ליהי תורג'מן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהי תורג'מן
	אין תמונה חופשית
לידה	1985 (גיל: 39 בערך)
מקום לימודים	בצלאל, ירושלים
זרם באמנות	אמנות עכשווית

ליהי תורג'מן היא אמנית ישראלית, העוסקת בעיקר בציור על גבי משטחים מונומנטליים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהי תורג'מן נולדה בישראל בשנת 1985. למדה תואר ראשון ותואר שני באמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. זוכת פרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט לשנת 2015.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת העבודה של תורג'מן מכילה אלמנטים של ציור פעולה (Action Painting), טכניקה הכוללת את כל קיומה הפיזי בתהליך היצירה.^[1] היא משתמשת במגוון חומרים וצבעים שהיא מטמיעה על הבד באמצעות גופה.^[2]הנוכחות הפיזית שלה אפוא היא חלק בלתי נפרד מיצירותיה. לצד ציורים, מתכתבת האמנית גם עם מדיומים אחרים כמו פיסול וארכיטקטורה, תפישות חלל וגוף, קולנוע ועוד.^[3]

מבחינה סגנונית, שפת הציור של תורג'מן מתאפיינת במשיכות מכחול מטושטשות ובצבעוניות מונוכרומטית על גבי קנבסים מונומנטליים, או לחלופין על גבי פורמטים נוספים ולא שגרתיים שמהווים מצע לציוריה. הדימויים המופיעים בגוף העבודות של תורג'מן מכילים בתוכם אלמנטים משדות הגיאוגרפיה, המדע, ההיסטוריה והמיתולוגיה.^[2]

הפרויקט בבניין הנטוש בברנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבות מעבודותיה מבקשת תורג'מן לשאוב השראה מהחלל בו מציגה ומההיסטוריה של המקום בו יוצרת.^[4] בשנה האחרונה ללימודיה בבצלאל, עברה האמנית ליצור בסטודיו בתוך בניין מיועד להריסה ברחוב ברנר שבמרכז תל אביב, בניין בן כמאה שנים אשר שימש בעבר כבית ספר.^[5] היא גרה ויצרה בתוכו במשך 5 שנים, החל מ-2009 ועד 2014. הקירות המתפוררים הפכו עבורה לשדה מחקר ופעולה: היא קילפה שכבות מקירות החלל, שייפה אותם וחצבה בהם. לדבריה, ביקשה לחשוף את המקור מתחת לכל שכבות הצבע.^[6] את תהליך אמנותי זה, של גילוי המבנה אשר עומד להיחרב ותיעודו, הציגה לראשונה בתערוכת היחיד שלה "פרדה לבנה" בשנת 2012, בחלל האמנות רוטשילד 69 שבתל אביב. בתערוכה הציגה את תוצרי עבודתה במרחב הנטוש, במסגרתם שעתקה את החלל המתפורר שבו יצרה. תורג'מן העתיקה באמצעות גרפיט ופחם את מרקמם של הקירות המתקלפים. בכך הפכו הקירות החשופים למעין רישום הכנה לציוריה, אשר עליהם הוסיפה התייחסויות לאלמנטים אדריכליים. התוצאה אשר הוצגה בתערוכה היתה שני טריפטיכונים מונומטליים וכן ציור נוסף המתארים את קירות המבנה המיועד להריסה, אשר אופיינו בתחושת פאר לצד קריסה,^[7] כמו "ארכיטיפים סכמטיים של אתרי קדושה",^[5] כך לדבריה של האוצרת, נועם סגל. הבדים בהם השתמשה הושענו במשך זמן ממושך על קירות הזרועים כתמי צבע, עובש וטיח מתקלף, ובכך המשיכו לתעד בתוכם את הזמן, הבליה וההזנחה.^[5] יצירותיה מתקופת שהותה במבנה הנטוש ברחוב ברנר הוצגו אף במסגרת פרויקט "קיר בעיר" של עיריית תל-אביב יפו – קיר דרומי של בניין העירייה אשר הוסב החל משנת 2013 להוות מצע לתצוגת עבודות אמנות המתכתבות עם המקום.

יצירות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפישת הציור כמרחב הממפה ומשמר את המקום, ליוותה גם את המשך דרכה של תורג'מן בתערוכות "כושי אטלס" (2013, גלריה ג'ולי מ') ו"תיקון עולם" (2014, בצלאל), שבהן בדי הציור המונומנטליים שהוצגו על גבי הקירות והרצפה ביטלו את ההפרדה של הצופה בין העולם האמתי למדומיין.^[8]

בתערוכה "מנגד" אשר הציגה ב-2016 ביחד עם האמנית פני הס יסעור במוזיאון וילפריד שבקיבוץ הזורע, הציגה תורג'מן רישומים המכילים פרשנויות לתצפית אל נוף ישראלי מוכר. הרקע של רב הרישומים היה כמעט מופשט אך בחלקם היו רמזים דקים שחיברו אל מציאות מוכרת, כמו למשל גדר תיל, או קו גבול הצפון ממבט על.^[8] לדברי האמנית, שם התערוכה, מִנּגֶדֶ, הוא שם של שיר של רחל בו הר נבו הופך להר של כל אחד, "בכל ציפייה יש עצב נבו".^[8]

תערוכה נוספת של האמנית מאותה שנה אשר התייחסה לנושאים דומים היא "center of gravity" שהוצגה בגלריה זומר שבתל אביב. תורג'מן ביקשה להתייחס לסוגיה של תפישת גבולות, מטפוריות ופיזיות, הרלוונטיות לרקע האישי של האמנית וכן למיקום עצמו. היא התייחסה לאתרים ישראלים איקוניים, כמו כיפת הסלע בירושלים; במרכז התערוכה הוצג בד אשר תאר את כיפת הסלע, אשר נראה שטוח כמו תכנית טופוגרפית אווירית הנראית במפות גוגל. יצירה נוספת, "ברוך שובך בוגד", התייחסה אל הסצנה המקראית בה מתואר משה כשהוא ניצב על הר נבו.^[2] האמנית השתמשה בחומרי גלם כמו פיגמנטים, דבק וחצץ.^[9]

בשנת 2017, במסגרת תערוכת "נונפיניטו" של תושבת האמנים ארטפורט שבתל-אביב, הציגה כ-8 עבודות בטכניקות מגוונות, רובן בגדלים מונומנטליים, אשר קיבלו את השם " Dig as High as You Can". גם כאן, ביקשה למפות טריטוריות ולחשוף שכבות של היסטוריה אישית וציבורית אשר לדידה היו סמויות מן העין. במסגרת התערוכה הציגה מנחת מסוקים, אשר במרכזו האות H כסימן ל-Helipad, אולם היתה עשויה להפוך גם ל-H של Help או Home. היא ביקשה לעסוק בכוח הצורני של האות הכלואה בעיגול לצד התייחסות לתנועה הסובבת והאינסופית של ההליקופטר עצמו.^[10]

כיום, תורג'מן מתגוררת ויוצרת בטורינו שבאיטליה. היא ממשיכה לייצר פרויקטים אשר משתמשים בחלל כמוטיב מרכזי וכשדה מחקר, תוך התייחסות למסורת ולהיסטוריה של הלל. יצירותיה, רובן ככולן, עוסקות באקט הפיזי של הציור וזיקתו לזמן ולמקום.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012-14 תכנית ללימודי המשך באמנות (MFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב

2006-10 לימודי תואר ראשון (BFA), המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

2008-9 חילופי סטודנטים ב-École National Supérieure des Beaux-Arts בפריז, צרפת

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009 פרס ע"ש יוסף ועדה בולאפיו, עבור הישגים יוצאי דופן באגף היסטוריה ותיאוריה
2010 פרס ע"ש לורין ומיטשל פרסר עבור הצטיינות בתחום הציור, בצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים
2013 פרס בהצטיינות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, תכנית תואר שני (MFA)
2015 פרס אמן צעיר, משרד התרבות והספורט
2015 תושבת לאמן, תקופת התמחות, עיר הבינלאומית לאמנויות, פריז, צרפת
2016-17, תוכנית שהות, ארטפורט, תל-אביב
2017 מסע מחקר לימודי פרסקו (תמשית), קרן ספינולה באנר לאמנות, פירנצה, איטליה, ארטפורט, תל-אביב
2018 תכנית התמחות, תושבת אמן, ARTIS, יפו, קרן ניו-יורק לאמנות, תקופת התמחות, וסטודיו, ברוקלין, ניו-יורק, ארצות-הברית
2018 תכנית סטודיו ואוצרות בינלאומית,(ISCP) קרן תרבות אמריקה-ישראל, ניו-יורק, קרן תרבות אמריקה-ישראל

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018 welcome, temporart state, ברוקלין, ניו יורק
2017 geopolitica, טורינו, איטליה
2016 center of gravity, גלריה זומר, תל אביב
2016 מנגד, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח, קיבוץ הזורע
2015 מכתוב, cite international des-arts, פריז
2014 תיקון עולם, תערוכת גמר MFA בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב, תל אביב
2013 2101, חלל פרויקטים, גלריה זומר, תל אביב
2013 כושי-אטלס, גלריה ג'ולי מ', תל אביב
2012 פרדה לבנה, פרויקט רוטשילד 69, תל אביב
2011 מראה מקום, גלריה ג'ולי מ', תל אביב

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2020 נופי-גוף, מוזיאון ישראל, ירושלים
2019 DA/A , גלריה Ncontemporary , מילאנו
2019 לא בעדן, הביאנלה של ירושלים
2019 Self centered room , ארטפורט, תל אביב
2019 המאמינים, מוזיאון בת ים לאמנות
2019 צורת הדברים שיבואו, גלריה ביתא, ירושלים
2019 צבע גוף, גלריה דנה , קיבוץ יד מרדכי, ישראל
2019 לא גוף לא אדמה לא דם לא ארץ, מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם
2018 קדם–קודם–קדימה, CCA , המרכז לאמנות עכשווית, תל-אביב
2018 Fluid currency , NARS Foundation , ניו-יורק
2017 לא תעשה לך, מוזיאון על התפר, ירושלים
2017 Dig as High as You Can /NON FINITO , ארטפורט, תל אביב
2016 רשמים VI , הביאנלה השישית לרישום, ירושלים
2016 Post-postmodernism ≠ Utopia , מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
2016 מדהים! מהמם! מופלא !, מוזיאון פתח-תקווה לאמנות, פתח תקווה
2016 מוטיב חוזר בכלי קודש ובאמנות עכשווית, מוזיאון מאנה-כץ, חיפה
2015 אני המשורר והיא העולם, בית גורדון לונדון, ראשון-לציון
2015 Take , גלריה זומר, תל-אביב/יפו
2015 ההבטחה, תערוכת ויטרינה, גלריה מינוטאור, פריז
2014 שטח הפקר, בית האמנים בירושלים, ירושלים
2013 הביאנלה לרישום, סדנת ההדפס, מוסררה, ירושלים. אוצרות: טל יחס ואירנה גורדון
2013 מ ו מ נ ט ו ם, פריס – תל אביב – פריס, גלריה מינוטאור, תל-אביב
2012 יריד צבע טרי 5, תל-אביב
2011 Abdominal pain , גלריה ST-ART , יפו
2011 'שיבא' גאלה, בית נשיא גרמניה, ברלין
2011 יריד צבע טרי 4, תל-אביב
2011 חלון אחורי, גלריה דן, תל-אביב
2010 אמנות ישראלית, גלריה FERRATE , תל-אביב
2010 מנופים, גלריה 'מאי', מרכז אמנות ירושלים, ירושלים
2008 'מחנה רמלה – ישראלי,ערבי,גרמני', הגלריה העירונית רמלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבית של האמנית
ליהי תורג'מן באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר, יונתן. “אקראיות מאגית סדורה”. ערב רב, 03 מרץ 2013. https://www.erev-rav.com/archives/22521.
אמיר, יונתן. “מעבדת הקנבס”. TIME OUT תל אביב, 28 פברואר 2013, 89.
ברנרד, ג’וי. “שיחת סטודיו - ליהי תורג’מן”. פורטפוליו, 19 ספטמבר 2020.
הררי, רווית. “בית פתוח – על מושג הבית באמנות ישראלית עכשווית”. נישה, 28 פברואר 2013, 72–74.
מלר-ימגוצ’י, שיר. ליהי תורג’מן - מנגד, פני הס יסעור - Mapping of Countries Yet to Come – קטלוג תערוכה. קיבוץ הזורע: מוזיאון וילפריד ישראל, 2016.
שרעבי, מיטל. “אומנות לא אופנתית”. המקומון תל אביב, מספר 475 (31 מרץ 2011): 32–33.
Brand, Roy. “Lihi Turjeman’s Center of Gravity,” 2016. https://www.artforum.com/picks/lihi-turjeman-63511.
Turjeman, Lihi. interview. Interview by Sarah Peguine, April 5, 2014.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Alison Roberts, “Lihi Turjeman,” Telavivian, October 9, 2016, http://telavivian.com/lihi-turjeman/.
^ ¹ ² ³ ג’וי ברנרד, “שיחת סטודיו - ליהי תורג’מן”, פורטפוליו, 19 ספטמבר 2020, https://www.prtfl.co.il/archives/135104.
^ מיטל שרעבי, “אומנות לא אופנתית”, המקומון תל אביב, מספר 75 (31 מרץ 2011): 32–33.
^ “ליהי תורג’מן”, נבדק לאחרונה 15 מרץ 2021, https://www.artport.art/artist/lihi_turjeman/.
^ ¹ ² ³ יונתן אמיר, “אקראיות מאגית סדורה”, ערב רב, 03 מרץ 2013, https://www.erev-rav.com/archives/22521.
^ Lihi Turjeman, interview, interview by Sarah Peguine, April 5, 2014.
^ רווית הררי, “בית פתוח”, נישה, 28 פברואר 2013, 72–74.
^ ¹ ² ³ שיר מלר-ימגוצ’י, ליהי תורג’מן - מנגד, פני הס יסעור - Mapping of Countries Yet to Come (קיבוץ הזורע: מוזיאון וילפריד ישראל, 2016).
^ Roy Brand, “Lihi Turjeman’s Center of Gravity,” 2016, https://www.artforum.com/picks/lihi-turjeman-63511
^ גדעון עפרת, "לכלכתם", המחסן של גדעון עפרת, 10 יולי 2017, https://gideonofrat.wordpress.com/2017/07/10/%D7%9C-%D7%9B-%D7%9C-%D7%9B-%D7%AA-%D7%9D/.

[1] Alison Roberts, “Lihi Turjeman,” Telavivian, October 9, 2016, http://telavivian.com/lihi-turjeman/.

[:0-2] ¹ ² ³ ג’וי ברנרד, “שיחת סטודיו - ליהי תורג’מן”, פורטפוליו, 19 ספטמבר 2020, https://www.prtfl.co.il/archives/135104.

[3] מיטל שרעבי, “אומנות לא אופנתית”, המקומון תל אביב, מספר 75 (31 מרץ 2011): 32–33.

[4] “ליהי תורג’מן”, נבדק לאחרונה 15 מרץ 2021, https://www.artport.art/artist/lihi_turjeman/.

[:1-5] ¹ ² ³ יונתן אמיר, “אקראיות מאגית סדורה”, ערב רב, 03 מרץ 2013, https://www.erev-rav.com/archives/22521.

[6] Lihi Turjeman, interview, interview by Sarah Peguine, April 5, 2014.

[7] רווית הררי, “בית פתוח”, נישה, 28 פברואר 2013, 72–74.

[:2-8] ¹ ² ³ שיר מלר-ימגוצ’י, ליהי תורג’מן - מנגד, פני הס יסעור - Mapping of Countries Yet to Come (קיבוץ הזורע: מוזיאון וילפריד ישראל, 2016).

[9] Roy Brand, “Lihi Turjeman’s Center of Gravity,” 2016, https://www.artforum.com/picks/lihi-turjeman-63511

[10] גדעון עפרת, "לכלכתם", המחסן של גדעון עפרת, 10 יולי 2017, https://gideonofrat.wordpress.com/2017/07/10/%D7%9C-%D7%9B-%D7%9C-%D7%9B-%D7%AA-%D7%9D/.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]