משתמש:Karmanisz/טיוטה
פריי ישראל (בעברית: ישראל חופשית) היה עיתון המפלגה הקומוניסטית בשפת היידיש, מראשית המאה, שדגל באידאולוגיה סוציאליסטית-רדיקלית.[1] העיתון היה שבועון[2], ועורכו הראשי היה יוסף ליפסקי[3] [4][5][6][7].
הסניף המרכזי היה בתל-אביב. לפחות בשנות ה-50, מהעורכים בסניף בחיפה היה גם מר פוגל מהעורכים.
היטלר על סטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
היטלר הטיל על צלמו משימה אישית לברר אם סטלין יהודי, לפי שיטתו. הצלם נשלח יחד עם שר־החוץ הנאצי למוסקבה בשעת חתימת ההסכם הסובייטי־הגרמני המפורסם. אמר לו היטלר :"שמע, אני רוצה שתתקרב עד כמה שאפשר אל סטאלין ותצלם את תנוך־האוזן שלו."[8]
ברנהרד לוסטיג על היטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנהרד לוסטיג, היהודי ששירת עם היטלר באותו גדוד סיפר שהיטלר היה בודד ולא השתתף באירועים חברתיים ולא קיבל מתנות. הוא נתקל בהיטלר לאחר מלחמת העולם הראשונה, במינכן. בוויכוח שהתעורר לאחר דבריו של מר קרל פטרסן(אנ'), שהיה ראש עיריית המבורג, קמה פתאום דמותו של אדולף היטלר מקהל המאזינים. במקום להשיב לגופו של דבר, הצעיר שנפגע מהשנאה החולה ליהודים פרץ במילות שנאה אנטישמיות, הוא "האשים" את פטרסון שאמו יהודייה. מר לוסטיג מצטט את המשפט שפטרסן השיב להיטלר ואשר נחקק -מילולית וברוח הדברים- בזיכרונו: "אכן - פטרסון התריס נגד היטלר."[9] לוסטיג גם ניפץ מיתוס שהיה כביכול אמיץ במלחמה.[10]
יוסף ליפסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף ליפסקי (דצמבר 1906- אפריל 2010) מנעוריו נמשך לקומוניזם, בצעירותו פוצץ כקומוניסט אסיפה ציונית שבה נאם אביו ולמרות זאת, בתום המהומה, קיבל ממנו את מעילו למען ייחם לו. בתל אביב הוא היה פובליציסט, כתב מאמרים רעיוניים ל"מארגען פרייהייט" של המפלגה הקומוניסטית בארצות הברית, לצד כתיבה בעיתוני המפלגה הקומוניסטית הישראלית - "פריי ישראל" ו"דער וועג". [11]
דיא אידישע נאַציאָן ['הלאום היהודי'] היה ירחון שיצא בניו יורק.
הוא היה עיתון בעל אוריינטציה לאומית ומסורתית, חלק משמעותי מן הירחון הוקדש ליצירה ספרותית והתפרסמו בו בין השאר דבריהם של מוריס רוזנפלד, אברהם רייזן ונפתלי הרץ אימבר.
בשנים 1902-1901 התחלק העיתון בין שלוש שפות: יידיש, עברית ואנגלית. אך לאחר פרישתו של שמ"ר מן העריכה החליף אותו משה גולדמן, ששם לו למטרה לקדם את מעמדה של העברית בארצות-הברית. מטרה זו הכריעה לבסוף את גורל הירחון והחל מ-1903 הוא הפך לירחון עברי בשם 'הלאם', שהמשיך להופיע בעריכת גולדמן עד 1908. [12] ב-1907 הודפס[13] "דיא אידישע נאציאן: געדאנקען און ליעדער" (הלאם היהודי: רעיונות ושירים)[14].
- ^ Nessia Shafran, שלום לך קומוניזם, הקיבוץ המאוחד, 1983, עמ' 23, מסת"ב 978-965-02-0011-4. (בiw)
- ^ פ נאװיק, ישראל, ציוניזם, און אמעריקאנער אידן: א נײע סיטואציע אינ׳ם אידישן לעבן, ארױסגעגעבן פון דער ״מארגן־פרײהײט״, 1961. (ביידיש)
- ^ Raphael Posner, היים און וועלט, איקופ, 1966, עמ' 118. (ביידיש)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרים [ עמודים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית זאמלונגען, יידישער שרייבער פאראיין ביים איקוף, 1969. (ביידיש) - ^ ײדישע קולטור, Yiddisher Kultur Farband., 1973, עמ' 44. (ביידיש)
- ^ פאריזער צייטשריפט: פאר ליטעראטור, קונסט און קולטור פראבלעמען, Centre culturel auprès de l'U.J.R.E., 1967, עמ' 140. (ביידיש)
- ^ פייערלעכער אוונט 2 יאר פריי ישראל | | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
- ^ העולם הזה, 7 בנובמבר, 1962. "האם היה יוסף ואסיריונוביץ דג׳וגאשווילי, המכונה סטאלין, יהודי?" [1] [2] [3]
- ^ האיש ששירת ברגימנט אחד עם היטלר פאת נתן ריגון | הארץ | 22 דצמבר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ New evidence helps to ‘cement the case’ against Hitler’s First World War record | News | The University of Aberdeen, www.abdn.ac.uk
- ^ "מצב משפחתי | יוסף ליפסקי". הארץ. 2009-11-12. נבדק ב-2023-02-28.
- ^ דיא אידישע נאציאן | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Copyright Office, Catalogue of Copyright Entries: Books, Dramatic Compositions, Maps and Charts, 1907. (באנגלית)
- ^ ישראל בן־ימיני, דיא אידישע נאציאן: געדאנקען און ליעדער, A.H. Rosenberg, 1907. (ביידיש)
![[1]](https://olam.eu-central-1.linodeobjects.com/pages/1313/f-14.png){kind=link}