נעמי האלס
 | |
| לידה |
1957 (בת 67 בערך)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
הנדסה ביו-רפואית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Dipankar Sarkar |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Peter Nordlander (1986–?) |
|
halas | |
  | |
נעמי ג'. האלס (נולדה ב-1957) היא פרופסורית אמריקנית להנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסה ביו-רפואית, פיזיקה, ואסטרונומיה, ומייסדת המעבדה לננו-פוטונים באוניברסיטת רייס. מחקריה העיקריים עוסקים בשימוש בננוטכנולוגיה להריגת תאים סרטניים.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלס נולדה בקריית "New Eagle" שבפנסילבניה, ארצות הברית. היא סיימה את לימודיה לתואר ראשון במכללת "La Salle" בשנת 1980. את התואר השני (ב־1984) והדוקטורט (ב־1986) היא קיבלה במכללת "Bryn Mawr". היא קיבלה דוקטורט מדעי לשם כבוד (D. Sc honoris causa) בשנת 2007 באוניברסיטת "La Salle" ובשנת 2012 באוניברסיטת ויקטוריה. היא הצטרפה לפקולטת "Rice" ב־1990.[1]
האלס היא חברה באקדמיה הלאומית של ארצות הברית למדעים ובאקדמיה הלאומית של ארצות הברית להנדסה.[2] היא גם מייסדת שותפה של "Nanospectra Biosciences", חברה העוסקת בטיפול בסרטן ומחלות אחרות על ידי שימוש בננו-טכנולוגיה. האלס הייתה חברה בפקולטה הלאומית של ארצות הברית למדעים והנדסה תחת משרד ההגנה האמריקני.[3] היא קיבלה את התואר "Cancer Innovator" מהתוכנית לחקר רפואי של משרד ההגנה של ארצות הברית.[3]
תרומתה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלס היא מ-"חלוצי" תחום הפלזמוניקה (חקר הקשר בין שדות אלקטרומגנטיים לאלקטרונים חופשיים) ומן החוקרים המשפיעים בתחום.[3] מחקרה העיקרי עוסק בשימוש בננו-חלקיק שהומצא על ידה בשם "Nanoshell" (ננושל), שמורכב מליבה שעשויה מחומר מבודד שמוקפת במתכת (לרוב בזהב)[4] על מנת להרוג תאים סרטניים. האלס חוקרת גם שימושים אחרים לטכנולוגיה זו, כגון פיתוח תרופות, אלקטרוניקה, כימיה, אנרגיה סולרית, ועוד.[1]
האלס אף חוקרת קשרים של אור וחומר ברמה המולקולרית על ידי שימוש בננו-מבנים ושימוש בחלקיקים פלזמוניים בתרופות ובהמרת אנרגיה.
פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס ג'וליוס אדגר לילינפלד (2018)
- פרס ויליס א. למב (2017)
- פרס וויצמן לנשים ומדע (2017) (ביחד עם אורסולה קלר)
- חברה בארגון הלאומי לממציאים (2016)
- פרס ר. וו. ווד, החברה האמריקאית לאופטיקה
- פרס SPIE לטכנולוגיה ביו-פוטונית (2014)
- פרס פרנק איסקסון, החברה האמריקאית לפיזיקה (2014)
- חברה באקדמיה הלאומית למדעים (2013)
- חברה בחברה לחקר חומרים (2013)
- דוקטורט למדע לשם כבוד (D. Sc. honoris causa) באוניברסיטת ויקטוריה, קנדה (2012)
- פרס אלכסנדר מ. קרויקשנק (2012)
- ממאה הכימאים המשפיעים ביותר, 2000-2010 (2011)
- פרס טרסלר למדע והנדסה (2010)
- ממציאת השנה, טקסס (2010)
- חברה באקדמיה האמריקאית לאומנות ומדע (2009)
- חברה במכון IEEE להנדסת חשמל (2008)
- פרס מצוינות במחקר, אוניברסיטת פנסילבניה (2008)
- דוקטורט למדע לשם כבוד (D.Sc. honoris causa)
- חברה בחברת SPIE – המכון הבין-לאומי להנדסה אופטית (2007)
- ה- "Best and Brightest" של עיתון "Esquire" לשנת 2006 (2006)
- חברה בארגון האמריקאי לקידום המדע (2005)
- חברה ותיקה ב- (IEEE, 2004)
- חברה בחברה האמריקאית לאופטיקה (2003)
- חברה בחברה האמריקאית לפיזיקה (2001)
- הפרס הלאומי לחוקרים צעירים (1992)[2][5][6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נעמי האלס- נעמי האלס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- נעמי האלס, באתר ResearchGate
- נעמי האלס, באתר גוגל סקולר
- הביוגרפיה של נעמי האלס באתר של אוניברסיטת רייס.
- קורות החיים של נעמי האלס.
- מידע על חבר - האתר של הקרן האמריקאית-הונגרית.
- ריאיון עם נעמי האלס, אתר ה- CNN, 2007.
- ריאיון עם נעמי האלס, אתר ה- SPIE (Society of Photographic Instrumentation Engineers), 2006.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 הביוגרפיה של נעמי האלס, קבוצת האלס לננו-פוטונים.
- ^ 1 2 הביוגרפיה של נעמי האלס, אתר מכון וויצמן.
- ^ 1 2 3 הביוגרפיה של נעמי האלס, אתר CNN.
- ^ Christopher Loo, Immunotargeted Nanoshells for Integrated Cancer Imaging and Therapy, Nanoletters
- ^ הסבר על נעמי האלס, APS physics.
- ^ נעמי האלס, קורות החיים של נעמי האלס.