השומר הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השומר הצעיר
Semel hash.png
שם מלא השומר הצעיר
כינוי השוה"צ, השמו"צ
תאריך ייסוד 1913
השתייכות פוליטית ציונות סוציאליסטית
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) כ-6,150 (בישראל)
אישים בולטים מרדכי אנילביץ'
מרדכי שנהבי
חביבה רייך
מאיר יערי
יעקב חזן
אבא קובנר
חייקה גרוסמן
אבא חושי
מרכז תל אביב
תלבושת
Shomrit1.png
חולצה שומרית
http://www.hashomer-hatzair.org

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה באירופה ב-1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגולה. התנועה פועלת בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה "תיקון אדם-תיקון עולם" על פי ערכי הליבה של השומר הצעיר - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.

תולדות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 הוקמה תנועת השומר הצעיר, הראשונה לתנועות הנוער הציוניות. ראשיתה בגליציה שבפולין, בה נאספו צעירות וצעירים יהודים לקבוצות, נפגשו לפעולה ולמדו מפיו של מדריך על ציונות, שיתוף והגשמה. תוך שנים מספר התפשטה התנועה לעשרות ומאות קנים ברחבי פולין ומשם ל-35 מדינות. ערב השואה עמד מניינה על 70,000 שומרים ושומרות ברחבי תבל.

בארץ הקימה תנועת השומר הצעיר 85 קיבוצים והייתה לתנועת חיים מגשימה. במרוצת השנים יצרה מפעלים חברתיים וחינוכיים רבים אשר תרמו לבניין המפעל הציוני והחברה הישראלית. בתנועה מתקיימים תחומי עשייה רבים: תנועת הנוער בארץ, המונה 80 קנים בהם מתחנכים אלפי בני נוער; תנועת הנוער בעולם, המונה 42 קנים ב-21 מדינות; פעילויות חברתיות רבות במסגרת קבוצת חבצלת ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר המונה מאות חברים וחברות בקבוצות ובקיבוצים המקיימים עשייה חינוכית וחלוצית בתחומים רבים.

ראשית: 1919-1913[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקן בעיר דומברובה, פולין. בתמונה מפקד שומרי ליד הקן

תנועת השומר הצעיר הוקמה ב-1913 בלבוב שבגליציה. שנותיה הראשונות היו שנים של תסיסה וגיבוש דרך. בתחילה הייתה זו תנועת נוער צופית מעיקרה שטיפחה בחניכיה חיי קבוצה, זיקה לטבע, גאווה לאומית, והיכרות עם השפה העברית והארץ. שמה הראשון, "השומר", נבחר בהשראת חברי אגודת "השומר" בארץ שהיו מופת לחניכיה.

עד מהרה החלה מתבהרת דרכה הרעיונית והחינוכית של התנועה, וב-1916 התאחדה עם תנועת "צעירי ציון" בעלת הדגש הרעיוני-תרבותי.‏[1] האיחוד בין שתי התנועות הוליד את שיטת החינוך הייחודית שפיתחה תנועת השומר הצעיר, אשר היוותה מאז תשתית לכל תנועות הנוער הציוניות. שיטה זו מתבססת על שילוב בין חינוך חווייתי וצופי לבין העשרה תרבותית ורעיונית רחבת אופקים.

בארץ: 1931-1919[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנותיה הראשונות רעיון ההגשמה היה אימננטי בחיי התנועה. עם ראשית העלייה השלישית, ב-1919, עלו לארץ ראשוני הבוגרים בכוונה להגשים בה את ערכיהם. כעבור שנה התמקמה על גבעה חשופה מעל הכנרת הקבוצה השומרית הראשונה בארץ - קבוצת ביתניה עילית. אותה קבוצה היוותה בסיס להתנסויות, לרעיונות ולשאיפות של אנשי וקיבוצי השומר הצעיר באותן שנים בארץ.

ועידת טרנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1920 נערכה ועידת השומר הצעיר בטרנוב. מסר מפורש אשר הועבר מראשוני השומרים בארץ ישראל אל השומרים בגולה, באמצעות מרדכי שנהבי החלוץ הראשון לארץ ישראל מהתנועה אשר הגיע במיוחד לוועידה, שיש לעלות עלייה מידית תוך התעלמות מן המדיניות של ההנהלה הציונית שקבעה שאין לעודד עלייה של צעירים חסרי אמצעים לפני הכנת תשתית לקליטתם בארץ. לדבריו, "התנאים בארץ שונים לחלוטין מהתנאים בגולה ויש ללמוד את החקלאות בארץ".[דרוש מקור] ועידת טרנוב נתנה זריקת מרץ ובעקבותיה החלו חלק מבוגרי התנועה לעלות לארץ כקבוצות (עד אז עלו כבודדים).

הקמת הקיבוץ הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hkibbutz Hartzi3.jpg

בשנת 1927 הקימו חברי התנועה את "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", לימים תנועת האם והגוף המיישב של תנועת הנוער. בוועידה העולמית השלישית שהתקיימה בשנת 1930 בוורוטקי שבצ'כוסלובקיה (Vrútky; כיום בסלובקיה), הוחלט שהצטרפות לקיבוץ הארצי מהווה דרך ההגשמה היחידה והמחייבת עבור כל חניכי התנועה. לאחר הקמת הקיבוץ הארצי עברה למעשה הנהגתה של התנועה מהגולה (בעיקר פולין) לארץ. פלג "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (מייסדי קיבוץ אפיקים) בהנהגת אלעזר גלילי, וחלק מסניפי התנועה בארצות הבלטיות ובארצות נוספות לא הסכימו עם החלטות הוועידה, פרשו מהתנועה והקימו את תנועת נצ"ח.

85 הקיבוצים החברים ב"קיבוץ הארצי" לקחו חלק בהתיישבות, בהגנה, בחקלאות, בתעשייה, בחינוך ותרבות של היישוב שבדרך ושל מדינת ישראל.

הקמת תנועת הנוער בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1929 קמו שלושה קנים בחיפה, רחובות ובמקווה ישראל. בחודשים הראשונים פעלו כל אחד מהקנים באופן עצמאי ללא כל קשר ביניהם. המפגש הראשון נערך בנס ציונה ב-1930 ונכחו בו נערים גם מהערים: תל אביב, ראשון-לציון, עפולה ונס ציונה. מפגש זה התחיל את תהליך יצירת התנועה הארץ ישראלית. במפגש נבחרה הוועידה המרכזית שניהלה את התהליכים המרכזיים בתנועה באותם ימים.

בשנת 1931 הוקם בקיבוץ משמר העמק המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שומריה שבו למדו כל הילדים והילדות הגרים בקיבוצי התנועה.

עם החזרה ממחנה ארצי בחופשת הקיץ, אשר התקיים בקיבוץ מרחביה, דרשו גם נערים ונערות אשר נולדו וגדלו בקיבוצים להקים קנים בקיבוציהם.

צמיחה בגולה: 1939-1931[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלידה מאורח החיים היהודי בגולה והמאורעות ההיסטוריים, דחפו רבבות של בני נוער אל קני התנועה, שהציעה אלטרנטיבה אישית ולאומית. היה זה מרד מתוך אחריות כוללת על העם היהודי, שמדריכה אותו האמונה בהיתכנותו של עולם אנושי אחר. בעשרות הקנים נוסדה חברת נעורים תוססת, אשר לא ראתה עצמה כמסגרת לחינוך משלים בלבד, אלא הקיפה את חיי הנוער בכוליותם והציעה פתרון חיים מלא: עלייה ארצה והגשמה בקיבוץ. החוליה המחברת בין הקן לבין ההגשמה החלוצית בארץ הייתה ההכשרה. בכל עיר ועיירה הוקמו חוות ההכשרה בהן התגבשו הקבוצות לקראת עלייה לארץ.

שואה ומרד: 1939-1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1939 פלש היטלר לפולין ואימת הנאצים ירדה על אירופה כולה. בתחילה נסגרו קני התנועה, ורבים מבוגריה ברחו לווילנה ("הריכוז הווילנאי") בניסיון לעלות ארצה, אך עד מהרה הוחלט לחזור לפולין על מנת לשקם את פעילות התנועה. ראשונה לחזור הייתה טוסיה אלטמן. לאט ובתנאי מחתרת חודשה התנועה החינוכית, נוסדה עיתונות מחתרת ומפעלי עזרה עצמית והחל להתגבש רעיון המרד.

עם תחילת מבצע ברברוסה ותחילת ההשמדה של יהדות אירופה חל מפנה בהתנהלות התנועה. ב-1 בינואר 1942 פרסם אבא קובנר, מראשי התנועה בוילנה, את כרוז המרד אשר בעקבותיו קם ארגון המחתרת בווילנה:

Cquote2.svg

היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח!

Cquote3.svg

ב-19 באפריל 1943 פרץ המרד בגטו ורשה בפיקודו של מרדכי אנילביץ', מנהיג השומר הצעיר.

קוממיות: 1949-1946[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפגש עם ארץ ישראל דרש מחברי התנועה להיענות לאתגר ההגנה והלחימה על זכותנו לבית לאומי, כמו גם להשקיע מאמצים כבירים בהתיישבות, בקליטת עלייה ובפיתוח הארץ. במלחמת העצמאות ולפניה מילאו חברי וחברות השומר הצעיר תפקיד חשוב בלחימה ובפיקוד בשורות ההגנה והפלמ"ח ובעמידה העיקשת של קיבוצים מול צבאות ערב. רבים שילמו בחייהם במערכה.

עם סיום הקרבות פנו חברי השומר הצעיר לאתגר התקומה. הם הקימו עשרות קיבוצים, חינכו רבבות בני נוער עולה, קלטו רבים והקמו מפעליים חברתיים שונים. המתח בין הכורח להכשיר דור של לוחמים ובין השאיפה הבוערת והחיונית לא פחות לחנך דור של בעלי מצפון ומבקשי שלום, הוא אחד מתווי ההיכר של תנועת השומר הצעיר, אז כהיום.

מפעלות השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, הקימה תנועת השומר הצעיר מפעלות חינוך, חברה ותרבות ברוח ערכיה. ביניהם:

פעילות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשומר הצעיר לוקחים חלק אלפי חניכים בלמעלה מ-80 קנים ומוקדי פעילות. הקנים בתנועה מחולקים ל-6 אזורים:

  • אזור צפון מערבי
  • אזור צפון מזרחי
  • אזור שרון
  • אזור החוף
  • אזור ירושלים
  • אזור דרום

בכל אזור פועלים עשרות קנים ומוקדי פעילות שונים של התנועה. האזור מובל על ידי צוות האזור שבו חברים רכזי הקנים ורכזי האזור. כמו כן, פועל מטה התנועה, ההנהגה הראשית, מרמת אפעל ובו אגף חינוך ואגף ארגון.

מבנה הקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנים מחלוקים ל-3 גופים. לכל גוף אחריות ומוערבות שונה בהובלת הקן:

  • גו"צ - גוף צעיר. חניכי שכבות ד'-ו'.
  • צב"ר - צעירים בוגרים. חניכי שכבות ז'-ח'.
  • גו"ב - גוף בוגר. חניכי שכבות ט'-יב'.

טיולים ומפעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל שכבה בתנועה יש טיולים ארציים ואתגרים מותאמים לה -

  • חניכי שכבות הגו"צ לוקחים חלק בחופשים בקייטנות המאורגנות על ידי הקנים - החנוכיף, הפסחייה והקייצת. בחופש הגדול יוצאים למחנה חלוצי - גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור הכולל לינה בשטח.
  • חניכי שכבות הצב"ר משתתפים בפסח בטיול חוצה כרמל (ז') ומים אל ים (ח') ובחופשת הקיץ במחנה פלמ"ח ומחנה חומה ומגדל כחלק ממחנה חלוצי.
  • חניכי שכבות הגו"ב מדריכים ומובילים את הטיולים האזוריים והארציים לחניכי הגו"צ והצב"ר. בחופשת חנוכה לוקחים חלק כחניכים בטיול חנוכה המסורתי לדרום, בחופשת הקיץ במד"צופי (קורס ההכשרה להדרכה של התנועה לשכבות ט'), ב"סמינר סיירים" (לשכבת ט'), בסמינר "לשם שינוי" (לשכבת יא'), ב"פרויקט קייצות" (יא') ו"בקבוצות המשך" (יב').

הועידה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנותיה הראשונות מקיימה השומר הצעיר ועידה ארצית אחת למספר שנים כדי לקבל החלטות על דרכה של התנועה. לוועידה מוזמנים כל חניכיה הבוגרים של התנועה (החל מכיתה ט') ודנים בה בנושאים הנקבעים מראש על ידי מנהיגות חניכים הארצית.

מאז הוועידה הארבע-עשרה (2007) החלה הוועידה פועלת במתכונת "מגילת השומרים". על פי מתכונת זו, הוועידה מהווה את שיאו של תהליך ארוך שקודם לה בקני התנועה, במסגרתו קם צוות "נושא שנתי" מחניכי יב' ומשלחת הקומונרים. צוות הנושא השנתי, בשיתוף עם מחלקת הדרכה, מכין את הקנים לקראת הועידה ומדריך באירוע עצמו. בזמן הועידה, המגילה עומדת לביקורת ושינסוחים על ידי חניכי התנועה, ובסופו של תהליך הניסוח מקבל צוות הניסוח את הערות החניכים והמדריכים, ומשנסח את המגילה בהתאם להן. מגילת השומרים מהווה מסמך רשמי המעיד על דרכה של התנועה במסגרת זו מתבטלת ההצבעה שחתמה באופן מסורתי את הוועידה, ומוחלפת בטקס חתימה של חניכים מהשכבה המובילה בתנועה על המגילה.

נושאים שנתיים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהדות שומרית - הועידה הארצית ה-14 - 2007
  • מדינת יהודית ודמוקרטית - הועידה הארצית ה-15 - 2008
  • חינוך פוליטי - הועידה הארצית ה-16 - 2009
  • אחוות עמים - הועידה הארצית ה-17 - 2010
  • ציונות בדרכי שלום - הועידה הארצית ה-18 - 2011
  • סוציאליזם - הועידה הארצית ה-19 (מועצה) - 2012
  • הקן השומרי במאה השנים הבאות - הועידה הארצית ה-20 - 2013
  • שוויון בין המינים - הועידה הארצית ה-21 - 2014

השומריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים. לאורך השומריה מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.

רשימת השומריות‏[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

השומריה הראשונה- התקיימה ביולי 1945 על הר הכרמל בהשתתפות 1550 שומרים ושומרות מ-40 קנים. השומריה נערכה בסימן 25 שנה לעליה השומרית ארצה

סמל שנת המאה

השומריה השנייה- התקיימה באוקטובר 1949 בסיום מלחמת השחרור. השתתפו בה 4500 חניכים, למרות חוסר רב של שכבה בוגרת ומדריכים (בעקבות המלחמה). כמו קודמתה גם השומריה השנייה התקיימה מורדות הר הכרמל.

השומריה השלישית- התקיימה בקיץ 1956 בהר הכרמל. בין הנואמים בטקס פתיחת השומריה היה אבא חושי, ראש עיריית חיפה באותו זמן.

השומריה הרביעית- התקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בגבעות שער העמקים. בשומריה השתתפו כ-7000 חניכים.

השומריה החמישית- התקיימה בין ה-14 ל-18 ביולי 1976 ביער "הראל" ליד קיבוץ נחשון. הייתה זו השומריה הגדולה ביותר ונבנו בה מבני ענק של עד 26 מטר גובה ללא מסמרים - דבר שנאסר בשומריות הבאות. האורחים הבולטים היו ראש הממשלה יצחק רבין ונשיא המדינה אפרים קציר

השומריה השישית- התקיימה ב-1980 באזור תפן. השומריה הייתה קטנה וארכה רק יום אחד, כל זאת בצל המשבר שעבר על השומר הצעיר באותן שנים.

השומריה השביעית- התקיימה בשנת 1983 במלאת 70 שנה לשומר הצעיר ביער אחיהוד. בין האורחים בערב המרכזי היו חיים הרצוג, נשיא המדינה והרמטכ"ל משה לוי.

השומריה השמינית- התקיימה באוגוסט 1993 במלאת 80 שנה לשמור הצעיר ביערות מנשה. השומריה עמדה בסימן השלום בעקבות חתימת הסכם אוסלו.

השומריה התשיעית- התקיימה בשנת 2003 במלאת 90 לשומר הצעיר ביערות מנשה.

השומריה העשירית- התקיימה ב17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים, ליד משמר העמק, ועמדה בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות. בין האורחים היו שמעון פרס, שי פירון (שר החינוך), שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון. בשומריה לקחו חלק אלפי חניכים מהארץ ומחו"ל. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה לציון 100 שנים לתנועות נוער ציוניות ובהופעה של להקת הדג נחש (בוגרי התנועה).

השומריה השנייה 1949

סמלי וערכי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל השומר הצעיר

מאפיינים

  • מגן דוד - מסמל את הקשר ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל.
  • שלושת הקווים הלבנים במשולשי מגן דוד - מסמלים את שלושת ערכי התנועה המרכזיים - ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
  • פלר דה ליס - מסמל את הצופיות, שהיא עמוד-תווך ברוח התנועה.
  • עלי עץ האלון - מסמלים את הטבע, ואת השורשיות.
  • עלי עץ הזית - מסמלים את השלום.
  • הצבע האדום - מסמל את השקפת העולם השמאלית, ואת הקשר לסוציאליזם הבינלאומי.
  • הקשר - מסמל את איחודם של כל הערכים לכלל השקפת עולם אחת. ואת אחוות העמים.
  • חזק ואמץ - סיסמת התנועה.

החולצה השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי טיולים וסמינרים נעוצים בכיס החולצה השומרית, בעוד שסמל הבוגרים נעוץ שתי אצבעות מעליו, וסיכת ההדרכה בדש הצווארון

החולצה השומרית (החולצה הכחולה, או 'השומרית' לקיצור) היא חולצת התנועה והיא נלבשת בתנועה הישראלית מאז הקמתה בשנת 1929 ובתנועה העולמית שלאחר השואה, עד אז החולצה הייתה בגוון אפור כדוגמת החולצה של תנועת הצופים שהרי השומר הצעיר קמה כתנועה צופים יהודית. את החולצה נוהגים חניכי התנועה ללבוש בטיולים, סמינרים וטקסים, מדריכי התנועה לובשים אותה בכל מפגש עם חניכיהם וקומונרים ואנשי הנהגת התנועה לובשים אותה בכל זמן פעילותם.

  • החולצה הכחולה היא בראש ובראשונה חולצת עבודה, כסמל למעמד הפועלים. החולצה הכחולה היא סממן משותף של תנועות הנוער הציוניות סוציאליסטיות.
  • השרוך מסמל את הצופיות, וצבעו הלבן מסמל טוהר ואחווה. בהפגנת אחד במאי הראשונה, בשנת 1886 בשיקגו, הונפו דגלים לבנים שסימלו את אחוות הפועלים הכללית. הפגנה זו פוזרה בכח על ידי המשטרה, ובין המפגינים והשוטרים נרשמו פצועים והרוגים. בהפגנת אחד במאי הבאה הונפו דגלים אדומים, לזכר דם הפועלים שנהרגו בהפגנה המקורית, ומאז דגל אדום הוא דגל הפועלים הבינלאומי. השרוך הלבן הוא בבחינת החזרת עטרה ליושנה - סמל לראשיתו של המאבק הצודק.
  • בשני קצותיו של השרון קושר קשר את כל סיבי השרוך, לסימול קיבוץ גלויות.
  • השרוך והחולצה יחדיו יוצרים את שילוב הצבעים של דגל הלאום.
  • בישראל מקובל להאריך את צידו השמאלי של השרוך כסמל למיקום התנועה במפה הפוליטית.
  • בתנועה העולמית השרוך שרוך בצורת האות H, המרמזת על שמה של התנועה באנגלית (Hashomer Hatzair).
  • שלושת זוגות החורים שדרכם משתרג השרוך מסמלים את שלושת ערכי היסוד של התנועה: ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
  • הצווארון והחפתים מסמלים טקסיות ורשמיות.
  • עשרת החורים בחולצה (שישה בשרוך, שניים בכיסים ושניים בשרוולים) מסמלים את עשרת הדיברות של התנועה.
  • השרוולים ארוכים - להגנה מפני קור, קרינת השמש, קוצים ואיתני טבע נוספים. הם ניתנים לקריעה לשימוש כתחבושת או כחוסם עורקים.
  • הכיסים והכפתורים מסמלים יעילות.
  • על כיסויי הכיסים נוהגים החניכים לנעוץ את העיטורים שניתנים בתום טיולי התנועה.
  • על דש הצווארון נהוג לנעוץ את סיכת ההדרכה שניתנת בתום קורס ההדרכה לפני עליית החניכים לכתה י'. לעומת סיכת ההדרכה את סיכת הבוגרים שניתנת ליוצאים לשנת שירות בתנועה נהוג לענוד במרחק של שתי אצבעות מעל לכיס השמאלי.

עשרת דברות השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיבר הראשון עיצוב: שרגא ווייל. 1946

ערכיו של השומר הצעיר מתבטאים בעשרה דיברות (על משקל עשרת הדיברות). מאז שנוסדה התנועה עברה התנועה תמורה רבה רעיונית וחברתית, ובהתאמה השתנו גם הדברות, במיוחד בעשור הראשון לתנועה. תמורות נוספות התחוללו בשנות החמישים ואחר כך במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, כאשר דור המייסדים הלך לעולמו. השינויים ניתנו מתוך רצון לשקף את ערכיה החדשים.

התפתחות עשרת הדברות במרוצת השנים
גירסת 1916 גירסת 1928 גרסה נוכחית
השומר הוא איש אמת השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה השומר והשומרת הם אנשי אמת ועומדים על משמרה
השומר הוא נאמן לאלֹהי ישראל, לארץ אבותיו ולעמו השומר הוא חלוץ התחיה של עמו, שפתו ומולדתו השומר והשומרת הם חלוצי השחרור הלאומי של עמם ומולדתם ונאמנים לערכי תנועת הפועלים החלוצית והלוחמת
השומר הוא אחיעזר ואחיסמך השומר הוא מגשים ולוחם לחיי צדק, אחווה וחופש בחברה האנושית השומר והשומרת הם אנשי עבודה ומגשימים בקיבוץ השומרי
השומר הוא אח לשומרים השומר הוא פעיל איש עבודה ויודע לחיות מיגיע כפיו השומר והשומרת לוחמים לשוויון, שלום ואחוות עמים
השומר הוא איש חיִל השומר הוא בעל רצון המשלים את עצמו הגשמה רוחנית וגופנית השומר והשומרת פעילים בחברה ומקיימים יחסי רעות ושיתוף עם חבריהם
השומר הוא חובב הטבע השומר הוא אחיעזר ואחיסמך השומר והשומרת הם אחים נאמנים לחברה השומרית וסרים למשמעת מדריכיה
השומר שומע לפקודת ראשיו השומר הוא אח נאמן לעדה השומרית וסר למשמעת מנהליה השומר והשומרת אמיצים, עצמאים ומלאי חדוות נעורים
השומר הוא עליז ורענן השומר הוא אמיץ, עליז ורענן השומר והשומרת חובבי טבע, לומדים להכירו ומושרשים בנוף מולדתם
השומר דרכו לחסכון השומר הוא חובב הטבע, מכירו ויודע לחיות בחיקו השומר והשומרת מחשלים את אופיים וחותרים לשלמות רוחנית וגופנית
השומר הוא טהור במחשבותיו, בדבריו ובמעשיו השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו, אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני השומר והשומרת הם ישרים וטהורים בהליכותיהם, יוצרים ומגשימים סגנון חיים חלוצי

אישים בולטים בוגרי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשימת הבוגרים המורחבת: בוגרי השומר הצעיר

חידוש ההגשמה - הקמת תנועת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השומר הצעיר תנועת הבוגרים

באמצע שנות ה-80 פקד את מדינת ישראל משבר כלכלי חריף אשר הוביל את הקיבוצים, כמו את המגזר היצרני כולו, להזדקק להלוואות גדולות. בשנים שבאו אחריו נכנסו הקיבוצים, ובתוכם גם קיבוצי אשר הקימו בוגרי השומר הצעיר, למשבר ערכי עמוק, אשר ממשיך עד ימינו. המשבר הכלכלי הפך למשבר כולל ודחף קיבוצים רבים לבחור בתהליכי הפרטה אשר מובילים לפירוק הסולידריות, השיתוף והשוויון – שלושה מרכיבים שייחדו ובנו את הקיבוץ השומרי כיעד ההגשמה הבלעדי עבור בוגרי תנועת השומר הצעיר.

בסוף שנות ה-90, אחרי שנים של אובדן דרך חינוכית והצטמצמות גדולה באחוזי ההגשמה בקיבוצים, החל תהליך פנימי בתוך תנועת השומר הצעיר של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלים בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופן שיתופי-משימתי.

במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הועידה הארצית ה 10 בנושא "חזון שומרי". הועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר המתמשך שפקד אותה ובה הוגדר מחדש החזון בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כ'תנועת חיים' והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה. בנוסף, הועידה הגדירה את קיבוץ פלך כיעד הגשמה וכקיבוץ הבוגרים הראשון של 'תנועת החיים'.

בהמשך השנים התגבש תהליך ההגשמה השומרי המחודש וקמה 'תנועת הבוגרים' של השומר הצעיר. תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה ציונית-חברתית-חלוצית המונה כ 300 חברים הפרושים בעשרות נקודות ברחבי הארץ. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי ולטיפוח מבנים שיתופיים חדשים בעת הזו.

אנשי התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצי מחנכים הפרושים ב 11 מוקדים ברחבי הארץ, מאשקלון בדרום ועד קיבוץ פלך בצפון. רובם ככולם צמחו כחניכים בתנועת הנוער, התגבשו יחד במסלול חוות ההכשרה בשנת השירות ובשירות משמעותי בנח"ל, ועם שחרורם מהצבא בחרו להצטרף לתנועת הבוגרים ולהגשים אורח חיים חלוצי בחברה הישראלית.

התנועה מפעילה מסגרות חינוכיות רבות ברחבי הארץ, המשמשות במה למפגש עם עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים. פעילויותינו מתקיימות במסגרת תנועת הנוער, בתי ספר, פנימיות, מרכזים לנוער עולה ונוער בסיכון, מרכזי הדרכה באתרי מורשת ומוזיאונים, סמינרים לבתי ספר בנושאי מנהיגות, צדק חברתי ויהדות פלורליסטית, מפגשי קבוצות של בני נוער יהודים וערבים ועוד. חברי בוגרי התנועה רואים בשוויון ערך האדם בסיס לחיים משותפים בהם יכול כל אדם לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוי דרור וישראל רוזנצווייג, (עורכים), ספר השומר הצעיר, א-ב, מרחביה: הוצאת ספרית פועלים, 1956.
  • ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.
  • אלי שדמי (עורך), שלוש ועידות והעלייה הגדולה, 1918-1921, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1984.
  • דוד זית (עורך), ייסוד הקיבוץ הארצי, חיפה, 1-3 באפריל 1927, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1987.
  • מוקי צור (עורך), קהליתנו קובץ תרפ"ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח-1988.
  • שלום לוריא (עורך), אנדה, פרקי חיים של חלוצה, מרחביה: הוצאת קיבוץ מרחביה, תשנ"ה 1995.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשיתה של הסתדרות "השומר", ספר השומר הצעיר, א, עמ' 28-26.
  2. ^ יד יערי יום יום: מצעד השומריות