הזורע
| הזורע | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מגידו |
| גובה ממוצע | 65 מטר |
| תאריך ייסוד | 1936 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 827 תושבים |
| http://www.hazorea.org.il | |
הזורע הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במערב עמק יזרעאל, למרגלות רמת מנשה, על כביש חיפה-מגידו, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד ע"י בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute), תנועה שהיתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה להיות ציונית עם עליית הנאצים לשלטון.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הקיבוץ
הקיבוץ עלה על הקרקע למרגלות הכרמל ליד יקנעם, בשנת 1936, כאשר כח חלוץ היה במקום כבר בתחילת ינואר 1936. השטח כלל 20,000 דונם שנקנו על ידי חברת הכשרת היישוב ויועדו למושבה פרטית. 5000 דונם מתוכם נמכרו לקרן הקיימת לצורך התיישבות קיבוצית של עולי גרמניה, אולם בגלל בעיות הקשורות לפינוי האריסים מהקרקע ניתן היה להתיישב רק על מעט מהקרקע [1]. מייסדי הקיבוץ היו מגרעין של עולים שהתגבשו בחדרה במהלך 1934. רובם הפסיקו לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע ויצאו להכשרות לקראת עליה. בחדרה נבחר השם הזורע, שביקש לסמל את הקשר לאדמה ולהתחדשות בארץ ישראל.
במשך קרוב לשלוש שנים ישבו חברי הגרעין על חלקת אדמה קטנה באורך 300 מטר ורוחב של 60 מטר [2] באוהלים וצריפים ארעיים וסבלו מהתנכלויות בתקופת המרד הערבי הגדול. במהלך הזמן נעשו נסיונות להגיע להסדר פינוי עם הבדואים האריסים שישבו על אדמתם, אך הדבר לא התאפשר בגלל לחץ של קיצונים ערביים. ב-6 בספטמבר 1938 פונו הבדואים מהקרקע על ידי משטרת המנדט[3] והועברו לקרקע חלופית של חברת הכשרת הישוב. בדצמבר 1938 הונח אבן הפינה למבנה הקבע הראשון של הקיבוץ, בית הילדים[4].
בשנת 1942 הצטרף לקיבוץ קבוצה של יוצאי גרמניה, רובם יוצאי ה"וורקלויטה", שעזבו את קיבוץ שמיר. כן קלט הקיבוץ קבוצת נוער מבולגריה שלא מעטים מבניה התגייסו מיד לאחר מכן לפלמ"ח ולצה"ל, ונפלו במלחמת השחרור. זמן קצר לאחר מכן נקלטה קבוצת ילדים בני מרוקו, וכן נערים שעלו מסוריה ולבנון. בהמשך נקלטו בקיבוץ עולים מארצות רבות שהגיעו תחילה לאולפן העברית שפעל בו משנת 1956 ונסגר לאחרונה.
[עריכה] כיום
הזורע הוא קיבוץ שיתופי אולם יש בו הקוראים לשנות את אורחות החיים ולהפוך לקיבוץ מופרט.
בקיבוץ נמצא מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הכולל אוסף של אמנות המזרח הרחוק, שתוכנן על ידי האדריכל זוכה פרס ישראל אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב.
בתחום הקיבוץ נמצא בית הספר היסודי האזורי "פלגים", בו לומדים ילדי הקיבוץ עם ילדים מיישובים שכנים. בית הספר התיכון האזורי אליו שולח הקיבוץ את ילדיו הוא ביה"ס מגידו בעין השופט.
בתחום הכלכלי, בצד המשק החקלאי, ניתן למצוא בקיבוץ את "פלסטופיל", מפעל לייצור יריעות פלסטיק, בריכות לגידול דגי נוי, חנות רהיטים שהיתה בעבר חלק ממפעל רהיטי הזורע שנמכר ע"י הקיבוץ, וחנות 3 משאלות.
[עריכה] אישים ידועים
רפי פלד, לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל, הוא בן הקיבוץ.
[עריכה] לקריאה נוספת
- קיבוץ הזורע 1936-1996: מעגלי יחיד ויחד. עורכת, רוני כוכבי. הוצאת קיבוץ הזורע, 1996.
- הזורע : עשר השנים הראשונות ; התהוותו של קבוץ, יוסף שתיל, קיבוץ הזורע: המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, 1977
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר קיבוץ הזורע
- הזורע באתר הרשות לפיתוח הגליל
- הזורע באתר מועצה אזורית מגידו
- ימי הזורע - אלבום תמונות עם מבחר מצילומיו של אשר בנארי, מראשוני הקיבוץ (באתר "ביתמונה")
- "70 להזורע: הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" כתבה ואלבום תמונות על קנית אדמות הקיבוץ והקמתו ("ביתמונה" באתר ynet)
- מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח - מוזיאון וילפריד השוכן בהזורע
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ביקנעם המתרחבת, דבר, 27 במרץ 1936
- ^ קבוץ הזורע ביקנעם, דבר, 1 ביולי 1936
- ^ נדב מן, הפינוי משדות עמק יזרעאל, באתר ynet, 6 בינואר 2006
- ^ בית ראשון לקיבוץ "הזורע" ביקנעם, דבר, 5 בדצמבר 1938
|
||||||||