המרכז הרפואי הלאומי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית חולים לשעבר  |
| מיקום | בודפשט |
| מדינה |
הונגריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1889 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1889 |
| תאריך פירוק |
2007 |
| אדריכל |
וילמוש פרוינד |
| קואורדינטות | 47°31′14″N 19°04′31″E / 47.520555555556°N 19.075277777778°E |
|
(למפת בודפשט רגילה)   המרכז הרפואי הלאומי | |
  | |
המרכז הרפואי הלאומי, (בהונגרית: Országos Gyógyintézeti Központ) לשעבר בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ', וגם "בית החולים ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט", היה מוסד רפואי בעל עבר מפואר (שאינו קיים עוד) ברובע 13 בבודפשט ברחוב סאבולץ' על 33–35. לאחר מלחמת העולם השנייה הבניין אכלס, כאמור, מוסד בשם המרכז הרפואי הלאומי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנייניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריה של הקמת בית החולים ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט ידועה מגיליון 1890 של כתב העת "תעשיית הבנייה" (Építőipar). על פי כתב העת, ד"ר דיולה בקה, פרופסור באוניברסיטה, הציע את הקמת בית החולים בשנות ה-80 של המאה ה-19. התוכנית נבדקה על ידי האדריכל המפורסם מיקלוש איבל, אחד האדריכלים החשובים ביותר באותה תקופה, ואז בשנת 1886 הוכרז על מכרז פומבי להקמת מבני בית החולים. למכרז התכנון הוגשו 13 הצעות, וילמוש פרוינד ואלפרד וליש זכו בתחרות. משימת התכנון הוענקה בסופו של דבר לפרוינד. ההקמה התרחשה בין מרץ 1888 לאוקטובר 1889 (כלומר תוך כשנה וחצי) בניהולו של הבנאי הראשי יוז'ף אמון. החזית המרכזית של מתחם הבניין המודרני עם מערכת אגפי עזר (Pavilion) המורכבת מ-5 בניינים פנה לרחוב סאבולץ', החלק הדרומי גבל בדרך אַרֵנָה (כיום שמו דרך דוז'ה ג'רג'). לוחות הרצפה היו עשויים קורות ברזל שסופקו על ידי "מפעל יציקות הברזל ומפעל המכונות של שליק" (Schlick–Nicholson Gép-, Waggon- és Hajógyár Rt). חזיתות הבניינים מכוסות לבנים גולמיים בכבישה יבשה על פי דפוס הרנסאנס ההולנדי על רקע צהבהב. מערכת הלבנים סביב החלונות, אדני הכתפיים וחלקים אחרים בבניין היו עשויים לבנים בכבישה ומעוצבים בצבע אדום, הכרכובים העיקריים היו מאבן גיר מקומי. כל בניין חולק לרדיקל צדדי ולרדיקל מרכזי גדול יותר, והותקן בו מדף משונן. הקו שהפריד בין הקומות (רצפה-תקרה) הודגש על ידי שורה של לבנים דקורטיביות שהונחו אופקית, והכניסה הייתה בסגירה חצי עגולה.[1] באחד מבנייני בתי החולים היה גם בית כנסת, אך הוא בוטל במהלך ההלאמה שהייתה לאחר מלחמת העולם השנייה.[1]
היסטוריה מאוחרת יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין שתי מלחמות העולם היה הקומפלקס אחד ממוסדות הבריאות היוקרתיים ביותר בבודפשט. עם זאת, הוא לא קיבל מחלקה אוניברסיטאית עד שנת 1954 בשם "אוניברסיטת היינל אימרה למדעי הבריאות" (Haynal Imre Egészségtudományi Egyetem). בשנת 2000 אוניברסיטה זו אוחדה לתוך אוניברסיטת זמלווייס כפקולטה למדעי הבריאות. שמו שונה בשנת 2001 ל"מרכז הרפואי הלאומי" ונסגר בשנת 2007. הקומפלקס פונה ואחר כך בשנת 2010 חולק לשניים: בחלקו הוקם מוסד לטיפול בחסרי בית ובחלקו השני הוקם "מרכז השיקום והאחסון של המוזיאון הלאומי" (OMRRK).
רופאים ראשיים במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת בתי חולים בבודפשט(הו')
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילונה ברשטיאנסקי: בתי כנסת של בודפשט, Ciceró Könyvkiadó, Budapest, 1999, ISBN 963-539-251-6
- https://nepszava.hu/1115313_lepukkant-korhazepuletek-raktarnak-jo-lesz
- https://web.archive.org/web/20190516223337/https://www.preda.hu/drpredaistvan/hu/cimlap/14-sample-data-articles/35-a-szabolcs-utcai-korhaz-orszagos- ספא-מרכז-טרטנט
- https://hu.museum-digital.org/portal/index.php?t=objekt&oges=386307
- https://web.archive.org/web/20200101102509/http://www.epa.uz.ua/01600/01615/00011/pdf/EPA01615_ars_hungarica_2018_1_093-100.pdf
- http://real.mtak.hu/35383/
.svg){kind=small}
