משתמש:W. C. Minor/איש רקע
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
איש רקע הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית, השייך לתאורית האינטראקציה הסימבולית. המושג מתאר את הרמה הנמוכה ביותר של קשר בין אישי שעדיין נחשבת להיכרות. התופעה קשורה קשר הדוק לפרקסיס של תחושת הניכור והזרות השוררת בעולם הפוסטמודרני, בה כל אדם מרגיש שהאנשים סביבו הם ניצבים בסרט של חייו ובתת הכרתו הוא אינו מייחס להם תכונות אנושיות ותודעה כמו שלו. אנשי הרקע מככבים בעיקר במרקם חיים אורבני ומופיעים במקומות כמו מעליות, כנסים ציבוריים או סתם ברחוב הומה אדם. רמת ההיכרות עם איש הרקע היא שטחית עד כדי אי ידיעת שמו או כל פרט אחר על חייו, והיא מסתכמת בפגישות מזדמנות חוזרות ונשנות, ללא יצירת קשר עין או תקשורת מילולית כלשהי.
שבירת הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבירת הקרח מתייחסת לתופעה של העברת איש הרקע, מן הרקע אל הקידמה. על פי האנלוגיה הקולנועית, הוא עובר מתפקיד של ניצב לתפקיד של שחקן משנה. שבירת הקרח מתרחשת, בדרך כלל, כשהפגישה עם איש הרקע נעשית בנסיבות לא שגרתיות, היוצרות אלמנט של הפתעה (כגון בארץ אחרת). רגע השבירה מתרחש כאשר מתגלה שמו של איש הרקע, והוא הופך בן רגע מצל לאדם אמיתי, בעל רגשות ותודעה.
שם רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעה דומה, אך במידה מסוימת הפוכה לאנשי הרקע, היא זו של שמות רקע. האדם המודרני מוקף בשמות רבים שהוא אינו מסוגל לייחס להם פרצופים. במקרה זה, שבירת הקרח מתרחשת כאשר האדם מגלה את הפרצוף העומד מאחורי השם, בדיוק להפך מהתהליך המקביל אצל אנשי הרקע. דוגמה טובה לשמות רקע, היא שמות המופיעים על שלטי חוצות באופן תדיר, מה שגורם להם לחדור לתת מודע, כגון "דן שלטים" או "אהרון וזיוה שלומוף".
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטם של האחים כהן, האיש שלא היה שם, מתכתב עם נושא אנשי הרקע באופן ברור. הסרט מבוסס בגסות על ספרו של אלבר קאמי, הזר. יצירות אחרים, כמו המופע של טרומן או השיר People Are Strange של הדלתות, אינם מגדירים את המושג בפירוש אך מתייחסים להשלכות של התופעה בעולם המודרני. הפסיכולוג, אריך פרום, רואה את שורשי התופעה בדמות הטיפלוגית של ה-everyman. פרום מגדיר את סבלו של איש הרקע כבדילות קיומית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
