משתמש:Shlomi77/חיים מיכאל גוטרמן

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הרב חיים מיכאל גוטרמן

חיים מיכאל גוטרמן (נולד ב-1959) הוא רב.

ביוגרפיה

מיכאל גוטרמן (השם חיים התווסף בעת מחלה קשה לפני כ-15 שנה) נולד בקופנהגן, דנמרק בשנת 1959 ובילדותו למד בביה"ס היהודי המקומי "קרולין". אביו אברהם (אריק) היה מראשי הקהילה היהודית בעיר, ומיכאל הצעיר ינק את תחושת האחריות הציבורית באופן מובהק כבר מהבית.

אמו מילדרד נולדה באוסלו ולאחר זמן עברה לגור בקופנהגן שם פגשה את אברהם ושם נישאו. אולם זמן לא רב לאחר מכן, בזמן מלחמת העולם השנייה, נאלצו לברוח בבריחה המפורסמת של יהודי דנמרק בליל ראש השנה. עם שאר יהודי המקום הזוג גוטרמן עברו לשבדיה, שם שהו עד תום המלחמה.

עם סיום המלחמה חזרו לביתם בקופנהגן אשר למרבה הפלא נשאר בדיוק באותו מצב כפי שהיה בעת בריחתם – עם השולחן עדיין ערוך לסעודת ראש השנה ואף עם הדבש על השלחן - והקימו שם את משפחתם.

נעוריו

תחושת הזהות היהודית בערה באברהם ובמילדרד גוטרמן ובאופן חריג ביותר שלחו את בנם מיכאל בגיל 16 ללמוד בישיבה בלונדון, דבר שלא נשמע כמותו באותו זמן בקרב יהודי קופנהגן. לאחר שנתיים בישיבת "חיי עולם" חזר לדנמרק לתקופה קצרה ובשנת 1979, בגיל 20 החליט להשתכן בארץ ישראל. הוא נרשם ללימודי אלקטרוניקה ב"מכון לב" בירושלים ולאחר מספר שנים סיים את לימודיו שם עם תואר BSc. במשך שנים אילו גוטרמן גם למד בערבים בישיבת "קול תורה" בשכונת בית וגן הסמוכה.

באותן שנים נשא לאשה את רעיייתו אלישבע לבית צימרמן מלונדון, ואולם חצי שנה לאחר נישואיהם נקראו לשליחות בדנמרק על ידי אביו. "אתה קיבלת הרבה מהקהילה היהודית בדנמרק, וכעת עליך להחזיר משהו לקהילה", נימק את בקשתו.

תחילת דרכו הציבורית

למשך 4 שנים בדנמרק חיים מיכאל התעסק בשליחותו החינוכית וקהילתית, החדרת זהות יהודית וציונות בקרב יהודי הקהילה על ידי מתן שיעורים ועבודה חינוכית ענפה. בו בזמן עבד בחברה של אביו "BONGOUT", שעסק בעבודות עור, תיקי יד ומזוודות. חברה זו ואברהם בראשה סיפקה למלכת דנמרק מדי שנה מספר תיקי יד, ואברהם גוטרמן היה ניצב בפני המלכה בגאווה יהודית האופיינית לו, בכל שנה ושנה מעוטר בכיפתו הגדולה. מעולם לא היה בוש מיהדותו, בשונה לרבים אחרים מיהודי דנמרק.

בשנת 1989, לאחר 4 שנים פוריות בשליחותו החינוכית, חזרו חיים מיכאל ואלישבע לארץ. היה ברור לשניהם שחיים מיכאל ימשיך בארץ במסגרת עבודה קהילתית, ואכן במהרה נתקל בנציג קרן וולפסון בארץ שחיפש עוזר. הרב גוטרמן התקבל מיד לתפקיד והתחיל לעבוד במרץ בקרן וולפסון, בעבודה חינוכית ובהקמת בתי ספר יהודים ברחבי העולם. באותו זמן גם פעל בארגון "מגדל אור" של הרב גרוסמן במגדל העמק.

תפקידו כיום

בשנת 1991, כאשר החל גל העלייה מברית המועצות לשעבר, באסיפה השנתית של ארגון אגודת ישראל בארצות הברית, הכריז הרב אברהם פאם, ראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק על הקמת ארגון "שובו". חזונו היה להעניק לילדי העולים חינוך ברמה גבוהה ביותר משולב בערכי יהדות, ובכך לשלבם בחברה הישראלית על הצד הטוב ביותר.

בתור יו"ר הארגון נבחר מר אייב בידרמן, שר האוצר לשעבר של מדינת ניו יורק. בתור נשיא כבוד נבחר הסנטור האמריקני היהודי מר יוסף ליברמן. בתור יו"ר כבוד נבחר הרב הראשי לאנגליה בשעתו, הרב עמנואל יעקבוביץ. ואז נשלחה משלחת לישראל כדי לבחור מנכ"ל לארגון, ועד מהרה נמצא הרב חיים מיכאל גוטרמן ונבחר לתפקיד.

מאז ועד היום הרב גוטרמן הצעיד את ארגון "שובו" להצלחות מעבר לכל דמיון. הארגון הקטן הפך לרשת חינוך ארצי עם מעל 50 מוסדות ברחבי הארץ החל מגני ילדים ועד בתי ספר תיכונים, עם מעל 1,000 חברי צוות, ועם קייטנות מדי קיץ לאלפי תלמידים. לרשת הנהלה בישראל, בארצות הברית ובאנגליה. עשרות אלפי תלמידים עברו דרך הרשת במשך השנים – ואכן השתלבו ונקלטו היטב בחברה הישראלית.

במוסדות הרשת מתקיים יום חינוך ארוך, מפעל הזנה, מערך הסעות ועזרה סוציאלית וזאת ללא אבחנה של מצב כלכלי, חברתי, או דתי של התלמידים ומשפחותיהם. פעילות הרשת נסמכת על תקצוב משרד החינוך, תרומות מהארץ ומחו"ל.

אך ייחודה של הרשת בפעולתה לחיזוק הזהות היהודית של תלמידיה תוך התמחות בתלמידים עולים, יחד עם השכלה רחבה וגבוהה מהמקובל (כולל הגשה לבגרות) ותמיכה קהילתית בתלמידים ובני משפחותיהם. כל זה מלווה בהנאה רבה של התלמידים – התלמידים ב"שובו" אכן נהנים להגיע לבתי הספר.

הרב גוטרמן הקים עבור כך ללא לאות את המודל החדשני של בתי הספר "שובו" אשר איגד בתוכו פתרון מגובש לכל האתגרים בהם נתקלו העולים החדשים. בתחום השפה נוספו שעות לימוד רבות מעבר לאלו הניתנות ממשרד החינוך לרבות מעקב רב שנתי אחר התקדמות התלמיד. בתחום המנטליות נרקמו תוכניות לשילוב ייחודי בין הכרת העבר ממדינות המוצא לבין הכרת הארץ. הדבר נעשה לדוגמה בלימוד רוסית כשפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) או תוכנית להכרת השורשים המשפחתיים, יחד עם הפחתת דרישות המשמעת בכיתות ועידוד היוזמה והיצירתיות. בתחום הזהות היהודית ניתן רקע בסיסי חזק להכרת המסורת וחגי ישראל, בשיטה המקפידה שלא לכפות ערכים ומוסכמות חדשות אלא להציגן מתוך למידה חיובית וחוויתית, בה כל תלמיד בוחר כיצד לנהוג. בתחום המשפחה ניתן דגש רב לשילוב ההורים בנעשה בבתי הספר לא רק בתוכניות הלימודים אלא גם בהעברת חוגים, סמינרים וסדנאות משותפות להורים וילדים ובכך נמנע הקונפליקט שיכל להיווצר בפערי הידע והערכים החדשים ומתקיים תהליך לימוד משותף. בתחום בית הספר ניתן דגש על רמת לימודים גבוהה בדגש על לימודי מתמטיקה, מדעים, אנגלית ומחשבים יחד עם לימודי רוח ותרבות נרחבים. מעבר לכך עומד בית הספר בכל דרישות משרד החינוך, בתיכונים ניגשים לבגרות מלאה ולרוב אף עם מספר יחידות גבוה מהמקובל בארץ.

הצלחת בתי הספר של "שובו" בניהולו של הרב גוטרמן משכה במשך השנים עניין רב מצד האוכלוסייה הכללית, בתחילה מצד עולים ממדינות המערב (ארצות הברית, אנגליה, צרפת) ובתוך זמן קצר הצטרף גם הציבור הישראלי הרחב. אף כי הרשת הוקמה במטרה ראשונית לשרת את ילדי העולים ולשלבם בהצלחה בחברה הישראלית, הרי שהורים ישראלים ראו את יתרונות הרשת החינוכית ורצו זאת גם עבור ילדיהם. כפועל יוצא מהשתנות האוכלוסייה מחד וצבירת הוותק מצד העולים מאידך, מעדכן ומשנה הרב גוטרמן את תוכניות הלימוד בהתאמה, אך העקרונות המרכזיים אשר קבע בראשית הדרך נותרו בעינם.

1. מצוינות חינוכית בדגש על לימודי מתמטיקה, מדעים, מחשבים ואנגלית לרבות הגשה לבגרות מלאה.
2. חיזוק הזהות היהודית של התלמידים סביב מנהגים מסורתיים וחגי ישראל, ללא כפיה דתית.
3. מתן תשומת לב אישית לתלמידים, כיתות לימוד קטנות, קשר אישי בין צוות ההוראה להורים, שיעורי עזר וחוגים.
4. דגש על מידות והתנהגות התלמידים. ב"שובו" אין אלימות, קללות וסמים.
5. שילוב ההורים בתכניות לרבות סמינרים, חוגים וימי עיון.
6. יום חינוך ארוך, ארוחות חמות והסעות.

קישורים חיצוניים

• אתר הרשת, באתר שובו
• אתר רבני בתי הספר של שובו, באתר יסודות שובו
• כתבה על שובו עם תמונת המנכ"ל, באתר לדעת
• כתבה על תגובת הרב גוטרמן להקמת הגן בהרצליה, באתר לוקל הרצליה
• חיים לב, שלושים לרב וולפסון: לימוד יומי בשמירת הלשון, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2012