גרהרט האופטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרהרט האופטמן ב-1905

גרהרט האופטמןגרמנית: Gerhart Hauptmann;‏ 15 בנובמבר 18626 ביוני 1946), סופר ומחזאי גרמני, מן הבולטים שבמחזאי זרם הנטורליזם, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1912.

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופטמן נולד באוברזאלצברון שבשלזיה (כיום שְצָ'אבְנוֹ-זְדְרוּי בפולין), למשפחה של אורגים אשר היגרה מבוהמיה לשלזיה. סבו ואביו כבר היו בעלי בית מרזח ביישוב בו נולד האופטמן, הצעיר מבין ארבעת האחים. הוא לא הצליח בלימודיו והוריו הוציאו אותו מבית הספר. לאחר פרק זמן אצל דודו החקלאי, נרשם לבית הספר לאומנויות בברסלאו, אך עבר משם (בגלל המשמעת הקשה) ליינה, שם התוודע לתורת התורשה והתפתחות הגזעים. באביב של שנת 1883, יצא יחד עם אחיו קרל למסע בארצות הים התיכון. הוא הזדעזע מהעוני הרב שראה בערי ספרד ואיטליה ותכנן להיות פסל. חזר לזמן קצר לרומא וחלה בדבר. ארוסתו השיבה אותו לגרמניה. לאחר החלמתו בשנת 1885 הם התחתנו והתיישבו בברלין. האופטמן ניסה את כוחו כשחקן תיאטרון והתקרב לחוגי סופרים נטורליסטיים ובהשפעתם כתב את מחזהו הראשון בשנת 1889. סביב ההצגה התעורר פולמוס גדול שהתאפיין בהתלהבות גדולה של הצעירים והתנגדות חריפה מצד המבוגרים. המאבק סביב יצירותיו נמשך מאז עד שהתחלפו הדורות בחברה. האופטמן לא היה רק נטורליסט, אלא גם סוציאליסט, אך לא במובן הפוליטי-מפלגתי.

בשנת 1912 הוענק לו פרס נובל לספרות "במיוחד בגלל פעילותו בשטח הדרמה המודרנית".

השלטונות הגרמניים לא אהדו אותו ולאחר שהוענק לו פרס נובל, ציוה הקיסר וילהלם השני שלא להעניק לו את פרס שילר והפרס ניתן למחבר שולי שהיה נאמן לבית המלוכה.

בשנות חייו האחרונות, לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, חי בדוחק כלכלי תחת עינם הפקוחה והחשדנית כלפיו של השלטונות הנאציים. נפטר בשנת 1946 באגנטנדורף שבשלזיה תחתית, כיום יָאגְנְיָאנְטְקוּב בפולין.

תומאס מאן, אשר היה בקשרים טובים עם האופטמן, השתמש בדמותו לצורך אפיון דמותו של מינהר פפרקורן בספרו, "הר הקסמים".

ממחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של האופטמן בהידנזי
  • לפני עלות החמה (1889)
  • חג השלום (1890) יש בו השפעה של איבסן
  • אנשים בודדים (1891) יש בו השפעה של איבסן תורגם לעברית על ידי י"ח ברנר.
  • האורגים (1892) תורגם לעברית על ידי י"ח ברנר.
  • האורגים, תרגום נוסף, מאת שמעון לוי, ספרית בית צבי למחזות, 1987.
  • מיכאל קרמר , דרמה, תרגם י"ח ברנר, עם רשימה מאת יעקב רבינוביץ, יפו, יפת, 1911.
  • קולגה קראמפטון (1892)
  • הפרוה (1893)
  • עלית האנה'לה השמימה (1894)
  • פלוריאן גייאר (1895)
  • בעל העגלה הנשל (1898), חזיון בחמש מערכות, תורגם בידי יוסף חיים ברנר, יפו, יפת, 1913.
  • היינריך העני (1902)
  • רוזה ברנד (1903)
  • פיפה רוקדת (1906)
  • העכברושים (1911)
  • החלום הגדול
  • איפיגניה באויליס
  • מות אגממנון
  • אלקטרה

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גורל הפרומתידים (1885)
  • שומר הרכבת תיל (1888) הופיע בעברית בשם טיהל שומר המסילה בהוצאת ספרית תרמיל.‏[1]
  • אי האם הגדולה
  • הכופר מסואנה, תרגם מגרמנית דוד פוגל, הוצאת שטיבל, ורשה, 1923.
  • הכופר מסואנה, תרגום נוסף, תרגום מגרמנית ואחרית דבר - רחל בר-חיים, כרמל, ירושלים, 2003.
  • האורגים, תרגם מגרמנית י.ח. ברנר. בתוך: קובץ ספרותי (ירושלים: הוצאת אחדות, 1910).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת: יורם ברונובסקינאומים ליד האשד, דבר, 15 באוגוסט 1975.