טקסס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינת טקסס (ארצות הברית) - Texas
דגל טקסס סמל טקסס
(דגל המדינה) (סמל המדינה)
Lone Star State
מפת ארצות הברית עם טקסס מודגשת
מדינות נוספות בארצות הברית
עיר בירה אוסטין
העיר הגדולה ביותר יוסטון
מושל ריק פרי (רפובליקני)
שפות רשמיות אין
שטח 690,763 קמ"ר, 2 בארצות הברית
 - יבשה קמ"ר
 - מים 17,333 קמ"ר, % 2.5
אוכלוסייה (2010)
 - סה"כ 25,145,561, מס' 2 בארצות הברית
 - צפיפות 37.2 איש/קמ"ר, 26 בארצות הברית
כניסה לאיחוד
 - תאריך 29 בדצמבר 1845
 - למניין המדינה ה-28
אזור זמן 6-/5- UTC
קו רוחב '25°50 עד '36°30 צפון
קו אורך '93°31 עד '106°38 מערב
רוחב 1,244 ק"מ
אורך 1,270 ק"מ
נתוני גובה
 - פסגה 2,667 מטרים
 - ממוצע 520 מטרים
 - הנמוכה ביותר 0 מטרים
קיצור TX
אתר אינטרנט www.texas.gov

טקססאנגלית: Texas) היא מדינה במרכז דרום ארצות הברית, השוכנת על חופו של מפרץ מקסיקו וגובלת בדרום ובדרום מערב במקסיקו. טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית, הן באוכלוסייה (אחרי קליפורניה), והן בשטח (אחרי אלסקה). נכון לשנת 2010, חיים בה 25.1 מיליון תושבים בשטח המשתרע על פני כ-696,200 קמ"ר. אוסטין היא בירתה של טקסס, אולם יוסטון היא העיר הגדולה ביותר שלה, ודאלאס היא המטרופולין הגדול ביותר.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של טקסס בא מהמלה "טכֿאס", שפירושו בשפת שבט הקאדו "חבר" או "בן ברית". בהגיעם לאזור חשבו הספרדים שזהו שמם של השבטים האינדיאנים שישבו בו. כינויה של טקסס, "מדינת הכוכב הבודד", מתבסס על הדגל של המדינה ומשקף את עברה כרפובליקה עצמאית. המילה טקסס חדרה אל השפה האנגלית כמילה נרדפת למשהו ענקי, בגלל גודלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ההתיישבות האירופית נשלטה טקסס בידי מספר שבטים אינדיאנים שכללו בין השאר את שבט האפאצ'י, שבט הקומאנש ושבט הקאדו. ספרד הייתה המדינה הראשונה שטענה לחזקה על האזור וב-1820 החלו מהגרים אירופים להגר לשם. ב-1821 הכריזה מקסיקו (שכללה את טקסס) על עצמאותה מספרד וב-2 במרץ 1836 הכריזה טקסס על עצמאותה ממקסיקו. במשך כתשע שנים, התנהלה טקסס כרפובליקה העצמאית של טקסס, עד שבשנת 1845 סופחה רשמית לברית הפדרלית של ארצות הברית כמדינה ה-28. בכך הפכה טקסס לאחת מארבע המדינות היחידות, בעלות שלטון עצמאי, טרם הצטרפותן לאיחוד של ארצות הברית. סכסוכי גבולות בין טקסס למקסיקו, הובילו לבסוף למלחמת ארצות הברית-מקסיקו - מלחמה בה ניצחה ארצות הברית ניצחון מוחץ. עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, הייתה טקסס למדינה השביעית שפרשה מהאיחוד והצטרפה לקונפדרציית המדינות של אמריקה. בראשית המאה ה-20, התגלה בטקסס נפט, דבר שהוביל לפריחה כלכלית במדינה. מאז גדלה אוכלוסיית טקסס באופן מהיר וב-1994 היא עברה את ניו יורק והפכה למדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי קליפורניה.

כמושבה אירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה זו (משנת 1681) מראה את חוסר הידע של האירופאים באותה תקופה לגבי האזור שנקרא כיום טקסס

ב-1519 מגלה הארצות אלונסו אלברז דה פינדה היה האירופאי הראשון שתיעד את קיומה של טקסס, ותשע שנים מאוחר יותר ב-6 בנובמבר 1528 היה אלבר נונז קבזה דה לה ואסה לאירופאי הראשון שביקר בה. מרגע זה טענה האימפריה הספרדית לחזקה על האזור כחלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה על אף שעדיין לא יישבה אותו. ב-1685 הקימה צרפת את המושבה האירופאית הראשונה בטקסס, במבצר סנט לואיס, אותה היא נאלצה לנטוש לאחר ארבע שנים בשל התנאים הקשים ובני המקום העוינים. הספרדים שפחדו שמא הצרפתים ינסו להשתלט על האזור בשנית, שלחו קבוצת של מתיישבים למזרח טקסס, אולם האזור נשאר בלתי מיושב עד לשנת 1718, השנה בה הוקמה העיר הספרדית הראשונה סן אנטוניו. עד מהרה הפכה העיר למטרה נוחה עבור השבטים האינדיאנים באזור, עובדה שהרחיקה מתיישבים רבים והפכה את טקסס לחלק הכי פחות מיושב בספרד החדשה.

בשנים 1749 ו-1785 חתמו הספרדים על הסכמי שלום עם שבט האפאצ'י ושבט הקומאנש ואף נעזרו בהם במלחמתם בשאר השבטים. תודות לגלי הגירה גדולים בסוף המאה ה-18, הצליחו הספרדים לפתח קשרי ידידות גם עם שאר השבטים באזור, ועד תחילת המאה ה-19 כמעט ולא נשאר שבט אינדיאני אחד שלא התנצר. ב-1799 החליטה ספרד לוותר על שטחי לואיזיאנה, ששכנו ליד טקסס, ולהעבירם לידי הצרפתים, אולם לצרפתים היו תוכניות אחרות, והם מכרו את השטח לארצות הברית, ובכך גרמו לסכסוכי גבולות בין ספרד לארצות הברית לגבי גבולות לואיזיאנה.

ב-1821 הסתימה מלחמת העצמאות של מקסיקו ומלכות המשנה של ספרד החדשה הפכה לאימפריה המקסיקנית הראשונה וטקסס הספרדית הפכה לקאוצ'ילה אי טחאס. תחת חוקתה החדשה של מקסיקו, ניתן שוויון מלא לכל הגזעים, ובכך בוטל החוק שחייב את כל המהגרים להיות ממוצא ספרדי. עובדה זו, בשילוב עם מחירי האדמה הנמוכים דחפו אלפי מהגרים אמריקאים לטקסס ועד לשנת 1830 מספרם הגיע לכ-30,000.

כרפובליקה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות רפובליקת טקסס 1836-1845
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רפובליקת טקסס

בשנות ה-30 של המאה ה-19, חוקיה החדשים של ממשלת מקסיקו, כגון הוספת מס על יבוא מארצות הברית, וצעדים לכיוון ביטול העבדות הובילו לתרעומת בקרב תושבי מקסיקו. העבדות בוטלה במקסיקו עצמה עם הקמתה ב-1821, וב-1835 עלתה הצעה לאחד את כל מקסיקו, תחת חוקה אחת. הטקסנים גם התנגדו למדיניותה החדשה של הממשלה שכללה גירוש תושבים שהגיעו במקור מארצות הברית, ודיכוי בכוח של חלקים אחרים במקסיקו, שהתנגדו גם הם לחוקים החדשים. ב-2 באוקטובר 1835 החלה המהפכה הטקסנית וב-2 במרץ 1836 הכריזה טקסס על עצמאותה ממקסיקו באופן רשמי.

לאחר שורה של קרבות, בין המפורסמים שבהם קרב אלמו, הביסו ב-21 באפריל 1836 הכוחות הטקסנים בהנהגת סם יוסטון, את הכוחות המקסיקנים בקרב סן חסינטו ולכדו את מפקדם סנטה אנה. בשבי, חתם סנטה אנה על הסכמי וולסקו, שהכירו בטקסס כמדינה חופשית, בתמורה לחייו ושחרורו. מאוחר יותר, מקסיקו מחתה על ההסכמים אלו וסירבה להכיר בעצמאותה של טקסס אף שזכתה להכרתן של כל שאר המעצמות של אותה התקופה. מקסיקו התעקשה שטקסס היא אחד ממחוזותיה, דבר שהוביל את טקסס, בניסיון לזכות בהכרה מדינית, לוויתור על שטחים. עם הקמתה הכריזה טקסס על חוקה בה נכתב בפרוש שהעבדות היא חוקית.

כחלק מארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ארצות הברית- מקסיקו שהתחילה בשל הצטרפותה של טקסס אל האיחוד, כבש צבא ארצות הברית כ-40% משטחה של מקסיקו (אדום). החלק הכתום נקנה ממקסיקו ברכישת גדסדן לאחר המלחמה

בשל בעיותיה הצבאיות והכלכליות של רפובליקת טקסס, רוב אזרחיה תמכו בהצטרפות לארצות הברית. בארצות הברית, לעומת זאת, דעת הקהל הייתה חלוקה, שכן המדינות הצפוניות התנגדו לצירופה של מדינה דרומית נוספת שדוגלת בעבדות. בפעם הראשונה שהנושא עלה לדיון נדחתה בקשתה של טקסס להצטרף לאיחוד, אולם ב-1845, עם עלייתו לשלטון של הנשיא ג'יימס פולק, שתמך בהתרחבות, אושרה הבקשה, וב-29 בדצמבר סופחה טקסס רשמית לברית הפדרלית של ארצות הברית כמדינה ה-28. לאחר הצטרפותה של טקסס לאיחוד, שלח הנשיא פולק את כוחותיו להגן על הטריטוריה השנויה במחלוקת של טקסס, דבר שהוביל לקרבות עם המקסיקנים שעד מהרה הפכו למלחמת ארצות הברית-מקסיקו, מלחמה בה כבשה ארצות הברית שטחים מקסיקנים רבים. לאחר המלחמה, טקסס גדלה באופן מהיר, הודות לתעשיית הכותנה הפורחת שלה.

מלחמת האזרחים האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של ג'פרסון דייוויס, נשיא הקונפדרציה, באנדרטת הקונפדרציה שבדאלאס, טקסס

חודשיים לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית פרשה טקסס רשמית מהברית הפדרלית של ארצות הברית, בצעד שאושר על ידי הצבעה של אזרחיה. ב-1 במרץ 1861 הייתה טקסס למדינה השביעית שהצטרפה אל קונפדרציית המדינות של אמריקה וכחודש לאחר מכן, ב-12 באפריל 1861 פרצה המלחמה בין ארצות הברית לבין הקונפדרציה. בגלל מרחקה מאזור הקרבות, תפקידה העיקרי של טקסס היה לספק חיילים, ובעיקר פרשים, לכוחות הקונפדרציה, וחיילים טקסנים השתתפו בכל אחד מהקרבות המשמעותיים במלחמה. הקרב האחרון של המלחמה כולה, התרחש בחוות פלמיטו שבטקסס ב-12 במאי 1865 כחודש לאחר כניעת הקונפדרציה.

בחודשיים שבין כניעת צבא הקונפדרציה ועד להשתלטות צבא האיחוד על הממשלה, הידרדרה טקסס לאנרכיה. כוחות הקונפדרציה התפרקו ורכוש ממשלתי עבר לידיים פרטיות דרך חלוקה או ביזה. ב-19 ביוני 1865, כשנתיים וחצי לאחר שניתנה לראשונה, נכנסה לתוקף בטקסס הצהרת השחרור של הנשיא אברהם לינקולן, ששחררה את כל העבדים. יום זה מצוין כיום בטקסס פעם בשנה כחג ג'ונטינת'. ב-20 באוגוסט 1866, הכריז הנשיא אנדרו ג'ונסון שממשלת טקסס נשלטת שוב בידי אזרחיה.

ב-30 במרץ 1870 הצטרפה טקסס מחדש לארצות הברית, על אף שעדיין לא מילאה את כל דרישות השיקום שלה. המבנה החברתי של טקסס הלך ונעלם בשעה שהמדינה נאבקה במשברי חקלאות ועבודה אולם כמו במדינות הדרום האחרות, עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-19 הצליחו הדמוקרטים להשליט סדר במדינה באמצעות כוח הזרוע.

טקסס מן המאה ה-20 ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינדלטופ היא המקום בו התגלה מרבץ הנפט הראשון של טקסס עוד בשנת 1901

מרבץ הנפט הראשון התגלה בטקסס ב-10 בינואר 1901 על גבעת ספינדלטופ שמדרום לעיר באיאמונט. מרבצי נפט נוספים התגלו זמן קצר לאחר מכן במזרח ובמערב טקסס, ובמפרץ מקסיקו. גילויים אלו הובילו לבהלת נפט ששינתה לחלוטין את כלכלתה של טקסס, שעד שנת 1972 כבר ייצרה שלושה מיליון חביות נפט ביום.

אף על פי שכלכלתה של טקסס התפתחה באופן יציב מאז סופה של מלחמת האזרחים, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היא נפגעה קשות, בפעם הראשונה מהשפל הגדול ובפעם השנייה מקערת האבק, ומהגרים רבים נטשו את המדינה בשנים אלו.

בשנות ה-50 וה-60 עברה טקסס מהפכה בתחום החינוך. תחת הנהגתו של המושל ג'ון קונלי. המדינה יצרה תוכניות ארוכות טווח לחינוך גבוה, חילקה מחדש את משאביה באופן הוגן יותר, ויצרה מרכז לניהול כל מערכת החינוך במדינה. שינוים אלו עזרו לטקסס לזכות במענקים בתחום החינוך לאורך שנות ה-60 וה-70.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר ריו גראנדה מהווה גבול טבעי בן טקסס למקסיקו

טקסס ממוקמת במרכז-דרום ארצות הברית, והיא נחשב לאחת ממדינות הדרום, ואחת ממדינות דרום-המערב. מחוזותיה של טקסס משתרעים על פני שטח כולל של 695,621 קמ"ר והיא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית (אחרי אלסקה).

תושבי טקסס נוהגים לחלק את טקסס לחמישה אזורים: הצפון, הדרום, המרכז, המערב והמזרח. האלמנך של טקסס לעומת זאת מחלק אותה לארבעה אזורים: אזור המפרץ, אזור השפלה, הערבה הגדולה ופרובינציית אגן ורכס. חלק מהאזורים בטקסס דומים מאוד מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית לדרום ארצות הברית (אזורים כגון מזרח, מרכז וצפון טקסס) בעוד שאזורים אחרים (בעיקר מערב ודרום טקסס) דומים יותר לשאר החוף המזרחי. זאת בשילוב עם גודלה העצום של המדינה, וההבדלים התרבותיים והכלכלים בן האזורים מקשה מאוד לשייך אותה לקבוצת מדינות אחת, ורבים מתייחסים אל טקסס כאזור בפני עצמו.

גבולותיה של טקסס מורכבים משילוב של גבולות טבעיים וגבולות שרירותיים. בדרום, נהר ריו גראנדה יוצר את גבולה של טקסס עם מקסיקו, במזרח, נהר סבין יוצר את הגבול עם לואיזיאנה וארקנסו, ובצפון, הנהר האדום יוצר את הגבול בן טקסס לרוב אוקלהומה. במערב לעומת זאת, גבולה של טקסס עם ניו מקסיקו וחלק מאוקלהומה הוא שרירותי.

בטקסס יש 3,700 נחלים בעלי שם ו-15 נהרות ראשיים, שבהם הריו גרנדה הוא הגדול ביותר. נהרות חשובים נוספים הם הפקוס, הקולורדו של טקסס, הנהר האדום, הבראזוס והפלאקסי, יובל של הבראזוס שבערוצו נמצאו עקבות דינוזאורים בשנות השלושים של המאה ה-20. יש מעט אגמים טבעיים בטקסס, ומעל ל-100 מאגרי מים מלאכותיים גדולים.

מזג אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופת טורנדו בשמרוק, טקסס. בטקסס יש בממוצע 139 סופות טורנדו בשנה, יותר מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית

בגלל גודלה, מזג האוויר בטקסס איננו אחיד לכל אורכה. טקסס היא נקודת המפגש של שלושה אזורי מזג אוויר שונים- החצי המזרחי של טקסס מתאפיין באקלים סובטרופי גשום, החלק הצפון מערבי הוא אזור ממוזג ומעט צחיח והחלק הדרום מערבי הוא סובטרופי צחיח וקרוב למדברי.

כמות המשקעים השנתיים בטקסס שונה מאוד מאזור לאזור: באל פאסו שבמערב, יורדים בממוצע 200 מ"מ של גשם בשנה, בעוד שביוסטון שבמזרח כמות הגשם הממוצע היא 1,400 מ"מ. שלג יורד בחורף בדרך כלל רק בצפון טקסס, ובקיץ נעה הטמפרטורה בן 26 מעלות צלזיוס בממוצע באזור ההרים ל-38 מעלות באזור עמק ריו גראנדה. סופות ברקים הן אירוע נפוץ בטקסס, במיוחד בחלק המזרחי והצפוני, ומספר סופות הטורנדו במדינה הוא הגדול ביותר בארצות הברית עם 139 סופות בממוצע לשנה.

כמות גזי החממה שפולטת טקסס, היא הגבוהה ביותר בארצות הברית- כמעט 680,000 מיליארד ק"ג של פחמן דו-חמצני לשנה. הכמות כל כך גבוה שאם טקסס הייתה מדינה עצמאית, ולא חלק מארצות הברית, היא הייתה המדינה השביעית בגודלה בעולם בכמות גזי החממה. חלק גדול מהגזים שיוצרת טקסס מגיעים ממפעלי הזיקוק והייצור שלה, שמפיקים חלק נכבד מהנפט ומהפלסטיק של ארצות הברית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של טקסס לפי צפיפות האוכלוסין

מדינת טקסס מונה, נכון לשנת 2006, 23,507,783 אזרחים. מספר זה מצביע על גידול של 12.7% (כ-2,655,993 אזרחים) מאז שנת 2000. טקסס ראתה בשנים האחרונות עלייה גם בגידול הטבעי של האוכלוסייה (מאז שנת 2000 נולדו בטקסס 2,351,901 תינוקות לעומת 962,634 אזרחים שמתו) וגם מבחינת הגירה (הגירה אל ומחוץ לטקסס הובילה מאז שנת 2000 לעלייה של 451,910 תושבים מחלקים אחרים של ארצות הברית ו-801,576 ממדינות אחרות בעולם). ב-1994 עברה אוכלוסיית טקסס את אוכלוסיית ניו יורק והפכה לאוכלוסייה הגדולה ביותר בארצות הברית, אחרי אוכלוסיית קליפורניה.

נכון לשנת 2004, כ-15.6 אחוז מהאנשים החיים בטקסס (3.5 מיליון אנשים) לא נולדו בארצות הברית. מתוכם כ-5.4 אחוז (1.2 מיליון אנשים) הם מהגרים בלתי חוקיים והם מהווים כ- 14% מכלל המהגרים הבלתי חוקיים בארצות הברית.

הרכב אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2006, 69.8% מאזרחים טקסס הם לבנים, 35.7% הם היספאנים (מתוכם 21% הם גם לבנים), 11.6% הם שחורים, 3.3% הם אסייתים, 0.5% הם אינדיאנים ו-13% הם ממוצא אחר. ארצות המקור של האוכלוסייה הן: מקסיקו (25.3%), גרמניה (10.9%), אפריקה (10.5%), אנגליה (7.2%) וסקוטלנד-אירלנד (7.2%). רוב אזרחי צפון, מרכז ומזרח טקסס, הם לבנים שארצות המוצא שלהם הן אנגליה ואירלנד. אזרחי דרום- מזרח טקסס ומרכז טקסס הם לבנים ממוצא גרמני. אפרו-אמריקאים חיים בעיקר באזורים בהם היו בעבר שדות כותנה ובאזורי המטרופולין. היספאנים חיים בעיקר באזורי הדרום והמערב, ואסייתים חיים בעיקר בערים הגדולות.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית הענק לייקווד ביוסטון היא הכנסייה הגדולה בארצות הברית, ומבקרים בה מדי שבוע 40,000 מתפללים

מבחינת דת טקסס משתייכת לקבוצה של מדינת דרום נוצריות אוונגליות, והיא ראשונה בארצות הברית גם במספר האנשים עם נטיות דתיות כל שהן, וגם במספר הכנסיות לאדם. בטקסס נמצאות גם מספר רב של כנסיות ענק, שלוש במטרופולין דאלאס, ואחת ביוסטון, שנחשבת לכנסייה הגדולה ביותר בארצות הברית. לפי הקונזנצוס של טקסס משנת 2000, חיים בטקסס כיום 6,770,000 אנשים שמגדרים את עצמם נוצרים פרוטסטנטים (32% מהאוכלוסייה), ו-4,370,000 מיליון אנשים שמגדירים את עצמם נוצרים קתולים (21% מהאוכלוסייה). בטקסס גם 400,000 מוסלמים (1.9% מהאוכלוסייה) ו-128,000 יהודים (0.6% מהאוכלוסייה).

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בני ישראל שבגלבסטון הוא בית הכנסת היהודי הרפורמי הראשון בטקסס

יהודים הופיעו בטקסס עם הגעתם של האירופים הראשונים לאזור במאה ה-16 וקיים תיעוד של יהודים שהתגוררו באזור כבר ב-1816. יהודים לקחו חלק במהפכה הטקסנית ב-1835, ולפחות ארבעה מהם נהרגו בקרבות. בית הקברות היהודי הראשון נבנה באזור גלבסטון ב-1852, באותו אזור בו הוקם ב-1868 בית הכנסת הרפורמי הראשון. בית הכנסת החרדי הראשון הוקם עוד ב-1859 ביוסטון, אולם ב-1874 גם הוא הפך לרפורמי. ב-1874 הוקם גם בית הכנסת הראשון בסן אנטוניו, ושנה מאוחר יותר הוקם בית הכנסת הראשון בדאלאס.

מאות מיהודי אירופה הוברחו לטקסס במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת מבצע טקסס[1]. ב-1990 הוערך מספרם של היהודים בטקסס כ-108,000, וכיום המספר קרוב יותר ל-128,000. היהודים הראשונים בטקסס היו ממוצא ספרדי, אולם כיום, שנת 2010, רוב היהודים באזור הם ממוצא אשכנזי. עד היום נבחרו שני יהודים לייצג את טקסס בבית הנבחרים של ארצות הברית, אחד בין השנים 1846-1851 ואחד בין 1979-2005. בנוסף ראש עיריית דאלאס בן השנים 2002-2007 הייתה יהודיה.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטון, העיר בעלת מספר התושבים הגדול ביותר בטקסס
סן אנטוניו, העיר העתיקה ביותר בטקסס
דאלאס, המטרופולין הגדולה בטקסס, כוללת גם את העיר פורט וורת'

נכון לשנת 2000, קימות בטקסס שש ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-500,000 אנשים, ומתוכן 2 הן ערי עולם - דאלאס ויוסטון. בטקסס יש בסך הכול 25 אזורי מטרופולין - בשניים מהם האוכלוסהה מונה מעל 5 מיליון תושבים ובארבעה אזורים נוספים האוכלוסייה מונה מעל מיליון אנשים. בטקסס יש שלוש ערים עם אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים - יוסטון, סן אנטוניו ודאלאס, וכל השלושה הן בין עשר הערים הגדולות בארצות הברית. הערים אוסטין ופורט וורת', גם הן בטקסס, הן בן 20 הערים הגדולות בארצות הברית. סן אנטוניו היא העיר הוותיקה בטקסס, בעוד שאוסטין היא בירתה.

גודל ביחס
לטקסס
גודל ביחס
לארצות הברית
שם אוכלוסיית
העיר
אוכלוסיית
המטרופולין
שטח
(בקילומטר רבוע}
אזור בטקסס
1 4 יוסטון 2,144,491 5,539,949 1558 קמ"ר מזרח טקסס
2 7 סן אנטוניו 1,296,682 1,942,217 1067 קמ"ר דרום טקסס
3 9 דאלאס 1,232,940 6,003,967 997 קמ"ר צפון טקסס
4 16 אוסטין 709,893 1,513,565 669 קמ"ר מרכז טקסס
5 18 פורט וורת' 653,320 6,003,967 774 קמ"ר צפון טקסס
6 21 אל פאסו 609,415 736,310 649 קמ"ר מערב טקסס
7 49 ארלינגטון 362,805 6,003,967 257 קמ"ר צפון טקסס
8 63 קורפוס כריסטי 283,474 431,741 1192 קמ"ר דרום טקסס
9 69 פלאנו 250,096 6,003,967 186 קמ"ר צפון טקסס
10 86 גארלנד 216,346 6,003,967 148 קמ"ר צפון טקסס

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותם מושל טקסס

החוקה של טקסס, שנכתבה ב-1876, היא החוקה השנייה הישנה ביותר בארצות הברית שעדיין נמצאת בשימוש, אחרי חוקתה של מסצ'וסטס. כמו חוקות אחרות, היא מגדירה בפירוש את הפרדת הסמכויות בטקסס וכוללת בתוכה את מגילת הזכויות כסעיף מספר 1. מגילת הזכויות, כפי שהיא מופיעה בחוקה של טקסס, ארוכה ומפורטת יותר מהמגילה הרשמית של ארצות הברית, והיא כוללת חוקים ייחודיים לטקסס.

מערכת פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריק פרי, חבר המפלגה הרפובליקנית ומושל טקסס מאז דצמבר 2000

הרשות המבצעת בטקסס מונה את מושל טקסס, סגן המושל, גזבר המדינה, פרקליט המדינה, מזכיר המדינה, שר החקלאות, שר החינוך, השר שאחראי על חלוקת האדמות, ושלושת חברי הוועידה האחראית על הרכבות (שבניגוד לשמם אחראים לא רק על הרכבות, אלה גם על תעשיות הנפט, הגז, הפחם והאורניום במדינה). כל האנשים הללו נבחרים על ידי אזרחי טקסס (חוץ ממזכיר המדינה שנבחר על ידי המושל), וזאת כדי להגביל את כוחו של המושל. ריק פרי, המושל נכון ל-2012, אחראי על הצבא של טקסס, על מינויים של מספר אנשים בוועדות הרשות המבצעת, ועל החלפת שופטים שפרשו באמצע כהונתם. למושל יש גם זכות וטו (ביטול) על החלטות הקונגרס והסנאט, וזכות לקרוא לפגישות מיוחדות של בתי המחוקקים.

הרשות המחוקקת בטקסס מורכבת משני בתי מחוקקים, בית הנבחרים המונה 150 חברים, והסנאט המונה 31. נכון ל-2012 ראש בית הנבחרים הוא ג'ו סטריוס, וראש הסנאט הוא סגן המושל, דיוויד דיוהארסט. בתי המחוקקים נפגשים באופן קבוע רק פעם בשנתיים כאשר המושל יכול להכריז על פגישה מיוחדת בכל עת.

בתי משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפגנה השנתית השישית נגד ההוצאה להורג, באוקטובר 2005, מול אחוזתו של מושל טקסס

מערכת המשפט בטקסס היא אחת ממערכות המשפט המסובכות בארצות הברית, ואפילו בעולם כולו, והיא כוללת חמש רמות של בתי משפט, מספר אזורי חפיפה בסמכויות השיפוט של בתי משפט לעניינים שונים, ושני בתי משפט של מוצא אחרון: בית המשפט העליון, עבור משפט אזרחי, ובית משפט לעתירות פליליות, עבור משפט פלילי. חוץ מאשר בבתי משפט עירוניים מסוימים, כל השופטים בטקסס, בכל הרמות של בית המשפט, נבחרים בבחירות מפלגתיות. אם נוצרת עמדה פנויה, מתפקידו של מושל טקסס למנות מחליף עד לבחירות הבאות.

מערכת המשפט בטקסס נחשבת נוקשה מאוד ובטקסס הוצאו להורג יותר אנשים מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית (בן השנים 1982 ל-2007 הוצאו להורג בטקסס 400 אנשים). הוצאה להורג ניתנת כיום כעונש רק על רצח, אולם הצעה להוציא להורג גם אנשים שהורשעו באונס של ילדים נמצאת כיום בתהליכי דיון. לפני 2005, העונש האלטרנטיבי להוצאה להורג היה מאסר עולם עם אפשרות לחנינה לאחר 40 שנים, אולם לאחרונה הוא שונה למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.

חלוקה לאזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

254 המחוזות של טקסס (באנגלית)

טקסס מחולקת ל-32 מחוזות קונגרס, יותר מכל מדינה בארצות הברית חוץ מקליפורניה, המחולקת ל-53 מחוזות קונגרס. טקסס מחולקת גם ל-254 מחוזות, המכילים כל אחד ארבעה נבחרי ציבור הנבחרים על ידי המחוז עצמו, ושופט מחוזי, הנבחר על ידי כלל אזרחי המדינה. ביחד מהווים חמשת הנבחרים מועצה שמושלת במחוז ומחליטה החלטות באמצעות הצבעה כאשר לכל חמשת החברים קול שווה.

בניגוד למדינות אחרות, בטקסס ערים ומחוזות לא יכולים להקים מועצה משותפת, אולם מותר להם לחלוק משאבים ושירותים. למחוזות בטקסס אין אפשרות לקבוע חוקים לעצמם, וכוחם מוגדר באופן מדויק בחוקת טקסס. בטקסס אין עיירות ובפני כל יישוב עומדת בחירה: הוא יכול להסתמך על המחוז שלו בנושאי אכיפת החוק ותחזוקת הכבישים, או להצטרף לעיר סמוכה ולהסתמך עליה, או אם יש בו יותר מ-5000 תושבים, והאזרחים מסכימים, לוותר על עזרת המחוז ולדאוג לתחזוקה ואכיפת החוק בעצמו.

מפלגות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, נשיאה ה-43 והנשיא לשעבר של ארצות הברית, רץ לנשיאות בתור בנה האהוב של טקסס לאחר שהיה המושל במדינה בין השנים 19952000

המפלגה הדמוקרטית זכתה בטקסס שוב ושוב מאז הצטרפותה לאיחוד ועד סוף המאה ה-20. כמו מדינות דרום אחרות, טקסס נטרה טינה למפלגה הרפובליקנית בגלל מלחמת האזרחים האמריקאית והתנגדה לשינוים החברתיים שנכפו עליה לאחר המלחמה. ב-1960 החלו דמוקרטים שמרניים רבים לתמוך במועמדים רפובליקנים לנשיאות בעקבות השינוי הליברלי במפלגתם, וב-1964 צוטט הנשיא הדמוקרטי, לינדון ג'ונסון, באומרו "איבדנו את הדרום". ב-1973 בחרה טקסס את המושל הרפובליקני הראשון שלה מאז המלחמה, ובשנת 2003 זכו הרפובליקנים בפעם הראשונה ברוב בקונגרס. כיום רפובליקנים שולטים בסנאט ובבית הנבחרים של טקסס, ושני הסנטורים הטקסנים בנוסף ל-19 מתוך 32 חברי הקונגרס הם רפובליקנים. בנוסף מאז שנת 1994 טקסס לא בחרה בדמוקרטי אחד לממשלה.

כיום, שנת 2010, האקלים הפוליטי בטקסס נוטה יותר לכיוון שמרנות כלכלית וחברתית, והחל משנת 1980 רוב אזרחי טקסס תמכו במועמדים הרפובליקנים לנשיאות. ב-2000, וב-2004 הנשיא בוש זכה בטקסס פעמים עם 60% מהקולות. בוש רץ לנשיאות כ"בן אהוב" בטקסס לאחר כהונתו כמושל במשך 5 שנים.

אוסטין נחשבת לעיר הליברלית ביותר של טקסס, בעוד שיוסטון היא אחד מאזורי המטרופולין היחידים בארצות הברית שמצביע באופן קבוע לרפובליקנים, אולם העיר עצמה די ליברלית, ובחרה ראש עיר לסבית מוצהרת בפעם הראשונה. דאלאס מתחלקת שווה בשווה בן המפלגות, ואל פאסו בדרום נוטה להצביע לדמוקרטים. מומחים פוליטיים רבים מעריכים שבעתיד הדמוקרטים בטקסס יתחזקו בעקבות עלייה במספר ההיספאנים בטקסס, שבדרך כלל מצביעים למפלגה הדמוקרטית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבעון האחרון של 2006 היה התמ"ג של טקסס 1,090 מיליארד דולר, בעוד שהתוצר הגולמי לנפש היה 43 אלף דולר. גודל האוכלוסייה של טקסס, בשילוב עם מיקומה הגאוגרפי, הוביל להתפתחותה באזור של הכלכלה השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי קליפורניה. בטקסס ממוקמות כיום 6 מבין 50 החברות הגדולות בארצות הברית, ו-56 מבין ה-500 הגדולות. לאחרונה האזורים העירוניים בטקסס גדלו מאוד ומאז ועד היום (שנת 2010), הם אחראיים להעסקתם של כשני שליש מהאוכלוסייה.

את כלכלתה החזקה של טקסס ניתן ליחס למספר הרב של העבודות הפנויות באזור, מחירם הנמוך של הבתים, המסים הנמוכים, חוסר הפיקוח היחסי על העסקים מצד הממשלה, איכות החינוך במדינה, מזג האוויר הנוח ומספרם הרב של המחצבים הטבעיים.

חקלאות ומחצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקר הוא ענף החקלאות הרווחי ביותר בטקסס, יותר מכותנה, מדגנים ומדיג

טקסס היא אחת מהמדינות הכי חקלאיות, ויש בה יותר חוות, גם במספר, וגם באזור אדמה, מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית. הגידול הרווחי ביותר של טקסס הוא בקר, והבשר של טקסס נמכר במחיר גבוה יותר מזה של כל מדינה אחרת. טקסס מגדלת גם יותר כבשים ועזים משאר המדינות. הגידול השני הכי ריווחי בטקסס הוא כותנה, וגם כאן טקסס מייצרת יותר מכל מדינה אחרת. טקסס מובילה גם בייצור דגנים, אבטיחים, ענבים ומלונים, ויש בה תעשיית דיג גדולה. מבחינת מחצבים, טקסס מובילה בייצור בטון, חצץ, סיד, מלח וחול.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טחנת רוח בלובק, טקסס. טקסס מייצרת 4356 מגה ווט של אנרגיית רוח, יותר מכל מדינה אחרת בארצות הברית וכ-3.3% מצריכת החשמל של המדינה

טקסס צורכת יותר אנרגיה מכל מדינה אחרת בארצות הברית, גם מבחינת אנרגיה לאדם, וגם מבחינת צריכה כוללת. לאחרונה הפריטה טקסס את חברת החשמל של המדינה, החלטה שאת תוצאותיה עדיין מוקדם מכדי לראות. טקסס מובילה בארצות הברית גם באנרגיה חלופית וגם בגז טבעי, והמדינה מייצרת הכי הרבה אנרגיית רוח וכרבע מהגז הטבעי בארצות הברית. למרות זאת הייצור החשוב ביותר של טקסס מבחינת אנרגיה הוא עדיין נפט.

בטקסס נמצאו עד היום מאגרי נפט בסך של 1,300 מיליארד מטר מעוקב, כשליש מכלל הנפט בארצות הברית, וכיום מפעלי הנפט בטקסס יכולים לזקק עד 730 אלף מטר מעוקב ביום אחד. בשנים האחרונות החלה תעשיית הנפט לנוע מערבה, שכן הנפט במזרח טקסס אזל כמעט לחלוטין. המטה של מספר חברות נפט עולמיות ממוקם בטקסס: חברות כגון הליברטון, אקסון מוביל וקונקופיליפס.

הוועידה האחראית על הרכבות בטקסס היא הגוף שמפקח על תעשיית הנפט, הגז הפחם והאורניום בטקסס והיא גם אחראית על צינורות הגז במדינה ועל הבטיחות במפעלי הנפט, הגז ובצינורות הגז. עד שנות השבעים, היה בידי הוועידה כוח עצום בקביעת מחירי הנפט שכן היא הייתה יכולה לפקח על מאגרי הנפט העצומים של טקסס.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז החלל ג'ונסון ביוסטון טקסס, ממנו שיגרה נאס"א את כל מעבורות החלל של ארצות הברית

אחד מכינוייה של העיר אוסטין הוא גבעת הסיליקון, בעוד שאזור דאלאס-פורת' וורת' ידוע כאזור ערבות הסיליקון. זאת בשל מספר תעשיות ההיי טק הרבות שהתפתחו בטקסס במהלך השנים, תודות למספר האוניברסיטות הגדול בה, וליוזמות לעידודן מצד הממשלה. בין השאר ממוקמות בטקסס מרכזיהן של חברת דל, יצרנית המחשבים העולמית, טקסס אינסטרומנטס, יצרנית האלקטרוניקה ואלקטרוניק דאטה סיסטמס, ספקית שרותי מערכות המידע. גם טכנולוגיות חדשות מוצאות את מקומן בטקס וב-2008 דורגה המדינה כאחת מחמש המדינות המובילות בארצות הברית בביוטכנולוגיה.

אחד ממרכזי הטכנולוגיה החשובים ביותר בטקסס הוא מרכז החלל ג'ונסון, בסיסה של נאס"א בדרום מזרח יוסטון. משם שיגרה סוכנות החלל של ארצות הברית את מעבורות החלל שלה, ואימנה את האסטרונאוטים מארצות הברית ומהעולם כולו. עוד מרכז טכנולוגיה חשוב הוא מחלקת האווירונאוטיקה של לוקהיד מרטין, שנמצאת בפורת' וורת' שם מיוצרים כיום מטוסי הf-16 ובקרוב גם מטוסי הf-35. באותה עיר ממוקמת גם חברת בל הליקופטרים, חברת בת של חברת טקסטרון, שנחשבת לאחת מיצרניות ההליקופטרים המובילות בעולם.

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקסס ממוקם הקניון השני שאי פעם נבנה בארצות הברית, קניון היילנד פארק

עוצמתה הכלכלית של טקסס הובילה להקמתן של כמה מחברות הקמעונאות, הסיטונאות הבנקים וחברות הביטוח הגדולות בעולם במדינה. חברות כגון AT&T, ספקית הטלפון המובילה בארצות הברית, בלוקבסטר, החברה הגדולה בעולם להשכרת סרטים, ו-Men's Warehouse, חברת הביגוד לגברים הגדולה בארצות הברית, כולן מבוססות בטקסס. בטקסס ממוקם הקניון השני שאי פעם נבנה בארצות הברית, ובאזור מטרופולין דאלאס, יש יותר חניות לאנשים מאשר בכל אזור אחר.

ב-2006, בשנה החמישית ברציפות, טקסס הובילה את ארצות הברית ביצוא. באותה שנה יצאה טקסס מוצרים בערך של 150,800 מיליארד דולר, 22,100 מיליארד יותר מב-2005. הקונה הגדולה ביותר של טקסס היא מקסיקו שאחראית לשליש מהיצוא שלה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

'ביג טקס'- קאובוי בגובה של 16 מטרים הוא סמלו של היריד של טקסס. היריד הוא הגדול ביותר בארצות הברית

במהלך השנים הפכה טקסס לכור היתוך של התרבות המקסיקנית, התרבות הצפון אמריקנית והתרבות הספרדית. הודות להיותה מרכז תעשיית הבקר של ארצות הברית, כיום משויכת טקסס בכל העולם עם דמותו של הקאובוי. הרודאו הוא חלק חשוב בתרבות הייחודית של טקסס והרודאו השנתי של יוסטון הוא הגדול בעולם. אוסטין, ידועה בתור בירת המוזיקה החיה של העולם והיא מתאפיינת במגוון גדול של פסטיבלי מוזיקה, מועדונים והופעות. סן אנטוניו מפורסמת במוזיקת הקאנטרי שלה, ודאלאס מארחת כל שנה את היריד השנתי של טקסס, היריד הגדול ביותר בארצות הברית.

הספורט הפופולרי ביותר בטקסס הוא פוטבול ברמות התיכונים הקולג'ים והמקצוענים, לטקסס שתי קבוצות ב-NFL ליגת הפוטבול המקצועית. בנוסף יש בטקסס שתי קבוצות במייג'ור ליג בייסבול, שלוש קבוצות בליגת הכדורסל, ה-NBA, שתי קבוצות ב-WNBA, ליגת הכדורסל לנשים, וקבוצה אחת ב-NHL, ליגת ההוקי קרח. לטקסס יש גם קבוצות מקצועיות ב-AFL פוטבול באולמות סגורים, וה-MLS ליגת הכדורגל, על אף שהן פחות פופולריות. עוד ענפי ספורט נפוצים בטקסס הם מרוצי מכוניות ומרוצי סוסים, לקרוס, גולף ודיג.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה של דאלאס- השדה השני בגודלו בארצות הברית והרביעי בעולם

מערכת הכבישים המהירים של טקסס, התחבורה הציבורית והתחבורה האווירית, כולן נמצאות תחת השגחתה של מחלקת התחבורה של טקסס, סוכנות ממשלתית הידועה בכינוי טקס-דוט. נכון לשנת 2005, יש בטקסס 127,999 קילומטר של כביש מהיר, לעומת 71,000 קילומטר ב-1984. בטקסס יש שני כבישים מהירים עם מהירות מקסימלית של 130 קילומטר לשעה, המהירות הגבוה ביותר בארצות הברית.

שדה התעופה הגדול ביותר בטקסס ממוקם בדאלאס, והוא נחשב לשדה התעופה השלישי בגודלו בארצות הברית והרביעי בעולם כולו, וטסים ממנו מטוסים ל-135 יעדים בתוך ארצות הברית ו-40 במדינות אחרות. ביוסטון נמצא שדה התעופה התשיעי בגודלו בארצות הברית, והתשע עשרה בעולם, והוא מהווה את בסיסה של חברת יונייטד איירליינס. טקסס מהווה גם את בסיסה של חברת התעופה סאות'ווסט איירליינס, החברה הגדולה בארצות הברית לפי מספר נוסעים בשנה.

נכון לשנת 2008, בטקסס יותר מ-1000 נמלים ויותר מ-1,600 קילומטר של תעלות. בנמלי טקסס מועסקים כ-1,000,000 אנשים ועוברים דרכם 317 מיליון טון של סחורות. הנמל הגדול בטקסס נמצא כיום ביוסטון, והוא נחשב לנמל השני בגודלו בארצות הברית וה-10 בעולם. הנמל נבנה כדי להחליף את הנמל בגלבסטון שנהרס בסופת טורנדו ב-1900.

מסילת הרכבת הראשונה נבנתה בטקסס ב-1872, והחל משנת 1911, בטקסס יש יותר מסילות ברזל מכל מדינה אחרת בארצות הברית. נכון לשנת 2005, יש בטקסס 22,540 ק"מ של מסילות ברזל, ירידה מאז שנת 1932, בה היו באזור 27,484 ק"מ. בטקסס קימות גם מסילות ברזל קלות, אחת באזור דאלאס שאורכה 70 ק"מ, ואחת באזור יוסטון שאורכה 12 ק"מ. שתי רכבות קלות אלו הן בין 12 הרכבות הקלות הכי עמוסות בארצות הברית וביחד, נוסעים בהן מעל 100,000 אנשים ביום.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הרפואי של טקסס ביוסטון מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של מעבדות מחקר ובתי חולים בעולם ומבוצעות בו הכי הרבה השתלות לב. המרכז מטפל בחמישה מיליון חולים בשנה

מערכת הבריאות של טקסס נחשבת לאחת ממערכות הבריאות הגרועות בארצות הברית, ולאחרונה היא דורגה כשלישית מהסוף. טקסס מדורגת בן המדינות האחרונות, לא רק באיכות הטיפול, אלא גם בכמות האנשים שמקבלים טיפול רפואי, כמות הכסף שבתי החולים מבזבזים והטיפול היחסי בבני מיעוטים. לפי סקר משנת 2006, לכ-25% מהאוכלוסייה בטקסס אין ביטוח רפואי, יותר מכל מדינה אחרת בארצות הברית. טקסס מדורגת במקום ה-12 במספר האנשים שסובלים מהשמנת יתר, וב-2008 דורגו 4 מהערים בטקסס בין 25 "הערים השמנות ביותר" בארצות הברית. אותו סקר אולם, דרג את אוסטין כאחת מ"25 הערים הרזות ביותר".

בטקסס נמצאים חלק מבתי החולים הגדולים בעולם. בסך הכול נמצאים בטקסס 8 בתי ספר ללימודי רפואה, שלושה בתי ספר לרפואת שיניים ובית ספר אחד לאופטומטריה. המרכז הרפואי של יוסטון הוא המרכז הרפואי הגדול בעולם והוא מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של מעבדות מחקר רפואי ובתי חולים. בדאלאס ממוקם האיגוד האמריקאי לרפואת לב, והיא מכילה את בית הספר לרפואה בו מועסקים הכי הרבה זוכי פרס נובל. באוסטין ובגלבסטון ממוקמות 2 מבין 8 המעבדות היחידות בעלות רמת בטיחות ביולוגית 4 בארצות הברית.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות החינוך של טקסס (Texas Education Agency) היא הרשות האחראית על החינוך הציבורי בטקסס. ניהול בתי הספר מבוזר ומתבסס על מועצות חינוך. למעלה מ-1,000 מועצות חינוך מנהלות את בתי הספר בטקסס, ולמעט אחת, הן כולן עצמאיות ואינן פועלות במסגרת העירייה (האזורים עליהן הן אחראיות אינם חופפים לערים). המועצות ממסות את התושבים ואף יש להן זכות להפקיע קרקעות הדרושות לחינוך. בטקסס אין כמעט הגבלות על חינוך ביתי והתלמידים לא מתבקשים ללמוד מספר מסוים של שעות או לעבור מבחנים כדי להוכיח התקדמות.

נכון ל-2007, דורגה טקסס במקום 26 בחינוך מבין 50 המדינות בארצות הברית. הציונים הממוצעים בטקסס גבוהים יותר מהממוצע הארצי במתמטיקה, ונמוכים יותר ביכולות קריאה. מספר התלמידים למורה נמוך בטקסס מהממוצע הארצי, עם 15 תלמידים למורה אחד. גם כמות הכסף שהממשלה מוציאה על כל תלמיד נמוכה מהמוצע הארצי וכמוה גם המשכורת הממוצעת של המורים.

כיום נמצאים בטקסס 181 מכללות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר. אוניברסיטת יוסטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת טקסס A&M הן ארבע האוניברסיטאות הגדולות ביותר באזור וביחד נרשמים אליהן 145,000 תלמידים בשנה. אוניברסיטת רייס ביוסטון נחשבת למכללה ה-17 הטובה ביותר בארצות הברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]