סולומון פאסי
| סולומון איסאק פאסי | |
|---|---|
| שר החוץ של בולגריה | |
| תחילת כהונה | יולי 2001 |
| סוף כהונה | אוגוסט 2005 |
| תאריך לידה | 22 בדצמבר 1956 |
| מקום לידה | פלובדיב, הרפובליקה העממית הבולגרית |
| מפלגה | התנועה העממית ליציבות וקידמה |
| שם בשפת אם: | Соломон Исак Паси |
| רקע מקצועי או הכשרה | דוקטור למתמטיקה ומדעי המחשב |
סולומון איסאק פאסי (בבולגרית: Соломон Исак Паси; נולד ב-22 בדצמבר 1956, פלובדיב, הרפובליקה העממית הבולגרית), הוא פוליטיקאי ודיפלומט בולגרי יהודי, שכיהן בתפקיד שר החוץ של בולגריה ומכהן כחבר הפרלמנט הבולגרי.
תוכן עניינים |
ראשית חייו [עריכה]
פאסי נולד בפלובדיב והוא נצר למשפחת כָּלֶב, שהייתה מהמשפחות הנודעות והמכובדות בקהילה היהודית בפלובדיב. סב סבו הוא אליעזר כלב שנחשב גיבור לאומי בולגרי, על פועלו להצלת בולגרים רבים מעלייה לגרדום וסיועו למנהיגי הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)[1]. אביו איסאק פאסי היה מחשובי הפילוסופים בבולגריה. סולומון פאסי למד באוניברסיטת סופיה והוסמך לתואר דוקטור במתמטיקה ומדעי המחשב. ב-1990 לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי בבולגריה, היה פאסי דובר מפלגת הירוקים הבולגרית ותמך בהצטרפות בולגריה לנאט"ו.
הקריירה הפוליטית [עריכה]
ב-1990 נבחר פאסי לחבר הפרלמנט הבולגרי מטעם מפלגת הירוקים. בתפקידו, חתר לצירוף בולגריה לאיחוד האירופי. בהמשך היה מיוזמי הצעת החוק לביטול עונש המוות בבולגריה. פאסי היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט הבולגרי והצטרף לתנועה הלאומית ליציבות וקידמה בהנהגת סמיון סקסקובורגותסקי. ביולי 2001, לאחר ניצחון התנועה בבחירות, מונה לתפקיד שר החוץ בממשלתו של סקסקובורגותסקי. בתקופת כהונתו הצטרפה בולגריה לנאט"ו והחל משא ומתן להצטרפותה לאיחוד האירופי. ההצטרפות בפועל הייתה ב-1 בינואר 2007, לאחר סיום כהונתו. בספטמבר 2002 ובדצמבר 2003 כיהן כנשיא מועצת הביטחון של האו"ם. ביוני 2005 ניצחה המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית בראשות סרגיי סטאנישב בבחירות בבולגריה ובאוגוסט סיים פאסי את תפקידו כשר החוץ. עד ל-2007 כיהן כסגן נשיא התנועה הלאומית ליציבות וקידמה. פאסי ממשיך לכהן כחבר הפרלמט הבולגרי.
קישורים חיצוניים [עריכה]
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 37-62.