נטורליזם (תיאטרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנטורליזם הוא זרם בתיאטרון האירופאי, ששלט בתיאטרון בין השנים 1880 עד 1920. תת-זרם של הריאליזם, ששם דגש על הצד החברתי, הדמויות לקוחות בדרך כלל ממעד הפועלים, זרים, מיעוטים אתניים, מוגבלים וכו'. בישראל "נציג" הנטרוליזם הוא הלל מיטלפונקט (בעיקר "בובה", "מי תהום", "מכולת" ועוד).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הממשות האמיתית נמצאת בטבע ובכל עולם הדברים החומריים שבו, כל תופעות הרוח והחברה אינן אלא תולדה של הטבע שחוקיו קובעים את העולם.
  • הדמויות מוצגות בהקשר החברתי שלהן.
  • העתקה של המציאות וצמצום העיבוד האומנותי עד למינימום.
  • אין דמויות ותופעות אל-טבעיות, אין גיבורים אציליים
  • הדמויות והסביבה החברתית, בדרך כלל, שייכות לתחתית הסולם החברתי.
  • יש נטייה לדטרמיניזם ועיסוק בתורשה.
  • הוא מתנגד למעשה העשוי היטב, כי המציאות אינה "עשויה היטב".
  • השפה המדוברת על הבמה רדודה וקטועה.
  • העלילה לא חשובה ולעתים חסרה.

מייצגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]