תנועת נוער
תנועות הנוער הן ארגוני נוער העוסקים בחינוך בלתי פורמלי.
תנועת נוער היא ארגון רחב, המנסה להקיף את עולמו של החניך בה. הן אף עשויות להוות חברות נוער שלמות, הכוללות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה ועוד. תנועות אלו מהוות מעגל השתייכות משמעותי ביותר עבור הנער, המגבש זהות תנועתית. בזכות התכנים שבה, הנחשבים למקור הכוח העיקרי שלה, נחשבת תנועת הנוער גורם מרכזי בחינוכם של בני הנוער.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
לפני המהפכה התעשייתית לא היה קיים מושג הנעורים והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדות, חסרת האחריות והדאגות, לבין הבגרות, המתאפיינת בלקיחת אחריות, הקמת משפחה ורכישת מקצוע. את תנועות הנוער הקימו אנשים שבער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמה למקורות (לעתים הפיזיים אך בעיקר הרוחניים), דוגל בגילוי הלב, ושואף לשבירת הניכור שבין אנשים. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופיניים לתנועות הנוער: טיולים בטבע, הדגשת השיחות בין אנשים, וכן תוכן אוטונומי ושונה של כל תנועה.
תנועות הנוער הן ארגוני נוער מיוחדים שקמו במאה ה-19, על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה, כביטוי לתרבות נוער ייחודית, שעסקו בחינוך בלתי פורמלי. רבות מהתנועות הדגישו את תרומת הנוער לפתרון המשברים, אך הן נבדלו זו מזו באופי הפתרון ובזיקתן לעולם המבוגרים.
תנועות הנוער הראשונות צמחו בגרמניה, הואנדרפוגל והבינדה, אך לא היוו תנועה מחאתית שעיצבה את דפוסי החברה בגרמניה, גם מבחינת אופיין וגם מבחינת כמות בני הנוער בהן, שיחד לא עלתה על 60,000 איש. הן נתפסו יותר כהרפתקאת נעורים חולפת. מרבית בוגרי התנועות המשיכו בחייהם ונעשו לחלק מאותה תרבות הכלל הבורגנית, אך על מקצתם החוויה בתנועת הנוער, ואחריה בשירות בצבא במלחמת העולם הראשונה, השאירה תחושת אחריות חברתית עמוקה, אותה יישמו מאוחר יותר בחייהם.
תנועות טוטליאטריות השתמשו במודל תנועת הנוער, תוך הדגשת "החובה האזרחית", הסמלים והטקסים הלאומיים, דוגמת המפלגה הנאצית - הנוער ההיטלראי, המפלגה הפשיסטית - הבאלילה, או הקומסומול תחת המשטר הסובייטי. מאידך, בחזית האנטי-טוטליטארית בלטו גם כן תנועות נוער, שבוגריהם ראו עצמם מחויבים לרעיונות החירות.
תנועות נוער צופיות התפתחו בעיקר בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בקולוניות, ושימשו לחיזוק הקשר בין המושבות לממלכות.
ראו גם [עריכה]
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בחינוך, ראו פורטל החינוך. |
לקריאה נוספת [עריכה]
- מתתיהו רוטנברג ומרדכי נאור, תנועות נוער בישראל ובעולם, הוצאת עמיחי, 1962.
- הלל ברזל, תנועת הנוער : קורותיה בעמים ובישראל, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג.
- ראובן כהנא, בהשתתפות תמר רפופורט, נעורים והקוד הבלתי-פורמלי: תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט-מודרניים, הוצאת מוסד ביאליק והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, 2007.
