האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארגון האומות המאוחדות או האו"ם הוא ארגון בינלאומי שבו חברות כמעט כל מדינות העולם. בראש הארגון עומד המזכיר הכללי. מזכ"ל האו"ם הנוכחי הוא באן קי-מון. מרכז מנהלת הארגון ובניין הוועידה הכללית נמצאים בבניין האומות המאוחדות בניו יורק.

בסוף מלחמת העולם השנייה, בחודשים אפריל-יוני 1945, התקיימה בסן פרנסיסקו ועידה בינלאומית שבה השתתפו נציגי חמישים מדינות ובה הוחלט לייסד את ארגון האומות המאוחדות. הנציגים בוועידה שקלו ביתר חשש את הקמת מוסד זה והשתדלו ללמוד מניסיון העבר כדי שקשיי חבר הלאומים לא יחזרו על עצמם. בסופם של הדיונים, ב-26 ביוני נחתמה מגילת היסוד של הארגון. היא פותחת בהצהרה חגיגית בקשר למטרות ועקרונות הארגון:

עמי האומות המאוחדות שותפים בכל אשר ניתן על מנת למנוע את קיום המלחמות הבאות. חיזוק האמונה בנוגע לזכויות האדם, קיום הצדק והמרצת הקדמה הסוציאלית. כמו כן האו"ם נוסד לתכליות: לנהוג בסובלנות וכן בביטחון ובשלום איש עם רעהו ולאחד כוחות להגשמת שני אילו וכן להבטיח אי שימוש בכוחות מזוינים.

מטרות:

1. קיום השלום והביטחון הבינלאומיים ונקיטת פעולות משותפות על מנת לסלק גורמים המאיימים על מטרות אלו וכן על מנת למנוע סכסוכים בינלאומיים.
2. לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים. תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות.
3. להגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי: כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכו'.
4. לשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות.

הארגון מחויב לפעול לפי העקרונות הבאים:

1. עקרון השוויון.
2. כל אדם מחויב לקיים את הבטחותיו בארגון באשר הם.
3. הסכסוכים הבינלאומיים יפתרו על ידי הארגון בדרכי שלום.
4. חובה להימנע מכל שימוש באלימות - בין אם פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינה כלשהי ובין אם לצורך מטרה הסותרת את מטרות הארגון.
5. חברי הארגון מחויבים לעזור איש לרעהו לשם הפעלת מטרות אלו.
6. הארגון רואה לנכון להשפיע על מדינות שאינן חברות בו לפעול גם הן בדרכים אלו.
7. הארגון אינו רשאי לפעול בענינייה הפנימיים של כל מדינה ומדינה.

האמנה אושררה על ידי ארצות הברית, בריטניה, ברית המועצות, סין, צרפת וחלק גדול משאר המדינות החותמות ב-24 באוקטובר 1945, ובכך האמנה נכנסה לתוקף. יום זה מצוין כ"יום האומות המאוחדות".

התדמית של האו"ם היא זו של ארגון ייצוגי ונרחב הפועל מתוך שיתוף פעולה והסכמה בין המדינות החברות בו והוא יכול להגיע להצלחה רק במידה והחברות בו מגיעות לכלל הסכמה ביניהן.

תוכן עניינים 1 מבנה האו"ם 2 האו"ם וישראל 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה האו"ם

האו"ם מורכב משש זרועות עיקריות:

• העצרת הכללית - עצרת בה מיוצגות כל המדינות החברות בארגון, ולכל אחת מהן קול אחד. החלטות חשובות בענייני שלום וביטחון, קבלת מדינות חדשות, ואישור התקציב מתקבלות ברוב של שני שלישים. החלטות אחרות מתקבלות ברוב רגיל. העצרת מתכנסת למושב שנתי בחודשים ספטמבר עד דצמבר, אבל יכולה להתכנס גם למושבים מיוחדים. לרוב אין להחלטות העצרת משקל רב בזירה הבינלאומית. היחס בין תרומתה הכלכלי של חברה בעצרת לבין כוחה בקבלת ההחלטות הכלליות אינו פרופורציונלי. כך לדוגמה, מעמד קולה של ארצות הברית בעצרת שווה למעמד כוחם של האיים המאלדביים. באופן כללי כשליש מהחברות בעצרת הכללית מספקות פחות מאלפית מתקציב האו"ם, כאשר רק שש מדינות מספקות כ-85% ממנו.
• מועצת הביטחון - הגוף שאחראי על שמירת השלום והביטחון העולמי. בו יש 15 חברות: חמש קבועות בעלות זכות וטו ( ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין ), ועוד 10 מתחלפות שנבחרות לקדנציה של שנתיים. למועצה סמכויות נרחבות, כמו הטלת עיצומים ואמברגו, ואף הרשאה למדינות החברות באו"ם להפעיל כוח צבאי.
• המזכירות - הגוף האדמיניסטרטיבי של האו"ם. מכיל כ-15,000 עובדים. מרכזו בניו יורק אך מרכזים חשובים נמצאים גם בז'נבה, וינה וניירובי. בראש המזכירות עומד המזכיר הכללי שמעבר לתפקידו האדמיניסטרטיבי יש לו מעמד בינלאומי חשוב.
• בית הדין הבינלאומי לצדק - היושב בהאג שבהולנד. לבית הדין שני תפקידים: מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות שהסכימו להתדיין בפניו, ומתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית או על ידי מועצת הביטחון. בית הדין מורכב מ-15 שופטים שנבחרים במשותף על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע. כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.
• המועצה הכלכלית חברתית - גוף בו 54 חברות שנבחרות לשלוש שנים. תפקידו לתאם את הפעילות הכלכלית והחברתית של האו"ם והארגונים המסונפים אליו. מקיים מפגש כללי כל יולי. לגוף השפעה מעטה, אם כי החל משנת 1992 נעשה מאמץ להפוך אותו ליותר רלוונטי, ולהגביר את פעלותיו, בעיקר בתחומים של עזרה הומניטרית.
• מועצת הנאמנות - מועצה שמתפקידה היה לפקח על ניהול חבלי ארץ שהיו נתונים למשטר נאמנות של שבע מדינות שונות, ולהביאן לעצמאות, או לשלטון עצמי במסגרת מדינות אחרות. בשנת 1994 לא נותרו חבלי ארץ תחת משטר נאמנות, והמועצה השעתה את פעילותה, תוך כדי קביעת כללים לחידושה במקרה הצורך.

בנוסף ישנם מספר ארגונים המסונפים לאומות המאוחדות והפועלים כחלק ממנו או בשיתוף פעולה איתו. בהם:

• קרן המטבע הבינלאומית
• הבנק העולמי
• ארגון הבריאות העולמי
• ארגון העבודה הבינלאומי
• איגוד הדואר העולמי
• הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית
• נציבות האו"ם לפליטים
• אונסק"ו: ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם
• אונר"א: סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (היחידים שיש להם סוכנות נפרדת משלהם).
• יוניצ"ף: קרן האו"ם לילדים
• איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי
• הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
• ארגון המזון והחקלאות

[עריכה] האו"ם וישראל

ארגון האומות המאוחדות היה זה שהכיר בנכונות להקמת מדינת ישראל על-פי תוכנית החלוקה. החלטת זו התקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, ומהווה מאז יום היסטורי לציונות בכלל, ולמדינת ישראל בפרט. ההכרה בישראל כחברה מן המניין לא הייתה מהיום הראשון להקמתה. טרם קבלתה כחברה רשמית הופעלו שלל לחצים מצד המעצמות, ברית המועצות וארצות הברית, כאשר כל אחת מהן ניסתה לנכס לעצמה את הכנסתה של ישראל לארגון. דבר שכזה לסברתן יכול היה לעזור בקירובה של ישראל לאחת מהן, דבר שהיה לו פוטנציאל להשפעה אסטרטגית עצומה ולקידום מדיניותן במזרח התיכון. ב-11 במאי 1949 הפכה מדינת ישראל לחברה ה-59 במספר של האו"ם, כאשר 37 קולות הצביעו בעד צירופה, 12 התנגדו ו-9 מדינות נמנעו. המובילה העיקרית לקבלתה של ישראל כחברה הייתה ברית המועצות.
ברבות השנים התקבלו במסגרת האסיפה הכללית של האו"ם מספר החלטות שפגעו בתדמיתה של ישראל ובהצדקת פעולותיה בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה ובשטחי אויב בעתות מלחמה וצרכים מבצעיים, לבנון וסוריה. כך, לדוגמה, ב-17 באוקטובר 1975 קיבלה עצרת האו"ם החלטה להשוואת תפיסת "הציונות" לתפיסה גזענית. רק בדצמבר 1991 ביטלה העצרת את אותה החלטה שנויה במחלוקת. כמו כן עצרת האו"ם קיבלה החלטה לשלוח את סוגיית בניית גדר ההפרדה לידי בית הדין הבינלאומי בהאג כאשר ב-9 ביולי 2004 התפרסמה החלטתם של 14 משופטיו במסגרתה הואשמה ישראל בהפרת החוק הבינלאומי וביצירת תנאים למשבר הומיניטרי.
מערכת היחסים בין ישראל לבין האו"ם ומוסדותיו רוותה רגעים חיוביים לישראל ואירועים שליליים. רובם היו מהסוג השני. כך לדוגמה, כל אחת מ-16 מהחלטותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה כנגד מדיניות צה"ל בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. מה שמונע פעמים רבות ממוסדות האו"ם לקבל החלטות גינוי ונקיטת צעדים אופרטיביים נגד מדיניותה של ישראל היא זכות הוטו האמריקאית שמעניקה לישראל מעטפת הגנה פעם אחר פעם. רבות מהצעות הגינוי כנגד ישראל הן פרי יוזמתה של הקואליציה האיסלאמית בעצרת הכללית.

[עריכה] ראו גם

• יחסי ישראל והאו"ם
• סין והאומות המאוחדות
• ממשלה עולמית
• מודל האו"ם

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האו"ם
• עשרה אירועים חשובים במסגרת יחסי ישראל והאו"ם, מעריב
• האו"ם - קווים לדמותו, זיו מאור, לאתר "אומדיה"
• פרויקט האו"מ של אומדיה - בוחן את תפקודו של האו"מ כמתווך נייטרלי
• Eye on the UN (אנגלית) - מנתח את כל החלטותיו של האו"ם ובוחן אם הן באמת נכונות למטרותיו העיקריות שנקבעו בהקמתו. האתר מגלה איך שישראל נמצאת במרכז התמקדותו של האו"ם והחלטותיו

האו"ם
חברים: מדינות החברות באומות המאוחדות
ארגוני האו"ם: העצרת הכללית - מועצת הביטחון - המועצה הכלכלית חברתית - מועצת הנאמנות - המזכירות - בית הדין הבינלאומי לצדק
החלטות האו"ם: החלטות העצרת הכללית - החלטות מועצת הביטחון

מזכ"לי האומות המאוחדות
גלאדווין ג'ב (זמני)	טריגווה לי	דאג המרשלד	או תאנט	קורט ולדהיים	חוויאר פרז דה קוויאר	בוטרוס בוטרוס ראלי	קופי אנאן	באן קי-מון