משתמש:Meir1980/תמי פרידמן בן שלום

תמי פרידמן בן שלום

לידה	1956 (גיל: 68 בערך)
פעילות בולטת	ממקימי הקיבוץ העירוני הראשון בישראל, "ראשית", ומייסדת מערך החינוך של "ראשית"
מקצוע	מנהלת ואשת חינוך
פרסים והוקרה	ראו למטה בפרק פרסים

תמי פרידמן בן שלום (נולדה בשנת 1956) היא מנהלת ואשת חינוך ישראלית. היא ממקימי הקיבוץ העירוני הראשון בישראל, "ראשית", ומייסדת מערך החינוך של "ראשית" בשכונת קריית מנחם בירושלים. הקיבוץ והמערך החינוכי שהקימה פרידמן בן שלום פועלים ליצירה של אחדות חברתית וקידום שוויון הזדמנויות וזאת תוך שימור והעצמת המורשת והזהות התרבותית של העדות והקהילות המגוונות בשכונה.  

מערך החינוך אותו הקימה ומנהלת פרידמן בן שלום כולל בית ספר יסודי המונה למעלה מ-650 תלמידים, 13 גני ילדים, אולפני עולים, תנועת נוער שכונתית ומועדוניות נוער.

ביוגרפיה

ילדות ושירות צבאי

פרידמן בן שלום גדלה בקיבוץ סעד. במהלך לימודיה בתיכון, היא ערכה מחקר שהתמקד בתופעת פידיון ילדים יהודיים שאומצו בתקופת השואה על-ידי נוצרים ותיאר מקרוב את סיפור הצלתם. היותו של המחקר פורץ דרך, הביא לפרסומו כספר (דפוס העשור, ת"א) ולזכייה בפרסים.

פרידמן בן שלום שירתה כמורה חיילת במושב זמרת. היא שקדה על העמקת הקשר בין הקיבוצים למושבים בסביבה. בתוך כך פעלה לחיזוק הזהות האישית של הנוער במושב וחיבורו לשורשיו ולמורשת בית אבא. תפיסתה החינוכית של פרידמן בן שלום מאמינה כי בכוחה של העמקת הזהות האישית-תרבותית לתרום לחיזוק תחושת השייכות לחברה הישראלית ולשמש כמנוף לשירות משמעותי במדינה. בתום שירותה הצבאי המשיכה פרידמן בן שלום לשנת שירות נוספת בקיבוץ ראש צורים.

הקמת קיבוץ ראשית

ערך מורחב – ראשית (קיבוץ)

בשנת 1979 הקימה פרידמן בן שלום, יחד עם ירמיהו בעלה וצעירים נוספים שהגיעו מכלל חלקי החברה הישראלית, את קיבוץ ראשית בשכונת הבוכרים בירושלים. קיבוץ ראשית היה לקיבוץ העירוני הראשון מסוגו שהוקם בישראל.

האידיאל החברתי שעמד בבסיס הקמת הקיבוץ נולד כלקח של מקימיו לאחר מלחמת יום הכיפורים, לפיו צו השעה והאתגר החברתי הגדול שבפניו ניצבת החברה הישראלית הם יצירה של לכידות חברתית בין הקהילות, הזרמים והתנועות השונות בחברה הישראלית.

קיבוץ ראשית בשכונת הבוכרים (1979-1990)

במהלך השנים שבין 1979 ועד 1990 התבסס הקיבוץ בשכונת הבוכרים בירושלים. פעילות הקיבוץ התמקדה בשלושה תחומים מרכזיים: פעילות עם נוער בסיכון, הקמת גרעינים לשירות משמעותי ואינטגרטיבי בצה"ל (לבנים ולבנות כאחד), הקמת קבוצות עבודה חינוכיות וחברתיות במטרה לעודד את המשתתפים בהן לפעול לפיתוח ובניין הארץ.

לפרנסתם, עסקו חברי הקיבוץ בעבודת כפיים בתחומי החקלאות, ניקיון ובניין הארץ. באמצעות קבוצות עבודה, שהקימו צרפו אליהם אנשי הקיבוץ אנשים מאוכלוסיות מגוונות ובכך תרמו לשילובם במעגל העבודה תוך מתן דוגמא אישית.

קיבוץ ראשית בשכונת קריית מנחם (1990-היום)

בשנת 1990 העתיק הקיבוץ את מושבו למתחם הנורית בשכונת קריית מנחם בירושלים. מתחם הנורית נבנה בתצורה של 10 בניינים (בלוקים) בני שמונה קומות וללא מעלית במטרה לקלוט אליו מפוני מעברה משנות ה-70. מתחם הנורית כפי שמשתקף במכתבו של ראש עיריית ירושלים דאז, מר טדי קולק ז"ל, היה מוזנח ובשכונה כולה ניכרה מצוקה חברתית ופיזית קשה.

עם הגעתם לשכונה פעלה פרידמן בן שלום, ביחד עם שאר חברי הקיבוץ, ליצור תשתית פיזית ראויה למגורים עבור כל תושבי המתחם. פעילותם כללה ניקיון ותחזוקה יומיומית של המתחם, שדרוג המרחבים המשותפים באמצעות הקמת גינות נוי, שתילת עצי פרי ודשא, שיפוץ הדירות והבניינים תוך החלפת תשתיות הביוב והמים, בניית מעבר רציף המחבר בין תושבי המתחם, תוך פריצת מעברים חסומים וסלילת שבילים המחברים בין תושבי המתחם מתוך תפיסה חברתית המבקשת ליצור סביבת מגורים המעודדת מפגש וחיבור בין התושבים.

מתוך תפיסה אמיתית של שותפות גורל, חיו חברי הקיבוץ באותם הבניינים ובאותן הדירות שבמתחם ביחד עם מפוני המעברות. תמי וירמיהו פרידמן בן שלום גידלו את 11 ילדיהם בדירה צפופה במתחם, תוך יצירה של שכנות אמיצה וחברות כנה עם תושבי השכונה.

פעילות לטובת קליטת עולים ושילובם בחברה הישראלית

חזונה של פרידמן בן שלום בתחום קליטת העלייה היה ייחודי ופורץ דרך, משום שהוא התבסס על אידיאל של שותפות, חיבור בינאישי וחיים משותפים, וזאת תוך שימור וחיזוק התרבות והמורשת של כל אחת מקבוצות העולים מהמדינות השונות. פרידמן בן שלום מאמינה כי טיפוח הזהות הייחודית של העולים מהמדינות השונות יתרום לשילובם בחברה הישראלית ובכך גם להעשרתה.

מתוך ראיית הצורך לסייע לקליטת העולים ממדינות בריה"מ לשעבר יזמה פרידמן בן שלום את הקמתו של אולפן לעולים מרוסיה בשכונה. הקשר החם שנרקם בין העולים ובני משפחותיהם ובין חברי הקיבוץ לא נותר בגבולות האולפן, אלא תרם לחיזוק הקשרים בין תושבי השכונה.

בהמשך זיהתה פרידמן בן שלום את הצורך לסייע בקליטה של העולים מאתיופיה שהגיעו לגור בשכונה. פרידמן בן שלום פעלה להקמת מוסדות וליצירה של פעילות חברתית משלבת שנועדו ליצור חיבורים עמוקים וכנים בין העולים מאתיופיה לבין תושבי השכונה והקיבוץ.

פרידמן בן שלום זיהתה את הצורך של בני הקהילה האתיופית למבנה, שבו יתאפשר להם לקיים תפילות בנוסח מורשתם ולטובת קיום אירועים קהילתיים. לשם כך יזמה פרידמן בן שלום מהלך לטובת הקצאת מבנה ייעודי מול הגורמים המוניציפליים. בית הכנסת של הקיבוץ הועמד לרשות הקהילה האתיופית בשכונה עד להקצאת מבנה על-ידי העירייה.

מערך החינוך של ראשית פועל לשילובם המלא והשיווני של כלל ילדי השכונה ובתוך כך מעלה על נס את חג הסיגד הנחגג באופן מסורתי על-ידי יהודים ממוצא אתיופי. חג הסיגד אשר מבטא את הכמיהה לציון הפך להיות באופן לא-רשמי לחג הרשמי של קהילת ראשית. זאת הודות לערכים היהודיים והציוניים שהוא מסמל. החודש שבו חל חג הסיגד מצוין ונלמד בבית הספר כחודש העלייה. במסגרת זו כחודש לפני מועדו הרשמי של הסיגד מתקיימות הרצאות ומפגשים בלתי-אמצעיים עם יהודים שעלו מארצות שונות וכן מתקיים לימוד מעמיק של המסורת והמנהגים של יהודים מקהילות שונות. שיאו של חודש העלייה מצוין בחג הסיגד (כ"ט בחשוון) במסגרתו חוגג קיבוץ ראשית ומערך החינוך שלו את חג הסיגד בשכונת קריית מנחם ביחד עם מנהיגי הקהילה האתיופית וברוב עם.

הקמת מערך החינוך "ראשית"

בתחילת שנות האלפיים פעלה פרידמן בן שלום להרחבת המפעל החינוכי בשכונה והקימה את מערך החינוך "ראשית" הכולל 13 גני עירייה ובית ספר יסודי המונה כיום  מעל 1,000 ילדים.

מערך החינוך של "ראשית" הוקם על אדנים חינוכיים-הוליסטיים, לפיהם הדרך הראויה לאפשר התפתחות בריאה ומקרבת של ילדים, הורים וקהילה היא באמצעות יצירת אינטגרציה בין אוכלוסיות מגוונות ומעורבות הורית גבוהה.

מערך החינוך של "ראשית" שם דגש רב על חינוך ערכי ומשותף מגיל צעיר תוך העלאה על נס של הערכים, התרבות והמסורת של עדות ישראל השונות המרכיבות יחד פסיפס חברתי עשיר, מגוון וייחודי.

הקמה וניהול של בית הספר היסודי ראשית (ירושלים)

תפיסת העולם עליה מושתת בית הספר ראשית" דוגלת בטיפוח השורשים וחיבור למקורות. הדבר נכון גם ברמה הרוחנית וגם ברמה הפיזית.

בית הספר שם דגש רב על הקשר בין קהילת בית הספר לבין עבודת אדמה. כך, בבית הספר פועלת חממה וגן ירק המשתרעים על פני שטח של מעל 4 דונם. החממה מהווה מרחב לימודים תוסס והילדים לומדים בו לא רק שיעורים הקשורים לגידול וטיפוח צמחיית החממה (כמו מדעים וחקלאות) אלא גם חיזוק והעמקת הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין ארץ ישראל. מדי שנה מקיים בית הספר מספר אירועים המחזקים את הקשר עם האדמה ועם עונות השנה כמו אירוע לימוד על שנת השמיטה, מסיק זיתים שנתי, ופעילות קציר.

כחלק מהתפיסה החינוכית, הרואה במסורת ישראל תשתית הכרחית להצלחתה ושגשוגה של החברה הציונית בארץ, מקיים בית ספר ראשית בתוך מערכת השעות, שיעורי "שירה עברית", במסגרתם לומדים הילדים על פיוטי וניגוני עדות ישראל ואודות מחבריהם ובתוך כך על עברו המפואר והמגוון של העם היהודי כפי שהוא משתקף במארג האנושי של בית הספר.

כאירוע שיא מקיים בית הספר מדי שנה, ערב ניגונים ופיוטים בו מופיעים תלמידי הכיתות מול הוריהם ומבצעים ניגון או פיוט שאותו למדו מאחד ההורים. על אף הקושי, מסורת זו המשיכה מרחוק אף בימי הקורונה. המעמד הייחודי ממחיש את תפיסת העולם השוויונית והמכבדת הרואה בכל אחד מן המסורות השונות של העם היהודי חלק חשוב ממנו מורכב הפסיפס האנושי בישראל.

בשנת 2006 הצטרף בית הספר ראשית לרשת אמי"ת.

הקמה של מערך החינוך הבלתי פורמאלי של "ראשית"

המפעל החינוכי שהוקם על-ידי פרידמן בן שלום מתפרס גם מעבר לשעות ולמסגרות הפורמאלית, אל עבר מערך משלים של חינוך, הנותן מסגרת תומכת ומחזקת לילדים הזקוקים לכך, ואשר כולל מועדונית לילדים המופעלת על ידי עמותת נגבה, בשיתוף עם הרווחה, פעילות העשרה מגוונת בתחומי למידה וערכים לכל תושבי השכונה וכן מערכת חינוך משלימה מגוונת לגילאי ילדים ונוער תחת הכותרת 24/7.

חייה האישיים

תמי פרידמן בן שלום נולדה בקיבוץ סעד, לחנן והדסה גולן. חנן חקלאי ומזכיר קיבוץ, והדסה ז"ל, גננת ואשת חינוך מובילה. היא נכדתו של רבי יצחק הלפרין ז"ל (נצר של רבי חיים מוולוז'ין) ומייסד ישיבות וכוללים הדוגלים בשילוב תורה ועבודה, כדוגמת ישיבת "היישוב החדש "בתל-אביב מתוך הכרה ציונית, תורנית וחלוצית.

בשנת 1977 נישאה לירמיהו פרידמן בן שלום (בנו של ישראל פרידמן בן-שלום ואח של הושע פרידמן בן-שלום ושמוליק בן-שלום), אף הוא בן למשפחה מרכזית בקיבוץ סעד, נצר לאדמו"רי רוז'ין וויז'ניץ. לתמי וירמיהו 11 ילדים, הממשיכים את דרכם ועשייתם הציבורית והערכית. כל ילדיהם עוסקים בתפקידים משמעותיים במערכת הבטחון והחינוך.

פרסים שהוענקו למפעליה החינוכיים והחברתיים

פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי (1992)

פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי המוענק החל משנת 1982 על ידי "אגודת דור הפלמ"ח" ניתן לקיבוץ ראשית, שפרידמן בן שלום היא ממייסדיו ומוביליו, בשנת 1992 על מפעלם ופועלם בשכונת קריית מנחם בירושלים.

פרס רעיית הנשיא ליוזמה חינוכית (2000)

הפרס הוענק לבית הספר "ראשית" על-ידי רעיית הנשיא בנושא "הזכות לכבוד והחובה לכבד".

פרס זוסמן-ג'וינט (2006)

בשנת 2006 זכתה פרידמן בן שלום, ביחד עם בעלה ירמיהו וביחד עם מר יובל פרג'ון בפרס זוסמן-ג'וינט, הניתן על-ידי הג'וינט למצויינות בתחום פיתוח השירותים החברתיים בישראל. פרס זוסמן-ג’וינט נחשב לפרס הגדול ביותר בתחום העשייה החברתית בישראל, ומטרתו להגביר את המודעות לנושא החברתי ולהודות לאנשים המסייעים לקבוצות חלשות בחברה.

מנימוקי וועדת הפרס: "בתחום החינוך יצרו חברי "ראשית", ובראשם ירמיהו, תמי ויובל , מסגרות חינוכיות המשלבות שיטות לימוד חדשניות עם אינטגרציה חברתית. הפעילות הקהילתית הולידה תנועת נוער מקומית ואירועים קהילתיים מגוונים, שרבים מהם מתמקדים בעשייה סביבתית ובפיתוח השכונה. הפעילות ההתנדבותית יצרה שינוי של ממש בשכונה אחד מהישגי העשייה של אנשי "ראשית" הוא הצלחתם לסחוף את תושבי השכונה, המתמודדים עם בעיות קיומיות קשות, לעשייה ולמעורבות אישית בסביבתם. בשל הדברים הללו מצאה הוועדה את ירמיהו, תמי ויובל ראויים לקבלת פרס זוסמן לשנת תשס"ז"

פרס יד ושם למפעלים חינוכיים (2018)

פרס יד ושם למפעלים חינוכיים (2018) ניתן לבית הספר ראשית, שהוקם ומנוהל על-ידי פרידמן בן שלום , על מסכת ייחודית בנושא חסידי אומות עולם, שהעלו תלמידות כיתה ו' בטקס עשרה בטבת, ועל לימוד כל תלמידי בית הספר אודות סיפוריהם של אנדרה גלן, אירנה סנדלר ופרנצ'סקו טירלי, מצילי ילדים בשואה שהוכרו כחסידי אומות עולם.

ציטוטים של אנשי ציבור, חינוך ורוח אודות מפעלה של פרידמן בן שלום

פרופ' עמנואל מרקס, חתן פרס ישראל (8.2.2009) במכתבו (ביחד עם פרופ' אהוד נצר ועו"ס דבורה נצר) "פעילות זו זכתה וזוכה להצלחה רבה ומושכת אליה כיום גם ילדים משכונות שכנות. יש לציין את האחוז הגבוה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך וכן של נערים ונערות יוצאי אתיופיה המתחנכים במוסדות שבטיפוחם....עוצמתה וגם חולשתה של קבוצת ראשית היא פעילותה בשקט ובצניעות (התואמים גם את אורח חייהם של חבריה). נראה לנו שעל מפעלה הייחודי היתה הקבוצה ראויה להרבה יותר תשומת לב ואף לצל"ש, כמו פרס ישראל"

שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל (12.1.2012) בדברים שנשא בעת ביקורו בבית הספר "ראשית" - "הייתי רוצה שמדינת ישראל כולה תיראה כמו בית הספר הזה. האווירה פה מקסימה ואני בטוח שישראל תיראה כך בעתיד".

ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל (6.8.2020) בדברים שנשא בעת ביקורו בחממה האקולוגית של בית הספר "ראשית" - "פגשתי היום את האנשים המופלאים של ביה"ס "ראשית" בירושלים, המהווה חלק מהתכנית הלאומית 360 לילדים ונוער בסיכון. הנוער הזה הוא העתיד שלנו, והעשייה של אנשי התכנית מעוררת בכולנו תקווה ישראלית"

הערות שוליים

קטגוריה:משפחת פרידמן בן-שלום קטגוריה:אנשי חינוך יהודים