נאנדור צינר
 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1893 Kráľovský Chlmec, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1957 (בגיל 63) יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, כירורג, מנהלן בית חולים |
  | |
נאנדור צינר (בהונגרית: Zinner Nándor; קראלובסקי חלמץ, 1 באוקטובר 1893 – בודפשט, יוז'פווארוש, 28 ביוני 1957)[1][2] היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט (מכונה "דוקטורט קטן" .CSc) במדעי הרפואה (1952).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאנדור צינר נולד במשפחה יהודית כבנם של גזה זינר (1861–1923), סיטונאי, ושל אתלקה בלום (1871–1934).[3] הוא סיים את בית הספר התיכון הראשי בקושיצה והמשיך את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל את התואר ברפואה ב-1917. במהלך מלחמת העולם הראשונה, בנוסף ללימודיו, הוא היה רופא בשכר בבית החולים סנט יאנוש, שם יכול היה ללמוד מווילמוש מנינגר במחלקה הכירורגית ומפרופסור מיהאי הורבאט במחלקה לכירורגיית ילדים. ב-1919 הועבר למחלקה האורתופדית של בית החולים לנכים ברחוב רווס. בשנת 1922 מונה לרופא הראשי של הבית הלאומי (בית חולים) לילדים נכים, ומשנת 1929 היה מנהל אותו מוסד. עד 1933 היה גם אחראי על המחלקה האורתופדית של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט.[4] במהלך נסיעותיו הלימודיות לחו"ל ביקר במספר מדינות במערב אירופה. ב-26 באוקטובר 1948, הפקולטה לרפואה בבודפשט הזמינה אותו לעמוד בראש המרפאה האורתופדית שעמדה לקום ובשנה שלאחר מכן הוא הוזמן על ידי שר הדתות והחינוך הציבורי לארגן את הקליניקה וקיבל את התואר פרופסור מן המניין. הפתיחה הייתה ב-1951 בבניין בדרך קרולינה של בית החולים לניתוחים משקמים שהוסב לכך. ב-1952 קיבל תואר דוקטור (קנדידט) במדעי הרפואה. עוד באוגוסט אותה השנה - בעודו בחופשה - הודח מתפקידו בעקבות הליך משמעתי של משפט ראווה וניהול המרפאה הופקד זמנית על (לימים) פרופסור אנדור גלאובר. מאוחר יותר הוא הועבר ל-ORFI, שם היה יכול להמשיך לעבוד. בינואר 1956 הוא זוכה יחד עם ארבעה עמיתים פרופסורים נוספים והצליח לחזור לראש המרפאה. מותו נגרם כתוצאה מדלקת הצפק.
צינר היה חבר בוועדת העריכה של עיתון הרופאים והשבועון רפואי. הוא עסק בניתוחים ובתותבות פלסטיות.
אשתו הייתה אטל פונאג' (1896–1968),[5] בתם של האדריכל ז'יגמונד פונאג' ושל צציליה (מטילד) הלשי, לה נישא ב-1920 בבודפשט ב-5 באוגוסט. [6] בתם אניקו זינר.
מחקריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיפול כירורגי בפוליו (בודפשט, 1924)
- מניעת נכות (בודפשט, 1925)
- תיקון של אנקילוזיס בברך של כפיפה דו-צדדית (בודפשט, 1927)
- על חוויות הסיור האמריקאי (בודפשט, 1948)
- הערות אורתופדיות (בודפשט, 1951)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרופא הדגול (1956)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס הקריירה על שם נאנדור צינר
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Babics Antal (1957-07-14). "Dr. Zinner Nándor (1893-1957)". Orvosi Hetilap. 98 (28): 749-750. נבדק ב-2021-05-02.
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001. (אנדראש גרגיי: רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. 2001. הוצאת מכבי. בודפשט)
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
- נאנדור צינר (baratikor.semmelweis.hu)
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kárpáti Zoltán (2018). Egy csaknem elfeledett professzor, Zinner Nándor. ISBN 978-6-158-07005-8. (זולטאן קרפטי: נאנדור צינר, פרופסור כמעט נשכח. 2018)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1458/1957. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-05-02.
- ^ "Gyászjelentése (1957)". נבדק ב-2021-05-02.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a tolcsvai izraelita hitközség házassági akv. 9/1892. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-05-02.
- ^ "Magyar zsidó orvosok". Egyenlőség. 53 (5): 13. 1933-11-04.
- ^ Magyar Nemzet, 1968. február 24. (24. évfolyam, 46. szám) 6. oldal
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 360/1920. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-05-02.