סאקי קומאגאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאקי קומאגאיי
熊谷 紗希
קומאגאיי במדי ליון ב-2019
קומאגאיי במדי ליון ב-2019
מידע אישי
לידה 17 באוקטובר 1990 (בת 33)
יפןיפן סאפורו, הוקאידו, יפן
שם מלא סאקי קומאגאיי
גובה 1.73 מטר
עמדה קשרית, בלמית
מועדוני נוער
2006–2008 תיכון טוקיוואגי גאוקן
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2011
2011–2013
2013–2021
2021–2023
2023–
אוראווה רד דאימונד ליידיס(אנ')
איינטרכט פרנקפורט
אולימפיק ליון
באיירן מינכן
רומא
44 (8)
38 (2)
152 (29)
34 (5)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקנית**
2009
2008–2010
2008-
יפן עד גיל 19(אנ')
יפן עד גיל 20(אנ')
יפן
5 (1)
7 (0)
120 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-22 ביולי 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-30 בינואר 2022

סאקי קומאגאיייפנית: 熊谷 紗希; נולדה ב-17 באוקטובר 1990)[1] היא כדורגלנית יפנית, המשחקת בעמדת הקשרית האחורית ברומא מליגת העל האיטלקית(אנ') ובנבחרת יפן בה היא משמשת כקפטנית.

קומאגאיי היא אחת מהספורטאיות המזרח אסייתיות המצליחות ביותר בהיסטוריה, בכל מגדר ברמת המועדונים והנבחרות הלאומיות. נכון ל-2022, היא זכתה בגביע העולם, בשבע אליפויות צרפת, חמש זכיות בליגת האלופות ובמדליית זהב בטורניר הכדורגל של אסיה (אנ').

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומאגאיי נולדה ב-17 באוקטובר 1990 בסאפורו שביפן. כנערה, שיחקה בקבוצת הכדורגל של תיכון טוקיוואגי גאוקן בו למדה.

אוראווה רדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009, אחרי שסיימה את התיכון, הצטרפה קומאגאיי למועדון אוראווה רד דאימונד ליידיס (אנ') מהליגה היפנית לנשים (אנ'). באותה עונה זכה המועדון באליפות יפן.

איינטרכט פרנקפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 עברה קומאגאיי למועדון איינטרכט פרנקפורט[2] מהבונדסליגה לנשים[3]. עם פרנקפורט הגיעה עד לגמר ליגת האלופות לנשים 2012 בו הפסידה 2:0 לאולימפיק ליון.

אולימפיק ליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 הצטרפה קומאגאיי לאולימפיק ליון מליגת העל הצרפתית לנשים. במשך תקופתה בליון, זכתה הקשרית בשבע אליפויות צרפת וחמש פעמים בליגת האלופות. בגמר ליגת האלופות 2016, הבקיעה קומאגאיי את הפנדל המכריע, בהופעה שהקנתה לה את תואר אשת המשחק.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במאי 2021 חתמה קומאגאיי בבאיירן מינכן מהבונדסליגה לנשים[4]. קומאגאיי ערכה את הופעת הבכורה שלה במדי באיירן ב-29 באוגוסט 2021, בניצחון 8:0 על ורדר ברמן. את שערה הראשון הבקיעה ב-1 באוקטובר 2021 בניצחון 6:0 על קלן.

קומאגאיי במדי אולימפיק ליון ב-2013

רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום עונת 2022-23 עברה קומאגאיי לרומא מליגת העל האיטלקית(אנ')[5].

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומאגאיי הופיעה לראשונה במדי יפן בגביע קפריסין לנשים 2008 (אנ'), שם שותפה בשני משחקים. באותה שנה השתתפה יחד עם נבחרת יפן עד גיל 20 (אנ') בגביע העולם לנשים עד גיל 20 (אנ') בצ'ילה. בטורניר שותפה בכל משחקי שלב הבתים וכן בהפסד 2:1 לצפון קוריאה ברבע הגמר.

ב-2010, זומנה לגביע העולם לנשים עד גיל 20 (אנ') בגרמניה. בטורניר הודחה הנבחרת בתום שלב הבתים כשקומאגאיי משחקת בכל המשחקים. באליפות אסיה לנשים (אנ') שהתקיימה באותה שנה, שותפה קומאגאיי רק בחצי הגמר, בהפסד 1:0 לנבחרת אוסטרליה. במשחק על המקום השלישי ניצחה יפן, ובכך העפילה לגביע העולם בכדורגל נשים 2011 שהתקיים בגרמניה.

בטורניר שותפה קומאגאיי בכלל המשחקים, לרבות רבע הגמר בו ניצחה יפן לראשונה את אלופת העולם המכהנת, גרמניה. בגמר נגד נבחרת ארצות הברית, הבקיעה קומאגאיי את הפנדל השלישי, מה שסייע ליפן לזכות בגביע העולם[6].

במוקדמות אסיה למשחקים האולימפיים ב-2012, שותפה קומאגאיי ב-4 משחקים וסייעה ליפן להעלות לאולימפיאדת לונדון. בטורניר שותפה הקשרית בכלל המשחקים, וסייעה לנבחרתה לזכות במדליית הכסף אחרי הפסד 2:1 לנבחרת ארצות הברית בגמר.

קומאגאיי נקראה לסגל יפן למונדיאל 2015, ובטורניר שותפה בשישה משחקים, כשהיא מסיימת 90 דקות בכולם. במשחק האחרון בשלב הבתים נגד אקוודור, לא שותפה כיון שהעלייה לשלב שמינית הגמר כבר הייתה בטוחה בשלב זה.

בינואר 2017 מונתה קומאגאיי לקפטנית נבחרת יפן על ידי המאמנת אסאקו טאקאקורה (אנ').

באליפות אסיה לנשים (אנ') ב-2018, הגנה קומאגאיי יחד עם נבחרתה על התואר בו זכתה ב-2014, ובכך הקנתה לנבחרתה מקום במונדיאל 2019. ב-11 בנובמבר 2018 שיחקה הקשרית את משחקה ה-100 במדי נבחרת יפן[7].

במונדיאל 2019, שותפה הקשרית במשחקי הנבחרת, לרבות ההפסד בשמינית הגמר מול אלופת אירופה, הולנד. ב-10 בנובמבר 2019 כבשה את שערה הראשון בנבחרת, בניצחון 2:0 על נבחרת דרום אפריקה במסגרת משחק ידידות.

קומאגאיי זומנה לסגל נבחרת יפן לכדורגל באולימפיאדת טוקיו (2020) בטוקיו[8], שהתקיים בין 21 ביולי ל-7 באוגוסט 2021. בטורניר הגיעה יפן עד לרבע הגמר, בו הודחה אחרי הפסד לשוודיה.

קומאגאיי זומנה לסגל יפן לגביע אסיה לנשים 2022 (אנ')[9], בו הודחה יפן בחצי הגמר לאחרי הפסד בפנדלים לסין. קומאגאיי החמיצה את הפנדל הראשון בדו-קרב הפנדלים[10].

קומאגאיי במדי יפן במונדיאל 2011

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוראווה רדס

  • ליגת העל היפנית (אנ'): 2009

אולימפיק ליון

נבחרת יפן

תארים אישיים

כן הייתה מועמדת לפרס כדור הזהב של פיפ"א ב-2013[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאקי קומאגאיי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]