משתמש:Orielno/רשימת פרקים מעוצבת לדוגמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 – ההמנון הלאומי
הפרק הראשון הוא מותחן פוליטי בדיוני באורך 44 דקות, שבו ראש ממשלת בריטניה מייקל קאלו מתעורר בוקר אחד לדילמה קשה: הנסיכה הפופולרית סוזנה נחטפת, ובתמורה לחזרתה נדרש ראש הממשלה לקיים יחסי מין עם חזירה בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה הארצית.

תחילה קאלו מתנגד בתוקף לדרישה ועושה כמיטב יכולתו לתפיסת החוטף לפני שמסתיים הזמן הקצוב. קאלו דורש, בנוסף לכך, שבחדשות לא יודיעו על הסחיטה, אך היות שהודעת הסחיטה פורסמה ביוטיוב היא נצפתה על ידי רבים מאזרחי בריטניה, שוכפלה והופצה לכל העולם. למרות שהתקשורת בבריטניה מסכימה לא לסקר את הכתבה, תוך זמן קצר רשתות זרות מסקרות זאת וכך כולם יודעים על החטיפה ועל דרישת הסחיטה.

בתחילה הציבור תומך בקאלו ומאמין שאין לדרוש מאדם לבצע קורבן מסוג זה, אך לאחר פרסומה של הודעה נוספת, בה נראה כי החוטף מחזיק אצבע כרותה והנסיכה משתוללת בכיסאה, דעת הציבור משתנה ודורשת מראש הממשלה להסכים לדרישות החוטף. במקביל, המלכה ועוזריו של ראש הממשלה מנסים לשכנע את ראש הממשלה בדעה זו, תוך שהם קובעים ש"יש להחזיר את הנסיכה בבטחה אל הארמון". נראה שקאלו לא משתף לאורך כל הפרק את אשתו בהתלבטויותיו, האם יסכים לדרישה, האם יסרב.

כאשר כל האפשרויות האחרות נכשלות, קאלו נאלץ לקיים יחסי מין בשידור חי מול כל העולם. הנסיכה משוחררת ללא פגע, אך מסתבר כי שוחררה זמן קצר לפני מועד השידור אל הרחוב, אך איש לא הבחין בכך, משום שכולם נערכו לצפייה בשידור. מסתבר כי האירוע בוצע על ידי אמן זוכה פרס טרנר בשם קארלטון בלום, שהתכוון להוכיח שאירועים בעלי משמעות לא התגלו לציבור ולממשלה בזמן, משום שהם היו "במקום אחר, צופים במסכים" ולא שמו לב לעולם האמיתי. בלום מתאבד מיד לאחר מכן.

שנה לאחר מכן, תדמיתו הפוליטית של קאלו השתמרה ללא פגע והוא אף זכה לאהדה ציבורית גדולה יותר, בשל נכונותו להקריב את כבודו. הנסיכה סוזנה החלימה מן החטיפה ומצפה להריון. הציבור יודע על מעורבותו של בלום בחטיפת הנסיכה, אך לא בשחרורה המוקדם, שלמעשה מראה כי קאלו לא היה אמור לשכב עם חזירה, כדי לשמר את החשיבות של המעשה של קאלו. בעוד תדמיתו הציבורית של קאלו נשמרה, ואולי אף השתפרה, מחוץ לעיני המצלמות מערכת הנישואים שלו מתפוררת.

הפרק נכתב על ידי צ'ארלי ברוקר ובוים על ידי אוטו בת'וסט.

פרק 2 – 15 מיליון נקודות זכות
זוהי סאטירה על תוכניות בידור ועל צמאונו שאינו יודע שובע של הקהל להסחות דעת. בעולם עתידי זה, כולם חייבים לרכוב על אופני כושר, המסודרים בתאים, כדי להפעיל את סביבתם האלקטרונית ולהשיג לעצמם נקודות זכות (באנגלית: Merits). כולם לבושים בחליפת טרנינג אפורה ויש להם דבר הנקרא "doppel", אוואטרים וירטואלים שנוצרו בהשראת MIIS ו-Xbox 360, וניתן להזמינם עם תלבושות שונות, תמורת סכום מסוים של נקודות זכות. הפעילויות היומיומיות מופסקות ללא הרף על ידי פרסומות שאי אפשר להסיר או להתעלם מהן מבלי לשלם קנס בנקודות זכות. האזרחים החיים במציאות זו חיים בתאים שקירותיהם עשויים ממסכים ענקיים שבהם ניתן לצפות בטלוויזיה, ולדבר עם האוואטרים בגודל אמיתי.

אנשים בעלי עודף משקל נחשבים לאזרחים סוג ב', ועובדים כמנקים סביב המכונות (שם תוקפים אותם מילולית) או מושפלים בתוכניות בידור.

בינגהם (אשר כינויו "בינג") מדסון הוא אזרח של המתקן שירש למעלה מ-15 מיליון נקודות זכות, ויש לו את המותרות של הפסקת הפרסומות. בשירותים הוא שומע אישה בשם בי אבי (Bi Abi), עם קול נעים מאוד לאוזניו, שרה שיר לפני קיום המתקן. הוא מעודד אותה להיכנס לתוכנית בידור בסגנון "אקס פקטור" שמאפשרת לאנשים להופיע כדי לגלות כשרונות חדשים, ונותנת לאנשים סיכוי לצאת מהעולם המזכיר עבדות, שסובב אותם. אך אבי אינה רוצה לעשות זאת, כי היא חושבת שהמבוכה האפשרית אינה שווה את 12 מיליון נקודות הזכות שהן מחיר הכניסה לתחרות. בינג, בעודו מרגיש שאין דבר אחר ששווה קנייה, קונה את כרטיס הכניסה ונותן כמתנה אותו לאבי.

כאשר היא נכנסת לתחרות, היא מקבלת חומר מסמם בשם "ציות" {באנגלית: ("Cuppliance" (compliance in a cup}. השופטים והקהל נהנים משירתה, אך לאחר מכן הצהירו שאין מקום ל"זמרים מעל הממוצע", ובמקום זאת הציעו לה תפקיד כשחקנית בתוכנית טלוויזיה פורנוגרפית בשם "הכוסיות של ריית'" (wraith's babes), אחרת תחזור אל האופניים. אחרי דרבון מהשופטים ומהקהל, ותחת השפעת הסמים, אבי מסכימה באי רצון ובינג שבור לב.

בינג חוזר לתאו בלי אבי ובלי שום נקודות זכות. כאשר צצה פרסומת של "הכוסיות של ריית'" על המסך, בינג אינו מסוגל להפסיק אותה משום שאין לו מספיק נקודות, והוא מוכרח לראות את אבי מבצעת מעשים מגונים. הוא מנסה בכל כוחו לברוח מן התא, בעודו חובט בדלת, עד שהזכוכית נשברת. הוא מחביא חתיכה מהזכוכית מתחת למיטתו ומתחיל להרוויח עוד 15 מיליון נקודות בשביל להיכנס לתחרות. הוא מפסיק לקנות אוכל (ואוכל את שאריותיהם של אזרחים אחרים) ומדווש חודשים עד שיש לו מספיק נקודות לקניית כרטיס נוסף. הוא ממתין בחדר ההמתנה של "Hot Shots" (תוכנית הבידור) כל יום בלי שום הבעה, עד שהוא נקרא לבסוף להתחרות.

כאשר הוא נעמד על הבמה, בינג פוצח בריקוד אבל מפסיק את הופעתו, שולף את הזכוכית החדה ומאיים להתאבד בשידור חי. הוא נואם מלא ברגשות של זעם ובוכה על כך שהמערכת אינה הוגנת ומביע את כעסו על כך שהשופטים גזלו ממנו את הדבר היחיד שהוא מצא במתקן שחש שהוא אמיתי וטהור. השופטים, במקום לקחת את דבריו לתשומת לבם, מתרשמים מ"הופעתו" ומציעים לו תוכנית משלו, בה הוא יוכל לנאום על המערכת כמה שהוא רוצה. במקום להתנגד למערכת, הוא מסכים, והוא נראה מסיים מנאומיו בתא מזויף בפנטהאוס שלו, ומניח את חתיכת הזכוכית בקופסת משי. בנימה זו, הוא מביט לקראת מה שנראה כמערכת של מסכים ענקיים, המציגים יער עד. דרך נוספת להבין את סיום הפרק היא להניח כי יער העד לא מוצג על ידי מערכת מסכים, אלא נשקף על ידי חלונות פשוטים. פרשנות כזו מוסיפה ביקורת על כך שהאנושות בוחרת להקיף עצמה בטכנולוגיה ולא בטבע האמיתי.

הפרק נכתב בידי צ'ארלי ברוקר וקאנאק הוק (kanaq huq) ובוים בידי ארוס לין.

פרק 3 – כל ההיסטוריה שלך
בפרק זה ממשיך הבמאי לבחון את גבולות חדירת הטכנולוגיה לימינו. גם בפרק הזה מוצגת מציאות מוקצנת בעתיד הלא רחוק, שבה לכל אדם יש אפשרות לקטלג וליצור ארכיון של כל זיכרון שראה בחייו. הפרק מתאר איך הטכנולוגיה לא גורמת בהכרח לאושר לאנושות אלא מאפשרת חדירה למרחב הזכרונות הפרטיים של כל אדם ולמצבים לא נעימים. לא סתם מוחנו מעדיף לפעמים להשכיח מאורעות שעברו עלינו.

הפרק נפתח כשבחור בשם ליאם נמצא בראיון עבודה. בסופו הוא עולה על מונית בדרך לשדה התעופה ומשם הביתה. במונית הוא עובר על ההתרחשות ועל הבעות הפנים של המראיינים בזמן הראיון. הוא מגיע לשדה התעופה שם בודקים את הזיכרונות שלו לפני הטיסה, לבדוק שלא ביצע פשע במהלך השעות האחרונות. כשהוא נוחת הוא מגיע למפגש חברים של אשתו ופוגש שם בבחור בשם ג'ונאס (טום קאלן). ליאם מגלה במהלך הערב עדויות שונות לכך שבין ג'ונאס לאשתו, פיון (ג'ודי ויטאקר), הייתה מערכת יחסים לפני שהכירו. בהמשך הערב נהייה ליאם אובססיבי יותר ויותר לעבר של אשתו ושל ג'ונאס, עבר שאשתו ניסתה להסתיר ממנו. ליאם קם בבוקר שאחרי ונוסע שתוי לבית של ג'ונאס, דורש ממנו למחוק את קובצי הזיכרון שיש לו על אשתו. בזמן שהוא מאיים עליו, הוא רואה על מסך הטלוויזיה זיכרון מלפני 18 חודשים, דבר שמאמת את העובדה שאשתו בגדה בו עם ג'ונאס. ליאם חוזר הביתה ומתעמת עם פיון בדבר העובדה הזו ודורש לדעת האם הבת שלהם אכן שלו. בסוף הפרק רואים את ליאם לבד בביתו, ללא פיון או הבת שלהם. הוא עובר על הזיכרונות שיש לו מפיון ומחליט להוציא מתוכו את השבב כדי שלא יוכל להשתעבד יותר אליו.

הפרק נכתב בידי ג'ס ארמסטרונג ובוים בידי בראיין וולש.

עונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 – תכף אשוב
הפרק מספר על מרתה (היילי אטוול), שהתאלמנה מבעלה אש (דונל גליסון) שנהרג בתאונת דרכים. היא מתקשה להתמודד עם האובדן, וחברתה מפנה אותה לחברה שמדמה שיחות עם בעלה המת באמצעות ניתוח כל הדברים הציבוריים שפרסם ברשתות החברתיות. מרתה שהתנגדה לרעיון, מתבשרת שהיא בהריון ממנו, ושולחת בצ'אט הודעה לבעלה בה היא רושמת שהיא רק רוצה להגיד לו דבר אחד, שהיא בהריון. הוא עונה לה והם מתחילים לפתח שיחה בצ'אט. לאחר כמה שיחות היא אומרת לו שהיא הייתה רוצה באמת לדבר איתו, בעלה הווירטואלי מסביר לה שאפשר, והיא מעלה לתוכנה את כל הסרטונים שלו כדי שתוכל לנתח את קולו. הוא מתקשר אליה ומרתה מתמכרת לבעלה הווירטואלי, ומדברת איתו שעות רבות בכל יום. מרתה התמכרה כל כך לדיבור איתו, שכאשר הפלאפון שלה נופל והשיחה מנותקת, היא נכנסת להיסטריה ומתחילה לבכות. אחרי כמה ימים, אש הווירטואלי, מספר לה על השלב הבא ביחסים ביניהם. היא מקבלת חבילה גדולה, ובה חלקי גוף מלאכותיים דמוי אדם, היא מניחה אותם באמבטיה וכעבור כמה שעות יוצא מהאמבטיה רובוט זהה כמעט לחלוטין לאש שמדבר כמוהו ונראה כמוהו. והיא אפילו אומרת לו שהוא יותר מוצלח מבעלה במיטה. הרובוט לומד בקלות, ובעזרת מרתה משלים פרטים שחסרים לו, כדי להגביר את הדמיון לאש. מרתה מוצאת עצמה מיואשת מהרובוט בשלב מסוים, כשמתברר לה שהוא מגיב לדברים בצורה שהיא לא הייתה מצפה מאש, שהוא מציית לה ולא מפתח שום ריב בניגוד לאש והוא גם לא אוכל וישן. מרתה לוקחת אותו לראש המצוק ומורה לו לקפוץ, הרובוט מתכונן לקפיצה ומרתה מתעצבנת עליו על כך שאש היה בוכה ומתחנן שהיא תוותר לו, אז הרובוט מחקה את אש, בוכה ומתחנן שלא תהרוג אותו.

אחרי כמה שנים, כאשר מרתה נמצאת עם בתה החוגגת יום הולדת. מרתה חותכת מהעוגה שתי פרוסות, אבל הילדה מבקשת ממנה עוד פרוסה כדי להביא ל"אבא", מרתה אומרת לה שזה לא סוף השבוע אבל בסוף מוותרת, והילדה עולה לעליית הגג ומדברת עם אש, ובזמן הזה מרתה מחוץ לעליית הגג וקרובה לדמעות.

פרק 2 – דב לבן
ויקטוריה מתעוררת בחדרה בערפול חושים מוחלט. על הרצפה מונחות גלולות, והיא עצמה אינה זוכרת מי היא והיכן היא נמצאת, היא יורדת למטה ומגלה שם תמונה של ילדה קטנה, ילדתה - ככל הנראה לה. כל המסכים בקרבת מקום מקרינים צורה לבנה על גבי מסך שחור, ועל לוח השנה היא רואה את חודש אוקטובר, וכל התאריכים בו עד ה-18 בחודש מסומנים ב X. ויקטוריה מבולבלת, יוצאת אל הרחוב הריק. היא בוכה ומבקשת עזרה מכל אחד שהיא רואה - שיזהה אותה ויאמר לה מי היא. אך כל אחד בסביבה מצלם אותה באמצעות הטלפון הנייד שלו, וכולם מתעדים את חוסר האונים שלה. בשלב מסוים, יוצא מאוטו כחול בן אדם, שעוטה על פניו מסיכה ועליה הצורה הלבנה, ומנסה לירות על מנת להרוג את ויקטוריה. היא בורחת, ומתגלה על ידי שני נמלטים - גבר ואישה שאינם מהופנטים. הם מספרים שבמציאות הנוכחית, 9 מכל 10 אנשים, הוא או "צופה" (אחד אשר עוקב אחרי מעשיך באמצעות הטלפון שלו) או "צייד" (אחד אשר מחפש אותך במטרה לפגוע). שלושתם מסתתרים במכולת קרובה, אך הצייד מצליח לפרוץ ולהרוג את הגבר. שתיהן נמלטות, ונרדפות על ידי צופים רבים, צייד ועוד ציידת שעכשיו הצטרפה למרדף גם היא. ברגע האחרון, מגיע עוד נמלט אחד ששמו בקסטר שאינו מהופנט ומבריח אותם ליער. לאורך כל הפרק, ויקטוריה נרדפת בזכרונות של ילדתה משחקת - סיוטים מאותה תמונה שראתה. היא מגיעה עם אותה נמלטת ועם הבחור שהציל אותם ליער שבו ככל הנראה לא נשקפת סכנה, אך עד מהרה מסתבר שאותו בחור הוא אחד מהציידים. הוא מוליך אותן באיומי רובה אל אמצע היער, שם מחכים להן צופים רבים. ויקטוריה מפחדת כשהיא רואה לא מעט אנשים תלויים צלובים על עצי היער. כאשר דעתו של הצייד מוסחת, הנמלטת בורחת, וויקטוריה נשארת לבד להתמודד עם הצרה. הצייד מתכונן להשתמש במקדחה על מנת לחרוץ את גורלה של ויקטוריה, אך הנמלטת מצליחה ברגע האחרון לחזור, לחטוף את רובה הציד ולירות בו. הנמלטת לוקחת את ויקטוריה והן ממשיכות במסען אל עבר 'הדב הלבן', המשדר שממנו יוצאת הצורה הלבנה שמהפנטת את כולם. הן מגיעות לשם, אך גם שני ציידים אחרים, והם נלחמים זה בזה. כאשר אחד הציידים לא מרוכז, ויקטוריה מצליחה לחטוף ממנו את נשקו ומכוונת אותו אליו. היא יורה ברובה אשר במקום כדור, יוצא ממנו קונפטי. ויקטוריה, שאינה מבינה מה קורה סביבה, רואה מולה פתאום את הקיר נפתח ושם יושב קהל, והאנשים שהיו איתה בדב הלבן אוזקים אותה לכיסא ומקבלים מחיאות כפיים כמו שחקנים בהצגה. בקסטר, הצייד שניסה להרוג אותה, הוא המנחה של ה"הצגה" ושואל את ויקטוריה האם היא מבינה מה קורה, והיא משיבה שלא. הוא מספר לה בנוכחות הקהל על הסיפור שקרה לה בעברה ומסתבר לה שהילדה שהיא חשבה שהיא בתה, היא ג'מיימה סייקס, ילדה בת 6 שנחטפה ונרצחה על ידה ועל ידי איאן (ארוסה), אשר רצח אותה ביער כאשר ויקטוריה צילמה את כל הרצח ולא נחלצה לעזרת הילדה (האנשים שצילמו אותה ולא עזרו לה הם מטאפורה למעשיה). לילדה היה דב לבן שנהיה סמל חטיפתה, והסמל הלבן שהיה בטלוויזיות ועל המסיכות הוא קעקוע שהיה לאיאן על העורף. ויקטוריה הואשמה בבית המשפט, ולהגנתה אמרה שהיא פעלה בעקבות אהבתה אל איאן (שהתאבד בתאו לפני המשפט), אך השופטת לא קיבלה את הטיעון וכולם התייחסו אליה כרוצחת.

ויקטוריה, שעדיין לא זוכרת במפורט את כל האירועים הללו, מובלת קשורה אל מול קהל זועם, שמשליך עליה חפצים, משפיל אותה וקורא לה בגינויים ובקללות כאשר בסוף הנסיעה, היא מגיעה לבית בו היא התעוררה בבוקר של אותו יום. בקסטר מושיב אותה מול הטלוויזיה המציגה את הסרטונים של ג'מיימה שהיא צילמה ומחבר לה אלקטרודות לראש שאמורות למחוק לה את כל הזיכרון ולאפס אותה לקראת ההצגה של מחר. ויקטוריה מתחננת שיהרוג אותה, צועקת וזועקת אך בקסטר רק הולך ומסדר את הבית מחדש כמו שהיה בבוקר, ומסמן את 18 באוקטובר ב-X נוסף (כך שוויקטוריה עברה את אותו היום כבר למעלה מ-17 פעמים).

בכתוביות של סוף הפרק, מתגלה שהדב הלבן הוא אולפן עם סיור מבקרים, אשר מגיעים אליו אנשים חדשים מדי יום, והם משחקים את הניצבים שמצלמים עם הטלפון את כל היום של ויקטוריה. בתום הפרק, מראים את ויקטוריה מתעוררת בבוקר, ישובה על כיסא, ללא שום זיכרון והיא מתחילה את היום.

פרק 3 – הרגע של וולדו
ג'יימי סאלטר (דניאל ריגבי) הוא קומיקאי כושל שלמחייתו מדבב דמות של דב מצויר וגס רוח בשם וולדו כחלק מתוכנית לייט נייט. לאחר שהוא לועג בשידור לחבר הפרלמנט ליאם מונרו (טוביאס מנזיס), המפיקים רוצים לרכב על גל ההצלחה ולהריץ את וולדו לבחירות לפרלמנט. סאלטר לא ממש מרוצה מזה, אבל אף אחד לא ממש שואל אותו, והעסק הזה יוצא משליטה.

הרעיון אומנם הוא לא חדשני, כבר היו בעבר מפלגות פרודיות שרצו לפרלמנט, וחלקן אפילו הצליחו להיכנס אליו. גם בארי לוינסון ביים כבר סרט בשם "איש השנה" שבו הקומיקאי טום דובס (רובין ויליאמס) רץ לנשיאות ארצות הברית, ולרגע אפילו נראה שהוא מנצח. החידוש הוא בשני מובנים: הראשון הוא שבניגוד לדוגמאות האחרות שלרוב הן קומיות, פה הרעיון מובא כהליכה לעבר דיסטופיה; השני הוא שפה מדובר בדמות בדיונית שרצה לבחירות, ואפילו מצליחה למשוך אחריה את ההמונים.

ספיישל חג מולד
בספיישל חג המולד אנו פוגשים שני גברים שנמצאים בתוך בית קטן כבר כ-5 שנים. הגבר המבוגר יותר, מתיו (ג'ון האם), מנסה לדובב את הבחור הצעיר, אך זאת ללא הצלחה יתרה.

מתיו מספר לו על עצמו, הוא היה גורו של מין קבוצת גברים אשר הנחה אותם במפגשים עם בחורות בזמן אמת, כשכל חברי הקבוצה צופים בדייט ביחד. מתואר דייט של בחור צעיר ונראה כיצד מתיו מנחה אותו כשהוא מנסה להתחיל עם בחורה שקטה ומסתורית במסיבת משרד לכבוד חג המולד. הוא מצליח ללכת איתה לדירתה אך היא שומעת אותו מדבר עם מתיו וחושבת שהוא שומע קולות, מתגלה שגם היא שמעה קולות ועברה טיפול תרופתי משום כך. המשקה שהיא מעניקה לו כולל את התרופה, היא מכריחה אותו לשתות את המשקה מה שמוביל למותו. מתיו נאלץ להשמיד ראיות ולברוח.

בהמשך מתגלה עבודתו האמיתית של מתיו, העובד בחברה המייצרת טכנולוגיה שבה נסרק מוחו של אדם, ונוצרת דמות וירטואלית שלו המורכבת משורות קוד. הדמות נמצאת בתוך מכשיר הנקרא 'עוגייה' והיא נוצרת על מנת לשרת את האדם האמיתי ממנו נוצרה, בתפעול הבית (בית חכם) ובארגון סדר היום. אנו צופים באישה בשם גרטה העוברת את התהליך ואת מתיו משוחח עם הישות הווירטואלית שיצרו ממוחה, בתחילה היא אינה מודעת למצבה ומתחננת שיחזיר אותה לגופה, וכדי לשעבד אותה גורם לה מתיו לחוות תחושת זמן שונה (באמצעות המחשב הוא גורם לה לעבור 3 שבועות ואחר כך חצי שנה) בזמן שהזמן האמיתי ממשיך כרגיל. זה שובר את רוחה והיא מסכימה לחיות בתור מתפעלת הבית של עצמה האמיתית ולו בשביל שתוכל לעשות משהו.

לאחר הסיפורים האלה מתחיל סוף סוף האיש הצעיר יותר לדבר. הוא מספר על יחסיו עם בת זוגו האהובה, בת', אשר נכנסת להיריון שהיא איננה מוכנה אליו. זה מוביל לוויכוח בין השנים. הטכנולוגיה בפרק זה היא 'עיניי זד', העיניים של כולם הן בעלות רכיבים דיגיטליים (אשר מאפשרים לדוגמה לצלם תמונות או להתקרב לעצמים), הדבר היותר נורא הוא אפשרות ה'חסימה', בה משתמשת בת' כנגד הבחור. כשחוסמים מישהו אין אפשרות יותר לראות ולשמוע אותו (הוא מופיע כצללית אפורה עם קול בלתי ברור). הצד השני אינו יכול גם לראות או לשמוע את הצד השני. הבחור שבור הלב מבקר בכל חג מולד בבית אביה של בת', אשר מעולם לא אהב אותו, וצופה בצללית שלה (ושל הילדה שנולדה) מרחוק. חסימה עובדת גם על צאצאים ולכן אין הוא מסוגל לראות אותה. יום אחד הוא רואה בחדשות שבת' נהרגה בתאונה, עם מותה החסימה הוסרה (הוא רואה את פניה בתמונה בחדשות), מכאן הוא מבין שיוכל לראות את בתו סוף סוף. הוא קונה לה כמתנת חג מולד כדור זכוכית מושלג, ונוסע לבית האב. הוא מסוגל לראות את הילדה אך מגלה כי היא אסייתית, מכאן היא מבין שבת' בגדה בו עם ידידה האסייתי (אשר הופיע מוקדם יותר באותו הפרק). הוא פוגש את האב ודורש לראות את בתו ובהיקף זעם מטיח בראשו את כדור הזכוכית וגורם למותו. הוא בורח משם ומשאיר את הילדה לבד, היא הולכת לחפש עזרה אך לא שורדת את המסע בשלג.

מתיו שואל את הבחור האם הוא מודה, והאחרון אומר שכן. מסתבר שכל זו הייתה חקירה כדי להוציא הודאה מפיו של הבחור על הרצח. הסיבה שהבחור לא ידע זאת היא שהוא בעצם 'עוגייה', הישות הממוחשבת של עצמו שהוצאה ממנו בכוח שהוצגה במקום הנראה כמו בית. עצמו האמיתי נמצא במעצר ולא מדבר עם החוקרים. מתיו נכנס אף הוא למרחב הווירטואלי הזה ודיבר איתו, ובעזרת המחשב גרם לו להרגיש שעברו חמש שנים כשלמעשה עברו רק 70 דקות. לאחר שהוציא ממנו הודאה הוא דורש לקבל את חירותו בשל כך, אך נאמר לו כי בעקבות הפשע שביצע בעקיפין (הוביל למותו של הבחור בקבוצת הדייטים ולא דיווח על כך) הוא נכנס לרשימה מיוחדת ולמעשה נחסם על ידי כולם. מתיו הולך ברחוב המושלג, כשכל האנשים סביבו הם צלליות חסומות, הם עצמם רואים אותו בצללית אדומה ומתרחקים ממנו. לבינתיים, החוקרים 'מטפלים' בבחור הצעיר שהודה ברצח- כשהם דוחסים לו בעוגיה, לתוך דקה, אלף שנה של שמיעת שיר עליז של חג המולד בטון גבוה, וללא יכולת להפסיק אותו, כשמהחלון נשקפת לו תמונת הילדה השוכבת מתה מתחת לעץ בשלג - מה שמוביל אותו לצרוח, בצעקה שנבלעת על ידי השיר.

עונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 – Nosedive
הפרק עוסק בעולם המנוהל באמצעות כמות האהדה שהסביבה רוחשת לאדם. כל אדם בחברה מדורג על ידי חברים, משפחה וזרים על פעילות חייו באמצעות הטלפון הסלולרי שלו. הוא מדורג על פי הנימוסים שהוא מפגין (במפגשים, בנהיגה), שירות אדיב ללקוח, פרסום תצלומים מרהיבים או מצחיקים מסיטואציות בחייו ועוד. כמות האהדה של אדם ערכה כמעמד חברתי, ומספקת פריווילגיות כגון קבלה לשכונת מגורים, סבסוד ברכישת דירה, עמידה מועדפת בתורים, וכניסה למקומות המוגבלים לבעלי מעמד אהדה גבוהה בלבד.
פרק 2 – Playtest
הפרק עוסק בחברה המפתחת משחקי אימה. החברה מבצעת ניסוי אודות טכנולוגיה חדשה של מציאות רבודה במסגרתה תוכנת המחשב מתחברת למוחו של השחקן, שואבת את זיכרונותיו, מנתחת את פחדיו ובאמצעות בינה מלאכותית משנה את תסריט המשחק למול חולשותיו, על מנת לגרום לחוויית אימה יוצאת דופן. במהלך הפרק, צעיר שברח מהבית וטייל בעולם בחר להשתתף בניסוי ולהשתתף כשחקן. במהלך הפרק ניכר כי הצעיר מתמודד עם פחדיו כמו פחד מעכבישים, ילד בריון שהטריד אותו בצעירותו, והפחד לדבר עם אמו שוב. בסוף הפרק הצופה מבין שמרגע התחברות המחשב, כל תהליך בחינת המשחק כפי שהוצג היה פרי דמיונו של הצעיר וארך במציאות 0.04 שניות. המשחק נעצר בטרם עת כיוון שהמכשיר הסלולרי של הנער, שפעל בסמוך, שיבש את מערכות המחשב ויצר הפרעות שגרמו למותו של הנער.
פרק 3 – Shut Up and Dance
תוכנה זדונית המותקנת אצל מחשבים של אזרחים מאפשרת להאקרים להוציא מידע רגיש אודותיהם כגון מידע על מאהב, תמונה חושפנית ועוד. ההאקרים מאיימים על האזרח בחשיפת התמונות וביצוע שיימינג, וסוחטים אותו לבצע פעולות לדרישותיהם בתמורה למחיקת החומר. במהלך הפרק נראה כיצד אותם אזרחים נשלחים למשימות מגוונות כמו העברת סחורות ממקום למקום, שוד בנק ואף ביצוע רצח כחלק מהסחיטה. בסוף הפרק מתגלה כי גם לאחר ביצוע המשימה, ההאקרים מפרסמים בכל זאת את החומרים כך שהקורבנות נפגעים פעמיים, גם בביצוע המשימה בניגוד לרצונם וגם בשיימינג ממנו ניסו להימנע.
פרק 4 – San Junipero
הפרק עוסק בבחורה צעירה המבלה בעיר הבילויים "ג'וניפרו". זו פוגשת בבחורה נוספת במהלך מסיבה ומגלה אליה משיכה מינית. במהלך הפרק, באופן אבסורדי, לאחר שבוע של זמן, המציאות משתנה כבעשור. זאת בא לידי ביטוי במוזיקת התקופה המושמעות במסיבות, החדשות המשודרות מסביב לעיר, שלטי החוצות, המכוניות ועוד. בסוף הפרק מסתבר שמדובר במציאות וירטואלית שמאפשרת לאדם "לחיות" לאחר המוות (מרבית אנשי הקבע בעיר כבר מתים), ולאפשר לזקנים ובעלי מוגבלויות לבקר באופן זמני במציאות זו וליהנות במסיבות, בילויים ולכאורה לשוב לחיי הנעורים.
פרק 5 – Men Against Fire
הפרק עוסק ביחידה צבאית בעלת טכנולוגיה מתקדמת הנלחמת נגד "מקקים" (יצורים דמויי זומבי). ללוחמים ביחידה מותקן ציוד למציאות רבודה המאפשר להם לראות בנוסף למציאות הקיימת מפות, שרטוטים ועוד. במהלך הפרק מגיע ליחידה לוחם צעיר שעם מפגשו הראשון עם המקקים, הוא מצליח לחסל שניים מהם, אך ממש לפני כן, המקק מחזיק בכלי המפיץ לעברו קרן אור בלתי מזוהה. במשך מספר ימים הלוחם סובל מבעיות ראיה, נשלח לבידוק אך הבדיקה אינה חושפת פגם בציוד או בגופו. הוא נשלח למשימה נוספת לחיסול המקקים אך הפעם הוא מזהה שחבריו יורים לעבר בני אדם. בסוף הפרק הלוחם נחשף לעובדה שאותם יצורי ה"מקקים" הם בעצם בני אדם כאשר הציוד שהחזיק מיסך את המציאות שלו במטרה למנוע את התמודדות החיילים עם המראות והקולות שבחיסול אנשים. החייל התנגד לעובדה זו ורצה להסיר ממנו את הציוד הממסך - בתגובה לכך מפקדיו החזירו לו זכרונות מחיסול המקקים, אך זה בדיעבד הבין שרצח בדם קר בני אדם. לאחר שלא יכל להתמודד עם המראות שחווה החליט שלא להסיר את הציוד ולחזור להתכחש למציאות.
פרק 6 – Hated in the Nation
עולם ובו נחיל ננו-רובוטים של דבורים, שפותחו במקור לביצוע האבקה מלאכותית, בעלות אמצעי זיהוי תמונה, בינה מלאכותית ויכולת שכפול עצמי נחשפות כבעלות פוטנציאל איום גבוה לבני אדם, זאת לאחר שהורגות שני בני אדם. החקירה המשטרתית בנושא חושפת שלא מדובר בצירוף מקרים אלא בהאקר שהשתלט על מערכת הבקרה של הדבורים במטרה לחסל אנשים שהציבור משתלח בהם ברשתות החברתיות, בכל פעם שאלו תייגו "#מוות ל" עם שם ותמונה של אדם. בסוף הפרק חלה תפנית בעלילה, כך שכל האזרחים שהשתתפו במשחק ותייגו אדם אחר, הופכים להיות מטרות לדבורים; זאת במטרה להוכיח את כוחן של מילים כביקורת וכמה השפעה שלילית קיימת בהתבטאות ללא רסן ברשתות החברתיות.

עונה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 – USS Callister
בתחילת הפרק באווירת סדרת וינטג' משנות ה80 מוצגת ספינת חלל בשם קאליסטר וצוותה אשר חווים הרפתקאות בחלל. עד מהרה נחשפת המציאות בה קפטן הספינה רוברט דיילי הוא למעשה מנהל טכני בחברה בשם קאליסטר המפתחת משחק מציאות מדומה. עד מהרה אנו מזהים חלק מעובדי החברה בתור צוות החללית. מסתבר שדיילי יצר לעצמו גרסא נפרדת של המשחק בה הוא מגלם את הקפטן האמיץ, משום שבחיים מצבו החברתי אינו בכי טוב וכי בעולם המשחק הוא חזק וכל יכול ומנצל את כוחו כדי להתעמר בעובדי החברה בגרסת המשחק. כשעובדת חדשה בשם נאנט קול מגיעה לחברה ומגלה עניין בדיילי ובקוד שפיתח, הוא מתאכזב כי אינה רואה בו מושא לתשוקה ואנו מגלים כי דיילי סרק גם את הד.נ.א שלה ויצר העתק שלה במשחק המציאות המדומה הפרטי שלו, כמו גם של העובדים אחרים שפגעו בו במהלך עבודתו. דגימתה של נאנט, העובדת החדשה, אינה מוכנה להשלים עם המצב ומתכננת תוכנית כיצד להשבית את המשחק אחת ולתמיד. דיילי לעומתו מפגין את כוחו ומעלים את פרצופה כך שהיא נחנקת אך למעשה אינה יכולה למות מבלי שהוא יחליט כך. וכך אנו מבינים כי כוחו של דיילי הוא בלתי מוגבל בעולם המשחק.

לאחר שהצוות מצליח לשלוח הודעה לנאנט האמיתית, דיילי מגלה זאת ונוקם בהם בכך שהופך את אחת מחברות הצוות לחייזר מפלצתי. אנו מגלים שמנכ"ל קאליסטר, וולטון, היה האדם הראשון שדיילי העתיק לתוכנה משום שוולטון השפיל אותו ולא התייחס אליו בכבוד. כעונש על כך הוא העתיק את בנו של וולטון לתוכנה ואילץ אותו לראות את בנו מת בייסורים כשהוא מושלך מחוץ לחללית. לכן מפחד וולטון לפעול נגד דיילי משום שהוא יודע שיש לו עדיין את דגימות הד.נ.א של כולם, גם של בנו. לכן הוא יודע שהתהליך יחזור על עצמו לנצח. נאנט מגלה כי עדכון תוכנה בדמות חור תולעת מופיע, וכי אם יטיסו את החללית לתוכו התוכנה הפרטית של דיילי תחדל להתקיים והם אמנם יימחקו אך יהיו חופשיים. בתוכנית מחוכמת מצליחים החבורה לשלוח לנאנט האמיתית תמונות חושפניות של עצמה כך שתחשוב שהיא נסחטת. הם מתחזים לסוחט בשיחת טלפון וגורמים לכך שנאנט האמיתית תסיח את דעתו של דיילי ותיקח מהמקרר שלו את דגימות הד.נ.א, בזמן שהם יטיסו את החללית אל חור התולעת. על מנת להספיק לחור התולעת לפני חזרתו של דיילי עוברת החללית דרך חגורת אסטרואידים ונפגעת עד כדי הפסקת פעילות המנועים. וולטון מקריב את עצמו, מתקן את המדחפים ונשרף (ההקרבה היא בכך שלא ניתן למות במימד המשחק ללא בחירתו של דיילי, ולכן למעשה יישרף ולא ימות מזה). החבורה מצליחה לעבור בחור התולעת, וכך מתגלה גרסת המשחק של דיילי ונמחקת. דיילי שנותר בתוכה לא מצליח לצאת מהמשחק, תודעתו נמחקת איתו וגופו נותר מת בביתו. אנו מגלים כי צוות החללית שרד והגיע למרחב שבו מתקיים המשחק המקוון. נאנט הופכת לקפטן החדשה של החללית.

פרק 2 – Arkangel
פרק זה נותן נקודת מבט חריפה על הדאגה המוגזמת (אולי בצדק) של ההורים בימינו לשלום ילדיהם כנגד האינטרנט השופע במידע גס אלים ובוטה, וכמובן בדאגה לילדים מפניי דברים יומיומיים רגילים שלא אמורים להיחשף אליהם.

ישנה מערכת חדישה בשם "Arkangel" עבור הורים שרוצים 'להגן' ולשמור על ילדיהם ע"י שתילת שבב זעיר במוחם המאפשר להורה לראות בזמן אמת איפה ילדיהם נמצאים, את המדדים בגופם, שידור חי ואפילו לטשטש את ראייתם אם המראה לא ראוי לדעתם.

פרק זה נפתח בלידה של שרה. האם נורא מודאגת לשלומה בתקופת הילדות. סצנה קשה נראת כאשר במהלך שיחה בפארק של האם עם אחת האימהות מהשכונה, שרה נעלמת כאשר רודפת אחרי חתול, האם חרדה לשלומה צועקת וזועקת ומחפשת אחריה, לאחר זמן מה של חיפושים-מוצאים אותה. לאחר המקרה ומרוב הדאגה היא משתילה לשרה את אותו השבב החדיש.

במהלך ההתפתחות של הילדה האם יושבת מול אותו הטאבלט עם התוכנה וצופה בהתנהלות היומיום של בתה. מצד אחד התוכנה תורמת לביטחון של הילדה ולסובבים אותה, אבל מצד שני התוכנה מזיקה לשרה כאשר היא לא מתפתחת חברתית, לא נחשפת לדברים ששאר הילדים נחשפים והיא נהיית אטומה על גבול האוטיזם. האם מחליטה להפסיק להשתמש בתוכנה.

לאחר כמה שנים כשהילדה גדלה היא מתחילה לצאת עם בחור מסויים ומסתירה זאת מאימה ומשקרת, מתחילה לחזור מאוחר הביתה, לשכב איתו, ולעשן סמים. האם חרדה לשלומה של שרה מוציאה את הטאבלט כדי לראות איפה היא נמצאת (שלא חזרה בלילה מסויים כאשר בילתה איתו) צופה בה באותם רגעים אינטימיים ואישיים ומחליטה להתערב לה בחיים ולהפסיק את הקשר ביניהם. היא מגיעה אל אותו בחור ומאיימת עליו שיתרחק ממנה. שרה שלא מבינה מאיפה הפרידה הגיעה נכנסת לדכאון ולא יוצאת מהמיטה, האם מודעת לזה שהם שכבו, נותנת לה כדור למניעת הריון ללא ידיעתה. הילדה מרגישה לא טוב ומקיאה, ומתחילה להבין מה קורה, נסערת מאוד מחפשת בביתה את הטאבלט עם התוכנה, מוצאת אותו, ובכעס רב פונה אח אימה ומתחילה באגרסיביות להכות אותה כמעט עד מוות, יוצאת ובורחת מהבית. לאחר מעט זמן האם חוזרת להכרה פצועה ומדממת כולה, יוצאת להלך ברחוב ואותה הסצנה חוזרת על עצמה רק בצורה אירונית יותר כאשר האם צועקת בשמה של בתה בסבל נורא, אך הילדה כמו שזה נראה לעולם לא תחזור אליה.

פרק 3 – Crocodile
פרק 4 – Hang the DJ
הפרק עוסק בעולם הדייטים העתידי והחדשני, עולם שאסור לצאת ממנו כל עוד אתה חלק מהמערכת. מערכת חדשנית שמשתמשת בבינה מלאכותית בעלת אחוזי הצלחה של 99.8% מוצאת לכל אדם זיווג לזמן מסויים והוא מקבל הזמנה להגיע לדייט. כאשר אדם מגיע לדייט שלו הוא יכול לראות מה הזמן המוקצב לו להיות עם בן הזוג שנקבע לו. המערכת אוספת על הבן אדם נתונים ומתרשמת מההתנסויות שלו במערכות יחסים מגוונות כדי שלבסוף תוכל למצוא את הזיווג המושלם לאותו בן אדם. הפרק עוקב אחרי שניים שנפגשו בדייט הראשון שלהם ל-12 שעות ומאז התאהבו אחד בשני לגמרי. בסוף הפרק רואים שהשניים מנסים לברוח ביחד מהעולם הזה. כשהם מנסים לטפס מעל החומה, כל העולם שמתחתייהם מתפקסל והם נשלחים למעין מקום ריק עם עוד זוגות שמרדו במערכת שכולם נראים כמוהם. כאשר נרשמים 998 מרידות, מופיע על מסך באפליקציה ה99.8% אחוזי התאמה בין הזוג שנפגשו בדייט הראשון.
פרק 5 – Metalhead
פרק 6 – Black Museum