ראש ממשלת בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
הממלכה המאוחדת
סמל הממלכה המאוחדת

ראש ממשלת בריטניה הוא בכיר השרים בממשלה הבריטית, העומד בפועל בראש הרשות המבצעת[1]. כנהוג בבריטניה, ישנו פער עמוק בין ההגדרה הפורמלית של נושא התפקיד, לבין הגדרתו במציאות כפי שהתגבשה במוסכמות חוקתיות בלתי-כתובות.

להלכה, ראש הממשלה (הנקרא רשמית "השר הראשי") מתמנה בידי המלך לפי שיקול דעתו, ואינו זקוק כלל לאמון הפרלמנט אלא לאמון המלך בלבד. אולם קיימת מוסכמה חוקתית שהמלך ימנה לתפקיד את מי שיזכה לאמון בית הנבחרים. בגלל שיטת הבחירות האזורית לבית הנבחרים כמעט תמיד יש מפלגה שזוכה ברוב מוחלט של חברי בית הנבחרים, ואז מועמדה לראשות הממשלה הוא היחידי שיכול לזכות לאמון הבית, כך שלמעשה ברוב המקרים אין למלך שום שיקול-דעת בבחירת ראש הממשלה. גם כאשר אין מפלגה שזוכה בראשות הממשלה מסתמנת בדרך כלל מפלגה שיכולה להקים ממשלת מיעוט בהסכמות עם מפלגות קטנות וחברי פרלמנט בודדים, ואז נציגה מקבל את המינוי.

מוסכמה חוקתית נוספת קובעת כי במקרה שבית הנבחרים יקבל החלטה לפיה "לבית זה אין אמון בממשלת הוד מלכותו", חייב ראש הממשלה ללכת למלך ולהתפטר. מוסמכות חוקתיות אלו, שאינן כתובות אך איש אינו מעלה בדעתו לפקפק בהן, הן בעצם היסוד להגדרתה של בריטניה כמלוכה פרלמנטרית.

נהוג שראש המפלגה המנצחת מתמנה בידי המלך לראש ממשלה כבר למחרת יום הבחירות הכלליות. אם ראש הממשלה היוצא הפסיד בבחירות הוא מגיש למלך את התפטרותו, ומייד המלך מזמן את מנהיג המפלגה המנצחת לקבל עליו את התפקיד. ראש הממשלה נכנס לתפקידו מיד עם מינויו בחצר הארמון ללא תקופת הקמת ממשלה, וללא הצבעת אמון. כך בבריטניה, בניגוד לרוב המדינות בעולם, חולפות בדרך כלל פחות מעשרים וארבע שעות בין סגירת הקלפיות לבין חילופי השלטון בפועל. אולם אם הבחירות אינן מסתיימות ברוב מוחלט של אחת המפלגות, ראש הממשלה היוצא יכול להמשיך בתפקידו עד שמתברר שאין ביכולתו לעמוד בראש ממשלת מיעוט שתזכה באמון בית הנבחרים או ממשלת קואליציה.

תפקיד ראש הממשלה נוצר למעשה לפני כמאתיים שנה, אולם לא היה מוגדר רשמית. רק לפני כמאה שנה הוכר רשמית קיומו של תפקיד זה, ועוד שנים רבות חלפו עד שסמכויותיו נקבעו בחוק; אולם דרך בחירתו עדיין נתונה למוסכמה חוקתית בלתי כתובה.

במאה ה-20 נקבע כי ראש הממשלה חייב להיות חבר בית הנבחרים. המשמעות היא, שחבר האצולה הגבוהה (דוכס, מרקיז, רוזן, ויקאונט או ברון) פסול מלכהן כראש ממשלה (שהרי הוא חבר בבית הלורדים, וממילא אינו יכול לכהן בבית הנבחרים). מאוחר יותר נקבע כי אציל רשאי לוותר על מקומו בבית הלורדים, כדי להיבחר לבית הנבחרים ולכהן כראש ממשלה. כך אמנם עשה הרוזן יום, שויתר על תוארו כרוזן וכיהן כראש-הממשלה דאגלס-יום. מגבלה זו אינה חלה על חברי האצולה הנמוכה (ברונט ואביר) אשר מלכתחילה כשרים לכהונה בבית הנבחרים.

לראש הממשלה ישנן סמכויות חוקתיות בלתי-כתובות, וזאת כחלק מהמגמה הבריטית להותיר מינימום של סמכויות בידי המלך (שאינו נבחר). בכלל, מוסכמה חוקתית קובעת כי המלך יפזר את בית הנבחרים ויכריז על בחירות חדשות לפי בקשת ראש הממשלה. המשמעות היא, למעשה, שראש הממשלה יכול לפזר את בית הנבחרים. כן יש לראש הממשלה השפעה רבה על מינוי ראשי הכנסייה האנגליקנית. לראש הממשלה אין סמכות חנינה (הסמכות נתונה לשר הפנים).

ראש הממשלה נושא גם בתואר "הלורד הראשון של האוצר" (על-אף שאינו חבר בית הלורדים). מתוקף תפקידו, ראש הממשלה הינו חבר במועצת המלך.

באופן מסורתי, מתגורר ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10.

ראש הממשלה הנוכחי של בריטניה הינו דיוויד קמרון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבחינה חוקתית המונרך עומד בראש הרשות המבצעת, וראש הממשלה פועל מטעמו.
ראשי ממשלת בריטניה
וולפולקומפטוןפלהםניוקסאלדבונשיירניוקסאלביוטג'ורג' גרנווילרוקינגהםפיט האבגראפטוןנורת'רוקינגהםשלבורןפורטלנדפיט הבןאדינגטוןפיט הבןויליאם גרנווילפורטלנדפרסיבלליברפולקנינגגודריץ'ולינגטוןגריימלבורןולינגטוןפילמלבורןפילראסלדרביאברדיןפלמרסטוןדרביפלמרסטוןראסלדרביד'יזראליגלאדסטוןד'יזראליגלאדסטוןסולסבריגלאדסטוןסולסבריגלאדסטוןרוזבריסולסבריבלפורקמפבל-באנרמןאסקוויתלויד ג'ורג'בונאר לואובולדוויןמקדונלדבולדוויןמקדונלדבולדוויןצ'מברלייןצ'רצ'ילאטליצ'רצ'ילאידןמקמילןדאגלס-יוםוילסוןהית'וילסוןקלהאןתאצ'רמייג'ורבליירבראוןקמרון Royal Coat of Arms of the United Kingdom (HM Government).svg