי השומר הצעיר
קיני השומר הצעיר בישראל[עריכה]
התנועה מונה ב54 קניה, כ-6,150 חניכים (ע"פ מפקד תנועות הנוער לשנת 2005 של משרד החינוך) [1].
|
אזור צפון-מזרחי
אזור צפון מערבי
אזור שרון |
אזור חוף
אזור ירושלים
אזור דרום
|
קיני השומר הצעיר בעולם[עריכה]
תנועת השומר הצעיר בעולם פועלת כיום ב-20 ארצות ודוברת 11 שפות. ההנהגה העליונה של השומר הצעיר בעולם נמצאת בבית הקיבוץ הארצי בת"א (לאונרדו דה וינצ'י 13). התנועה פעילה בארצות הבאות:
כמו כן התנועה חברה בתנועה העולמית תנועת הפאלקון.
פעילות התנועה[עריכה]
ועידה ארצית[עריכה]
מאז תחילת דרכה מקיימה התנועה ועידה ארצית אחת למספר שנים, והחל משנת 2001 מקיימת התנועה אחת לשנה ועידה ארצית (מלבד 2006). לוועידה מוזמנים כל חניכיה הבוגרים של התנועה (החל מכיתה ט'). בוועידה דנים בנושאים הנקבעים מראש על ידי חניכי התנועה, שקשורים בדרכה של התנועה. ההחלטות בוועידה מתקבלות באמצעות דמוקרטיה ישירה, לאחר דיון מקיף על כל נושא.
מאז הוועידה הארבע-עשרה (2007) החלה הוועידה פועלת במתכונת "מגילת השומרים". על פי מתכונת זו, הוועידה מהווה את שיאו של תהליך ארוך שקודם לה, במסגרתו קם צוות ניסוח למסמך-עמדה ("מגילה"), שמתגבש ונבנה על ידי צוות של בוגרים. המגילה עומדת לביקורת ושינסוחים במסגרת הפעילת בוועידה הארצית, ובסופו של תהליך הניסוח מקבל צוות הניסוח את הערות החניכים והמדריכים, ומשנסח את המגילה בהתאם להן. במסגרת זו מתבטלת ההצבעה שחתמה באופן מסורתי את הוועידה, ומוחלפת בטקס חתימה של חניכים מהשכבה המובילה בתנועה על המגילה.
החלטות בולטות בוועידות ארציות[עריכה]
הועידה הארצית השלישית (מאי 1944, תל אביב):
- התנועה עוסקת בהיערכותה מחדש בשוך קרבות מלחמת העולם השנייה, ועוסקת ב"להתקין את התנועה מחדש לקראת הבאות ולערוך מחדש את כוחותיה"[3].
- בנוסף, חוגגת התנועה בוועידה זו יובל 30 שנה להיווסדה של התנועה העולמית.
- כתבה על הועידה בעיתון "משמר"
הועידה הרביעית (אפריל 1948, תל אביב):
- התנועה עורכת ועידה על רקע מלחמת העצמאות, ועוסקת בתפקידה "בשטח הפוליטי, ובשטח החינוכי ארגוני".
- הועידה עוסקת בארגון מחדש של התפקידים שהועמסו על השכבות הצעירות בעת שהבוגרים גויסו למלחמה.
- התנועה עוסקת גם בשאלות חינוכיות "על דמותו של הנוער בימים אלה (...) עקב המלחמה הניטושה כיום בארץ"[4].
- כתבה על הועידה בעיתון "משמר"
- התנועה מתנערת ומודה בטעות בתמיכה בעבר בעמדה של ברית המועצות.
(בעקבות מלחמת ששת הימים וניתוק היחסים החד צדדי מצד ברית המועצות חלה התפכחות גם בהנהגת השומר הצעיר).
הועידה הארצית העשירית (מאי 2001, גבעת חביבה):
- התנועה בחרה מחדש את ערך הסוציאליזם כערך מרכזי בתנועה.
- הוחלט להקים את תנועת החיים של השומר הצעיר כתנועת בוגרים חדשה, המורכבת ממספר קבוצות בוגרות.
- הוחלט להגדיר את קיבוץ פלך בגליל המערבי כיעד הגשמה וכקיבוץ הבוגרים הראשון של תנועת החיים.
- החלטות הוועידה במלואן
הועידה הארצית האחת-עשרה (2002, עברון):
- התנועה הגדירה מחדש את מאבקה לחברה ישראלית צודקת
- הגדרת יעדים להגשמת צמצום הפערים בחברה, בחינוך ובין יהודים לערבים ישראלים
- קריאה להחזרת הרווחה לידי השלטון ולהפסקת משטר ההפרטה
- הוחלט לפעול ברמה התנועתית למען חקיקת חוק יסוד:זכויות חברתיות
- החלטות הוועידה במלואן
הועידה הארצית השתים-עשרה (2004, עמק בית שאן):
- הועידה עסקה בקן השומרי ובהגשמה בקיבוץ.
- התנועה הגדירה מחדש את משמעותו של הקן השומרי.
- חיזוק מגמת ההגשמה.
- בחירה בקיבוץ הן כיעד חינוכי משמעותי והן כיעד הגשמה חיוני.
- החלטות הוועידה במלואן (PDF)
הועידה הארצית השלוש-עשרה (2005, עברון):
- התנועה החליטה מחדש על תמיכתה בציונות והדגישה מחדש את חשיבותה בערכי התנועה המרכזיים. בעקבות החלטה זו נגרמה פרישה מצומצמת ועצמאית של חניכים מהתנועה.
הועידה הארצית הארבע-עשרה (2007, גבעת חביבה):
- בנושא "יהדות שומרית". הועידה הגדירה את המרכיב היהודי-חילוני בזהות השומרית, העלתה על סדר היום את האתגר של יצירת תרבות שומרית יהודית ריבונית – בחגים, בקבלות שבת וביום יום הקני. זו הועידה הראשונה בה לא התנהלו הצבעות, אלא גובשה השקפת העולם התנועתית סביב 'מגילת השומרים'.
הועידה הארצית החמש-עשרה (פברואר 2008, גבעת חביבה):
- בנושא "מדינה יהודית דמוקרטית". על בסיס הנדבך הקודם, יהדות שומרית, נוסף נדבך של דמותה היהודית של המדינה הדמוקרטית. נלמד חזונו של הרצל ושל מייסדי המדינה ותפיסתם הציונית-סוציאליסטית, מושג הלאומיות וההגדרה הזהותיות הנוגעות אליו (יהודי, ישראלי, ציוני), הקשר שלנו באנשי תנועה ציונית, לארץ ישראל וחזונה של התנועה ביחס לדמותה היהודית דמוקרטית של מדינת ישראל.
הועידה הארצית השש-עשרה (ינואר 2009, גבעת חביבה):
- בנושא "חינוך פוליטי". בוועידה זו הגדירה עצמה התנועה מחדש כתנועה פוליטית, המחנכת את חניכיה למעורבות במציאות הסובבת אותם, ומעצבת אדם הנוקט עמדה ברורה כלפי סביבתו. בוועידה זו נגעה התנועה גם בבחירות לכנסת ה-18, ובחרה לפרסם נספח למגילה, ובו הצהירה בפומבי על בחירתה את מרצ כמפלגה בה תתמוך. בוועידה זו התבסס פורמט מגילת השומרים, וקיבל משנה תוקף כ״פרי יצירתה הטהור של תנועת הנוער"[5].
- נוסח המגילה המלא באתר תנועת השומר הצעיר
הועידה הארצית השבע-עשרה (פברואר 2010, גבעת חביבה):
- בנושא "אחוות עמים". בוועידה זו עיצבה מחדש התנועה את יחסה לערך אחוות העמים בתנועה ובחברה הישראלית, והיא נערכה בשיתוף עם תנועת הנוער הערבית אג'יאל, המתקיימת זה ארבע שנים כחטיבה ערבית אוטונומית במסגרת השומר הצעיר. בפרק שנכתב במגילת השומרים הגדירה התנועה את יחסה לגזענות, ובחרה לקחת אחריות על המפגש בין העם הערבי לעם היהודי בישראל - בדרכי חינוך המציב בסיסים של שוויון ופתיחות בשתי החברות. כמו כן, בוועידה זו נחנך "פרויקט רבבה", במסגרתו תעביר תנועת השומר הצעיר שיעורי חברה בנושא גזענות לכ-10,000 תלמידים במערכת החינוך הישראלית.
- נוסח המגילה המלא באתר תנועת השומר הצעיר
הועידה הארצית השמונה-עשרה (פברואר 2011, גבעת חביבה):
- בנושא "ציונות בדרכי שלום". בוועידה עסקה התנועה בדמות הציונות לאור ערך אחוות העמים. בהמשך לעיסוק בנושא בשנה שעברה, הרחיבה התנועה את הדעת אל מחוץ לגבולות הקו הירוק, הגדירה את עמדתה בנוגע לשתי מדינות לשני עמים, וביססה את קשריה הבינאלומיים לתנועת הנוער הפלסטינית הסוציאליסטית, ה-IYU. נחנך בה פרק נוסף של פרויקט רבבה, שנערך בשנה זו בשיתוף מעגלים רחבים יותר של תנועות ובתמיכת משרד החינוך. בתום הועידה, ערכה התנועה - בשיתוף עם תנועת השמאל הלאומי, מרצ, שלום עכשיו וארגוני שמאל נוספים - הפגנה שכותרתה "מתביישים בגזענות", בה הוקיעה את ה"ממשלה שמחרבת את הסיכוי לשלום עם השכנים שלנו, וגם את הסיכוי לשלום בתוכנו"[6]. ההפגנה נערכה בכיכר ציון בירושלים, והפעילים צעדו תחת הכותרות "גזעני זה לא אני", ו"איווט? נייט!", בהתייחסות להצהרותיו של שר החוץ, אביגדור ליברמן.
- נוסח המגילה המלא באתר תנועת השומר הצעיר (PDF)
השומריה[עריכה]
מאז הקמת התנועה, מתכנסים כל חניכי התנועה, מהארץ ומהעולם וכן מתנועת החיים אחת לעשר שנים לשומריה, אירוע חגיגות הקמת התנועה.
השומריה האחרונה (השומריה ה-9) התקיימה ביער משמר העמק בקיץ 2003, והתקיימה במתכונת של סמינר בן חמישה ימים שעסק בעיקר בערך רוח התנועה ובטבע.
מחאות חברתיות[עריכה]
חניכיה הבוגרים והצעירים של התנועה לוקחים חלק פעיל מאוד בארגון ובהשתתפות בהפגנות העוסקות בנושאים חברתיים ובנושא השלום.
"ועידות העשוקים"[עריכה]
| ערך מורחב – ועידת העשוקים |
מאז שנת 2000 מקיימת התנועה מידי שנה הפגנה מול ועידת העסקים בתל אביב.
חידוש ההגשמה - הקמת תנועת הבוגרים[עריכה]
| ערך מורחב – השומר הצעיר תנועת הבוגרים |
באמצע שנות ה-80 פקד את מדינת ישראל משבר כלכלי חריף אשר הוביל את הקיבוצים, כמו את המגזר היצרני כולו, להזדקק להלוואות גדולות. בשל מדיניות הריבית שהנהיגה הממשלה, בראשות שמעון פרס, תפחו חובות אלה עד מאוד וגרמו למפולת הכלכלית הגדולה ואחריה לחובות העתק של הקיבוצים למדינה. התנועה הקיבוצית של ראשית שנות ה-80 הייתה בשיא כוחה: מבחינה דמוגרפית היא הלכה וגדלה, אחוזים גבוהים מבניה בחרו להישאר ולהגשים בקיבוץ ורבים הצטרפו מבחוץ, מפעליה הכלכליים הניבו רווחים גבוהים והצלחות רבות יותר משיעורם באוכלוסייה ומוטות ההשפעה שלה בתוך החברה הישראלית התבססו. אך המהפך הפוליטי ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון, ובעיקר המדיניות הכלכלית שהובילה וניהלה את המשבר הכלכלי – גרמו למפולת אדירה. בשנים שבאו אחריו נכנסו הקיבוצים, ובתוכם גם קיבוצי השומר הצעיר, למשבר ערכי עמוק, אשר ממשיך עד ימינו. המשבר הכלכלי הפך למשבר כולל ודחף קיבוצים רבים לבחור בתהליכי הפרטה אשר מובילים לפירוק הסולידריות, השיתוף והשוויון – שלושה מרכיבים שייחדו ובנו את הקיבוץ השומרי כיעד ההגשמה הבלעדי עבור בוגרי תנועת השומר הצעיר.
בסוף שנות ה-90, אחרי שנים של אובדן דרך חינוכית והצטמצמות גדולה באחוזי ההגשמה בקיבוצים, החל תהליך פנימי בתוך תנועת השומר הצעיר של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלים בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופן שיתופי-משימתי.
במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הועידה הארצית ה 10 בנושא "חזון שומרי". הועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר המתמשך שפקד אותה ובה הוגדר מחדש החזון בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כ'תנועת חיים' והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה. בנוסף, הועידה הגדירה את קיבוץ פלך כיעד הגשמה וכקיבוץ הבוגרים הראשון של 'תנועת החיים'.
בהמשך השנים התגבש תהליך ההגשמה השומרי המחודש וקמה 'תנועת הבוגרים' של השומר הצעיר. תנועת הבוגרים של השומר הצעיר הינה תנועה ציונית-חברתית-חלוצית המונה כיום כ 300 חברים הפרושים בעשרות נקודות ברחבי הארץ. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי ולטיפוח מבנים שיתופיים חדשים בעת הזו. אנשי התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצי מחנכים הפרושים ב 11 מוקדים ברחבי הארץ, מאשקלון בדרום ועד קיבוץ פלך בצפון. רובם ככולם צמחו כחניכים בתנועת הנוער, התגבשו יחד במסלול חוות ההכשרה בשנת השירות ובשירות משמעותי בנח"ל, ועם שחרורם מהצבא בחרו להצטרף לתנועת הבוגרים ולהגשים אורח חיים חלוצי בחברה הישראלית. התנועה מפעילה מסגרות חינוכיות רבות ברחבי הארץ, המשמשות במה למפגש עם עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים. פעילויותינו מתקיימות במסגרת תנועת הנוער, בתי ספר, פנימיות, מרכזים לנוער עולה ונוער ב סיכון, מרכזי הדרכה באתרי מורשת ומוזיאונים, סמינרים לבתי ספר בנושאי מנהיגות, צדק חברתי ויהדות פלורליסטית, מפגשי קבוצות של בני נוער יהודים וערבים ועוד. חברי בוגרי התנועה רואים בשוויון ערך האדם בסיס לחיים משותפים בהם יכול כל אדם לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.
ראו גם[עריכה]
- ארכיון יד יערי
- הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
- גבעת חביבה
- צוותא
- אג'יאל - חטיבה ערבית בשומר הצעיר
- בית אלפא
- משמר העמק
לקריאה נוספת[עריכה]
מקורות[עריכה]
- לוי דרור וישראל רוזנצווייג, (עורכים), ספר השומר הצעיר, א-ב, מרחביה: הוצאת ספרית פועלים, 1956.
- ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.
- אלי שדמי (עורך), שלוש ועידות והעלייה הגדולה, 1918-1921, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1984.
- דוד זית (עורך), ייסוד הקיבוץ הארצי, חיפה, 1-3 באפריל 1927, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1987.
- מוקי צור (עורך), קהליתנו קובץ תרפ"ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח-1988.
- שלום לוריא (עורך), אנדה, פרקי חיים של חלוצה, מרחביה: הוצאת קיבוץ מרחביה, תשנ"ה 1995.
מחקרים[עריכה]
- אלי צור, עם בוא האפלה - השומר הצעיר בפולין ובגליציה, 1930-1940, הוצאת מכון בן-גוריון ואוניברסיטת הנגב.
- אלי צור (עורך), ראשית התנועה העולמית "השומר הצעיר", מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1997.
- ישראל גוטמן, מרד הנצורים, הוצאת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר השומר הצעיר בישראל
- אתר התנועה העולמית של השומר הצעיר
- השומר הצעיר בארץ ובעולם, באתר קרן חבצלת (על השומר הצעיר)
- מידע מקיף על תנועת השומר הצעיר באתר תנועת הנוער
- ארכיון יד יערי הארכיון הרשמי של השומר הצעיר בגבעת חביבה
- עדויותיהם של ניצולי שואה על פעילויות השומר הצעיר בגטו לודז', פולין, בתוך התערוכה הווירטואלית "לא זכרתי כלל שאני רעב: תנועות הנוער בגטו לודז'", באתר יד ושם
- כל האמת שלא סופרה על השומר הצעיר, יעקב חזן ומאיר יערי, מאת יורם שפטל - חלק ראשון
- כל האמת שלא סופרה על השומר הצעיר, יעקב חזן ומאיר יערי, מאת יורם שפטל - חלק שני
- מחקרים
- אביבה אופז, עולם הסמלים של קובץ 'קהליתנו', קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 143-126
- יהושע פורת, החזן שעבר לפני המחנה, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 174-171
- יעל ויילר, הקסם של 'השומר הצעיר', קתדרה 88, תמוז תשס"ח, עמ' 94-73
- אביבה אופז, 'שאלת האישה' וקולן של נשים בחברה החלוצית – לאור הקובץ 'קהליתנו', קתדרה 95, אפריל 2000, עמ' 118-101
- יעל ויילר, הרעות של 'השומר הצעיר': נפשיות וחלוציות בארץ-ישראל תרע"ט-תרפ"ג, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 96-63
- גבריאל קאבאליון, עלייתו ושקיעתו של החינוך המיני בקיבוצי 'השומר הצעיר', קתדרה 113, ספטמבר 2004, עמ' 82-53
- אביבה חלמיש, השפעתו הדיאלקטית של א"ד גורדון על 'השומר הצעיר', קתדרה 114, ספטמבר 2004, עמ' 120-99
- יעל ויילר (ישראל), תיקון העולם של "השומר הצעיר", ישראל אביב תשס"ב, עמ' 64-33
- אלקנה מרגלית, שרשיה החברתיים והאינטלקטואליים של תנועת "השומר הצעיר" (1920-1913), הציונות א' 1970
- שומרי מסורת, באתר ynet, 15 במאי 2008 (על השומריה הרביעית בשנת 1966)
- השומר הצעיר, באנציקלופדיה ynet
הערות שוליים[עריכה]
- ^ ראשיתה של הסתדרות "השומר", ספר השומר הצעיר, א, עמ' 28-26.
- ^ לאחר עלייתו לארץ, חושי הקים את ברית פועלי ארץ ישראל, מזכיר מועצת פועלי חיפה וראש עיריית חיפה
- ^ "עם הועידה השלישית", על המשמר, 26 במאי 1944
- ^ "היום נפתחת הוועידה ה-4 של השוה"צ", על המשמר, 23 באפריל 1948
- ^ כתבה על הועידה הארצית ה-16, בעיתון "שומרים חזק!" של ארגון "שומר תמיד" של בוגרי התנועה
- ^ פעילי שמאל מחו בירושלים: "מתביישים בגזענות", מתוך ynet
